יוסי פרנקוס

אתה טועה.

אתה לא ממש קורא הכל, אה? כתבתי שצ'ילה בכלליות היא סוג של פח זבל שלא הייתי רוצה לגדל בו את הילדים שלי. הטענה שלי היא לא השוואה בין המדינות, אלא זה שכרגע יותר מתאים לי להיות שם כי בשביל רווק עם תואר, החיים שם מעולים. ואתה רוצה להסביר לי למה אני על תקן תייר שם? וכמו שאמרתי כבר, זה ששלחנו לוויין לחלל לא ממש עוזר לי ביומיום ולשפר את החיים שלי. אני לא מרגיש ששלחנו לוויין לחלל, אלא רק ששילמתי עליו מהמיסים שלי.

הוא דווקא כיוון את ההערה הזאת אליך, כי זה נשמע כאילו שאתה חושב שיש קשר אלוהי לרמת חיים, ולמעשה אין. רמת החיים ואיכות החיים היא משהו מעשה אדם, כך שאי אפשר בשום צורה לקשר את רמת החיים פה למשפט שנכתב בספר ישן. אני לא בוש בשם יוסי, זה פשוט לא השם שלי. בתנ"ך קיים השם יוסי (מבטאים את זה Yosei), והוא לא קשור לשם יוסף. אני לא יודע איפה זה. שאל רב.

למה אתה קורא לי יוסף? זה לא השם שלי! הבנתי כבר שנפלתי פה על בן אדם לא אובייקטיבי ולא משנה מה אני אגיד לך, אתה לא תקבל את זה כי אתה רואה שליחות דתית או לפחות לאומית בחיים פה, ואתה רואה את העזיבה כסוג של בגידה. אני טועה?

מה קשור ביטוי שנכתב בספר לפני 5000 שנה? זה שאמרו את זה אז לא אומר שהיום כל כך טוב להיות פה. אתה חושב בצורה לאומנית ולא אובייקטיבית. כיום המצב פה לא כל כך קל ולא כל כך פשוט. לדעתך תמיד יהיה פה טוב רק כי זה ישראל? אז אתה לא אובייקטיבי.

בן אדם יכול לצלם כל "שיחה" שבה הוא צד. אתה לא יכול לצלם או להקליט מישהו אחר, אבל אם אתה בתוך השיחה, לא אמורה להיות בעיה. עצם הצילום הוא לא בעייתי מבחינה חוקית במקרה הזה. כשבן אדם עולה למונית הוא נמצא גם בתוך מרחב ציבורי וגם בתוך עסק פרטי. במרחב הציבורי הוא מתנהג כמו במרחב ציבורי וצריך לדעת שמסתכלים עליו תמיד. מישהו ניסה ללכת בעיר העתיקה בירושלים ב40 השנים האחרונות? הכי הרבה מצלמות למטר מרובע מכל מקום בעולם. במרחב הציבורי אפשר לצפות מבן אדם שיתנהג כמו במרחב הציבורי. אם הוא עושה משהו שיפגע לו בצנעת הפרט, זו בעיה שלו. האדם הסביר יתנהג בצורה נורמטיבית. מי שלא, סביר להניח שזה מישהו עם כוונות מוזרות.

