DrorZi

או שעליתי פה על משהו מ-ט-ו-ר-ף מי מרים איתי פלאג-אין ליד 2 ונעשה מזה מליונים

נגיד ואני מחפש דירה לקניה ברדיוס של 2 ק"מ מקניון איילון לא מצאתי שום מקום ביד2 לסמן נקודה ולהגיד לו "חפש סביב נקוודה זו" האם פספסתי משהו? נראה לי הדבר הכי בסיסי בחיפוש דירה היות ומחיר דירה נקבע ע"י 3 דברים, לוקיישן לוקיישן ולוקיישן, אז איך דבר כזה חשוב לא ניתן לחיפוש? עזרה מישהו?

זה בעיקר היה ארוך מידי לטעמי

כשעוד אנשי מעמד הביניים יכלו לקנות ערק

אני חייב לשאול הקטע הזה של "ערה?" באמת עבד למישהו?!

אני לא מבין את התלונות, לפני 40 שנה אנשים כתבו מכתבים, טלפונים היו מצרך לא כזה נפוץ (לקח שנים לקבל קו!) ורוב התקשורת נעשה פנים מול פנים זו התקשורת הכי ישירה, רואים את האדם ושומעים אותו נקי, מצד שני זו הדרך הכי חודרנית ומציבה גם לפעמים אי נעימויות ואז עברנו לטלפון - אפשר לשמוע טונציה עדיו ובגדול לשמוע את הרגש של הצד השני ועדין צריך להתאמץ שהשיחה תזרום, ובמיוחד בהתחלה עלולות להיות שתיקות מביכות ואז הגיעו המסרונים (כן אני זוכר MIRC!) - ונכליל מסנגר ICQ סקייפ ווואטסאפ באותו דלי קשה לקרוא את הצד השני אבל הכל מרגיש שם זורם כי אין מחויבות לפה ועכשיו, יש גם דברים שדווקא בגלל שזה מרגיש נטרלי ולא אינטימי מידי וישיר מידי שדווקא שם מגיעים לדברים די עמוקים (!!!) יתרונות הוואטסאפ - אפשר לדבר שיחות שלמות באיקונים, מ-א-ו-ד נחמד לדעתי. העולם היום כמו שאני רואה אותו עושה קוסולידציה לשיחה אחת ארוכה שמתפרסת על כל המדיות, מסרונים קצרים, אימיילים, פייסבוק, טלפון פגישות פנים מול פנים וגם המילה הכתובה לא מתה (לא אצלי לפחות) זה הכל המשך אחד של השני ושזור אחד בשני ולכל מדיה שתבחרו יתרונות משלה החוכמה היא להשתמש במדיה נכונה נכונה גם אומר לקרוא את הצד השני ולהתאים אחד את השניה להעדפות.

חרטתי מקלדת של סרפס בפיסי גרף ואני מרוצה, אז גם אני ממליץ עליהם.

עכשיו נכנסתי לשרשור לראשונה, רק איחולי החלמה מהירה יש לי להציע ממש מבאס מה שקרה לך

אני חייב לציין שהחוק לגבי אופנועי ים אומר שהקו שלהם הוא 300 מטר מהחוף והלאה, כדאי לזכור את זה ולשים לב.

מישהו שאל אותי היום מה רשימת ההדחה, עניתי "שלושה שישארו ושלי"

יש לי שולחני ואת הסרפס פרו של מיקרוסופט (מריץ קקה8 מלא) המחשבה במקור היתה שהסרפס יחליף את האייפד, ביג-מסטייק. אבל הוא כן החליף את הלפטופ, לא לפני שקניתי לו את המקלדת כיסוי. נמכר הלפ-טופ, נשאר האייפד

מסכים, גם אני התרשמתי, לא מכיר אותם אבל הדברים שיש באתר - פצצה. עכשיו השאלה אם falou גם הולך לעשות אבסטרקט על כל הגב וזרוע שלמה או סתם לחרוט לב אדום על הישבן עם שמות החתולים שלו.

