יוסי פרנקוס

בקיצור, אני מגיע לשם.

דריש, מבחינה מוסרית אין שום דבר בדיון הספציפי הזה שאני מסכים איתך לגביו. לא כולם יודעים להחליף צמיג ולא כולם מצפים לתמורה כלשהי בשביל דברים שהם עושים למישהו אחר. רק ההצעה שלבחורה יש אשמה מסוימת בהתנהגות שלו זה אחד הדברים הכי מזעזעים שיש. זו חשיבה פרימיטיבית שלוקחת את האחריות מהאדם ושמה אותו על אדם אחר. בנוסף הציניות שלך כבר לא מאפשרת לך לראות שלמרות כל הבולשיט האנתרופולוגי על זה שאין באמת נתינה בלי תרומה והאלטרואיזם לא באמת קיים, יש אנשים שנותנים כי זה גורם להם להרגיש טוב והם לא מצפים לתרומה אחרת. האם כל פעם שמישהו עושה משהו למישהו אחר הוא מצפה לתרומה? ממש לא! אני עוזר לאנשים כל הזמן ללא תרומה, ומכיר המון אנשים שעושים אותו דבר, החל מלעזור לקשישה לעבור את הכביש ועד לדפוק נסיעה לירושלים בשביל ללוות מישהו שלא דובר עברית לפגישות במשרד הפנים, הרבנות ועורכת הדין הכלבה של גרושתו לעתיד, ולמצוא לו מקום שהייה כי הוא כבר 3 ימים ישן ברחוב (סיפור אמיתי). אומרים שהקוד המוסרי של החברה נמדד על פי הצורה שהיא מתייחסת לחלשים. אז במקרה הזה אתה חושב שזה לגיטימי לבוא ולנסות לפלוש למרחב האישי של מישהו אחר רק בגלל שהוא לא יודע להחליף צמיג, ואפילו ליצור מגע מיני לא רצוי. אתה לא מבין אפילו כמה זה עקום? נראה אותך נתקע באמצע שום מקום עם התקף לב, ואחרי שרופאה מכוערת וענקית מצילה אותך, היא עוד רוצה לאנוס אותך (כתמורה לשירותיה). נראה איך היית מגיב.

אז אתה אומר שאם הוא היה אונס אותה אחרי החלפת הגלגל, זה מגיע לה כי היא לא יודעת להחליף גלגל וזה לגיטימי לשלם עם סקס?

נכון, העובדה שהיא כוסית-על (אין פה הגזמה) עוזרת לה לפעמים אבל בוא נזכור שהיא יכולה להיות רופאה בלי לדעת שום דבר במכאניקה וזה לא קשור לצורה שהיא נראית. יש במשפטים כל מני מבחנים שבוחנים מיהו האדם הסביר ומיהו האדם המצוי. אז בוא נגיד שהאישה המצויה בישראל לא יודעת להחליף צמיג.

אני לא אבל אני מבטיח שאני מגיע לאותו יום. זה לא שאני בן אדם אנונימי שמסתתר מאחורי שם כינוי

