omricn

קשה לדעת מה היה שם לפני כן, אבל אם מדובר במקרה של בריונות כביש, השוטר פעל כמצופה ומעבר לכך - הלוואי שהרבה שוטרים היו פועלים כך. אני יודע שהייתי רוצה שוטר לידי בכל נסיעה שינקה את הכביש מהגועל הזה. עם זאת, מהסרטון, ניתן להסיק שהשוטר הוא זה שנפגע מהבריונות, אם אכן היתה, או שהתעצבן על נהג הטויוטה עקב ויכוח כביש ופעל בהגזמה.

תודה חברים, קראתי שוב את ההודעה שלי, והיא קצת מוזרה, כי לא ציינתי למה הסופ"ש הזה מבאס.. אז, התכוונתי לעובדה שהולך להיות סופ"ש חורפי, ולכן ב"גן משחקים סגור" התכוונתי למקורה.. תודה בכל מקרה נאלץ לחכות לסופ"ש הבא, בתקווה שיהיה נעים יותר, נלך לגן סאקר או לסקייט פארק בגן הפעמון. וניקו - אני כבר מתכנן להעביר אותו קורס מזורז בהחלקות מבוקרות D:

אני דווקא לא ירושלמי "בלאי", אבל הסופ"ש הקרוב ממש מבאס, כי זה סופ"ש יום ההולדת של הקטן, בן 3, וכמתנה הסבא קנה לו אופניים ואני קניתי לו משהו אפילו יותר מלהיב (אוסיף תיאור למטה). אז, מישהו מכיר אולי בירושלים מקום סגור, בעל שטח גדול שניתן לרכב בו באופניים שפתוח בסופ"ש? לצורך העניין, זה מה שקניתי לקטן: http://www.bigsport4u.co.il/products/622253/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%93%D7%92%D7%9D-BUZZY-BERG אוטו קטן ומגניב, איכותי (גרמני), צמיגי גומי עבים, אמור להיות מאוד עמיד. הספציפי הזה מתאים לגילאי 2-5 וישנם דגמים רציניים יותר שגרמו אפילו לי להזיל ריר.. תודה מראש חברים

החדשות לגבי הארכת האחריות מאוד מרגיעות, כבעלים של פוקוס טיטניום 2013 שלא חווה תקלות גיר מעולם, עדיין טוב לשמוע שיש לי שקט נפשי עד 2020.. לגבי ההחזר הכספי, אצטט את הכתבה למען הסדר הטוב: "כמה כסף צפויים הלקוחות שסבלו מהגיר הלקוי לקבל? רכב של לקוח פרטי שנמכר על ידו לבעלים חדשים: הבעלים המקורי יקבל 1,200 שקל, הבעלים השני רק 200 שקל. רכב שנמכר לחברת ליסינג (מרבית דגמי הפוקוס): חברת הליסינג תקבל 1,200 שקל, משתמש הליסינג רק 200 שקל. הכסף יועבר לבעל החוזה, כלומר לחברה שחכרה את המכוניות עבור העובדים, כאשר הכוונה בהסכם כי החברות יעבירו את הכסף לעובדים שהשתמשו במכוניות. אם נמכרה מאז המכונית כמשומשת, יקבל הרוכש 200 שקל, וחלקה של חברת הליסינג יירד ל-1,000 שקל."