יין או שהוא טעים לך או שלא, זו דעתי. אם הוא טעים לך או שתבחר לשים לב לניואנסים או שלא או שתדע להשתמש במילים בהתחום או שלא אבל הכלל הבסיסי הוא או שהוא טעים לך או שלא ושילכו לחפש כל האחרים אני לא אוהב בורגונדי (פינו נואר), מה תעשו לי? זה יכול להחשב היין הכי טוב בעולם ובורדו יכול להחשב הכי פושט (הוא לא אבל נגיד) זכותי לשתות מה שטעים לי וזכותו של מי שרוצה לנסות לתפוס עלי תחת לנסות, לגבי להצליח אני לא מבטיח שזה לא יצליח לו על טעם ועל ריח אין להתווכח וזה תופס גם ביין

בדור החדש של ה SSD אני אוכל את הכובע אם אי פעם תגיע לבעיות שחיקה בשימוש ביתי כבד. תצטרך לבצע כתיבה ומחיקה מלאה של הדיסק פעמיים ביום למשך שלוש שנים רצוף לפני שתדגדג את התחום הבעייתי

נכון!

סקידרייב מרגיש כמו גרסת אלפא של דרופ-בוקס, היתרון של דרופ-בוקס זה שהוא מחזיק עותק של המידע גם מקומית על המחשב, וככה אם אין אינטרנט אפשר להמשיך לעבוד וברגע החיבור הוא יסנכרן (לפ-טופ ברכבת נגיד לדוגמה) אפשרות משלוח של קבצים לחברים בלינק ישיר זה גם יתרון מעולה של דרופ-בוקס זה אחד הדברים שהתעלמתי מהם זמן ארוך מידי "כי מי צריך את זה, יש לי דיסק-און-קי הרבה יותר גדול" אבל ברגע שהתקנתי אותו על המחשב השולחני, הלפ-טופ והמחשב בעבודה פתאום החיים נעשו הרבה יותר נוחים!

מוח האדם נולד לעשות הכללות וזו עובדה וזה מנגנון שהגן עלינו במשך 2 מליון ומשהו השנים האחרונות. כשיודעים שיש נחשים שיכולים להרוג אותך בשניה זה עוזר מאוד לתפוס מהר משהו שנראה כמו נחש ולהיזהר ממנו, האדם לא עוצר לחשוב "רגע, יש לו מעויינים או יש לו קשקשים, יש לו ראש עגול או ביצתי, הוא גדול או קטן" אתה בורח ממנו מיידית וזה מציל אותך. אפשר ללכת על דוגמה אחרת לגמרי, כשאתה נכנס לחדר אתה ישר יודע מה זה השולחן בחדר ומה זה הכסא בלי ששמת לב לאיזה צבע הריפוד של הכסא, אם זה שולחן עץ או מתכת ואם הוא גדול או קטן, אתה קודם יודע ישר להצביע על מה זה לפני שאתה שם לב לפרטים וגם אם בחיים לא ראיתי עיצוב של שולחן שכזה אתה תדע להגיד שזה שולחן, ככה המוח שלנו עובד ואני לא מכיר אף דעה אחרת בנושא. (ד"א זה אחד הדברים הקשים באינציליגנציה מלאכותית זה הזיהוי הזה של "זה שולחן" בלי לנתח אותו לפרטים קטנים קטנים ולמצוא תבנית "שולחן" שהפרטים האלה שייכים לתבנית) אם מפגישים אותך עם השפה הערבית רק כשזה נעשה בצעקות ומלווה בכתוביות "מוות ליהודים" ומצולם בהפגנה עם רעולי פנים אתה תלמד לפחד מערבית, מצד שני כמעט ולא מראים את הדברים האלה כשזה קשור לרוסית (ואף מילה על פורנו) - לא פלא שלהרבה מאוד אנשים אין בעיה לעבוד בסביבה דוברת רוסית אבל כן יש בעיה לעבוד בסביבה דוברת ערבית, מגדלים אנשים פה לחשוש מערבית כי זו התבנית שכל הזמן דוחפים לך בטלויזיה. החוכמה היא לדעת לזהות שאתה מגיב אוטומטית ואז לבחון את הנושא בעצמך ולהבין אם החשש (הדעה המוקדמת) היה מוצדקת או לא. אני בהחלט הרמתי גבה כשרונית ולירן הוצגו לראשונה במרוץ למליון, ואני בפרוש אומר שזה היה מאיזה שהיא תבנית שהיתה לי בראש כנראה מאיפה שהוא איך שהוא, אבל אני מאוד משתדל בחיים לעבור את המחסום של התבנית הראשונית ולהסתכל על כל אחד כאינדיוידואל, זה מצריך מאמץ מוחי לא קטן (לא בצחוק, ברצינות!) כי אין קל יותר למוח לסווג משהו כ X ולהמשיך כאילו לא קרה כלום, דרוש מאמץ מנטלי לנתח כל פעם מחדש מצבים שהמוח מעדיף לקטלג מהר ב "אותו דבר כמו..." ורוב האנשים לא אוהבים לחשוב ולכן הרבה אנשים לא עוברים את שלב הדעה הקדומה, מה בסוף עם רונית ולירון?! נשבר לי הלב שהם עפו בתוכנית האחרונה! זוג מ-ק-ס-י-ם שנורא רציתי שיגיע לסוף.