סליחה? יורק לבאר שממנה אני שותה? אני באתי לארץ לבד במטרה להתגייס ולהגן על המדינה שלי. אכלתי חרא במשך שנתיים (התגייסתי בגיל 20) וכיום אני לא יכול לעבוד וללמוד באותו זמן. כל פעם שאני עובד ומרוויח מספיק, הממוצע שלי יורד כי אני לא נשאר עם מספיק זמן ללמוד. אתה רואה שאני כותב ב3 בבוקר? זה כי עבדתי מ10 בבוקר עד 10 בלילה בעבודה פיזית עם לקוחות עצבניים, ואחרי זה אני מגיע הביתה לקרוא מאמרים ולנתח אותם כדי להגיש אותם בבוקר. מחר (היום) אני לומד מ8:30 עד 18:00 ואחרי זה יושב בעבודה השניה שלי עד 2 בבוקר, ואז צריך ללכת לישון ולהתעורר לעבודה פיזית שאני מתחיל ב10 בבוקר. ככה זה כל יום כבר 6 וחצי שנים שאני לומד. חוץ מזה, הלימודים עדיין עולים לי המון כסף, ואני מחזיר כל חודש לבנק כסף על הלוואות שנתנו לי כסטודנט. כל פעם שאני הולך לבנק הם אומרים "מה, אתה רוצה עוד כסף? אתה כבר חייב המון". אני נאלץ לבקש כסף מההורים שלי כדי לשרוד וזה הורס לגמרי את היחסים בתוך המשפחה. אחרי זה אתה לא רוצה שאני אהיה ממורמר? חוץ מזה, אני באמצע תואר. אני מקפיא אותו למשך זמן לא מוגדר (כרגע) וטס לחו"ל. שם אני אעשה מחקר, אעשה סרט תעודה (יש לי שם חברים עם חברת הפקות ואנחנו מגלגלים את הרעיון כבר שנתיים), ואחרי זה אחזור לסיים את התואר ולהשתמש במה שיש לי שם בשביל התיזה. מה רע בזה? העניין הוא שאני יכול להיות אובייקטיבי ולהגיד את הדברים הטובים והרעים של כל מדינה. אם לא היו לי הלימודים פעמיים בשבוע וכבר הייתי עם תואר ביד, לא הייתה לי בעיה בכלל לחיות פה כמו שצריך. אני רוצה לגדל את הילדים שלי פה ולא בצ'ילה (כמו שאמרתי, זה לא מקום טוב בכלל), אבל כרגע זה יותר מתאים לי. Cerebral cortex: מתי אמרתי שהכל שם מושלם? הכל לא מושלם ויש שם אנשים שמתים לפעמים ברחובות. העניין הוא שאני לא נוסע כדי להיטמע בתוך העם ולחיות את זה. אני מגיע למציאות שונה לחלוטין ממה שקורה שם ברחוב. זה לא שלא אכפת לי מאנשים, זה פשוט יקרה אם אני פה או שם, וזה לא משנה. חבל על כל בן אדם שחי שם בתנאים גרועים אבל זה לא אהיה אני. וכן, אני מעדיף רופא פרטי צ'יליאני מאשר את רוב הרופאים הישראלים, שמתייחסים כמו זבל ויפקירו אותי לישון במסדרון (זה קרה לי). את המצב של הרפואה בארץ אתה יודע טוב מאוד, והוא "לא משהו". להגיד שאני מרגיש אני חייב משהו למדינה? ממש לא! אם כבר, המדינה לוקחת ולוקחת כל היום עם מיסים ומחירים הרבה יותר מדי גבוהים של כל דבר שיש פה. אני לא חייב שום דבר למדינה ואני יכול לנסוע ולחזור מתי שבא לי. להגיד שצ'ילה היא יותר טובה מישראל? לרוב לא, לפעמים כן. כרגע זה מה שמתאים לי לעשות. עריכה: 1) למה אתה קורא לי יוסף? השם זה יוסי. 2) למה אני אהיה חייב לשתות ממנה באיזשהו רגע? אני יכול להחליט לא לחזור וזהו.

