התיאור של רז די מדוייק, אבל ארז, אני לא ממש מסכים איתך. אני גרתי בגן שמואל (משום מה ברגע זה אני גם שם...) במשך 3 שנים, 8 חודשים מהם כמתנדב ברפת עם "משכורת" של 400 שקל לחודש, ואחר כך כחייל בודד. יש קיבוצים מגעילים שאין להם כסף אז גובים על כל מה שאפשר, אבל פה למשל, דוד שלי דופק נסיעות פעם בשבועיים לאילת, כי לוקחים לו 40 אגורות לקילומטר, שזה 4 פחות ממה שעולה לי באוטו שלי, ויש כמות מטורפת של רכבים. השנה הם קנו 3 פורד קונקט, 15 אימפרזות, כמה קורולות, טויוטה אוונסיס, 5 אופל אסטרה, פורד אקונוליין, ו"אלוהים יודע למה", גם 2 סאנייאנג רודיוס. זה תלוי בקיבוץ. כאן יש גם אנשים עם רכב צמוד, כמו דוד שלי.
לי החיים בשותפות הם לא מתאימים, בין השאר כי כשהייתי מגיע במרצדס לקן של השומר הצעיר בצ'ילה היו צועקים עלי שאני קניתי את האוטו עם הדם של העובדים המסכנים, כך שהשמאל "הכלכלי, לא הפוליטי" ממש לא מתאים לי.
מצד שני, יש אנשים שזה מה שהם רוצים, ואלא האידאלים שלהם.
אני רוצה להשאיר את המצב שלי כמו שהוא, כלומר להגיד שלום ולהתראות לשכנים, אבל שהם אפילו לא ידעו את השם שלי, וכשאני סוגר את הדלת, לא מציקים לי, אבל יש אנשים שרוצים שירכלו עליהם ולרכל על אחרים.
אגב, הייתי רוצה לראות בעיר ילד בן 15 שגר בשותפות עם החברים שלו לקבוצה, אוכל חינם, לא דואג לכביסה, נוהג על טרקטור, מלא בפעילויות חברתיות, טס פעם בשנה לחו"ל, ואחר כך גם לא צריך לשלם על לימודים. הלוואי שיכולתי להבטיח כזאת ילדות לילדים שלי.