דן-אברהם

כסטודנט להנדסת חומרים, אני יכול לומר כי נראה כי הבדיקה נעשתה בצורה מקיפה ורצינית. מדאיגים אותי במיוחד שני סעיפים: חוזק ופריכות. החלק המקורי הוא בעל תכונות טובות הרבה יותר מהתחליפי, ואלה דברים שמי שחוסך עליהם יכול לשלם בוסף גם בכיס וגם חס וחלילה בפגיעה. כדמובר בכנף זה עוד "בקטנה", אבל כאשר משתמשים בדלת תחליפית יכולה להיות לכך משמעות בטיחותית חמורה.

K-44 מתאים גם לדיזל? אם לא, מה כן מתאים?

אתה צודק מאוד. גג הרכב בנוי בצורה קשתית ממספר סיבות הנדסיות: 1. מי הגשמים מתנקזים לצדדים במקום להצטבר על הגג. 2. אווירודינמיקה. 3. חוזק. נתייחס לסיבה השלישית, החשובה ביותר. צורת הקשת מקנה חוזק לגג, כיוון היא מאפשרת פיזור של המאמצים על הגג בעת התהפכות. הדבר דומה לצורת הבנייה בקשת מעל פתחי כניסה וחלונות, שהיתה נהוגה בימי קדם (וגם היום). הנקודה החשובה ביותר היא הנקודה הגבוהה בקשת, כיוון שהיא זו שסופגת את מירב המאמצים וממנה הם מתפזרים לשאר האזורים. בניית גג-שמש בלי חיזוקים אולי יפה לעין, אבל הדבר יוצר בגג נקודת חולשה בנקודה שאמורה להיות החזקה ביותר. בתמונה שצירפת ניתן לראות יפה, כי בחלקו האחורי של הרכב המאמצים התחלקו באופן שווה מהמרכז, ולכן הגג לא קרס. בחלקו הקדמי, המאמץ שהופעל על נקודת המרכז לא נתקל בהתנגדות ולכן הגג קרס פנימה. מיותר לציין מהן ההשלכות על נהג ונוסע במושב הקדמי שהגג נלחץ וקורס עליהם במקום להרחיק את המאמצים מהם והלאה. ניתן למנוע זאת ע"י התקנת קשתות מחומר סופג אנרגיה מיוחד, אשר יותקנו לאורך ולרוחב גג-השמש, ובכך הן תעצורנה את קריסת הגג פנימה בעת הפעלת מאמץ עליו. אני מניח שיצרני המכוניות אשר מספקים גג-שמש מקורי עושים זאת. על החאפרים בארץ, שחותכים עם דיסק וחושבים שזה מספיק, לא הייתי סומך.

דווקא ציינתי את זה בסעיף 2. על הסולר צריך לתת שני דגשים: ראשית, מחיר הסולר, בניגוד לבנזין, אינו נמצא בפיקוח הממשלה. מחיר הבנזין המקסימלי בשער בז"ן (בתי זיקוק לנפט) מוגדר ע"י הממשלה ועומד על 4.60 ש"ח לליטר בלי דמי שירות, כאשר חברות הדלק רשאיות להוסיף עוד 10 אג' כדמי שירות. לסולר אינו קיים מחיר גג, ולכן כל אחד יכול לגבות מחיר כרצונו. כביכול ישנה פה פירצה, המאפשרת לגבות מחירים גבוהים מאוד על הסולר, אבל בפועל קורה ההפך. הסיבה היא, שצרכני הסולר הגדולים הם כלי הרכב המאוגדים, כגון אוטובוסים, משאיות ומוניות, ועליה במחירים תגרום לאותו איגוד להפנות את צי רכביו על מיכליהם הבומבסטיים למקום זול יותר. בשורה התחתונה, כל תחנת דלק מציעה הנחה ממחיר "המחירון" העומד על 3.99 ש"ח לליטר, שנעה בין 70 אג' ל140 אג', מה שמוריד את המחיר עד לכמעט 2.50 ש"ח לליטר (כמעט ממחצית מחיר הבנזין). שנית, בנוסף לחוסר הפיקוח על מחיר הסולר, קיים גם חוסר פיקוח על טיב הסולר. חלק גדול מהתחנות המציעות הנחות משמעותיות, עושות זאת כי הן חוסכות על חשבונך. את הסולר מוהלים במים, נפט, סולר להסקה ושאר תוצרי נפט שונים, ובשל העלות הנמוכה עד אפסית של מרכיבים אלה הם מציעים הנחה כל-כך משמעותית. אתה מקבל דלק מהול שגורם נזקים הרבה יותר כבדים מאשר הרווחים הגלומים ב-20 האג' שחסכת לליטר. כמעט בכל עיר קיימת תחנת דלק גדולה ונחשבת שמציעה הנחה של 120 אג'. עדיף לגשת לאחת כזו ולדעת שאתה מקבל סולר נקי מאשר ללכת לחאפרים שנותנים עוד קצת הנחה. אבל מר ישראלי, בשביל עוד 20 אג' לליטר יתדלק גם במוקטעה...

