און יעקבסון

הי ניר. מצטער על ההברזה, מבטיח להטיב את דרכיי. פתק מההורים, זה טוב? ולגבי התוסף לצבע - שמח לשמוע. אחרי הכל, למרות שהייתי בטוח שהטנדר "מבוטח" באזור המרכז, כי אין פה גמלים, אלא שלאחרונה שמעתי שמועה כי אפילו ברשפון יש גמל או שניים. זו הסיבה שהבאתי את הבודי אלייך לשפיים. מקווה שקיר ההפרדה בכביש החוף ימנע מהגמלים לעקוב אחרי הריח של הפיבר לדרך השטח... (גילוי נאות: הנושא נכתב בהומור. למרות הדעה הרווחת, גמלים לא אוכלים פיבר. מקסימום משחיזים עליהם את השינים. אבל נחמד לשמוע בכל פעם סיפור על תיאבון הגמלים לפיבר).

מגניב לאללה, ולו רק כפריט אספני. לצערי לא מתאים למנוע שלי, כי אצלי המדובר בהילמן וגם אם כן, לא בטוח שהייתי מסתכן ומרכיב מסנן בן שלושים. יחד עם זאת ובשורה התחתונה, בהחלט מציאה של ממש.

יריעות פיבר ודייסת פיבר הם שני הצדדים של אותו המטבע, אבל שונים לגמרי ביעודם. בעוד שיריעות הפיבר עשויות לשמש לשחזור/חיזוק/החלפה של משטחים שלמים, משחת פיבר מיועדת לחורים קטנים, או למקומות בהם היריעות לא מתאימות. תחת מאמץ כיפוף יריעות פיבר הרבה יותר גמישות וחזקות וגם בנקודת השבירה סיבי הפיבר יחזיקו בעור שינהם יחד, בעוד שמשחה שהתקשתה פשוט תשבר. מסיבה זו, לשאלתך, להחלפת רצפה (משטחים) יש להשתמש ביריעות פיבר. בדייסה אפשר להשתמש בשוליים ובמקומות הדורשים חיזוקים נקודתיים. מקווה שעזרתי. און

אסף, אתה מדבר על הברגים בתצורת האות U המהדקים את הסרן לקפיצים או על נקודות החיבור של הקפיצים לשלדה? כי אם הבעיה היא בברגי U, אין שום בעיה להחליף אותם לחדשים.

זו החנות אליה התכוונתי וממנה קניתי החבקים שלי. ותודה לכולם על העידוד והתמיכה.

להלן עוד תמונות מהיום. חלקם תיקון של הפגוש, פינות המרכב נקודות המשען בה ארגז הברזל הונח על המרכב והחורים בתא הנוסעים עליהן חוברו מעגני המצבר. שתי התמונות האחרונות הן של החורים ששימשו לקיבוע הספסלים מאחור. לפני ההדבקת יריעה, ואחריה. בשלב הבא, מלמטה, אמלא את החורים במשחה ואסגור את האזורים הללו באמצעות יריעות. או-אז אוכל להחליק את המשטחים מלמעלה, בנקודות אותן ניתן לראות.