יש הבדל די גדול בין נתונים סטטיסטיים ובין המציאות. נכון, הצ'יליאני הטיפוסי לא חי טוב. החיים שלו די בזבל והוא לא מרוויח מספיק בשביל להאכיל את הילדים. מצד שני, הוא גם לא קורא ולא כותב ממש טוב, הוא לא מבין התנהלות כלכלית נכונה והוא לא יכול לרוב אפילו לשבת מול מחשב ולכתוב את הדעות שלו על המדינה בפורום. לא יודע אם שמת לב, אני לא עונה לסטריאוטיפ של צ'יליאני טיפוסי. יש לי שם משפחה עם לא מעט ממון, אני מגיע לשם עם תואר אקדמי וחצי (כי אני מגיע לשם גם למטרות מחקר ואז חוזר הנה לסיים את הלימודים ולהשתמש בתקופה שם בשביל התיזה שלי), ואני אסע רק אחרי שני יודע שיש לי שם עבודה (קורות חיים מתחילים להישלח בשבוע הבא). אני לא אחיה כמו צ'יליאני טיפוסי, אלא כמו יהודי משכיל שגר שם (ואני מצטער על הגישה שנשמעת מתנשאת אבל ככה זה). פה בארץ אין מעמדות אמיתיים שמבחינים את עצמם בתוך היררכיה. יש פה קבוצות עם אינטרסים שונים שלא מבוססים רק על כלכלה אלא על תפיסת עולם. שם יש מעמדות אמיתיים ואני משתייך באופן אוטומטי למעמד מסוים מאוד, וזה מתבטא בצורת החיים, רמת החיים והמשכורת. מדירה ישנה בת 60 שנה אני עובר לדירה בת 10, משופצת כמו שצריך, ומשלם 30% פחות (בדקתי). מרכב ישן אני עובר לרכב שנת 2000 ומעלה (אולי אפילו חדש) ומשלם מעט מאוד (הביטוחים שם 10% ממה שהם פה). הרפואה שם פרטית ומתייחסים אליך בכבוד. הביטוח הרפואי שם עולה משהו כמו 400 ש"ח לחודש אבל אתה מקבל כל מה שאתה רוצה. הבגדים שם עולים חצי או פחות ממה שהם עולים פה. אני משתגע כל פעם שאני רואה מכנסיים ב600 ש"ח. את הג'ינס שקניתי כשטסתי לשם ב2006 וקניתי ב60 ש"ח עדיין יש לי והם במצב מעולה. אז בסדר, ללכת שם ברחוב קצת פחות בטוח מאשר פה... אם אתה לא מראה שיש לך כסף ושאתה מטרה קלה, לא יעשו לך כלום, ובמיוחד אם תקפיד על האזורים שבהם אתה חי. כל נסיעה שם היא של מקסימום 13 קילומטר כי כל ההתנהלות היא בתוך העיר עצמה (סנטיאגו). האזורים שאני יכול לחיות בהם ברמה טובה הם הרבה יותר נחמדים ממה שיש פה באותו מחיר, ובכניסה לבניין יהיה שומר עם מדים שיפתח לאנשים את הדלת רק אם אני מאשר לו באינטרקום. חוץ מכל זה, בניגוד לישראל, אפשר לנסוע שם ברכבת בתוך העיר. יש שם תשתית METRO מהטובות בעולם וזה יעיל מאוד. אל תדבר איתי על רמת חיים. בגיל שלי זה המקום האידיאלי, למרות שלא הייתי מגדל שם את הילדים שלי בכמעט שום מחיר. אגב, מה שבארץ אני מרוויח (כרגע, מינימום), מספיק לי בשביל לחיות שם לא רע וגם לחסוך איזה 500 ש"ח לחודש.

מומחיות? ברור שכן! אבל שם גם יש לך את הכלים החוקיים להתמודד עם זה וגם הרבה מהם מבינים את הקטע של אתיקה, שבארץ אין ביותר מדי תחומים.

עקב עזיבה של הארץ, אנחנו שמים למכירה את האוטו של אחותי. האוטו בבעלותה בערך 3 שנים. יד רביעית. הוחלף רדיאטור שלשום (22/11/11) ברמת עבודה גבוהה (עלה כמות מכובדת). מצבר חדש (לפני שבועיים-שלושה). המצב הכללי טוב. האוטו טופל באהבה כל התקופה הזאת. בפנים המושבים שלמים (מקוריים). הדשבורד בסדר חוץ מהפתחים של המזגן באמצע (קל מאוד להחליף). התמונות עדכניות מהשבוע האחרון. אין התמקחות על המחיר לפני שבאים לראות את האוטו! לעוד פרטים: טלי 054-3372411