לפני כחודשיים אחי ואשתו הטריה עברו לגור ביחידה השייכת לבעל בית (שדירתו נמצאת 2 קומות מעליהם) אשר חי בחו"ל ומגיע לעיתים רחוקות לדירה. אבא שלי מטפל מול בעל הבית בכל הקשור לדירה שבה גרים אחי ואשתו. לדירה של בעל הבית ישנה חנייה פרטית בטאבו בתחתי הבניין, ובעל הדירה מאשר לשוכרים שלו להשתמש בחניה כאוות נפשם, כחלק מחוזה השכירות, שכן הוא לא נמצא בארץ 95% מהזמן. בימי שישי אני נוהג להגיע עם הילד שלי אל אחי לשעה-שעתיים ומשם נוסעים כולנו לאבא שלי, וכך הייתי נוהג להחנות באותה החניה (לאחי אין רכב). ביום שישי לפני שבועיים הגעתי כהרגלי לביקור, ולהפתעתי ראיתי מיצובישי אאוטלנדר מחנה בחניה הפרטית, הסקתי שאולי מדובר בבעל הבית או במכר שלו והחניתי בחניה ציבורית על הכביש. שאלתי את אחי לפשר העניין והוא לא ידע במה מדובר, הוא בתורו שאל את אבי האם ידוע לו מי בעל הרכב וכמובן שגם הוא לא ידע במי מדובר. החלטנו לכתוב מכתב יפה ונעים, ביקשנו לא להחנות בחניה מכיוון שזוהי חניה פרטית, ושמנו את הפתק על שמשת האאוטלנדר הסוררת. עובר שבוע, אני מגיע לאחי, שוב אותה האאוטלנדר.. שואל את אחי, מכיוון שאין לו רכב הוא לא שם לב בכלל, שמים שוב פתק, הפעם טיפה יותר "לעניין". ואת שאר הסיפור מספר לי אחי: ביום ראשון, שוב האאוטלנדר בחניה, אחי מתקרב לרכב ורואה את הפתק, אותו הפתק, על הרצפה במושב הנוסע, ועל המושב פתק עם שמה של הבייביסיטר ומספר טלפון. התקשר למספר, שאל את השמרטפית האם היא יכולה לנדב את מספר הטלפון של בעלי הרכב מאחר והם חוסמים חניה, נתנה לו את המספר והוא התקשר. -"הלו" -"שלום, אני מדבר עם בעלת רכב מיצובישי אאוטלנדר לבנה שחונה ברחוב XX?" -"כן מי זה?" -"אני הדייר שגר בדירה מספר XX, את חונה בחניה הפרטית של בעל הדירה וגם לא התייחסת פעמיים לפתק ששמתי לך על השמשה, את מוכנה בבקשה להזיז את הרכב שלך ולא להחנות שם יותר? אם לא לא תהיה לי ברירה לערב משטרה" -"מי אתה שתגיד לי להזיז את הרכב?" -"אני הדייר שגר בדירה של בעל החניה, הפרטית.." -"אבל אף פעם לא מחנים שם אז מה אכפת לך?? מה זה הצרות עין הזאת??" -"טוב, אם כך, אין לי ברירה אלא להתקשר למשטרה" -"תתקשר למי שאתה רוצה מה אתה חושב שאתה מאיים עלי חוצפן, השיחה הזאת נגמרה פה ועכשיו" *ניתוק. אחי, חשב לרגע, התקשר לאבא שלי, לא ישר למשטרה, אבא שלי בתורו הרים טלפון לאותה הגברת: -"שלום, אני מנהל המשק של בעל הבית, הזיזי בבקשה את הרכב שלך, מדובר בחניה פרטית ואת עובר על החוק" -"אבל אף אחד לא מחנה שם אף פעם מה אכפת לכם??" -"את יודעת, גם בעל הבית נמצא רוב הזמן בחו"ל, את רוצה אולי לעבור לדירה שלו? יש אחלה נוף משם" -"ניתוק" לא עברה דקה, שיחה נכנסת, בעלה של הגברת המלומדת: -" שמע אחי, אני מצטער על מה שקרה, אין צורך להתקשר למשטרה, אני אזיז את הרכב ולא נחנה שם יותר" -" אין בעיה בסדר גמור, תודה". - תגיד, אני יכול להשכיר ממך את החניה אולי?".

אינני יכול לחזק זאת יותר.. מכל הסיפורים שמסבבי, לא שמעתי עדיין על זוג כזה, כמונו, שהצליח לשמור על אנושיות וקרבה בריאה במהלך פרידה. עצוב, ששוכחים עם מי הסכמנו להיות כל החיים, וכשזה לא מתאפשר היוצרות מתהפכות. אני מאחל לכל אחד ואחת מאיתנו, שחלילה אם יגיע למצב שכזה, שיעבור אותו יחד עם בן\בת הזוג, בהבנה מלאה ועם זכר לאהבה שהיתה ואינה, זה הקצת שאנו חייבים אחד לשניה.

חברים, אחים.. ריגשתם אותי מאוד, כל אחד ואחד (ואני חושב שקראתי כל תגובה ותגובה כאן לפחות 4 פעמים). תודה רבה לכם על היחס, הרצון להיות לעזר, וה"הקשבה". נפגשנו אתמול, דיברנו הרבה, בכינו קצת גם. בעצם, היא רצתה להבין, כל מיני דברים. למה זה קרה, למה לא ניסינו מספיק, איך זה שהגענו לזה. הבנתי בעצמי מספר דברים על עצמי, וגם היא הבינה. דברים שיש לתקן למען מערכות יחסים בפרט ולמען הקשר עם אנשים בכלל. כתב לי Ahbarony בפרטי מספר דברים כל כך נכונים שמאוד התחברתי אליהם, על זוגיות ודומיננטיות, בדומה לרוח הדברים שהעלה ליין-מן, תודה לכם על כך. Alon_A כתב דברים יפים וביניהם בעצם הפתרון, כמו שעוד כתבו - משיכה, כבר לא קיימת, ומשיכה כפי שהושרשה אלינו מאבותינו הקדמוניים, היא הבסיס, גם לאהבה, וזו לצערי איננה עוד. נכון, נשארה הערצה, הערכה, אך ללא הניצוץ הזה, האהבה, קשה להניע זוגיות אמיתית ומוצלחת. אינני יודע מה יביא העתיד, אני אף לא שולל מצב בעתיד הרחוק שנמצא לפתע את הדרך חזרה, אך יותר חשוב לי מכל השימור של היחסים בינינו, וזאת למען הילד האהוב, שבינתיים כבר רגיל למצב ונמצא בחממה טובה. שוב, תודה לכולם, לא מובן לי מאליו כלל שקראתם, חשבתם, הגבתם, ייעצתם, ושאכפת לכם.

אייל, לא כל כך הבנתי, האם אני יורד לסף דעתך כשאני מבין מדבריך שעלי לברר קודם עם פרודתי מה עובר עליה? לאן היא הולכת עם כל זה? אכן המחשבה על חידוש מערכת היחסים עייפה אותי היום.. כנראה כי זה לא באמת משהו שאני רוצה, משהו שכבר השלמתי איתוף, ועכשיו היא מעלה את זה מהאוב. היא לא היתה החברה הראשונה, היינו יחד 4 שנים ולאחר מכן התחתנו לעוד 4 שנים. לפני כן היו מספר מערכות יחסים, ביניהן רציניות וחלקן פחות.

זהו, שאינני חושב שהמצב ישתנה הפעם, אם היינו מחליטים באמת לחזור, המציאות וניסיון החיים לימדו אותי שבמצבים כאלה העבר חוזר על עצמו.

תודה על ההתייחסות איתי, למען האמת, הסיבה שאני משקיע בנושא מחשבה היא רק מעצם העובדה שפרודתי העלתה את הנושא לפתע, בי אין רצון אמיתי לחזור, אפילו מכורח ההרגל. התרגלתי מהר מאוד לחיי ה"רווקות" על הטוב והרע שבהם. מעבר לכך, כיום הרבה זוגות מתגרשים, ולמרות שעדיין ילדים להורים גרושים הם יוצאי דופן ברמה מסויימת, הם הרבה פחות משונים מילדים להורים גרושים בזמן בו אני גדלתי. כל עוד המשפחות משני הצדדים מחבקות, ובמיוחד נוצר מצב בו האב והאם ביחסים מאוד טובים, אני רואה מינימום פגיעה בילד.

הדבר האחרון שאני יכול לומר על פרודתי הוא שהיא אופורטוניסטית, לעולם לא תעלה בדעתה לשים אותי על "אש נמוכה" ולנסות לחזור מתישהו. הסירוב שלה לכל פיצוי או מזונות ממני היתה החלטה טהורה שנבעה מהתייחוסתה אלי כאבא טוב, ולא כארנק.