המשימה להיום: לחבר בחזרה את תושבות צירי מכסה המנוע. בכדי למנוע טעויות, חיברתי את הצירים בחזרה לתושבות ואת הצירים למכסה המנוע. המטרה: לוודא שמכסה המנוע יושב ישר וכי טווח הכיוונים האפשרי נמצא באמצע לכל כיוון, כך שבהרכבה הסופית אוכל לכוון את המכסה כהלכה. כמובן שלפני כן עברתי על ההברגות במכסה המנוע וגם על התושבות וגם הבאתי ברגים ואומים חדשים על מנת שההרכבות והפירוקים התכופים, לעת עתה, יעשו בקלות. אחרי שמצאתי את הנקודה הנכונה למיקום התושבות, סימנתי אותה בעזרת טוש ופירקתי את כל המכלול. כעת ניתן היה לבצע ניקוי יסודי לכל האזור, לקראת ההתקנה הסופית של התושבות. תושבות אלו מתחברות (גם במקור) למקומם לא באמצעות ברגים, אלא בהדבקה באמצעות משחת פיבר וכך עשיתי גם אני. ערבוב המשחה עם המקשה בתערובת הנכונה מריחת שכבה ראשונה מתחת לתושבת (על מנת שהתושבת "תתיישב" בתוך המשחה גם בחלקה האחורי) וקיבוע התושבת למקומה באמצעות "קלמרה". עכשיו ניתן להוסיף משחה לכל האורך ומסביב לתושבת וכמובן לנסות להקפיד שהמשחה לא תמצא על משטחים וגוז'ונים שבאמצעותם מחברים את הצירים. במקביל אני מורח משכה בעוד מקומות אותם הכנתי מראש, בהם הפגוש הקדמי ועוד כמה נקודות במכונית. המשחה מתקשה די מהר ואפשר לבצע שיוף ראשוני של השטח באזור תושבת מכסה המנוע. המטרה: להכין את התשתית לפריסה והדבקה של אריג פיבר - שמצד אחד יסייע וישפר את הקשיחות ומצד שני, יהפוך את האזור ליותר יפה לעין. במקביל מבצע גם הכנות במקומות נוספים לפריסת אריגים, במיוחד באזורים בהם בוצע בעבר תיקון תאונה לא יפה. כבר כעת, לאחר הוספת האריג, המקום נראה לעין שעור טוב יותר מבעבר והוא יראה טוב יותר לאחר הוספת שכבה של פוליאסטר (על מנת להחליק את השטח) והחלקה נוספת עוד לפני הצביעה. בסיום - אני מקווה - לא ניתן יהיה לזהות את מקום התיקון. האמת היא שהפעולה הזו של התיקון די חוזרת על עצמה בשלב זה, אז ניתן לתמונות לומר את דברם לעת עתה. בסיבוב הזה: ההכנות, הכיוונים והקיבוע של תושבת מכסה המנוע.

לא זוכר כעת את שם החנות, אבל היא נמצאת בפאסג' ברחוב יצחק שדה בתל-אביב, בסמוך ל"טכנו צינור". אם טכנו צינור לימינך, לך בתוך הפאסג' כמעט עד הסוף והחנות תהיה מצדך השמאל. המדובר בחנות לחלקי חילוף לרכב, בעיקר חלקי גומי. יחד עם זאת, לעניות דעתי אלו חבקים שניתן למצוא גם בחנויות חלקים אחרות. מקווה שעזרתי ובהצלחה, און

לשייף מה? בשלב הפחחות או ההכנה לצבע? בעצם, גם וגם, גם וגם. כלומר, גם בשלב הפחחות אני משייף ידני וגם עם מכונה (בהתאם לצרכים), וגם בשלב ההכנה לצבע אוכל להשתמש במכונה וגם בידני. לשמחתי אני משפץ את המכונית במוסך בו יש את כל הציוד הדרוש בכדי לבצע את העבודה הטובה ביותר האפשרית מבחינתי.

