volvoforlife

שחרר בנד בצינור הגומי התחתון. כך תשפוך את כל הנוזל - גם מהראש - לא תסתבך עם הברגות, ברזים ושברים. ודא שהמנוע קר לגמרי לפני כן ופתח את המכסים של הרדיאטור (אם יש) ושל מיכל העודפים. באותה הזדמנות - גם תרגיש ותראה את מצבו של צינור הגומי. אם המטרה היא רק להוציא את הנוזל ולהחליפו - בהחלט מספיק.

מזל טוב - לירוי.

אני תמיד מתפלא לקרוא פה על הדיון/ ויכוח בין חברי מועדון או אספנים אחרים מה שווה יותר - לאחוז ברכב ישן לשם איסוף או תצוגה או התבוננות - או להשתמש ברכב ולנסוע בו יום יום או לילה לילה. אנשים פה מביעים דיעות ויוצאים בעצמה כנגד בני המין השני - ואני לא מבין על מה. כל מי שמתעסק באספנות רכב יודע את החוק המדבר על הגבלת נסיעה בין 7 ל 9 . מעבר לזה שנראה שיש קונצנזוס שצריך לשמור על החוק הזה - אין לאף אחד זכות להתערב/לבקר/להיכנס לארנק/להאנגר/ לתא הנוסעים/ המטען או הכפפות של אף אחד. כל אחד אוהב את המכונית שלו באופן שונה - ויכול לעשות בה מה שהוא רוצה - במסגרת החוק כמובן - שאין מחלוקת על תרומתו של מועדון החמש למיסודו ועידכונו כנדרש. האינטרסים של כל אחד הם עניינו הפרטי - ואיך הוא משתמש ברכביו הוא בפיקוחו ואחריותו של בעל הרכב/ים בלבד. בדקתי ברשיונות של הרכבים שלי - ואני בטוח שראיתי שם רק את השם שלי. לא אף אחד מחברי הפורום לא הופיע שם. אגב - גם הרכבים שלי שאינם בסטאטוס אספנות - הם שלי... אני מרשה לאישתי לנהוג בהם... אבל אף אחד פה לא מתערב לה אם היא נוסעת טוב או לא בהם.. אז אני חושב (אולי אני תמים ולא מבין פוליטיקה) שכל הדיונים החוזרים ונשנים הללו - לא מוסיפים לאף אחד, ובמדינתנו המוזרה אפילו יכולים לקלקל. סעו בבטחה, כחוק, תהנו מהרכבים שלכם ושל חבריכם - איש איש ואמונתו - איש איש וצרכיו, תשתו הרבה מים - ותנוחו.

הכי טוב....

לגבי המכה בגיר והרעידות - הייתי בודק צלבים בדרייב שאפט - ואיזון דרייב- שאפט - תקלה זהה שהיתה לי ב 244 וכך טופלה ונעלמה. לגבי כיבוי בסל"ד נמוך - מישהו כאן אמר - יישור קו - לרוב במערכת ההצתה על מרכיביה - טיפ - צור חושך מוחלט בתא המנוע והבט למפלג. ניצוץ בורח מסדק במכסה המפלג - יהבהב לך אור כחול באזור - גם תקלה שהיתה לי ונפתרה בקלות. חוץ מזה - יש לך מציאה שהרבה וולוואיסטים היו רוצים לשים עליה את היד.... תתחדש...שמור עליה....

כן... זהה - הכל חוץ ממכסה המנוע והחזית.

למרות שלא היתה התעניינות גדולה בשיפוץ הקטן הזה - החלטתי להחיות את השרשור לאחר שמישהו עם 127 התעניין בתיקון הרצפה. אין לי עדיין תמונות של "היצירה" המושלמת - אחרי הריפוד החדש - אבל יצא יפה מאוד וטוב. היתרון הגדול של עבודה בפיברגלס - הוא שבהכנת שכבה טובה על פני השטח החלוד - (כמובן שצריך לנקות היטב את החלודה ואף להשתמש בממיר) - משיגים קודם כל חוזק אדיר של שכבה - וגם אטימות מושלמת של המתכת - שלא מאפשרת המשך חימצון והחלדה. הפיברגלס מתלכד בצורה מושלמת עם המתכת - ומקבל גם את הצורה המקורית של המקום המתוקן. התוצאה הסופית היא חלק חזק, אטום, ושניתן לעיבוד במידת הצורך.

