אני לא צריך לפרט לך איך ומתי אני מגיע , לאירועים שאני יכול אני מגיע , ומכיוון שאני מטופל במשפחה - מן הסתם קצת יותר קשה לי לעזוב הכל בשבת ולהגיע לכל אירוע שאתה פשוט קם אליו בבוקר...
במקרה שלך , אחרי שזה מגיע פעם ועוד פעם - זה כבר מתחיל להיראות כמו התבכיינות.
האירוע היה רחוק מלהיות מושלם , ואני בטוח שאם וכאשר תהיה פעם הבאה - יופקו לקחים - אבל לא ממש ראיתי שבאת והצעת עזרה לקובי או לכל אחד אחר.
מכיוון שכך , עדיף שתחפש איך אתה יכול לעזור , ולא להתבכיין.
איכפת לך ? תבוא ותעזור לפני - לא לאחר מעשה.