היום מצאתי עוד כמה שעות של חסד לעבודה על הפיבר. ראשית, סקירה של התיקונים שנעשו ביום שישי. התוצאות משביעות רצון. הפיבר התקשה ותפס כראוי ובמיוחד בכל הקשור לפגוש הקדמי שהיה שבור בכמה מקומות - נראה כי החוזק והגמישות הם כמתבקש. מאחר שזיהיתי עוד נקודת שבר קטנה בפגוש שנסתרה מעיני ביום שישי, טרחתי ותיקנתי גם אותה, כמו על הבודי עצמו התחלתי בהליכי סגירת חורים ששימשו לעיגון המצבר באמצעות שני מוטות מתכת מכופפים. מדוע לסתום החורים? כי החורים עוברים ונכנסים לתא הנוסעים, ולא מתאים לי חורים פתוחים שמעבירים רעש, חום וגזים - נקודות בהן אני מתכוון להשקיע לא מעט מחשבה בשיפור הבידוד מחום וריח וגם הפחתת רעש. בבוא העת ארכיב תושבת מצבר מודרנית עם עיגון עצמאי למצבר, כך שלא אזדקק לחורים הללו. מאחר שמתישהו בחיי המכונית היא עברה תאונה מלפנים, נעשה תיקון בפיבר. תיקון שבזהירות אני מכנה אותו חובבני למדי. מבלי לשפוט את אנשי המקצוע(?) שעשו זאת בזמנו, לי יש עכשיו יותר גישה, זמן, סבלנות ונכונות לעשות זאת כמו שצריך. אז לובשים ציוד מגן מכף רגל ועד ראש ומתחילים בניקוי והסרת חומר מילוי שהתחיל להישבר בתא המנוע בשני הצדדים בנקודות התיקון. בבית הגלגלים החיזוקים שנעשו בכדי לעגן שתי תבניות של פיבר האחת לשניה (הכוונה היא לתבנית הפיבר המרכזית לשתיים החיצוניות - בתי הגלגלים והכנפיים) שהתרופפו מעט, אז לפני הדבקת פיבר חדש השתמשתי בברגים קודחים על מנת להצמיד את שני החלקים זה לזה. המטרה היא שהפיבר החדש יחתן מחדש בין השניים ואחרי שהוא יתקשה, אוכל להבריג את הברגים החוצה. מחליט להסיר גם את צירי מכסה המנוע וגם את התושבות שלהם. שתי סיבות: האחת לנקות ולצבוע אותם כראוי. השניה, מהותית יותר, היא כדי לקבע אותם טוב יותר משעשו זאת הפחחים שתיקנו בשעתו את נזקי התאונה. לא פשוט להסיר את החומר שמקיף את התושבות והדבר גוזל לא מעט זמן (סבלנות, כבר אמרנו?), אבל בסוף זה קורה ושתי התושבות והצירים מוסרים ממקומם. משקיע עוד לא מעט זמן על מנת לנקות את כל הסביבה ובעצה אחת עם ניר בן ארי, מחליט לבצע "שדרוג" קל לשפה העליונה הקדמית של המכונית, על מנת להוסיף לה חוזק מבני שנלקח ממנה בעת התאונה וגם באותה נשימה לקבע ביתר שאת את תושבות הצירים. איך? במקום שכל תושבת תקובע למקומה עצמאית בעזרת דבק ופיבר, אשתמש בפס ברזל שימוקם ויודבק באמצעות פיבר לרוחב אותה שפה ועליו יולחמו התושבות. גם זה גוזל לא מעט זמן, של חיתוכים, התאמות וקידוחים, עד שהתוצאה משביעת רצון. מסתבר שהכנות הן גוזלות הזמן העיקריות, כך שלמעשה למעט התיקון הקל של הפגוש וסתימת חורי עיגון המצבר, הספקתי עוד לבצע את הטלאי בין שתי התבניות בבית הגלגל וטלאים ראשונים במקום החיזוקים הרעועים שנעשו בזמנו בתא המנוע. בפעם הבאה: עיגון תושבות צירי מכסה המנוע ומילוי חורים וקרעים בפגוש - וגם בקדחים שנעשו בגוף בשעתו - באמצעות משחת פיבר, וסיום החיזוק של התבניות מלפנים באמצעות הוספת יריעות פיבר. אחרי זה התפנה להחלפת המתכת המתפוררת בדופנות תא המטען מאחור. גם זו הולכת להיות עבודת הכנה סזיפית למדי. בתמונות, בסדר המאורעות כפי שמסופר: 1. זה לא מעבדה של נאס"א, זה ציוד מגן... 2. תיקוני התאונה מלפנים כפי שנעשו בשעתו. עכשיו זה כבר נראה הרבה יותר טוב. 3. הברגים הקודחים שמצמידים את התבניות. האחת לשנייה. 4. ומהצד השני: ניתן לראות את הברגים מצמידים את שתי פיסות הפיבר. 5. נקודת העיגון של תושבת ציר מכסה המנוע, לפני הניקוי וההברקה. 6. החלק הקטן: התושבת. החלק הגדול: הציר. שניהם לפני ניקוי. הציר הנמצא חשוף באוויר העולם יקבל ניקוי חול וצביעה יסודית. 7. שתי התושבות יחד, מרותכות אל פס המתכת שיוטמע מלפנים. 8. התושבת ממבט מקרוב.

תודה על ההצעה, אבל אני בן אדם של אהבה אחת (כלומר, אחת בכל פעם ).

כאמור וכמוצע, בסיום עבודות הפיבר ולפני הצביעה תקבל תחתית המכונית שכבה נאה של זיפות, על מנת לשפר בידוד רעשים ולמנוע מעבר חום. זאת בנוסף לבידוד משופר שיבוא בבוא היום לפנים הרכב, ישפרו פלאים את שתי נקודות החולשה של מרכב הפיבר הזה. כך או כך, תודה על הטיפים. מכל מלמדי השכלתי.

