עד לא מזמן היה ברור לי (לפחות) כי קונפ' המנוע מרכזי היא המועדפת במכוניות ספורט, אבל אז החלו סדקים לפרוץ,
אבל עדיין ניסיתי לתרץ בכל מיני סיבות למה מכונית זו אחרת עם מנוע קדמי מהירה יותר (בפניות, רק שיהיה ברור),
אבל הפרארי האחרונה עם המנוע קדמי, שהתעלתה על ה 458 שברה אותי, פה כבר התחלתי לחשוב ברצינות אם
מנוע מרכזי באמת כזה עדיף, עוד לא הגעתי למסקנה, אבל הגעתי לתובנה מסוימת בענין.
בראשונה, היתרון המוחלט בקונפ' מ"מ, חייב להיות הטרן-אין, אני מניח כי אין באמת צורך להסביר.
אבל מכאן והלאה העניינים כבר לא מוחלטים, מה שכן הציק לי כל הזמן היה השליטה המוחלטת של הקונפיגורציה
במירוצי פורמולה.
הרי היא חייבת להיות הקונפיגורציה המוחלטת אם כל מתכנני הפורמולה עובדים לפיה
אז זהו שלא,
לא מדובר בשלילי בזנ"טי אלא בכן ולא, יענו תלוי.
הסיבה היחידה שלהבנתי הקונפיגורציה הזו שולטת בקטגוריית הפורמולה היא שונה לגמרי ממה שמתאים למכונית כביש חוקית:
אוירודינמיקה, וביתר דיוק : כוח הצמדה.
מנוע קדמי לא מאפשר מבנה של אף שפיצי דקיק כמו בחד-מושבית פורמלה כלשהי, עם הכנפיים הקדמיות המתפרשות ממנו
לצדדים בואכה הגלגלים, ומייצרות כח הצמדה חיוני.
זאת חייבת להיות הסיבה המרכזית לשימוש בקונפיגורציה הזו.
אבל במכוניות כביש, אפילו במכוניות על, החלק הקדמי הזה לא ממש קיים, וכאן סימני השאלה עדיין שרירים,
קדמי או מרכזי