בא לי לנגוח במסך. כתבתי הודעת ארוכה המנמקת למה כדאי לך מאוד לעבור לדיזל והיא נמחקה לי. בקצרה, ארבע סיבות עיקריות: 1. סולר עושה יותר ק"מ לליטר מבנזין. 2. סולר זול יותר משמעותית מבנזין. 3. מנוע הדיזל בנוי לעבור קילומטרז' גבוה, לפני שישבוק חיים ("סוס עבודה"). 4. אם וכאשר תרצה למכור את הרכב, קשה מאוד למכור רכב בנזין עם ק"מ גבוה, מה שבדיזל נחשב סטנדרטי. השוק בדיזל קטן הרבה יותר, ואם תשמור על הרכב יוקל עליך למכור אותו, מכיוון שלא יהיו הבדלים גדולים בק"מ בין כלי הרכב המוצעים למכירה, מה שקיים בבנזין.

אזור הצ'ק פוסט מלא בהן. קח את הרכב ותעבור פירוקיה-פירוקיה. פירוקיה אחת נמצאת ממש בתוך מתחם חוצות המפרץ, מול סלקום. עוד כמה נמצאות לאורך דרך ההסתדרות.

אני מניח שאתה מבין ברכבים יותר מאשר באינסטלציה - הצינורות אותם מניחים בקיר מתחלקים באופן עקרוני לארבעה סוגים (ועוד אחד שפעם השתמשו בו, אבל היום הפסיקו עקב בעיות בחיבורים): 1. צינורות פלדה מגולוונת (סקדיום) - ולא צינורות אל -חלד , או נירוסטה (מגרמנית : ניי - לא רוסטה- חלודה) - צינורות כמו של פעם , פתרון לא רע , אבל עם כל הג'יפה במים בארץ , מתנהגים כמו מנוע של צרפתייה : כלומר , עובדים עובדים עובדים , ויום אחד מתפוצצים. לא נעים כשזה בתוך קיר. 2. צינורות פלסטיק - בשיטה זו מניחים שרוול (צינור) פלסטיק בקוטר יותר גדול בקיר ולתוכו משחילים צינור פלסטיק נוסף בתוכו עוברים המים . בשיטה זו מכינים מרכזיות מים מהן מתפצלים הצינורות.חיבורים נעשים באמצעות מחברי לחץ (דומה מעט לגינון) 3. צינורות נחושת גמישה הנתונים במעטפת פלסטיק.(חיבורי לחץ) 4. השיטה הנהוגה בארה"ב - צינורות נחושת קשיחים.(חיבורים בריתוך אצטילן) כמו כן היתה שיטה לעבוד עם חומר פלסטי קשיח שנקרא CPVC , וחיבורים בהדבקה. השיטה נזנחה כי בעלי המקצוע לא אהבו את שיטת ההדבקה כיוון שאם לא נעשתה בסבלנות פיתחה הרבה כשלים. הברזים עצמם עשויים בד"כ נחושת , עם מגוון ציפויים שונים. אלה היו שישים שניות על אינסטלציה ביתית , בשבוע הבא נלמד לפתוח סתימות בביוב... אם כבר נכנסו לנושא הצינורות, הרשה לי להסביר: ראשית, לגבי הצינורות שבקיר, בדרך כלל הם אכן עשויים מפלדה מגולוונת, כלומר מצופים באבץ. דבר זה מקנה עמידות גבוהה יותר לצינור, כיוון שכאשר נוצר סדק בציפוי, הצינור עדיין לא יחליד כיוון שאבץ אנודי יותר מפלדה, ולכן החמצון יתרחש באבץ במקום בפלדה. אותה שיטה מיושמת בכבישים בגדרות ההפרדה בצידי הדרכים העשויים פלדה מצופה אבץ, ולכן אינה מחלידה גם לאחר זמן רב. לנושא צינורות הפלסטיק לא אכנס, כיוון שהפלסטיק אינו מוליך חשמל ולכן לא תיווצר קורוזיה בממשק צינור-ברז. הברזים בדרך כלל עשויים מפליז, שהיא סגסוגת נחושת-אבץ ביחס הקרוב ל-30/70. קיים סיפור יפה על מגלה הפליז, מדען דגול בשם בויל, שטען כי גילה מתכת שכאשר משפשפים אותה בנחושת נוצר צבע זהב, אך הוא לא יגלה מהי מתכת זו כדי למנוע מזייפנים למינהם לייצר חיקויי זהב. כיום יודעים כמעט בוודאות שהמתכת בה הוא השתמש היתה אבץ, בין השאר כי ידוע כי היו לו יחסי מסחר עם המזרח הרחוק בה האבץ היה ידוע, בעוד באירופה גילו אותו רק מאוחר יותר. בכל מקרה, נקודת ההתייחסות כאן לצורך הדיון בקורוזיה, היא הממשק בין שתי מתכות שונות ורלוונטית גם לאינסטלציה וגם לכלי-רכב.