פה אין להם בושה. בחלקים גדולים מהעולם מתביישים בזה שדופקים מישהו. אני יכול להיכנס עכשיו לכמעט כל מגרש בארה"ב, לבקש רכב ולדעת עליו הכל בדקות. אם הייתה לו תאונה אני אדע בדיוק מה ההשלכות ואקבל על זה הנחה. פה פשוט דופקים אותך ומשקרים בפנים. ובלי קשר למגרשים, אנחנו מנסים בימים אלו למכור את הרכב של אחותי וזה פשוט מקומם איך שאנשים מזלזלים ומנסים להוריד את המחיר לזנות. אמריקאי היה מתבייש לבקש 70% הנחה.

טוב שלא הגבת. אני לא רואה סיבה להגיע לאלימות, במיוחד לא בגלל מצב אידיוטי של צעקות בפקק. מבחינתי שיצעקו עלי מה שהם רוצים, כל עוד אין סכנה אמיתית, אני לא אגרר לאלימות. מצד שני, הוא פתח לך את הדלת. מבחינתי זו בעצמה אלימות, ואם אני הייתי המחוקק, הייתי מגדיר את זה כתקיפה ואפילו מצדיק דקירה באותו רגע. כשבן אדם מתקרב אלי באגרסיביות, אני סוגר את החלונות, נועל את הדלתות ומוציא את המצלמה, וחשוב שהוא יראה את זה. הסיכוי שיתקיפו אותך פיזית כשמצלמים אותם הוא ממש קלוש. מקסימום הוא יגרום נזק לרכב אבל זה לא ייגרר לאלימות פיזית נגדך.

מסכים לגמרי עם האמירה הזו. הרכב הבא שלי יהיה ממגרש. ולא, הוא גם לא יהיה בארץ... בחו"ל כשקונים ממגרש יש חוזה שאומר שבאמת הרכב במצב טוב, ולרוב נעשים מאמצים רציניים בשביל שהרכב ימשיך להיות במצב טוב. הלקוח לא אמור להידפק. רק בארץ זה ככה.

שלשום נסעתי על 85 בכביש החוף מחיפה לתל אביב וחזרה. זה מפריע למישהו?

לא אמרתי בשום רגע שישראל היא קקה! לא אמרתי שאני לא אוהב את המדינה! למעשה לא אמרתי שום דבר באמת שלילי על המדינה... הלימודים שם עולים בערך אותו דבר, ואל תשווה לי עם ארה"ב כי זה לא מה שאני השוויתי בכלל. אני מדבר על מדינה בדרום אמריקה עם המון דברים דומים לישראל וכמות בערך דומה של אנשים (בסנטיאגו יש 8 מליון איש והיא די נפרדת משאר המדינה). ארה"ב היא סיפור אחר והיא הרבה מדינות שפשוט יש להן שלטון משותף. ההשוואה יכולה להיות למדינות ספציפיות בתוך ארה"ב, וזה לא רלוונטי לדיון. ובקשר לארץ: כן, די קשה להיות פה כל הזמן כשאתה סטודנט וכשאתה מנסה לשרוד עם השיניים מהיום שהגעת למדינה. אני פה 9 שנים כבר (מגיל 19), אחרי שהייתי בחו"ל במשך 7 שנים. מאז שחזרתי הייתי מתנדב בקיבוץ, חייל בודד, סטודנט עם עבודות סטודנטים שונות ומשונות וגם מנהל עסק שלא צלח מכל מני סיבות. תמיד היה לי חסר כסף פה וגם מה שמוכנים לשלם כיום הוא ביזיון ולא מכסה לי את ההוצאות הבסיסיות. בנוסף כמו שאמרתי, מי שנולד פה אין לו בעיה עם צבא, מילואים וכל מה שנלווה לזה (כולל גישה יחסית אגרסיבית לחיים של חלק גדול מהאוכלוסיה). לי באופן אישי, שראיתי איך אפשר לעשות דברים בצורה שונה ואפשר להיות מנומס, קשה עם המון מהמנהגים שיש פה. אני לא אומר שזה יותר או פחות טוב (כי החברה הצ'יליאנית היא דפוקה ביותר בהמון רמות!), אלא שמישהו שלא רגיל לאגרסיביות הישראלית (לקוחות שלא יודעים מתי להפסיק להתמקח או שמתחילים לצעוק ישר) מרגיש מאוים ונפגע תמיד. כשמדברים על הישראלי המכוער, לזה מתכוונים בדיוק. הצ'יליאני הטיפוסי הוא אדם הרבה יותר אגרסיבי בכלליות והרבה יותר בור בהמון מושגים, אבל לא ממש אכפת לי ממנו. הוא לא חלק מהעם שלי. פה אני חלק מהעם וזה ממש קשה לראות אגרסיביות כל כך בוטה שאוכלת אותנו מבפנים. רואים את זה בנהיגה, בעמידה בתור, בבהמתיות של אנשים כשעושים קניות בסופר ואוכלים מוצרים או פותחים אותם ואז זורקים כדי לא לשלם, ברמת הנימוס של נותני שירות, בתשובות שמקבלים מספקים שונים וכו'. בחלקים מהעולם אסור להיות לא מנומס ללקוח. פה בארץ כל אחד יכול להגיד ללקוח "לך, לך חפש!" אני מקווה שיהיה לי שוק תרבותי גדול כשאני אגיע לשם ואני אתחיל להתגעגע לארץ.

