יוסי פרנקוס

שלושת הS-Class הראשונות נחשבות בין הרכבים הכי מוצלחים בהיסטוריה (הW140 רק עד 1995, כשהם הפסיקו לייצר מרצדסים ורק התחילו לעשות מכוניות גרועות שדומות קצת למרצדסים). ואם אתה חושב שאקורד יותר מפנקת מW140, זה פשוט כי לא נסעת באחת. לא ברור לי אילו גרסאות הגיעו לארץ אבל בS320 של סבא שלי יש לך אפילו תריסים ווילונות חשמליים לשמשה האחורית. מה גם שאם אתה נוסע באקורד, אין לך (לפי מה שאני מבין) מזגן שמגיע אחורה, אלא רק מקדימה. אי אפשר להשוות בין הרכבים האלו. זה עולם שונה לגמרי.

לא שמים עליו שטויות. אצלי תמיד יש בין 6-12 תוכנות פעילות והוא לא נתקע.

זה כן S-קלאס זה גם: זה בהחלט! זה לא! פויה!

וזה הופך את העולם למקום חרא.

לא מסוגל למכור בטלפון. שירות? סבבה (בערך). אבל הישראלים צועקים תמיד ואני שונא את זה. אני לא מסוגל להתמודד עם השטויות האלו של האגרסיביות הדבילית והבהמתית. בגלל זה החלטתי עכשיו סופית להתפטר מהעבודה האידיוטית הזאת. ראיות: היה שרשור מהיום שמראה שמישהו לא צעק אלא התנהג כמו בן אדם וקיבל מה שהוא רוצה, וכולנו חושבים שזה מדהים: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=401215

דווקא יש כאלו שרק יודעים להתנהל מול חוליגנים. אפילו כשאתה נחמד אליהם הם חושבים שאתה תוקף כי לזה הם רגילים.

בדיוק.

בקיצור...

שלחתי קורות חיים. גם אין לי בעיות בלמכור מכוניות. כל עוד זה לא גטס או משהו כזה...

כן, היו סינונים ויום הדרכה שלם בבני ברק. הם מתו עלי שם. העניין הוא שאני די טוב במכירות. אני יודע לשכנע ויש לי צורת דיבור נעימה ואדיבה. אני לא ערס ולא ממש מסוגל להיות ערס. אני יכול לעבוד למשל באולם תצוגה או בכל מקום שבו הלקוח מעוניין בשירות ברמה גבוהה מאוד ועם רמת שיחה טובה. יש לקוחות שמעריכים בן אדם מנומס וייצוגי, אבל פה הם דורשים שאני אהיה זבל. הדברים שראיתי היום וביום שהגעתי לשם זה פשוט מזעזע. העמדה מלוכלכת, הנציגים (רובם) עושים הכל בשביל להימנע מעבודה, כל שעה 3 הפסקות סיגריה, ואז עוד מתלוננים שאין ממש עבודה ושהמקום ריק. נו ברור! אם אתה לא ניגש לאנשים, אתה לא תמכור כלום. יש לי לחץ מצד המשפחה לא לוותר ולהמשיך עם זה. הבעיה היא שכבר היום נתפס לי הגב, אני מרגיש מנוצל ומנצל, לא מאמין במוצר, לא רוצה לדבר עם האנשים האלו ואני סבור שיש לי אלטרנטיבות יותר טובות. צריך להחליט אם זה מה שבא לי לעשות כרגע. נראה לי שביום ראשון אני מתקשר לבוסית של כל הפרויקט ושואל אותה אם יש איזושהי עבודה אחרת בשבילי. הם ראו פוטנציאל. בלי קשר, ביום ראשון אני הולך להדפיס 50 קורות חיים ועומד להסתובב בכל העיר בכל מקום שיש סיכוי שיקבלו אותי לעבודה שאני רוצה. אגב, הספקתי לקבל היום כבר 4 שיחות של אנשים שצוחקים עלי בגלל שהם לא מאמינים שמישהו עם אישיות כמו שלי (מנומס, ושקט יחסית) יכול לעבוד במשהו כזה. (פאקינג תואר ראשון ולא לוקחים אותי לעבודות כי רוצים משרה מלאה! )