מאוד חשוב שתלך לבעל מקצוע רציני שיעשה עבורך את העבודה. רתך שלא יהיה אכפת לו מכך שהקרטר הוא מאלומיניום יכול עשות לך נזק רציני. מאוד חשוב שהוא ידע באיזו אלקטרודה להשתמש בריתוך. אלקטרודה מחומר שאינו מתאים תגרום לך לקורוזיה מהירה מאוד במקום, כיוון שהקרטר נמצא במקום שבא במגע עם מים הפוגעים בו מהכביש ויוצרים בו איזור קורוזיבי. מתכת שלא תתאים לאלומיניום תיצור הפרש פוטנציאלים גדול בינה לבין האלומיניום, מה שיגרום לקרוזיה מהירה. כדי להמחיש את ההבדל, שני החומרים השונים יוצרים תא גלווני - מנגנון הפועל בדומה לסוללה. הפרש גדול בין שני פוטנציאלי החמצון של החומרים יצור סוללה עם מתח הדקים גבוה (ומכאן קורוזיה מהירה), הפרש נמוך יצור את ההפך. זה בדיוק מה שקורה אצלך בברז המים בבית כאשר הצינור שבקיר עשוי מפלב"מ (פלדת אל-חלד) והברז עושי נחושת. החיבור בינהם מחליד מהר מאותה סיבה.

סקסו דיזל משנתו כזה יהיה רכב עם קילומטרז' גבוה מאוד (מעל מאתיים אלף ק"מ) ואני בספק אם הבחור רוצה רכב כזה. במקרה היום ראיתי סקסו דיזל 2001 במגרש, שרוצה עליה רק 27 אלף ש"ח. אם זה מעניין אותך, אני יכול להפנות אותך למיקום שלו (באיזור הצ'ק פוסט בחיפה), אבל מצד שני אני חסר מושג מה מצב הרכב. מקסימום תרים טלפון ותשאל.

אני מתכוון למצב בו, למשל, ברשיון הרכב כתוב שתאריך הרישום הוא 16/11/01 ושנת היצור של הרכב היא 2002. *****התכתובת הכפולה נמחקה*****

ראיתי הודעה כזו בפורום לפני זמן די קצר, אבל חיפשתי, חיפשתי, חיפשתי ולא מצאתי אותה, אז אני מתנצל שאני שואל שוב: האם מחיר המחירון נקבע עפ"י התאריך בו עלה הרכב על הכביש או עפ"י שנת הדגם הכתובה ברשיון הרכב?