עוד כמה תמונות של נקודות שהספיקותי לנקות, להכין ולתקן. לפני ואחרי: סדק מתחת לתושבת המצבר (האמת, לא קשור. זו נקודה המקשרת בין התבנית המרכזית ולזו של הכנף. בצד השני היא מחוזקת וכאן לא ומכאן הסדק. אזור זה קיבל שתי שכבות של חיזוק. לפני ואחרי: נקודות חיבור הפגוש לגוף. ובנוסף: כמה מהחורים ששימשו לעיגון הארגז. בשעתו, חיתוך הברגים שנעשה על מנת להוריד את הארגז שחק גם את עובי הפיבר במקום זה. תיקון מלמעלה ומלמטה מחזיר למקום את העובי והחוזק הראויים וגם סותם את החורים. וגם: בצד השני של תא המנוע, ישנו חיבור בין שתי תבניות שמגלה סימני גמישות קלה. גם כאן נעשה תהליך הניקוי/חיזוק.

הגיע הרגע! מתחילים לעבוד ממש על הבודי. התרגשות. ליתר ביטחון, החלטתי להתגלח על השברים של הפגוש הקדמי. מכמה סיבות. שום דבר בו בלתי הפיך, קל לתקן אם צריך ואם קלו כל הקיצין, יש לי עוד שני פגושים. כמובן שראשית יש ללבוש ציוד מגן, שכולל חליפה מלאה, כפפות, מגן נשימה וכדומה. עכשיו אפשר להתחיל: יש לנקות את המשטחים עליהם עובדים. אפשר באמצעות מכשיר, אפשר באמצעות נייר שיוף. לי היה את הפריביליגה של מכשיר שיוף, אבל מקומה של עבודת ידנית לא נפקד, בכל אותם מקומות בהם המכשיר לא נכנס. שלב שני הוא חיתוך אריגי הפיבר למידה הרצויה ובכמות הרצויה. כל שכבה נוספת מעניקה חוזק נוסף. שלב שלישי הוא הכנת התערובת בין הפוליאסטר ולמקשה. מעט מדי, לא יתייבש מהר; יותר מדי, יתייבש מהר מדי. שלב רביעי, הדביק והמלכלך: הדבקת האריגים! ראשית מורחים את השטח המיועד עם התערובת, באמצעות מברשת. עכשיו אפשר להניח את אריג הפיבר. כעת טובלים את המברשת בתערובת ומתחילים להספיג את האריג עד שכולו רטוב. אם צריך שכבות נוספות, חוזרים על התהליך. האמת היא שהלך לי טוב ומהר משחשבתי, והספקתי היום לתקן את רוב הפגוש וגם חלק גדול מהנקודות בתא המנוע. כמובן שצריך למלא עוד משחת פיבר בחורים קטנים, למלא ולהחליק במקומות נוספים, אבל צעד קדימה נעשה. בתמונות הפגוש לפני ואחרי ועוד כמה נקודות שדרשו ויקבלו טיפול.

יש הרבה דברים מדהימים באוטו הזה, בעיקר התמימות והפשטות. יחד עם זאת, בטינה טנדר 2010 הנבנית מחדש בימים אלו (בעצם, נהיה ריאליים, 2011), יהיה זיפות בבתי הגלגלים ותחתית המרכב.

אמנם חלודה לא תוקפת פיברגלס, אבל עובש כן, לפחות כל עוד לא מנקים אותו עשרות שנים. אז להלן תמונות של מכסה המנוע בעת התהליך ובסיומו. (כמעט) כמו חדש!

הפעם ניתן לתמונות הפיברגלס המבריק בתחתית המרכב, שנשמר במצב חדש מתחת לעשרות שנים של לכלוך, לומר את דברו.