גילי מ-מ-ש הצחיק אותי עם החיקוי של הסנדק, אם לא טהוניה שלחצה לו על כל הכפתורים שמדליקים אותו, ובמיוחד בתוספת אבא שלו בתחילת העונה הוא היה יכול להיות על תקן הבחור המצחיק אבל התנאים של להיות עם אבא שלו שישר נכנס לקרבות הזויים מול כל מגזר בבית, ומנגד הביאו אקזמפלרים לא הכי רגועות מאותם מגזרים יצר פה מצב שהוציא מגילי דווקא את התכונות שאותן לצערי כן ירש מאבא שלו טהוניה לא שווה את הקלדות המקלדת שלי, כמו שענת אמרה (+-) - חלאס, אי אפשר, היא תקוע ואף אחד לא יזיז אותה, לא שווה להתעסק בזה ולהוציא על זה אנרגיה.

אין לי שום בעיה שדנה עפה, לא ממש עניינה אותי מה שכן אני בדר"כ לא רואה את שלב האולפן ואיך שהוא ה TV נשארה דלוקה מה אני אגיד לכם - היה שווה אפאתית אפאתית אפאתית אפאתית אפאתית- מיבש כביסה - תה-תה-תה-תה-תה-תה עוד לא ראיתי מישהי שנדלקת כל כך ממכשירים לבנים, כמה צחקתי ואני אסיים כמו שדנה סיימה "עם ישראל - יצאתם טמבלים!" היה גדול

הםםםם, כשאני חושב על זה, במקומות מסויימים (ליאו בלום, מוזס ועוד, פשוט אלה קפצו לי לראש כרגע) יש סימון של 0.5 ו 0.3 על הכוס, מעניין לבדוק אם הסימון אמיתי

דיברנו על כלי עבודה, לא מטבח קופסאות שימורים שמגיעות אלי הביתה הן בד"כ עם פתיחה מהירה היום, אם לא פותחים עם יד ימין באמת מספריים לשמאליים לא כזה קשה להשיג היום באיקאה הפינג'נים עם כיפוף משפך בשני הצדדים ככה שאפשר להחזיק בימין או בשמאל אותו דבר נראה אותך מוצא עכבר אגרונומי ליד שמאל העט שמגיעה עם surface של מיקרוסופט איומה לשמאליים

ממך הייתי מצפה לבנות לעצמך קליבר לשמאליים תרגיש טוב לשמחתי אני דואלי, כותב בשמאל, אבל אין לי בעיה להחזיק מקדחה בימין (כן בחרתי כלי שעובד בשתי הידים, לא מצליח לחשוב כרגע על כלי לימניים בלבד חוץ מהקליבר שציינת)

מאוד פשוט, כשאתה בעבודה ובמקום לעבוד אתה קורא את השרשור הזה.

כמו ש Night Driver אמר הבעיה היא לא עם הלמות, הבעיה עם הפציעות שלא הורגות אותך, מהחלקות שבקרת יציבות היום מתקנת אותך בלי בעיה ברכב אתה מחליק מאופנוע ונשאר עם שפשופים שורפים לשבועות מתאונות פחחות ברכב אתה יוצא מאופנוע עם שברים וגבס לחודשים מתאונות שנפתחות בהן כריות אוויר לא בטוח שתוכל ללכת יותר אם היית על אופנוע הכל עיניין של ניהול סיכונים בחיים ושכל אחד יעשה את שלו בעברי רכבתי, היום החלטתי שזה לא שווה לי יותר הכי מצחיק אותי שאנשים עושים לי כאלה חישובים בזמן שהם מעשנים מולי סיגריה אחרי סיגריה אני מעדיף למות במכה אחת מאופנוע מלגסוס שלוש שנים מסרטן ריאות.

סיימתי את BF3 ועכשיו אני קרוב לסיים את crysis3 אני המום מחדש כל פעם מהגרפיקות שעושים היום, אני עוד זוכר את הטירה הנאצית המקורית... (שלא לדבר על test drive ודיגר) משחק על PC (מעבד I7 2600K וכרטיס מסך GTX660)