פורסם: ראשון מרץ 07, 2004 23:49 נושא ההודעה: זהירות - סוחר חאפר! -------------------------------------------------------------------------------- חיפשתי רכב. מצאתי בעיתון. התקשרתי לבחור. קבענו להפגש. ש: איפה אתה נמצא? ת: אני גר בפרדס חנה ועובד בחדרה, אז כשתהיה באיזור תתקשר ונפגש. התקשרתי. הוא כיוון אותי למקום בפרדס חנה (שגיאה ראשונה - למה לא בבית?). נפגשנו. ש: למה אתה מוכר? ת: כבר אינני צריך דיזל, פעם עבדתי ברמת הגולן והיום אני גר פה בבנינים ליד (מצביע) ואני עובד מעבר לכביש (שגיאה שניה - לא אמרת שאתה עובד בחדרה?). מסתכל בפנים. נראה נקי, מסודר. פותח תא כפפות - לא מצאתי רשיונות. ש: איפה הרשיונות? ת: הוצאתי אותם. הם ברכב של הבן שלי, הוא חוזר עוד חצי שעה. אם אתה רוצה לחכות לו אז בשמחה (נסיון יפה. משחק אותה אמין, אבל תראה לי אחד שביום שישי בשלוש בצהריים יחכה חצי שעה). פותח מכסה מנוע. נראה כאילו עבר נקיון יסודי. ש: שטפת את המנוע? ת: לא, אני שומר על הרכב תמיד נקי אז כשאני רוחץ אותו, אני מנגב גם ליד הכנפיים. ש: אני רואה שהק"מ 72 אלף, משמע הטיול הקרוב הוא ב-75 אלף. ת: אני חושב. עשיתי לרכב טיפול ב-20 ו-40, נדמה לי שאחרי שמונים זה יורד מטיפול כל 25 לטיפול כל 20. את כל הטיפולים עשיתי פה בצ'מפיון בפרדס חנה. (חחח. הרכב שלך שנתיים ואתה אפילו לא ידעת שהטיפולים שלו זה כל 15. פששש, רכב שעושה טיפול כל 25 זו המצאה שמישהו היה צריך לחשוב עליה לפניך). פותח תא מטען, מוצא ארבע טסות שונות של הרכב. ש: מה זה? ת: עברתי במשחטה והבאתי ארבע טסות. זה בגלל שגנבו לי את המקוריות (מעניין, על הגלגלים דווקא ראיתי ארבע טסות עם לוגו היצרן). בודק צמיגים. נראים חדשים באופן מפתיע. ש: זה המקוריים? ת: לא, החלפתי אותם בשלושים, הם נשחקו לי בגלל הסיבובים בעליות לרמת-הגולן (מעניין. אם הם נשחקו לך תוך שלושים אלף ק"מ הם בטח היו עשויים ממסטיק, אבל מוזר עוד יותר איך בארבעים ושתיים אלף הנוספים שעשה הרכב הם לא נשחקו בכלל). בחור נחמד דווקא. אמר שהוא ישמח אם נפגש ביום ראשון, והבטיח שהוא יעבור במוסך ויביא לי את הטיפולים וגם את הרשיון ואמר, שאם אני רוצה לבדוק את הרכב במרכז או בחיפה, הוא ישמח להביא אותו. זה כבר נשמע מוזר. חשבתי, ניתן לבחור צ'אנס, אולי הוא שלומיאל כזה ששכח מתי הטיפולים או שהוא אכן שומר את הרכב נקי. חשבתי שוב והחלטתי להתרחק. עברו שבועיים. אמרתי, בוא נבדוק מה שלום הרכב (והבחור). התקשרתי (מהבית). הבחור נותן לי את הפרטים של הרכב שנתן לפני שבועיים, דגם, ק"מ, שנה , יד, ליסינג, הכל. חשבתי לעצמי, נו, אולי בכל זאת זאת סתם חשדתי בבחור. התקשרתי מהנייד והזדהתי כמי שראה את הרכב לפני שבועיים. ש: "שלום זה אני. נפגשנו לפני שבועיים. זה עדיין אקטואלי?" (אני יודע שכן). ת: אה, זה אתה עם הקורסה? לא, מכרתי את הרכב, אבל לחבר שלי ישנו רכב אותו דבר שהוא קנה לפני חודש מהשכרה והוא נוסע איתי לחו"ל, אז הוא מוכר אותו. נראה לי שהוא גם ירצה עליו פחות. קח את המספר שלו". חשבתי שאני משוגע. לפני חמש דקות הבחור אמר שזה אקטואלי, עכשיו הוא אומר שהוא מכר. אמרתי, טוב, אולי בא איזה קונה זריז בחמש הדקות האלה. התקשרתי שוב מהבית, ושאלתי איך להגיע אליו. הוא נתן לי את הפרטים. עשיו כבר הבנתי סופית שהבחור טוטאל לוס. ברגע שהוא הבין, שהוא לא מצא את הפרייאר, שלא יבדוק כלום, הוא החליט שהרכב נמכר. אמרתי לעצמי, לחאפר כזה לא ניתן להנות. נראה לו שתפסנו אותו על חם. חברה לי התקשרה, שאלה על הרכב וקיבלה את הפרטים. לפתע היא אומרת לו: "חבר שלי אומר שהוא דיבר איתך מקודם ואמרת שהרכב נמכר". מה הבחור עונה: "אה, חבר שלך זה זה עם הקורסה? מה שנתתי לך זה הפרטים של הרכב של חבר שלי". היא שואלת אותו: "מה, אתה מוכר בשבילו את הרכב? הוא אומר: "כן, כן, הנה קחי אותו הוא פה לידי". לפתע הרכב בן 72 אלף הק"מ מליסינג של יקבי רמת-הגולן הופך להיות רכב השכרה שנקנה מאוויס לפני חודש. ועל זה נאמר: "אם אתה סוחר, לפחות אל תהיה חאפר".