לא הבנת, רכב זו רק אינדיקציה ספציפית למגמה כללית. החיים שם הם הרבה יותר טובים מבחינה חומרית ממה שהם פה. אני לא רואה את העולם מנקודת המבט של "איפה יש רכבים יותר טובים", אלא פשוט מרגיש שיש לנו מערכת פה שלא מאפשרת תחרות או ייבוא של המון דברים שאנחנו רוצים. למה שנקנה בכלל דברים באיביי? מה רע בלאפשר ייבוא כמו שצריך ובניית תשתית מתאימה בשביל מסחר פתוח? זה אותו סיפור עם דירות (אין מספיק וקשה למצוא במצב טוב), רכבים, מוצרי אלקטרוניקה ואפילו אוכל, שממש ממש יקר פה. דיברנו על גנים לילדים? אחותי סיפרה לי כמה היא משלמת לחודש על גן לילד והייתי בשוק שזה עולה יותר משכר הדירה שלי (שדי יקר גם ככה). ולא אמרתי שאני לא אוהב את המדינה. אני פשוט סובל על בסיס יומיומי משטויות שפעם היו בסדר ועכשיו התדרדרו בלי שום סיבה טובה חוץ מהחזירות של כמה אנשים בשלטון ואחרים שקרובים אליהם. כן, המדינה מתקדמת אבל איפה העם? למה צריך לסבול כל כך הרבה בשביל להצליח? בעתיד אני אוכל להתבסס פה כמו שצריך אבל כסטודנט זה מאוד לא נעים, גם אם אתה עובד משרה מלאה. האמת היא שהדבר הכי מכעיס פה היא חוסר הנימוס של רוב האנשים. הישראלי הוא הלקוח הכי גרוע בעולם במובן של התייחסות למי שנותן לו שירות, אבל במקביל, אין תרבות של שירות פה במדינה. בצ'ילה תמיד יש שירות טוב בגלל הבדלים מעמדיים (וזה לא בסדר שיש את ההבדלים האלו), אבל פה גם הייתי רוצה מדי פעם להרגיש שבאמת אכפת למישהו מזה שאני אני אהיה מרוצה. שנתיים עבדתי בעסק שלי ואנשים לא ראו את הנימוס שלי כמשהו חיובי, אלא התחילו יש לבקש הנחות כי חשבו שיש לי אופי חלש. בינתיים אני מעדיף כסף מזומן ביד על פני אידיאלים, ולשים קצוץ על השכנים שלי. בשביל זה יש את צ'ילה, ששם זה לא "החיים האמיתיים", אלא סוג של חופשה. הבית שלי הוא בישראל ללא ספק. פשוט קשה להיות פה רוב הזמן.