לאט-לאט, אבל בטוח, ההכנות מתקדמות. היום התחיל בהסרה זהירה של ריפוד הגג. זה האחרון מותקן במקומו באמצעות שלוש קשתות המותחות את הריפוד ומעוגנות בדופנות הגג, מעל ראשי הנהג והנוסע. רגע, איך מחברים קשתות מתכת לגוף פיברגלס? פשוט! מדביקים פיסות עץ על הפיברגלס ואליהן מבריגים ברגים... כן, זה נשמע כמו שזה נראה. לא רק הקשתות מעגנות את הריפוד, כי גם הדבקה שלו בקווצות - סביב השמשות, וגם מסגרת הדלתות - מתחת לגומיות. מאחר שרציתי להוריד את הריפוד במלואו, על מנת שרפד יוכל לשחזרו בקלות, השתמשתי בסכין יפנית ובזהירות העברתי אותו בין קצוות הריפוד סביב המסגרות והפיברגלס. סבלנות, זהירות ובסופו של דבר גם ריפוד הגג מוסר ממקומו. יחד עם ריפוד הגג הוסר גם התאורה "המרכזית" שאף היא - איזה פלא - מעוגנת למקומה באמצעות פיסת עץ סנדוויץ' מתפוררת לחלוטין. אמנם יחידת התאורה במצב תקין, אבל אני שוקל שלא להחזירה למקומה בבוא העת, אלא לבצע איזה שדרוג קל שיבטל את הצורך בהדבקת פיסות עץ לפיבר. כעת, כל שנותר מחובר לבודי הם צמד הנועלים של הדלתות (עם הסמל של פיאט מוטבע עליהן...). אלו שוחררו בקלילות מפתיעה ובזה הסתיים לו הפירוק המוחלט של הבודי. אז מתחילים בעבודות הפיברגלס? עוד לא. אחרי שלושים שנים על הכביש, מגיע לבודי הזה איזה שטיפה עגונה, לא כך? לטובת העניין גוייס פורד F350 של ניר בין ארי ונקשר אחר כבוד לבודי של הטנדר, כי ככל שמדובר ברום כרמל, צריך את הגדול והטוב ביותר... הסיבה לקשירה: להעמיד את הבודי בשיפוע חד, על מנת לאפשר גישה נוחה לתחתית המלוכלכת כהלכה. הניקוי נעשה באמצעות גרניק אימתני עימו שטפתי וניקיתי את המרכב מלמעלה ועד למטה, מלפנים לאחור, עד שלא נותרה עליו פיסה אחת של לכלוך ועלי לא נותרה פיסה אחת יבשה... אבל היה שווה את זה: לפתע ניתן לראות את הפיברגלס צהבהב ונראה כמו, כמו, חדש! בתמונות: 1. הסרת הדבק המדביק את הריפוד למסגרת השמשה. 2. וגם מהמסגרת החלון האחורי 3. ריפוד הגג מופשט 4. יחידת התאורה 5. הגג. שימו לב לדיפוני העץ... הגומי המודבק למסגרת הברזל (כלוב הגנה) משמשת חוצץ בין המתכת לריפוד הגג. 6. בודי של רום כרמל גורר F350. או, בעצם, הפוך? 7,8. טינה מקבלת שטיפה כהוגן. תיכף ממשיכים!

אין לי מושג... כלומר, הזמנת החומרים נעשתה על ידי ודרך ספקי החומרים של "דרך השטח". יחד עם זאת, בכל חנות המתמחה בצבעים וציוד לפחחות אפשר יהיה להשיג את כל מה שצריך. בנוסף, ברחוב ריב"ל 5 בתל אביב, ישנה חנות ושמה "אלגד" והיא מתמחה בפיברגלס. לא רק שיש שם כל מה שצריך לעבודות פיברגלס, הם גם נותנים שירות ויעוץ חינם, למי שקונה מהם. http://www.elgad.co.il/

היא הייתה לבנה, בוודאות. ככל הנראה המדובר בשכבת צבע יסוד.