עוד אפשרות טובה יכולה להיות סיאט קורדובה. הבגאז' שלה גדול מימדים מאוד, ותוכל למצוא אחת טובה משנתון חדש יחסית (1998-2000) אם תוסיף עוד קצת למחיר. אתה מקבל רכב שהוא למעשה פולקסווגן לכל דבר.

כן. בנזין אוקטן 96 עומד להיות מוחלף בקרוב באוקטן 96 נטול עופרת, שנועד אך ורק לכלי רכב שנסעו עד כה על בנזין 96 עם עופרת. מדובר בעיקר במכוניות ישנות, אופנועים, טרקטורונים ואחרים. למרות שהוא נטול עופרת הוא לא יחליף את אוקטן 95, 98 או 99, כיוון שבמקום העופרת מוסיפים לדלק תוסף אחר על בסיס אשלגן, המזהם פחות, והוא חיוני לפעולת מנועי ה-96. היתרון היחידי צפוי להיות בתחום זיהום האוויר. הדלק החדש יזהם הרבה פחות, כיוון שאדי העופרת מזהמים מאוד את הסביבה וגורמים לבעיות בדרכי הנשימה. לא צפוי שיפור בביצועים. הסיבה שתחנות הדלק ששאלת אינן יודעות על כך, מקורה כנראה בכך, שהן לא עודכנו בתקנות החדשות שפרסם המשרד לתשתיות לאומיות. יתר על כן, הדלק שמגיע אל התחנה במיכליות מגיע במצבו המוגמר, לכן זה אינו מעניינה של התחנה. מתחילת אפריל לא יהיה יותר דלק מתוסף עופרת בארצנו.

א. אני סטודנט להנדסת חומרים בטכניון. ב. כן, טפלון טוב יותר מווקס בדחיית לכלוך, אבל טפלון הוא פולימר בדיוק כמו הווקס ולכן גם הוא נשרט די בקלות ע"י חומר קשה ממנו כמו עץ או מתכת (בדיוק כמו ציפוי הטפלון במחבת שלך בבית, שנשרט מצמר פלדה או סכין). ג. אני אבדוק.