יפה אמרת, זוהי תורה שאני חי לפיה כל חיי, לפשט מצבים. לומר פשוטו כמשמעו - רוצים להיות ביחד או לא רוצים להיות ביחד, לדמיין לרגע מה יותר טוב לנו. בגדול, התשובה שלי לעצמי היא - לא, טוב לי עכשיו, ככה, ואני לא רוצה לעבור ולהעביר עוד 2 נפשות טובות שוב סבב של מצב משפחתי לא תקין. מבחינתי, המצב העכשווי טוב בהרבה עבור הילד, וגם עבורנו. אך לפעמים, ובמיוחד מהיבט של אשה, נוטים להתרפק על זכרונות עבר חיוביים ועל נסיונות לתיקון מאשר להשלים עם המצב (לא שזוהי חולשה חלילה).

תודה לך ניר, אכן לתחזק זוגיות זו לא משימה קלה, אך עם זאת אם רוצים אין זו אגדה, אני מניח שאם הגענו לאותו המקום לאחר מספר נסיונות, אנחנו פשוט לא רוצים, או יותר נכון, וזה די פרדוקס כי ההחלטה הגיעה מהצד שלה, אני זה שלא רצה.. אנו מתנחמים בעובדה שהילד "גדל אל תוך" המצב הזה, ועל פניו, לאחר משברון ממש קטן, נראה שהוא קיבל את השינוי באופן שלא השפיע עליו לרעה.

כך בדיוק הרגשתי גם אני, עד לרגע בו היא החלה להראות אחרת מאז הסופ"ש האחרון. זה לא שינה את ההרגשה שלי, אבל קשה להתמודד עם מצב כזה, בו לא משנה איך אתנהג סביר שהתוצאה תהיה לפגוע בה.

תודה על ההתייחסות וההתחשבות חברים.. אני בן 34, היינו יחד כ8 שנים, נשואים 4 שאלת השאלות, כי נעלמה האהבה, והוחלפה בשגרה מהסוג הרע. מעבר לאהבה אנחנו מסתדרים מדהים, לא רבנו, לא לפני ולא אחרי. היא אומרת שאני סגור, לא מראה מה אני מרגיש, לטוב ולרע. כמה שניסינו, וניסינו, בסוף חזרנו לאותו המקום בדיוק, שלום שלום וכל הנ"ל.. ולמען האמת, אני לא רואה איך פתאום הכל יכול להיות וורוד, לכן אני לא ממש חושב, וגם לא חשבתי, בכיוון של לחזור. כי זה פשוט תמיד יגיע לאותו המקום, זאת מתמתיקה פשוטה. אגב, אנחנו עדיין פרודים, לא גרושים. למרות שאצלנו זה ממש פשוט עקב היותה "לא יהודיה" כביכול.. חתימה פשוטה בבית דין.