הייתי היום במשך 9 שעות. Fuck... לא נראה לי שיש לי את האישיות לזה. אם אנשים היו נכנסים לחנות לקנות משהו, אני יכול למכור להם הרבה יותר ממה שהם רצו לקנות כי אני טוב בזה אבל להציק לאנשים בקופה כשכל מה שהם רוצים זה להגיע הביתה? God no! והכי דבילי זה שאני לא מסוגל להעריך את המוצר ולהאמין בו כי אני לא מאמין בכרטיסי אשראי כצורת חיים. אם יהיו לך יותר הכנסות בעתיד ותהיה לך אפשרות לסגור חובות, סבבה! אבל אם לא, אני דוגל בגישה של "אין כסף? לא מוציאים!"

מתעב את כל ההתעסקויות האלו עם המכשירים. זה כמו לקנות רכב חדש ולהחליף לו את הגיר, המנוע, הבלמים, האגזוז וכמעט הכל. למה להתעסק עם זה בכלל? אפשר פשוט לקנות את הדבר האמיתי, ומה לעשות? אייפון הוא המקור הלא רע בכלל (אני לא סובל אותו אבל עדיין), ואנדרויד הוא סוג של מוצר לא ממש גמור, שמנסה להיות מה שהוא לא. אין עוד אלטרנטיבות בשוק חוץ מאייפון, אנדרואיד, בלאקברי ווינדוס (טפו!)?

בינגו! זה מה שעשיתי בפעמיים הלפני אחרונות (באחרונה יצאתי מפתח תקווה) וזה היה פשוט וקל מאוד.

דווקא כן אמרתי. הבעיה היא שלהם גם לא היו טכנאים... (וזו חברה שלעולם לא אעשה איתה עסקים, גם לא לעבוד אצלם).

חכה כמה שעות. אני מכין את עצמי נפשית לזה.

תודה! Definately...

כרטיסי אשראי.

טוב, היום מכרתי את נשמתי לשטן... לא יכול להגיד בדיוק איפה התחלתי לעבוד אבל זה במכירות (לא טלפוני). את החפיפה אני מתחיל מחר בבוקר. זה לא אומר שאני לא ממשיך לחפש בינתיים. אני אעשה ככל יכולתי להיות הטוב ביותר אבל כרגע אני לא חושב שאני ממש מוצא את עצמי בתחום הספציפי הזה.

שלחתי, למרות שהיום מכרתי את נשמתי לשטן והתחלתי לעבוד

ובגלל זה לא עושים כלום בחגים. הכל מתפקשש. לבזק לקח חודש לשים לי קו אינטרנט בדירה החדשה.

Blackberry 9780. זה כל מה שצריך אם אתה לא ילד שכל מה שרוצה לעשות עם הטלפון שלו זה לחתוך סלט עם האצבע או לזרוק ציפורים על חזירים. מה כבר יש לעשות עם טלפון חוץ מלקבל מיילים, עדכונים מפייסבוק, טוויטר, יוטיוב (למי שיש ערוץ), Whatsapp וכמה משחקים בסיסיים? אני בכל מקרה מסתובב תמיד עם Netbook של 10.1" אז אם אני באמת משועמם או צריך לכתוב מייל ארוך, אני פשוט שולף את המחשב (שלא שוקל כמעט כלום) ועושה את אותה פעילות עם מכשיר יותר נוח לתפעול ועם פחות תקלות מאשר טלפון עם מסך מגע שהמסך שלו יכול להישרט אם אני רק שוכח שלא מכניסים את המפתחות לאותו כיס כמו הטלפון. אחותי מתלוננת על האנדרויד כבר כמה חודשים ולא מצליחה לעשות כלום איתו. הדברים הכי בסיסיים לא נמצאים במקום שאפשר לצפות להם ויש יותר מדי באגים. ואייפון? Give me a break... כמעט כל מי שמסביבי עם אייפון, "מתעסק" איתו כל היום ומדבר על האפליקציות הדביליות שלו. חוץ מזה שכשאני יוצא עם חברים ונגמרת להם הסוללה, הם נדפקו כי באוטו שלי המטען תומך בכל טלפון חוץ מבאייפון. זה טלפון! כולה טלפון!

פעם טענתי שהאיכות של הלימודים לא קשורים רק למוסד אלא בעיקר לסטודנט עצמו וכמה הוא מסוגל להפיק מזה. אני הצלחתי אפילו להפיק תועלת עצומה מהמכינה, כשכל מי שמסביבי פשוט היה מעוצבן כל היום כי הם הרגישו שהם מבזבזים את הזמן שלהם. אבל! מהניסיון שלי עם מכללות ואוניברסיטאות, אני נורא מצטער לומר שיש כמה מכללות שהרמה שלהן פשוט ברצפה. יצאתי במשך כמה חודשים עם מישהי שלומדת חינוך בגורדון בחיפה. היא לומדת חינוך ואני למדתי סוציולוגיה. לכאורה אין חפיפה של 100% בין הדברים, אבל יש דברים שכן, ובהם שמתי לב שהרמה של החומר שמעבירים להם היא נמוכה ברמות מבישות. לא נותנים להם את המאמרים הנכונים והעבודות שמבקשים הם פשוט בושה. ברצינות, היא ועוד כמה חברות לכיתה הסתבכו עם כמה דברים שאני מצאתי שהם ממש בסיסיים (לא כי אני מיוחד, אלא כי הרמה של האוניברסיטה היא הרבה מעבר לזה). בשביל עבודה דורשים מהם 5 מקורות (כל מקור הוא לא מאמר אלא פסקה וחצי, בלי הגזמה) שמהם צריך לצטט ואפילו לא מקפידים על כללי ציטוט אקדמיים. (מבחינתי זה לא היה רע כי עשיתי כסף בשיעורים פרטיים ולימדתי אותן איך בונים עבודה, צעד-צעד). בתור מישהו שעובד כבר שבועיים על סמינריון של 30 מקורות ומבנה נוקשה מאוד, זה מעליב שהתואר שמקבלים שם שווה (פחות או יותר) לתואר הראשון שלי. אם חשבתי ללמוד הוראה כי זה תחום שמעניין אותי, שמתי לב שזה ממש ברמה נמוכה, ולצערי זה מסביר לא מעט דברים שרואים, כמו הרמה של החינוך (וזו לא בעיה ישראלית, זו בעיה עולמית!). אני לא יודע אם זה בגלל הסוג השונה של המקצוע אבל אם זו אינדיקציה לרמה של מכללות, המצב ממש רע.

5 תווים

לא כולם אבל רוב השאנטים שאני מכיר לא באמת לוקחים אחריות על מה שהם עושים ולא מבינים את ההשלכות של הפעולות שלהם בכלליות. זה אפילו הפך לIssue ביני ובין חלק מהחברים שלי, שלא מבינים את ההשלכות של המעשים שלהם חלק מהזמן. יש חלק מהם שפשוט רגועים מדי ובאמת כלום לא אכפת להם בעולם. הם מטיילים כאילו שלא קורה כלום ושום דבר לא ממש משנה הם תמיד מבסוטים ולא אכפת להם אם מישהו מאחר, אם התלכלך להם משהו, אם קובעים לצאת ובסוף לא יוצאים, ולאחד מהם לא ממש אכפת בכלליות משום דבר, למרות שהוא מטר 80 ושוקל 210 קילו. והכל כי הוא מעשן שטויות. בהשוואה, אני בן אדם מאוד עצבני שאוהב להתארגן כמו שצריך ומשתגע כשהתוכניות לא מצליחות, ואני לא מעשן כלום (מעולם לא עישנתי, לעולם לא אעשן!) עכשיו גם תגיד לי שאין קשר בין זה שהם סטלנים לזה שלא אכפת להם מכלום והם רגועים עד רמה של חוסר תפקוד? אז כן, חלק גדול מאוד מהשאנטים מתחמקים מאחריות ולא מבינים את ההשלכות של המעשים שלהם, וכשמתעמתים איתם הם פשוט ממציאים תירוצים שונים למה שהם עושים ומנסים להפיל את זה על מישהו אחר. נשמע לך מוכר? אויש! זה בדיוק מה שטל מור עשה! וזה לא גזענות כי זה לא מופנה כלפי שום עדה ספציפית או קבוצה ספציפית. מדברים פה על התנהגות שיש לה קורלציה די גבוהה להתנהגויות שמפריעות לאחרים ולא על עדה. ערס יכול להיות מזרחי, אשכנזי ואפילו רוסי. זה לא עניין של גזענות בשום צורה.