עשיתי עכשיו שיפוץ לרצפה לבד - לא מפח אלא מפיברגלס - לדעתי הרבה יותר נכון ומקצועי. אם תרצה אשמח לסייע בעצה - ואולי גם במעשה. היתרונות שיש לתיקון כזה הם רבים - ולדעתי - אפס חסרונות. אגב - זו לא המכונית הראשונה שאנ י עושה באופן זה - והתוצאות הוכיחו את עצמן גם ברכב הראשון שעשיתי (רנו 5 משנות ה80...) יש פה שרשור עם תמונות - חפש - "שיפוץ הרצפה". כאמור - אתה מוזמן לפנות אליי במסר לפרטים נוספים.

רגע לפני שנוסעים לרפד - הנה עוד כמה תמונות מהתהליך - המשך יבוא וגם הסבר.

צודק.. אבל אני לא סוגר את הפתחים - מי שאשם במצב הזה הוא רדיאטור החימום ובית המםוח שלו - שלאט לאט וברשעות טיפטף טיפה אחרי טיפה אל מתחת לריפוד - וגרם לחלודה ברצפה. הרדיאטור ןהמפוח פורקו ממקומם - הפתח נסגר ע"י מכסה שניתן לפירוק - ברגע שאני אשיג מפוח חדש. את כל שאר המערכת ממש קל וניתן לשחזר - הכול קיים באוטו. מחר - לרפד.... תמונות והסבר - בסוף...

החלטתי לשפץ את רצפת המכונית. המשך תמונות יבוא. זה המצב ההתחלתי.

בתנאים שפירטת יכול לאכול טיפה פחות. לא הרבה פחות - אבל פחות.

כל הכבוד - הישג נפלא.

הרגליים בולטות... ובקצה השני של הרגליים- ספלינט נירוסטה מתנה... איזה מזל שהיה לי בארנק... או - בשכל להחזיק תמיד בארנק....

דבר נוסף - שכחתי לציין - כבלי הצתה ישנים, חיבורים יבשים ורופפים לפלגים ו-או לדיסטריביוטר - גורמים לסטייה בהצתה -ולכל מיני בעיות כאלה.

כיוון הצתה בוודאות - לא עקבתי- גם החלפה של פלגים ופלטינה (אם יש) בוולוו -זו תופעה מוכרת שהמנוע ממשיך לעבוד ותמיד הסיבה היא כיוון הצתה.

הבנתי למה החור - בסדר - רק תיקח בחשבון שיכול להיות שהחרט יגיד לך להשאיר יותר עובי דופן - בגלל שבזמן החריטה זה קשה לו לשמור מפני קריסה בחלק כזה גדול - ועובי דופן כזה דק. אל תשכח - זה חם העסק הזה על המחרטה. 5 מאיות זה יותר קטן מהרווח שהשארת - אתה מתכנן עשירית - יעני עשר מאיות. נכון באמת להתייעץ עם החרט - הם יודעים הכי טוב. אני יודע שעשירית זה קצת הרבה למכלול שאמור לתפקד כמיסב החלקה בעצם. כשאני אומר "אנחנו" - זה אומר "בית המלאכה לעיבוד שבבי של תחנת הכוח חיפה - חברת חשמל." אני לקוח שלהם לעבודות עיבוד שבבי כמנהל עבודה של מכונאות כבדה בתחנת הכוח. מאחר והמראה שלך לא שייכת לתחנת הכוח שלי, ולא לחברת חשמל - מצטער - לא אוכל לעזור.

אני יודע למה יהודים לא מז... ברחוב אבל בכל זאת לא יכול להתאפק: 1) עובי הדופן של הצינור החיצוני נראה לי דק מדי - 1 מ"מ... נראה לי בעייתי .(עשית חור קוטר 6 לגירוז - איך תעשה הברגה לפיטמה על עובי דופן מ"מ?) 2) בד"כ לחלק שמסתובב בתוך בית נותנים פחות רווח מ- עשירית שנתת. אנחנו כשאנחנו מייצרים דברים כאלה - נותנים 5 מאיות +.ברווח של עשירית בתוספת לתעלות הגירוז היפות שנתת + אבק - זה יכול להיתפס. השרטוט מצוין - כל חרט שמכבד את עצמו וששווה את התואר "חרט" יבין אותו.

אני תמיד חושב - אם היינו משאירים את כל המכוניות שלנו שהיו לנו בילדות.... איזה אוסף... טופולינו. דופין (גורדיני). פיאט 600. נ.ס.או. 1000 . מוסטנג (69 קונברטיבל מדהימה). ווקסהול ויוה. רנו קרוול (כבר היתה שלי...) ובמשפחה המורחבת... פיאט 850. עוד 600. 124. 125. מירפיורי. וכמובן... כל אוטו והסיפור שלו... כל אחד אגדה...