זה הולך להיות ארוך, אני חושב, או שלא.. הודעה אחת, הודעה אחת בווטסאפ גרמה לי להתעורר הבוקר בלי חשק, להתעורר הבוקר עם הילד שלי לידי, שחגג בדיוק 3 שלשום, מחבק אותי ורוצה עוד כמה דקות של חום מתחת לשמיכה עם אבא. אני והוא, אבא ובן, בלי אמא. "אני מקווה שיצליח לך יותר טוב ממה שהיה איתי" היא כתבה. ולא באמת התכוונה מן הסתם. ואני, קראתי את המילים האלה ולא יכלתי להביא בכתב את מה שרציתי לענות, למרות שידעתי בדיוק מה אני רוצה לומר. שזה אף פעם לא יהיה אותו הדבר, שלא תחשוב לרגע שאני "מחליף" אותה, כמו רכב יד שניה, באיזה משהו חדש ונוצץ שבטוח יהיה יותר טוב, למרות שכולנו יודעים שכל דבר חדש סותם חור אחד בלב אבל משאיר עוד כמה פתוחים. כבר המשכנו הלאה, לפני יותר משנה כבר ידענו שזהו, אנחנו מחליטים להיות לבד, לא אחד עם השני יותר, כי זה פשוט הפך ל.. סתם, סתם יום ועוד יום ועוד אחד שהפכו לחודש ועוד אחד ושנה ועוד אחת, כבר לא היתה הבחנה בין השנה הקודמת לזו שלאחריה כי הכל נראה אותו הדבר, חוץ מהילד המדהים שלנו, שעד היום מקשר בינינו, הכל היה רגיל, אפור, שלום שלום, בוקר טוב, לילה טוב ולעיתים (קרובות) אפילו זה לא. קיווינו להיות לבד, בבית, באוטו, בחיים, ולא אחד עם השניה, לא חיכינו לצאת מהעבודה, לא חיכינו לסופ"ש, לא חיכינו ללילות, אוי הלילות.. שנים, כל לילה, "שאגע בה?, אולי מחר.." מתרחקים מרחק קילומטרים במיטה הזוגית הכי גדולה שקיימת בעולם, לא נוגעים, חוששים לנשום חזק מידי. אז החלטנו, וקיימנו, והלכתי, כבר חצי שנה, על פניו - כיף, רווקים, עושים מה שרוצים, יש חופש סוף סוף, הילד מהר התרגל וגם לו אפילו כיף כבר. והחדשה שולחת לי בוקר טוב עם לב ואני גם לה עם לב, אבל למרות שההודעה נראית כמו copy paste עדיין היא שונה, כי משהו בי שונה הבוקר. לא שיש לי מחשבות, לחזור, כי מניסיון, הכל יחזור להיות אותו הדבר, מן הסתם, למה שלא? היא מבולבלת, ככה אומרת, הקודמת, אבל יעבור לה. אני רוצה שיעבור לה?? לי כבר עבר ממזמן, טוב לי, כיף לי, אז למה התעוררתי ככה הבוקר לעזאזל?? אולי כי היא מיוחדת, אולי כי הכל היה באשמתי! לא התייחסתי, לא נגעתי, לא אמרתי "מאמי" בזמן שהיא עדיין כן, הייתי מרוכז בעצמי, כרגיל! והיא, מה היא עשתה רע?? היתה מדהימה, וחכמה, ומלומדת, ומבינה את ההומור שלי שכבר הפך להיות שלנו, ועכשיו.. אין הומור כזה יותר, לא מבינים אותי, לא אוהבים מה שאני אוהב עוד מהתקופה ההיא, אני מרגיש שאני מסתפק במועט יותר כי אין עליה ולא תהיה. ומה היא מבולבלת עכשיו? היא זאת שרצתה את זה יותר ממני, או לפחות לה היה את האומץ להגיד את זה לפני, ומה שהיא רצתה קרה, הלכתי, והיא נשארה, ואמור להיות מושלם עכשיו לא?! אז מה זה??!! אהבה? הרגל? אהבה?? אשמה. זהו, אני מרגיש אשמה, וזאת לא סיבה לתקן דברים, כי אשמה לא מחזיקה זוגיות, אהבה כן, וזה מה שנעלם לנו, האהבה. נעלמה, ונשארו רגשות האשם. זה לא יחזיק כלום. אז אני עונה לה - "מה שהיה לנו אף פעם לא יהיה, אין מה להשוות לדברים חדשים, אני לא משווה שום מערכת יחסים עם מה שהיה בינינו" והיא מתחילה לעשות ההיפך ממה שרציתי אבל בדיוק מה שרמזתי. מבולבלת. רוצה שאבוא הערב שנדבר. מה יצא מזה?? מה היא באמת רוצה?? מה אני רוצה?? לחזור זאת לא אופציה, יש לי כבר חיים חדשים, דירה, ריהוט, חברה, מורכבות. מה כבר יהיה? כבר הבנו שאנחנו לא, לפני המון זמן, נפגשים, מדברים, לא נוגעים. חוץ מבמסיבת יום ההולדת של הקטן, ביום שישי, בגן. מחזיקים ידיים כי ככה הוא רצה, שנרקוד שלושתינו יחד, במעגל, של משפחה, וזה צבט לה את הלב, את החיים. ועכשיו היא רוצה לדבר. היא חושבת מהראש? מהלב? על מה היא חושבת בכלל? ללכת? להגיד לה שלא כדאי ולעשות לה יותר רע? איך פתאום אני זה שצריך להיות הבוגר? אולי היא מתכננת לעשות משהו שלא כדאי כבר בשלב הזה? משהו שהדרך החוצה ממנו צרופה רק בכאבים? כי אנחנו לא נחזור, לפחות לא בעשור הזה. רגע, זה אומר שאני חושב על זה? כי אני לא, אני לא רואה את זה קורה בכלל, ולא כזה רוצה את זה בכלל, טוב לי ככה. ללכת? להגיד שלא כדאי? לשאול אם כדאי לדעתה? פתאום היא אומרת ש"כנראה שאתה כבר השלמת עם זה", ברור שהשלמתי! באותו היום שיצאתי מהבית השלמתי עם זה! כשמחליטים משהו, זהו, צריכים להשלים איתו, את זאת שצריכה להיות הבוגרת יותר, זאת עם האומץ לעשות שינויים בחיים, את זאת שעשית הכל לבד במו ידייך מגיל 17 כשבאת למדינה הזאת לבדך, ועשית 2 תארים, ועבדת ב3 עבודות, והיום את בכירה, ואני? אני זה שצריך לחשוב בצורה ריאלית עכשיו? זה התפקיד שלך! אני אלך הערב, כי אין לי ברירה. כי מגיע לה כל מה שהיא מבקשת. ואני בחיים לא אגיד לה לא. כי היא לא ביקשה ממני כלום כשהלכתי, לא כסף, לא חומריות, לא מזונות, לא חשבונות. רק שמחה שאני התעקשתי להיות איתו חצי מהזמן בדיוק, להיות בחייו בדיוק כפי שהיא בהם, ושמחה שאני עומד בזה. אז אני חייב לה את זה, כי אני לא יכול להגיד לה לא, כי היא לא ביקשה ממני כלום מעולם, רק אהבה. זה מה שהיא הולכת לבקש גם היום?..