על השאלה מי טוב יותר אני לא אוכל לענות לך, אבל אני יכול לענות לך על השאלה מה זה PTFE. זה למעשה ראשי התיבות של: Polytetrafluoroethilene, שהוא למעשה טפלון! טפלון הוא השם המסחרי של הפוליטטראפלואורואתילן, השייך לחברת DuPont. עכשיו אתה ודאי שואל, "מה זה בכלל הפוליטטרפלוארואתילן הזה ולמה השם שלו כל-כך ארוך?". טוב, כיוון ששאלת, אני אסביר. הפוליטטראפלואורואתילן, או בקיצור PTFE, היא מולקולה הבניות מיחידות קטנות (מונומרים). נתחיל מהקטן ונסיים בגדול. אתילן היא יחידה המורכבת שני אטומי פחמן, אשר לכל אחד מהם מחובר אטום מימן. למעשה, היחידה הבסיסית נראית כך: H H C=C H H עכשיו, בחומר שאתה שאלת עליו, במקום אטומי הפחמן נמצאים אטומי פלואור. לכן היחידה נראית כך: F F C=C F F עכשיו כבר קיבלת פלואורואתילן. בגלל שישנם ארבעה אטומי פלואור, החומר נקרא טטראפלואורואתילן. עכשיו קח מולקולה הבנויות מהרבה הרבה (אלפים) של יחידות כאלה, ומה קיבלת? פוליטטראפלואורואתילן! מולקולה ארוכה מאוד, הנראית כך: F F F F F F F F F C C C C C C C C.... F F F F F F F F F דרך אגב, פוליאתילן, הוא פולימר המורכב מהרבה יחידות אתילן. הוא משמש להרבה דברים. סביר להניח ששקית הניילון בה אתה משתמש או בקבוק הקולה ממנו אתה שותה מורכבים מפוליאתילן. אם כתוב על המוצר PE - זה זה. עכשיו, אתה שואל: "יופי, אני יודע מה זה, אבל למה זה עוזר לי?". טוב, הנה ההסבר. PTFE, או טפלון, הוא חומר מיוחד, כיוון שהוא מאוד אנוכי. המולקולות אוהבות מאוד את עצמן, כלומר אוהבות להיות סמוכות אחת לשניה, אבל מאוד אינן אוהבות אף אחד אחר לידן! הכל בגלל אטומי הפלואור, שהוא יסוד מאוד מיוחד. לכן, החומר דוחה למעשה כל כחומר אחר שמתקרב אליו, ובגלל זה משתמשים בו בציפויי מחבתות ובהגנת צבע למכוניות. מקווה שעזרתי.

ואתם סומכים על זה שבמצב הכלכלי של היום בארץ במיוחד אנשים יתנהגו לפי התרבות האירופאית או אמריקאית גם באוסטרליה ובניו-זילנד זה ככה. קודם מתדלקים ואח"כ משלמים, וכמובן שכאשר אתה בא לשלם אתה לוקח גם איזה חטיף, משקה ושקית קרח, ויוצא בנזק שלא חשבת עליו. אם חושבים על כל הדוגמאות מהעולם שניתנו פה, בכל מקום זה עובד כך, חוץ מאשר ברפובליקת החאפרים שלנו.

קומהו היא אחת מעשר חברות הצמיגים הגדולות בעולם (אל תסמוך על המילה שלי, תבדוק!). דרך אגב, בניו-זילנד, שתנאי השטח בה קשים מאוד בגלל הבוץ הרב, קומהו נחשב לצמיג השטח הטוב ביותר.

לא צייינת איפה אתה גר. לך על אחד מהשמות המוכרים (פירלי, פלקן, מישלן, קומהו, קלבר וכו'). כולם יעשו פחות או יותר את אותה עבודה. בכל מקרה בתנאי האקלים של ארצנו הצמיג לא יחזיק יותר משלוש וחצי שנים (במקרה הטוב). אל תתפתה למוכרים שיציעו לך מותגים שלא שמעת עליהם וחברות בת למינהן. צמיג מחברה מוכרת, שיעשה את העבודה, צריך לעלות באזור המאתיים ש"ח. אל תשכח לבדוק את גיל הצמיג ה-"חדש". אני קניתי באחרונה צמד של קומהו בצמיגי יוניברס בחיפה ב-370 ש"ח (דגם 771). לעניות דעתי שום צמיג לא יצדיק מחיר כפול מזה, אלא אם אתה זקוק לו לנהיגה ספורטיבית.