די, דני, אני לא עומד בלחץ הזה... טוב, נו, בסדר. דווקא יש התקדמות ומעשה שהיה - כך היה: אחרי מספר ימים של חופשה (כלומר, עבודה) מאולצת, התחלתי את היום בביקור אצל טינה ב"דרך השטח". היא קידמה את פני ומיד שמתי לב לשינוי שחל בה: אין שמשות - קדמית ואחורית. ניר בן-ארי שליווה את הזגג שהסיר השמשות וגם איכסן אותם במקום בטוח סיפר לי שהתרשם מעובי השמשות החריג במכונית: חמישה מ"מ. לפי דברי הזגג, לא תהיה בעיה למצוא גומיות חלונות תחליפיות. כמו כן, הזמנת ציוד תיקון הפיברגלס שבוצעה לפי הוראות הפחחים של המוסך הגיעה ליעדה. אז הכל מוכן לתחילת העבודה? כמעט. מאחר שמכסה המנוע והדלתות בתורמת החלקים במצב טוב יותר, נסעתי למקום משכנה של זו האחרונה והסרתי את מכסה המנוע. הדלתות מחוברות כל אחת עם שני צירים מסיביים שכל אחד מהם מעוגן למרכב עם ארבעה ברגים ואומים. לא קל להסיר את האומים, מאחר שמיקומם לא מאפשר שימוש במפתח מתאים, או בוקסה רגילה. לפיכך התאמתי בוקסה ארוכה עם מאריך קטן, שנכנס בדיוק במרווח המצומצם בתוך גוף הפיברגלס. אחרי התאמה זו, פתיחת האומים עצמם היה קלה יחסית והתבצעה ללא מאמץ יוצא דופן. מכסה המנוע והדלתות הועמסו על מכונית, כמו גם הפגוש הקדמי, והובלו אחר כבוד למוסך דרך השטח, שם ביצעתי את אותה פעולה בגופה של טינה. מכסה המנוע והדלתות הוסרו ממנה, אולם המכסה החדש והדלתות לא חזרו למקומם על האוטו, אלא אופסנו במחסן, עד יבוא יומם. חלקי טינה הועברו לתורמת החלקים והורכבו מחדש. למעשה (מבלי שזה ישמע סוטה), הגוף של טינה כמעט ערום ומפורק לגמרי. למה כמעט? כי כל שנותר מורכב לבודי הוא ריפוד הגג, אותו לא הסרתי כי הוא הודבק מתחת לגומי השמשות (שבינתיים, כאמור, הוסר). את הריפוד אני רוצה להסיר במלואו ובשלמותו, על מנת שישמש את הרפד בבוא העת כדוגמא לריפוד הגג החדש. השלב הבא: חיתוך והוצאת שרידי פסי המתכת הרקובים שמטרתם הייתה חיזוק דופנות הארגז והתאמת פיסות מתכת חדשות כאלו. מבחינת עבודה והכנות - זו העבודה המורכבת ביותר ותצריך, בין השאר, להשכיב את בודי על צידו או על גגו עבור שלב הדבקת אריגי הפיבר. שאר המילויים והתיקונים להם זקוק הבודי קלים יחסית לביצוע. מקווה שאתפנה לכך עוד השבוע, אם לא, תמיד יש שבוע הבא. המשך יבוא, (דני ).

מאחר ומדובר בטנדר פתוח, אין מקום לספסלים. גם ברמה הפרקטית, גם ברמה הבטיחותית וגם ברמה החוקית. הספסלים נתרמו אחר כבוד לאחד מחברי הפורום שמשפץ סוסיתא טנדר.

הי שלומי, שמח לשמוע! אחד הדברים שהניעו אותי לנהל יומן שיפוץ מפורט ככל שאפשר, הוא לאפשר לאחרים להעז, כפי שהעזתי אני - בעקבות שיפוצים אחרים שראיתי. במיוחד אלו המנסים לנסות לשפץ כמה שיותר לבד. ובנימה אישית, בימי צעירותי היה לי דרבי "אירופה" (נדמה לי...) לתקופה קצרה. פירקתי את המנוע לבד בחצר ובעזרת חבר הוא שופץ ועבר הגדלת נפח. לא ממש זוכר ממנו הרבה, רק כי יחס הדחיסה שלו היה גבוה מדי והיינו צריכים לשים אטם ראש עבה יותר בכדי שהמנוע לא יצלצל וכי שמשום מה לא אהבתי אותו ונפרדנו כידידים די מהר. צריך לפשפש בנבכי המוח בכדי לנסות להיזכר מה היו הסיבות לרומן הקצר. עקבתי וקראתי את שרשור השיפוץ שלך ומבטיח להמשיך ולהישאר מעודכן. און

מוזיאון?! מצטער, לא רוצה, לא מתכוון ולא יכול להגיע לרמה מוזיאונית. 1. הבודי בידיים טובות וייצא הכי טוב שאפשר. 2. ריפודים לא יהיו כמו הפלסטיקיים המקוריים, אלא ברמה גבוהה יותר. כמובן שאיכות ההרכבה וההתאמה כאן חשובים. מקווה שאמצע רפד רכב אמין וטוב לשם כך. בעלי ניסיון עם רפדים מוזמנים להמליץ. 3. שמשות וגומיות: גם כאן צריך זגג שיידע להתאים גומיות חדשות. בעלי ניסיון... כנ"ל. 4. איזה יופי! אין ניקלים באוטו... פגוש קדמי מפיבר, אחורי ברזל פשוט... סמלים? בקיצור, הרעיון הוא להשמיש את המכונית למצב "חדש" ככל האפשר, במצב נסיעה (מדי פעם). לא מתכוון להחנות את הטנדר הזה בסלון. כאשר השיפוץ הזה יגמר, תיגמר גם תקופת "העבדות" שלי כלפיו. מאותו רגע, הוא ישרת אותי. און

התשובות מודגשות באדום בציטוט: