l3ix

אצל כל היבואנים קיימת מדיניות ברורה: עדיף לזרוק רכבים לליסינג בהנחות ענק מאשר להוריד מחיר ללקוח הפרטי. זה עדיף להם מבחינת תזרים מזומנים מאשר לדחוף יחידה - יחידה ללקוחות פרטיים.

יש אנשים עם כסף שקונים מכוניות חדשות. יש אנשים בלי שקל על התחת שגם קונים מכוניות חדשות. יש מהכל. מה שבטוח הוא שבשנתיים האחרונות הביקוש דעך. עשרות אלפי רכבים חדשים משתזפים בנמלים ובמגרשים, והמבצעים האגרסיביים של היבואנים, במיוחד בקטגוריית החשמליות, מדברים בעד עצמם. מה שדי מבדר זה שבכל דיון על מחירי רכבים בארץ, תמיד יצוצו סנגורי היבואנים. הם ימהרו להסביר למה הם לא באמת מרוויחים — כמה סיכונים יש להם, כמה הם חשופים לתנודות מט"ח (עזבו שזה עשור שהיין והוואן דועכים), עלויות שינוע, ועוד שלל הסברים ותירוצים. זה מזכיר את ארה"ב: בכל פעם שעולה הדיון על מיסוי עשירים, קופצים מיד פועלי צווארון כחול, שבקושי מסוגלים להרשות לעצמם צ'יזבורגר, ומסבירים למה אסור להטיל גזירות על האלפיון העליון. תחושת בטן שלי אף אחד מהצדדים לא מפסיד. לא היבואן שמוכר "0 ק"מ" בהנחה של 15–20%, ולא מגרש הרכבים. אבל כל עוד היבואנים לא חושפים את המספרים (ולמיטב ידיעתי הם לא), כל הטענות האלה הן ספקולציות.

אף אחד לא מפסיד כסף

יופי, אבל גם המטבעות האלה התרסקו הם מוכרים רכבי 0 ק"מ יד ראשונה עם הנחות של 15–20%, ובוא נגיד ככה אף אחד לא חוזר הביתה בוכה שהוא הפסיד כסף.

התקדמות טכנולוגית היא רק חלק קטן מהסיפור. יונדאי קונה, למשל, מצליחה להימכר יפה בלוחות יד שנייה, למרות סוללה קטנה, טעינה חד-פאזית והיעדר גאדג'טים ומסכים שמאפיינים רכבים סיניים. מה שבאמת קורה הוא הצפת השוק במכוניות סיניות חצי-אפויות, בלי מוניטין של שנים או בידול ממשי בין המותגים, וגם חשש כללי של חלק מהציבור מרכבים סיניים. ואם זה לא מספיק, היבואנים עצמם מוצפים במלאי של חשמליות שלא נמכרו, אז הם מציפים את שוק היד שנייה וככה פוגעים עוד יותר בלקוחות שלהם. 17% הנחה והם לא מוכרים בהפסד. רק ממחיש איזה שולי רווח חזיריים יש להם. ויש גם את זה:

מגלם חזק. החשמליות היחידות שעדיין אפשר איכשהו למכור ביד שנייה בלי שחיטה מוחלטת הן טסלה ויונדאי. לבי עם מי שקנה סיניות חדשות מהחברה ירידת ערך של 33% - 40% תוך שנה-שנתיים היא די הנורמה. בהזדמנות אעלה תמונה של רכבי JAC 30/40 עם לוחיות רישוי, עומדים וצוברים אבק מאחורי סוכנות אוטומקס באשדוד. לדעתי, בעוד חצי שנה נראה אותם נמכרים כ'יד ראשונה, אפס ק"מ' ב-80 אלף ש"ח, למרות שהם משווקים כיום ב-130–140 אלף.

יאריס שנת 2012 שווה פי 2 מפיג'ו 2017 שלי המחירון של הפיג'ו הוא 29, אבל אין שום סיכוי בעולם שמישהו ישלם מחירון על הדבר הזה לדעתי רוב העסקאות נסגרות באזור ה-15-17.

מי שלא לומדים אלה האנשים שממשיכים לרכוש את המכוניות של הקונצרן.

המחיר של האלטרנטיביות ICE ירד באופן מוחלט מהפסים

לא תקבל תשובה חד־משמעית. לדעתי, אם יש לכם חניה בטאבו ואפשרות להתקין עמדת טעינה ואתם לא נוהגים באופן קבוע מאות קילומטרים ביום לכו על חשמלית אירופאית או טסלה. תקבלו חוויית נהיגה שקטה, תחזוקה נמוכה, והרבה פחות גימיקים בהשוואה לרכבים החשמליים מהמותגים הסיניים.

אפשר לבנות מתודולוגיה פשוטה שתספק תמונה הרבה יותר מדויקת על איכות בידוד הרעשים ועוצמת הקירור של רכב. גם אם המדידות לא יהיו מדויקות לחלוטין, הן עדיפות בהרבה על "נסעתי ברכב ושמעתי רעשי צמיגים". אגב, למה אף אחד לא מודד מרחק בלימה? זה אחד הדברים הכי בסיסיים וקל לבדיקה. אפילו תאוצה מ־0 ל־100 כמעט לא מודדים בארץ.

אף פעם לא הבנתי מה הבעיה לקחת מד דציבלים, שאפשר לקנות בכמה גרושים באליאקספרס, ולבצע מדידות מסודרות. עם הזמן אפשר היה לבנות מאגר נתונים שמאפשר השוואה בין רכבים. אותו דבר עם מד חום: פשוט למדוד תוך כמה זמן המזגן מצליח לקרר רכב שעמד יום שלם בשמש. ככה, לאורך זמן, היו מצטברים נתונים והיה אפשר לבנות מאגר מידע השוואתי אמין. דברים כל כך בסיסיים – ובכל זאת אף אחד לא עושה את זה. במקום זה, אנחנו מקבלים "ביקורת רכב" ש־90% ממנה זה קשקוש רגשי: הרגשתי, שמעתי, חוויתי. מה אכפת לי מה שמעת? אולי אתה חצי חירש?! קח מד דציבלים ותמדוד. ובלי קשר, כמעט כל כתבי הרכב בישראל בכיס של היבואנים. המבקרים היחידים שאני עוד איכשהו מאמין להם נמצאים בבריטניה – וגם שם יש תחושה שחלק מהם בכיס של היצרנים. תכל'ס, המקור הכי אמין היום הוא ביקורות גולשים ב־Reddit.

איפה ראיתם ב-129? הכי זול ראיתי באתר של מוטו-דיל ב-139,900. הרכב הזה כבר חטף את ירידת הערך המואצת

ביקורות Long term review ביוטיוב ותלונות בקבוצת פייסבוק

כבר למדתי שאורה קט 03 זה פח אשפה על גלגלים הבעיה שכל החשמליות הלא סיניות נמצאות מחוץ לתקציב שלי למעט יונדאי קונה

ממש חוסר שקיפות מוחלטת קשה מאוד לקבל החלטה מושכלת כשאין שום דרך אמיתית לדעת כמה יעלה הביטוח לפני רכישת הרכב. נראה שהם בונים על לקוחות שבויים כאלה שכבר קנו את הרכב, ואז פשוט ייאלצו לשלם כל פרמיה שיזרקו עליהם, כי אין להם ברירה.

לפני כמה ימים הזמנתי BYD דולפין סרף, אבל אחרי שישנתי על זה בסופ"ש, הגעתי למסקנה שכנראה עדיף לי לחפש רכב חשמלי יד 2 כזה שכבר על הכביש שנתיים–שלוש ולקנות אותו במזומן, במקום להסתבך עם עסקאות מימון. גם כי השוק מוצף ברכבים חשמליים יד 2 שמפורסמים כבר חודשים בלוחות, ונראה שאפשר לקנות אותם משמעותית מתחת למחירון. יש לי כמה דגמים בראש, ואני מנסה להבין כמה יעלה לי פחות או יותר הביטוח המקיף עבור כל אחד מהם לפי הפרופיל שלי: אפס תביעות, רישיון נהיגה של 15 שנה, ביטוח מקיף באופן קבוע, נהג יחיד וכו'. יש אתרים כמו Wobi, אבל אני לא בטוח עד כמה הם אמינים והאם הם באמת נותנים תמונה מלאה. פניתי לחברת הביטוח שלי (מנורה) וביקשתי מהנציג שיעשה לי כמה סימולציות, אבל הוא סירב בתוקף בלי שאספק מספר רכב. לא ברור לי מצפים ממני לקנות רכב ורק אז לגלות כמה יעלה לי הביטוח המקיף? איך בכלל מתמודדים עם מצב כזה? נכון לעכשיו, יש לי רשימה של דגמים שנראים לי כהאופציות הבשלות ביותר, עם תקינה אירופאית מלאה ומבחני ריסוק אירופיים: MG4, שנת 2022–2023 יונדאי קונה, שנת 2022–2023 BYD דולפין, שנת 2023–2024 ראיתי בלוחות MG4 שנת 2023 ברמת גימור בסיסית (Standard) ב-90 אלף שקל. (לפני מיקוח) ממה שהבנתי מקריאה בפורומים ובסקירות מחו"ל, החיסרון המרכזי של הגרסה הזו הוא טעינה חד-פאזית וסוללה בקיבולת קטנה יותר. מצד שני, לפי האתר הבריטי What Car, זו דווקא רמת הגימור הכי מומלצת מבחינת תמורה למחיר. השאלה היא עד כמה זה בעייתי ביומיום להשתמש ברכב חשמלי שלא תומך בטעינה תלת-פאזית?