לא היא לא. כיום יש לנו קסדות לאופניים, כיסאות מיוחדים לילדים ברכב ועוד מליון דברים ששומרים עליהם חיים, למרות שבתנאים "טבעיים" הם היו נעלמים מהעולם בגיל מוקדם. George Carlin:

כבר קיימים פורומים כאלו. הייתה אפילו תנועה גדולה בהולנד שהתעסקה עם זה וכמעט הריצו אנשים לשלטון בשביל להילחם במצלמות.

התקדמות רפואית זה ממש לא משנה במקרה הזה כי זה לא משהו שאני מרגיש ביומיום. סבבה שיש הישגים טכנולוגיים, אבל בן אדם צריך לסיים את החודש ולחיות כמו שצריך. להתפאר מהמדינה זה "בסדר" אבל גם יש גבול. תנו לחיות בכבוד!

הבהרה: מה שאני עומד לכתוב פה זו לא התנשאות מכל סוג שהוא, אלא הצגה של העובדות כפי שהן בשטח. אני לא מבסוט מזה ואני לא בעד הפרדה מעמדית כמו שאני מצייר אותה פה, אבל עובדה שהצ'יליאני הטיפוסי הוא אדם שלא ממש יודע לקרוא ולכתוב ברמה גבוהה והוא לא ממש אינטליגנטי, וזה מסיבות תרבותיות ולא גנטיות. אז זהו, ששם יש שני מעמדות. יש את המעמד הנמוך, שהוא ה"עם". אצלם יש משכורת מינימום של 300 דולר לחודש. רוב האנשים מרוויחים בערך 400 כי כמעט אף אחד לא משלם שכר מינימום. רוה מי שמרוויח ככה לא באמת מתקיים בכבוד והם חיים בדירות קטנות ומחורבנות עם עוד אנשים, חלקם קרובי משפחה וחלקם לא. בגלל שאני יהודי ועם השכלה אקדמית, אני שייך למעמד שונה לחלוטין והמשכורת שלי מתחילה בערך מ2500 דולר לחודש, ששם מאפשרים לי לחיות ברמה של 4000 דולר פה (בעצם, מינימום של 14000 ש"ח). אם יהיה לי תואר שני, זה כבר יותר מ99.5% מהאוכלוסיה (או יותר), אז המשכורת מזנקת יותר גבוהה כי אנשים שם פשוט לא עושים תואר שני, בניגוד לארץ שכל אחד יכול לעשות את זה אם הוא מספיק רוצה. זה אומר ששם אני יכול לעבוד בפחות ולחיות יותר טוב. גם העבודות שיכולים להציע לי הן שונות לחלוטין כי בן אדם מהמעמד שלי לא מנקה שם שום דבר, אלא עובד במשרד כמנהל. אין שם התערבבות עם ה"עם". פה אני עושה ייעוץ ארגוני במפעל בבקרים, ובערב אני עובד בקבלה בבאולינג (לא שלי) ומחלק נעליים ללקוחות, ובין שתי העבודות מרוויח משכורת של 4000, אבל זה בקושי מכסה לי את השכ"ד, שכ"ל וההוצאות של האוטו. (אני לא יכול לעבוד יותר שעות כי אני גם לומד).