בטח! אני אדפוק נסיעה מראשל"צ לעין הוד בשביל לשלם מראש

אם זה מעניין מישהו... בסוף עשיתי 13 שעות של בייביסיטר לאחיינית שלי. הגעתי אליה ב7 וחצי בבוקר, התעסקנו עם הארנבים החדשים שלה (הם היו זוג אבל עכשיו הם 5 כי הם הזדיינו כמו... לא יודע, תמצאו אנלוגיה למשהו שמזדיין הרבה) ואכלנו עד 10 בבוקר. אז נסענו לקריון לראות את הסרט "לשבור את הקרח". שכחתי שחג עכשיו אז יש יותר מדי ילדים. איחרנו לקנות את הכרטיסים אז החלטנו לחכות שעה ולהגיע להקרנה של 12. בינתיים אכלנו גלידה ואני הייתי רעב אז אכלתי גם שווארמה. בסרט הייתה סצנה שבה הגיבורה (אנה) הופכת לקרח. אחד הילדים כנראה על סמים קשים אז הוא התחיל לצעוק תוך שהוא בוכה כל מה שבא לי לראש באותו רגע היה http://www.youtube.com/watch?v=bEidQHW-0HM דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. בין השאר זה בא לי לראש כי הפעם הראשונה שראיתי את הסרט הזה הייתה ביום שישי האחרון. אחרי הסרט נסענו בחזרה לכרמיאל, קפצתי לקניון החדש לקנות קשית של מאטה (תה ארגנטינאי) לגיסי והלכנו למקדונלדס. אחרי זה הלכנו לפארק המשפחה (למי שלא יודע, זה פארק שמיועד למשפחות) ונשארנו שם עד שאני רציתי להקיא מהמתקנים והתעייפה לי הכתף והיד מכל הדחיפות של הנדנדה. בדרך הביתה (שעה ורבע) לא קרה שום דבר מעניין. עכשיו אני רעב שוב...

תן לי תמונה שלך ביחד עם תיאור כללי של אישיות ואני כבר אבדוק איתה

גם מריחות יותר טוב. צריך לשמור שימשיך להיות לה "חלב" על השפתיים. (Too far? ) אני לא רואה היגיון ברתיעה מניסיון רב של הבחורה. אלא אם יש לך OCD כמו שלי (והתגברתי על המכשול הזה כבר), זה לא אמור להיות פקטור. גם אם בחורה היא חברותית מאוד, אם היא עברה את השלב של המשחקים (במקרה הזה היא בת 22, אז היא ממש לא) ומוכנה להתמסד, היא תהיה בת זוג טובה ונאמנה באותה מידה ואולי אפילו יותר נאמנה ממישהי שעדיין "משחקת" ובודקת את השוק. בין השאר כיוון שאין לה תהיות לגבי "אולי יש משהו יותר טוב בחוץ" כי היא כבר יודעת שלא (או שלא אכפת לה). לחברה שלי יש הרבה יותר ניסיון מאשר לי. מרתיע? לא ממש כי אני יודע שאני מספק אותה. היא פשוט התחילה כמה שנים לפני אז היה לה יתרון. מצד שני לאשתי (גרושתי בקרוב ) יש מעט מאוד ניסיון. הייתי מרגיש את זה ביומיום כי היא עדיין לא מכירה את עצמה ולא חוותה המון דברים. אין לה אפשרות לנקודת התייחסות אז היא תמיד תתהה אם יש משהו יותר טוב, עד שיהיו לה מספיק פרטנרים. ריבוי פרטנרים זה לא אמור להרתיע אבל צריך לעשות בדיקות כי אי אפשר לסמוך על שיקול הדעת של אף אחד ואתה לא יודע אילו מחלות יש למי, גם אם האדם עצמו לא יודע את זה.

ומה עושה מי שלא משתמש בכרטיס אשראי? לא לכולם יש, ויש כאלו שמשתמשים אבל המסגרת מלאה כבר. תתחילו לסגור את זה בטלפון. סביר להניח ש3-5 לא יגיעו למרות שכיום ידוע שהם כן.

זה שיש תפוחים רקובים זה נכון. הנה דוגמה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4460410,00.html אבל יש רגולציה גם לנושאים האלו ולאט לאט המכונים שמעבירים בקומבינה או בצורה לא תקינה מתחילים להיעלם.

נראית מדהים! אבל היא לא הטעם שלי ואני תפוס. אני משער שזה כן אבל לא בטוח. בלי קשר לנושא התקר עצמו: אחרי כמה דקות שהיא עמדה שם (כביש החוף), רכב עצר, בחור ענק החליף לה את הגלגל ותקף אותה מינית הוא לא הצליח לעשות כלום אבל רצה לחבק אותה וביקש שתנשק אותו. היא אמרה שקשה להתחמק מזה כי מצד אחד יש לה רכבים על 140 קמ"ש ובצד השני גדר הפרדה שאחריה יש מדרון של כמה מטרים, שאם הוא לוקח אותה לשם אי אפשר להיחלץ ואף אחד לא ישמע אותה (אני מבין שזה היה ליד זכרון יעקב, איפה שכל הבריכות). היא בסדר אבל מעוצבנת מזה.