איזו ירידת ערך קיימת לרכב השכרה? במחירון לוי יצחק כתוב שקיימת ירידה של 6-12 אחוזים (בקנייה ישירות מחברת ההשכרה). לפי מה משקללים את ההבדל בין אחוזי הירידה? האם בפועל ירידת הערך גבוהה יותר?

הדגם הוא סטלה. הסיגנו עולה 3 אחוזים יותר, כלומר עוד 2000 ש"ח (אבל בכל מקרה דגם הסיגנו אינו ברשותם). לגבי ההערה שלך בסעיף 3, המחיר נראה לך גבוה מידי?

הרכב היום הלך לצ'מפיון לעשות את התיקונים, שהם התחייבו להם, וגם טיפול שישים אלף שסיכמתי שיהיה על חשבונם. בלי להודיע לאוויס, הלכתי גם אני למוסך כדי לבדוק מה אומרים המומחים, והם מצאו והחליפו משהו שלא דווח (זרוע ימנית שגרמה לחופש), ותיקנו את מה שסיכמתי עם אוויס. חוות הדעת בשורה התחתונה של המוסכניק היא שהרכב תקין לחלוטין. שלוש שאלות לי אליכם: א. לקחת לבדיקה בכל זאת? ב. שווה קניה? ג. המחיר טוב?

ידידי, האלומיניום אינו רק מוליך חשמל, הוא אפילו מוליך חשמל טוב. ולראיה, כל כבלי החשמל שאתה רואה במדינתו, המתוחים על עמודי החשמל הגבוהים, מתחנות הכח לכל מקום בארץ, עשויים מאלומיניום. נחושת (ומתכות אחרות, אך יקרות הרבה יותר) מוליכה טוב יותר חשמל מאלומיניום (לכן למשל, חוטי החשמל והטלפון בתוך הבתים עשויים מנחושת), אך לאלומיניום יחס מוליכות/משקל טוב יותר, ולכן משתמשים בו בכבלי הולכת החשמל. לכן הבחור, שעשה את מה שעשה, כנראה כבר לא יזכה בפרס נובל לפיסיקה על המצאתו: "כיסוי האלומיניום למנוע שחשמל לי את הצורה".

אני מחפש כבר שלושה חודשים רכב דיזל בתקציב באזור החמישים אלף ש"ח. אחרי תלאות רבות, רכבים ש-"ברחו" לי בדקה ה-90, סוחרים למינהם ושאר ירקות, מצאתי סיאט קורדובה 2002 SDI עם 57,000 ק"מ ביריד של חברת ההשכרה אוויס. הרכב שימש חברת הייטק בשנתיים האחרונות, ועוד חודשיים מסתיימת אחריות היצרן. בדו"ח בקומפיוטסט נתגלו תקלות שוליות, שכמובן יתוקנו לפני הרכישה. בנוסף לכך הם מתחייבים, שכל תקלה בכל המכלולים, שתתגלה בשלושת השבועות הראשונים תתוקן על חשבונם, ובנוסף הם נותנים אחריות לשנה או עשרת אלפים אלף ק"מ למנוע ולגיר. המחירון שלה הוא 65,000 ש"ח ובשקלול הקילומטרז' והעובדה שהרכב מהשכרה, המחירון באינטרנט נתן 61,710 ש"ח (המממם, מישהו משמן את לוי יצחק?). אחרי מקח והורדות קטנות הגענו להסכמה על 54,000 ש"ח, ושובר שטיפול שישים האלף הקרוב יהיה על חשבונם. האם זו מציאה או לרדת מהעניין?

בימנו אנו לא מחליפים רק את הכבל המתכתי אלא גם את המעטפת שלו. לא סיפור יקר. הכבל בא מוכן לפי דגם הרכב. איציק נכון, אבל יותר מסובך לשלוף את המעטפת החוצה ועוד יותר מסובך להחזיר אותה בחזרה (אם אתה עושה את זה בעצמך כמובן). את הכבל המתכתי אתה פשוט שולף ומכניס בלי להסתבך עם התפסים והתוואי המדויק בו עוברת המעטפת.