אפשר, פשוט כבר הייתי באתרים צ'יליאניים בשביל לבדוק. לי אין טיפת לאומניות או לאומיות אז אני יכול להגיד מה שבא לי לגבי המדינה וכל מדינה אחרת. וגם אם הייתה לי, נולדתי שם בכל מקרה אז זה אותו דבר מבחינתי. לדעתי זו לא רק זכות שיש לנו לבקר את המדינה והממשלה, אלא חובה! כשהגעתי לארץ זה היה בשביל להתגייס, מתוך אהבה למדינה. ראיתי את צ'ילה כמדינה נוראית שכל מה שיש בה זה סבל ואלימות. כיום אני רואה את ישראל בצורה לא זהה אבל יש מגמה לכיוון הזה. אי אפשר להתקיים פה כמו שצריך אם להורים שלך אין כבר דירה משלהם, האלימות ברחובות מתחילה לעלות (פעם לא היו מקומות שבהם מפחיד להסתובב בלילה. כיום יש), ולנהוג פה זה בלתי נסבל ויש תרבות אגרסיבית מאוד, שלבן אדם מנומס היא קשה כי חושבים שנימוס הוא סוג של חולשה. והכי גרוע? לאומניות והחשיבה שישראל והעם היהודי במרכז העולם. אני ממש לא מסכים עם זה וזה מעצבן אותי לראות אנשים חכמים שחושבים שיש להם זכות על אחרים בגלל מוצא. בגלל זה אני לוקח חופש של כמה חודשים בחו"ל. מקווה לחזור עם נקודת מבט חדשה ולהעריך מחדש את המדינה. במקרה הטוב, אני אעריך את הכל מחדש. במקרה הרע אני אסיים את הלימודים ואעוף לי מפה. שם פוקוס 2004 עולה בין 3500000 ו4000000, כלומר 25000 ש"ח - 29000 ש"ח. העניין הוא שאתה קונה רכב והמחירון שלו לא מתרסק כמו פה. הוא נשמר במשך שנים, אז אתה יכול לראות כמה דברים מעניינים מסתובבים להם במצב מושלם ועם צבע חדש, כי אין סיבה להחליף את הרכב. החלקים גם עולים פחות מחצי ממה שהם עולים פה. כשרציתי להחליף את תיבה של המרצדס לידנית, הוא אמר לי "מחיר של תיבה אוטומטית הוא 200000 יותר ממה שעולה ידנית, וזה מה שגובים על העבודה אז זה לא יעלה לך גרוש". נראה אותך מקבל הצעה כזאת בארץ. וזה מהמוסך של היבואן!

עוד מציאות מעניינות בטווח המחירים הזה: (אני רק מציין רכבים שיש יותר מ20 מכוניות למכירה מאותו דגם ושנה) קליאו סדאן 1600 שנת 2006 (יש המון כאלו) אלפא רומיאו 145\146 שנת 1996 (משום מה גם יש המון) אלפא רומיאו 155 אופל (שברולט) אסטרה (יש יותר מ500 למכירה משנות ה2000) קוואליר כמו זבל (הדור האחרון עם מנועים גדולים) קורסה (יש יותר מ1000) שברולט LUV (פה קוראים לזה איסוזו איפון). יש אותם כמו זבל. אחת המכוניות הכי פופולריות שאי פעם היו שם). קרייזלרים למיניהם (ניאון, סטראטוס...) סיטרואן קסרה מכל הדורות והשנים סיטרואן ZX (הביאו לשם כמעט כולן בגרסת וולקן...) הונדה אינטגרה שנת 96. הונדה פרליוד מאותן שנים. יונדאי (כל הדגמים כולל סונטות בנות 5) לאנטיסים וארטיסים (323\626) ניסאן פרימרה שנות ה2000. ניסאן סנטרה 2 (חבל שיש רק 2 בארץ) ניסאן TSURU פג'ו 106, 206, 205 (שנת 99), 306, 405 (שנת 99), 406 (יחסית ישנות) סמסונג SQ5 (חדי ההבחנה יקלטו שזה בעצם ניסאן) אימפרזות מכל הסוגים (לא אוהבים שם מנועים קטנים אז הרוב זה 2000 או 2500). לגאסי יש שם המון מהדורות של 96 וקדימה. זה נחשב שם לרכב יוקרתי ולא מוכרים אותו עם נפח של פחות מ2000. חוץ מזה, הוא בעיקר סטיישן 4X4, כלומר אאוטבאק. טויוטה TERCEL. רכב בינוני ביותר אבל עושה את העבודה. שוב, חבל שלא הביאו אותו הנה. טויוטה ECHO VW Gol וכו' וכו' וכו' ובלי קשר, ליטר בנזין עולה שם 4.5 ש"ח