אמנם עדיין לא ביקרתי בברצלונה, אך בעוד חודש אהיה שם, ולכן הכנתי מבעוד מועד רשימת של מקומות לבקר, כולל מסעדות. כל המקומות מוגדרים אצלי כ"Want to go" offline ב Google Maps ולכן אין לי איך לשתף אותן פה אז אכין עבורך רשימה: מסעדות: כמובן קודם כל, שוק האוכל בשדרות הרמבלה, חובה. Pura Brasa: Arenas de Barcelona, Gran Via de les Corts Catalanes, 379 אמורה להיות מסעדת בשר מעולה, מחירים בינוניים פלוס. Bubo - מאפיית עוגות, הבנתי שחובה. Carrer de les caputxes 10 La Luna Carrer Abaixadors 10 מסעדת הטאפאס בין הכי מומלצות בברצלונה, לא טאפס יקר ולא טעים לתיירים, אלא הדבר האמיתי. Cal Pep Placa del rei 7 מסעדה קטנה וחמודה המגישה בעיקר מאכלי ים, מומלצת מאוד Bilbao Berria Placa Nova 3 בר טאפאס בעל גימיק נחמד, מתיישבים ומזמינים טאפס אשר מוכן במקום ומונח על הבר, ללא תפריט, כל מנה עולה בממוצע 2 יורו. Ciudad Condal Rambla de Catalunya 18 עוד מסעדת טאפאס מומלצת, ממליצים להגיע סביב 6 בערב ולשבת על הבר, להזמין טאפאס ובירה Cerveseria Catalana Carrer de Mallorca 236 מסעדת טאפאס מומלצת אוכל כמובן להוסיף המלצות כשאחזור בחודש הבא. תהנה

ורק כתוספת, כי מישהו כבר חייב להגיד את זה (ולא שלא אמרו אבל אני מנצל כל במה) - אני לא מבין איך אנשים עדיין משלמים על כבלים..

