מי שעובד קשה לא מגיע לכסף.בתחילת דרכי ניהלתי מפעלי טקסטיל וראיתי עובדות קשה בלי להרים את הראש 10 שעות מהמכונה כשבארץ עוד לא היה חוק שכר מינימום.עזבתי את הטקסטיל בין השאר כי לא אהבתי להיות נוגש עבדים.(וגם כי לא האמנתי שיש לו עתיד בישראל של אחרי העליות הגדולות הלא מיומנות). לאלה אני מניח שהפנסיה מספיקה בקושי לחיות .לזה מגיע מי שעובד קשה.
מי שהיגיע לעושר ברוב המכריע של המקרים לא עבד קשה/עבד בכלל.בייחוד בישראל.
את דוביק לאוטמן,עודד טירה,סטף,אריך מולר,פולאק,פרופר ועוד תעשיינים אמיתיים לא שמעת אומרים שהם עבדו קשה (והם,יחסית למתעשרי אויר,כן)-כי הם רואים במפעליהם פועלים עובדים קשה.יודעים מה זה.
עשיר שאומר שעבד קשה התחיל בד"כ,בישראל,מלהיות קומבינטור בתי קפה עם חוש להתחככות באנשים ה"נכונים" עם העזה,חוצפה ומוסר גמיש.לא עבודה קשה.