זה תמיד בעייתי. אפשר לקחת מדגש עדין (קרנר) ולחפש "קיר בריא" בתוך החריץ או הצלב פיליפס לכיוון הפתיחה - ואז להקיש עם פטיש לאט לאט. אם יש מקום לעבוד בזוג - עם שני מדגשים - יותר טוב. אפשרות נוספת - בתנאי ששאר הברגים נפתחו - לכרסם בעדינות עם פרייזר קטן את הראש - להוציא את הידית - ואז להוציא בעדינות את שארית הבורג עם אמצעי תפיסה שונים. ג'בקה או משהו בסגנון... שני אומים... כל מיני שיטות.

אבל מה עם דינו מנגין....

ראיתי את הסרט. ההתמקדות בנזקים של הוולוו (אם אתה מבין גם מה שהבחור אומר) מראה על ה"מוזמנות" של המבחן הזה- והרצון להראות את הנחיתות שלה. אני עצמי וגופי ישבתי בוולוו בזמן תאונה וראיתי את התוצאות לגוף ולרכוש. עדיין, גם אחרי צפייה בסרטון שלך - חלילה אם תקרה לי תאונה - אני מעדיף לשבת בוולוו - ולא באוטו אחר.

לא . לא ראיתי.

אני לא אכנס איתך להתנצחות... משקל .... שמישקל... ממש אל תחמיא לעצמך... אבל 940 - ויש לי כזה - זה כבר סיפור קצת שונה. עדיין עדיף עשרת מונים על הרבה מכוניות שמסתובבות היום גם במודלים החדשים - אבל שונה מה240 . אני עשיתי מבחן ריסוק... אני ישבתי ב244 שנת 79 וחטפתי על הדלת שלי איזה אידיוט במיצובישי.. יצאתי מהאוטו - אמרתי תודה לאבא ואימא שהביאוני עד הלום - וניגשתי להגיש עזרה.

אין ספק - סובארו עשתה את שלה פה בדיון הזה - שחבל שיש בו הרבה דקירות בנימה אישית. אבל עצם הדיון הקרוב, הנוגע ללב וההתייחסות של אנשים בקנאות לנושא - משני העברים - בהחלט מחמיאה לדגם. אגב, כמו כל דבר שהוא בקונצנזוס. מה שנפלא הוא - שהדיון הזה היה נראה בדיוק לפני 25 שנה - כשלרוכשי המכוניות האלה - לא היה שום ניסיון איתן... זה לדעתי בא להראות שעצם העיסוק באפשרות אז לרכוש את המכוניות הבינוניות האלה (כפי שכתבתי והותקפתי פה) נבע מעיסוק בפרסטיז'ה ובתמחור - ולאו דווקא משום עיון מוטורי. לאלה ששאלו - למדתי נהיגה ב 1600 מודל 83 , היתה לנו בבית 1300 83 - אוטומטית עם מזגן - שלא עמדה בשום סטנדרט של מכונית למרות שהיתה במצב נדיר - היא החליפה ווקסהול ויוה 77 - שלא היתה זריזה יותר או חזקה יותר - אבל לאין ערוך יותר איכותית ונעימה - והתחלפה ב BX 87 -שהיו לה את הבעיות שלה- אבל בהחלט נתנה תחושה טובה בהרבה בנהיגה. היתה לי גם אפלאוז 90 X 1600 - שלמרבה המזל לא לקתה במחלת המנוע החם שהיתה לאלה - ואי אפשר לציין שום בעיה ספציפית - למעט כאבי הגב שהעניקה אחרי נסיעות ארוכות(והיו). לא מהנה, לא מצוין, שמיש ותו לא. אה ובין לבין גם היו לי כמה שריידים - 84, 86, ו 90 - שבסדר הזה הלכו והתדרדרו מבחינת איכות - ולא היה בהם שום דבר ראוי לציון (בערך בתקופה שהם היו "מכונית הקטנה מספר 1")אה - חוץ מזלילת הדלק המתמיהה של השתיים האחרונות ו... שהיה חסר להם צילינדר אחד... אה... ואיך שכחתי את הכריזמה הנבלה שהיתה במשפחה לגיחה של חודשיים - התנגשה במהירות אפס במעקה בטיחות - והלכה לעזאזל ... אז למי ששאל - היו לי ונהגתי ביפניות - תמיד בגלל אילוצים שקשורים לכלכלה - ותמיד תמיד היה כיף לחזור לחיק השוודי החם, הגדול, והנוח - גם אם הוא לא מביא אותך מאפס למאה בעשירית השניה - וגם אם (מישהו כתב כאן... לי אין מושג ולא נתקלתי...) יש לו "אחיזת כביש גרועה"... אבל איך כתבו כאן - עניין של טעם....