עמית, יש לי כמה בעיות עם מה שאתה כותב.
1) אם אתה באמת חושב שהעובדה שאני לא מסוגל להתנהל ברפש של אנשים אחרים או להשתמש במחשב עם בן אדם אחר שנוגע לעצמו בביצים ומשתעל לי על המקלדת זה עושה אותי בן אדם שלא יכול לנהוג, אתה טועה מאוד!
2) לצאת מהצבא זה לא תמיד "מטעמי נוחות". אותי למשל הכריחו ונתנו לי שתי אלטרנטיבות: כלא או שחרור על קב"ן.
3) אם אתה מתכוון אלי בקטע של ניצול המדינה ועליה לארץ למטרות כלכליות אז אני נעלב מאוד. אני עליתי מצרכים אידיאולוגיים ואכלתי חרא במשך המון זמן כשיכולתי להישאר בבריכה שלי בבית בצ'ילה ולנהוג כל יום על מרצדס.
4) אם הצבא היה מתייחס לחיילים יותר ולא מאפשר שחיתויות כמו אלו שאני ראיתי ודואג לצרכים של החיילים (צורך בסיסי כמו היגיינה ואוכל סביר, או למשל לא לישון עם עכברושים בחדר) אז כל המערכת הייתה פועלת יותר טוב. אם היו עושים כללים ברורים שקשורים לאלמנט האנושי, כמו בקרב הג'ובניקים למנוע "טחינת צעירות", כולם היו יותר שמחים. אנשים כמוני הגיעו עם דרגת סמל ליחידה כלשהי אבל בגלל שהם הגיעו אחרונים הם אלו שטחנו צעירות. למה שאני אטפל ב10 תיקים בזמן שמישהו שיותר זמן ממני שם מגרד את הביצים כל היום? רק שתדעו שמאותה מחלקה של 13 איש 3 יצאו על קב"ן באותו חודש.
הצבא (לפחות איפה שאני ראיתי ובקרב הג'ובניקים) הוא גוף מגעיל, מושחת, מעוות, לא פרודוקטיבי ולא יעיל, שבו יש המון אנשים שעושים דברים שלא קשורים אליהם או אפילו לצרכים של הצבא.
יש המון מה לשפר שם, ועד שלא יתקנו את זה ולא יתחילו להתנהג כמו בני אדם אני לא אעז לשלוח לשם את הילדים שלי.
אם זה היה צבא מקצועי אז בסדר, אבל מה שקורה שם והיחס לחיילים הוא מזעזע. אני התגייסתי בגיל 20 והיה ילד אידיוט בן 19 בדרגת סג"ם שגרם לי להתחרפן וכמעט לירות עליו ברגע כלשהו. אם הוא רק היה יודע...
אני לא אומר שזה בסדר להשתמט אבל צריך להבין שזה לא אותו הצה"ל שהיה פעם ושכיום מה שצריך זה צבא שמתקדם עם הזמן ולא עושה הכל בצורה עקומה לגמרי.
(שוב, אני מדבר על מקומות עם ג'ובניקים, ואני מדבר על ההתייחסות של המערכת ומה שהיא עושה, ולא לעובדה שמישהו הוא ג'ובניק או לא. אני הייתי ג'ובניק בגלל בעיות גב ואסתמה).