רק תזכרו שזה מה שאומר "יד ראשונה מרופאה". ככה היא שומרת על הרכב שלה

היה לי סשן דריפטים שבו נסעתי קילומטר עם פנצ'ר וזה לא קרה לי.

ידידה תקועה ברגעים אלו ממש בכביש החוף. היא העלתה תמונות של הצמיג שנדפק לה. מישהו רוצה להסביר לי איך זה קורה?

אני יוצא עוד כמה דקות לכיוון כרמיאל (אני ליד חדרה). חופשת חנוכה מאלצת אנשים למצוא פתרונות יצירתיים לשעשע את הילדים אז התנדבתי לשמור היום על האחיינית שלי מ7:30 עד 19:30 בזמן שאחי וגיסתי בעבודה. 12 שעות עם ילדה בת 8 כשאני בכל מקרה לא יודע יותר מדי טוב איך לדבר עם ילדים. יש להם עולם משלהם שאני ממש לא מבין ושהסוציולוג שבי לא יכול לראות בצורה לא ביקורתית. בקיצור, אין יותר מדי מה לדבר עם ילדים ואני לא יודע איך לייצר איתם שיחה נורמלית.

קודם כל תדבר איתה. אם אתה רואה שזה לא עובר ושזה ימשיך יותר משנה שנתיים, תחתוך. מניסיון ארוך עם הבולשיט הזה.

דווקא אני כותב באינטרנט (וגם פה בפורום) ואני יודע בוודאות שאנשים שאני מכיר קוראים את מה שאני כותב. לא רק שאני לא מצנזר את עצמי ושומר על עצמי, אלא אני מאפשר לעצמי לרשום דברים זוועתיים ומזעזעים, שלרוב הם הרבה יותר גרועים מאשר המציאות לפחות ל30 איש פה בפורום יש את המספר שלי. אה, כן: ואני לא חושב שיותר חרא לי מאשר לאחרים. אני דווקא חושב שאני יותר מאושר מרוב האנשים (תאשימו את החברה שלי ואת העובדה שכבר לא אכפת לי יותר מדי מה אנשים חושבים)

דווקא Neil Degrasse Tyson (האסטרופיזיקאי האהוב עלי) הצביע על כמה וכמה טעויות מנקודת מבט מדעית.

זו לא קליאו, זו פלואנס. Fuck fluence

אז קודם כל, מאז TRON אני שונא לתל מימד. ראיתי אותו שלשום ביס פלאנט בראשל"צ. מעניין, משעשע, מגניב, לך לראות!

לא ממש. אנחנו פשוט מבינים שצריך איזשהו סוג של רגולציה בשביל זה. אם מהנדסים יושבים ובונים תקנות שבהן הרכב צריך לעמוד, השינוי יהיה כפוף למשהו. אבל אם אין רגולציה ואנשים עושים את זה בצורה פיראטית, רוב הסיכויים הם שזה נעשה בחאפריות וזה באמת פחות בטוח. אני בעד שינויים לרכבים, פשוט מפחיד אותי שאנשים יעשו את זה בצורה חאפרית. מישהו רוצה לשים מנוע של קורבט בפיאט 600? אין בעיה! אבל שיהיה כפוף איזושהי רגולציה.

המלצות איפה? (באזור כרמיאל)

הרגליים שלי גדולות אבל יש להן פרופורציה מוזרה. ברוחב אני 44 אבל אורך 42. זה בגלל שהלכתי הרבה שנים על קצות האצבעות. ולשינוי רציני בנושא: מחר התנדבתי לעשות לאחיינית שלי בייביסיטר כי אחי ואשתו עובדים והילדה בחופש. חוץ מלקחת אותה לקולנוע, יש רעיונות מה לעשות איתה? היא בת 8 וגרה בכרמיאל, אז לכל דבר מעניין צריך לנסוע לקריות.