גם אני חששתי מזה כשרכשתי את הטלויזיה שלי, Samsung UE50H6400, אבל עם יד על הלב -ה-כ-ל עובד בה באופן מושלם.. Netflix,PLEX, כתוביות לא חשובות לי כל כך אבל עובדות גם בNetflix וגם בPLEX ומעולם לא היו לי בעיות תאימות או איטיות בממשק.

http://www.consumers.org.il/category/service-and-warranty שים לב ש: " יודגש כי התקנות לא כוללות חפצים יקרי ערך שונים כמו: כלי נגינה, תכשיטים, שטיחים, ריהוט, מוצרי סניטציה ועוד." אבל בכל מקרה - הגש תלונה באתר המועצה הישראלית לצרכנות: http://www.consumers.org.il/category/complaint-form מעבר לכך, לא חסר איך "לגרום" לחנות לממש אחריות (וחבל שזה צריך להגיע לכך אבל בארץ כמו בארץ..) - פוסט מבייש בפייסבוק כבר הראה תוצאות. - אם יש לך מכר עורך דין, הייתי ממליץ לך, מנסיון, לשלוח לחנות מכתב חריף בנושא, הם יתקפלו ברגע, ה100 ש"ח האלה לא שווים להם את הטרחה.

אני מציע שתעשה בדיקה של ה lattissima pro, המכונה הזאת יכולה להקציף מים. ^ שלי מקציפה ככה יום יום

ולשם הדיון - זוהי בדיוק המכונה שהיתה לי בעבר,רק עם הקצפה אוטומטית.מכונה של 5K שלקראת סוף האחריות שלה עברה 3 תיקונים עקב תקלות.. כך שיש להכניס לחישוב גם את השיקול הכלכלי.

ראה תגובה מעלה, למרות שאכן – טעם הוא עניין סובייקטיבי, אני יכול להעיד שהאספרסו שיוצא מהנספרסו טעים בהרבה מהקפה אשר הכינה המכונה המקצועית שלי לשעבר, ולא רק זה, מרגיש הרבה יותר איכותי. קח בחשבון שמכונה מקצועית, או יותר נכון סמי מקצועית, דורשת תחזוקה ראויה, יומיומית אפילו, כדי שתמשיך להוציא קפה איכותי, בעוד שהנספרסו שאצלי כבר חצי שנה ועברה רק פעם אחת טיפול אבנית מוציאה בכל יום קפה כמו בפעם הראשונה, שלא לדבר על איכות ההקצפה שלה.

רק המלצה - גם אני בעבר הייתי בריסטה מדופלם, אבל מכונת קפה בבית צריכה להיות פרקטית ולא להעסיק אותך רק כדי לשתות קפה. סמוך עלי, אתה לא תקציף לעצמך חלב להפוך ותמזוג לבבות בבוקר כשאתה ממהר לעבודה, ומהר מאוד ההקצפה של החלב תהפוך להיות נטל ואתה תמצא את עצמך שותה אספרסו ומשתמש במקציף באירועים מיוחדים. מכונת קפה בייתית צריכה להכין קפה טוב, בכמה שפחות התערבות וכמה שיותר מהר. אפילו אני, רחמנא ליצלן, עברתי ממכונה ביתית מקצועית של SAECO שטוחנת פולים, מקציפה לבד אמנם, אבל עדיין, ואל תרצח אותי בראש שלך.. אין על נספרסו. טעים, יעיל, זריר, נקי.

NetFlix הכניסו השבוע בערך 75 כותרים חדשים, ביניהם סרטים, סדרות וסדרות מקור של נטפליקס. מה My List הארוך (מאוד) שלי, התחלתי אתמול לצפות בסדרה ZOO, קיבלה ציון 7.0 ב IMDV. הסדרה עוקבת בין היתר אחרי מדריך טיולים בספארי וכתבת עיתון ב LA וקופצת בין מקומות שונים בעלם ביניהם שמורות טבע בבוצוואנה, לוס אנג'לס, צרפת, ומתארת מציאות בה חיות (בעיקר חתוליים, לפחות ב2 הפרקים הראשונים) "מחליטות" לצאת נגד בני האדם. הפרק הראשון היה די מספק, המשחק בסדר, השילוב של חיות פרא מעניין ומחדש. בסה"כ סדרה נחמדה ל2-3 פרקים ברצף. העונה הראשונה כוללת 13 פרקים, כולה נמצאת ב NetFlix כרגע, עונה שנייה הסתיימה בספטמבר 2016 אז אני מאמין שנראה אותה ב NetFlix בקרוב ועונה שלישית בצילומים.