זה ידוע. לאבא שלי הייתה שבל מהדור הזה שהוא מאוד אהב. מה שקורה זה שיש את שתי הגרסאות למכירה שם. אני יכול לעשות שיפוץ גם שם, ואם צריך גם פה. רקבונות לא אמורים להיות יותר מדי כי בסנטיאגו אין לחות כמעט וגם אם כן, יש לי את היתרון של להכיר פחחים טובים שם

אני מארגן לעצמי כמה חודשים בחו"ל בסמסטר הבא (סביר להניח שבצ'ילה כי יש לי אזרחות ויש לי כמה פרוייקטים מעניינים לעשות שם מבחינת עבודה). בשביל זה אני בודק אופציות של קניית רכב לכמה חודשים. בשביל זה שמתי תקציב תיאורטי של שלושה מליון פזו (3000000), שהם בערך 22058 ש"ח ובדקתי מה אפשר למצוא שם במחיר הזה. רק לקנה מידה בסיסי, מאזדה 3 שנחשבת שם ליקרה עולה 1000000, כלומר 73000 ש"ח. במחיר של 3000000 מצאתי אלפי רכבים, שרובם ככולם יותר שמורים מהרכבים שיש בארץ, בין אם זה בגלל שכל פעם שחונים שם יש מישהו שמכוון (ולוקח כסף בשביל "לשמור" על האוטו), ואם זה בגלל ששם התחזוקה היא יותר נורמלית ואין את השמש הישראלית שהורסת הכל. כל רכב שפה יש ב40000, שם יש בפחות מ10000. בשביל לצחוק קצת הגדרתי את השנים 2006-2012 ולחצתי על חיפוש, בהנחה שאני אמצא שניים-שלושה רכבים שנכנסו בקיר. להפתעתי זה לא מה שקרה. מה שמצאתי זה מלאי עצום של רכבים חדשים מהחברה, פלוס רכבים משומשים במצב טוב שפשוט המחירון שלהם הלך לקיבינימאט. אני לא מדבר על אחד או שניים, אלא על עשרות ואפילו מאות רכבים מכל דגם. ברור לי לגמרי שהרכבים האלו הם לא "הרכב שכל אחד היה רוצה" ורובם די זבל, אבל אפשר לקנות שם חדשים מהחברה במחירים האלו. דוגמאות לרכבים שמצאתי: סוזוקי מרוטי שנת 2008 סוזוקי אלטו בגרסה הדרום אמריקאית (חדש) משהו מוזר: SMA MAPLE נראה לי שזה סיני אבל זה הרבה אוטו בשביל 22000 ש"ח... (2009) שברולט קורסה בגרסה ברזילאית (דווקא די טוב, ויש גם סטיישן וגם טנדר, כמו באוסטרליה...) (2005-2007) פיאט אונו (כן, אונו!) שנת 2006 (ושם זה חוקי לשים לזה טורבו אם רוצים...) פיאט PALIO (לא משנה מה זה, זה אחלה אוטו למדינות מתפתחות). (2006-2007) דייהו מאטיס בכמויות מסחריות משנת 2008-2009 (שם קוראים לזה ספארק). (2006-2010) תמונות להמחשה. (אגב, טווינגו שנת 2000 עם מנוע 1400 עולה 9000 ש"ח)

השוטר דווקא היה בסדר. הנהג הוא מהאנשים שצריך להרחיק מהחברה כי הם עושים את העולם לגרוע יותר כל יום. בארה"ב הוא היה מקבל מכות כבר בדקה הראשונה. אני שמח שהוא קיבל קנס רציני מאוד על זה. מה שאני לא מבין זה למה השוטרים לא אוכפים עבירות באמת מעצבנות ומסוכנות כמו דיבור בטלפון בכל צומת שהיא. תוך 2 דקות אפשר לתפוס עשרות נהגים במקום לעמוד כמו מפגרים עם אקדח מהירות ולצוד נהגים שנוסעים עם כל התנועה אבל התמזל מזלם והם נתפסו, כשזה היה יכול להיות הרכב שלפניהם או מאחוריהם באותה מידה.