יש אפליקציה. אפשר להדליק את הרכב מרחוק ולהפעיל מזגן עוד לפני שנכנסת יש עדכוני OTA אפשר לפתוח את הרכב עם NFC בטלפון/שעון חכם או עם האפליקציה שלהם האחריות זהה לזו של הדגמים היקרים יותר של BYD בקיצור מקבלים כמעט את כל הפיצ'רים של ה-BYD הגדולות, רק באריזה יותר קומפקטית, עם פלסטיקה יותר פשוטה ועם סוללה קטנה יותר מזגן יהיה אפשר לבדוק רק ביום חם במיוחד אני מאוד מקווה שהמזגן מוצלח. הבנתי שבדולפין/אטו 3 הוא לא להיט, אבל מצד שני הרכב יותר קטן לא הצלחתי למצוא ביקורות באינטרנט שמתייחסות למיזוג באירופה הרכב מקבל ביקורות טובות פחות מוצלח מרנו 5 מבחינת איכות חומרים, אבל גם יותר זול מצד שני יותר טוב מסיטרואן C3 החשמלית ושאר הנגזרות של סטלנטיס כגון פיאט גרנדה פנדה במירוץ מאפס ל100 האיצה ב-8.0 שניות משמעותית יותר מהר מהנתון הרשמי 9.1 ועקפה את הרנו 5

יש לי טראומה ממנועים עם 3 צילינדרים. שמונה וחצי שנים של רעידות, ויברציות ורעש שהולכים ומחמירים עם הגיל של הרכב – הספיקו לי לגמרי. אולי מנועי TSI יותר מעודנים מהפיורטק של פיג'ו, אבל בשורה התחתונה זה עדיין 3 צילינדרים. ואם רוצים 4 צילינדרים עם הספק דומה ל-DS צריך להוסיף 30 אלף. ה-MG 3 נראתה אחלה על הנייר – מנוע 4 צילינדרים, מחיר נגיש – אבל פסלתי אותה ברגע שגיליתי שכשצריך קצת כוח (נניח בעלייה או בעקיפה), הסוללה החשמלית מתרוקנת ונשארים עם מנוע 1.5 מיושן שמחובר לגיר 3 הילוכים ישירות משנות ה-90. לא בדיוק מתכון לביטחון על הכביש. הטווח של ה-DS לא מדהים, אני מודה – אבל לפחות מקבלים 100% מהכוח, 100% מהזמן

שמתי הזמנה על דולפין סרף בצבע קרם. רמת גימור קומפורט עם 156 כ"ס. אעדכן ברגע שהוא מגיע 🤞 מבחינת גודל, הרכב איפשהו בין סגמנט A ל-B, אבל יותר קרוב ל-B – בערך בגודל של רוב המתחרות בקטגוריה, גם במידות וגם בתא מטען. במחירים דומים, האלטרנטיבות בעולם הבנזין הן: סקודה פאביה – מנוע 1.0, שלושה צילינדרים, 110 כ"ס וגיר DSG. אחריות רק לשנתיים. אם רוצים את מנוע ה-1.5 – קופצים ל-150K. סיאט איביזה – אותו סיפור, רק שה-1.5 עולה "רק" 145K. טויוטה יאריס – 142K. MG 3 – 130K. קיה פיקנטו – 110K, עם מנוע של 82 כ"ס, גיר רובוטי ותאוצה של משאית 15 טון 🚛 בהתחלה שקלתי ללכת על ה-MG 3, אבל כשלוקחים בחשבון את החיסכון ברכישה ובתחזוקה השוטפת של רכב חשמלי טהור – BYD ניצח. כנראה אקבל טווח ריאלי באזור ה-220-250 ק"מ. זאת אומרת אי אפשר להגיע לאילת או לצפון הרחוק בלי לעצור בעמדת טעינה מהירה, אבל מצד שני רוב הנסיעות שלי בפקקים של גוש דן. גם בעלויות הביטוח הופתעתי לטובה – 4,000 ש"ח, לעומת 2,700 שאני משלם עכשיו על פיג'ו 208 בת 8.5. אגרת רישוי – 1,707 ש"ח מול 1,030. קצת יותר יקר, אבל לא דרמה.