לא מסכים.
גבינה נמדדת בטעם מסוים.
יש לה פרמטרים שמשתנים מאדם לאדם.
אם היו עושים מיפוי מדעי של חוש הטעם שלו, היו יכולים למצוא את ההסבר המדויק שיסביר לו איך בדיוק הטעם של הגבינה יהיה בשבילו.
עם החרדים זה משהו אחר.
נכון שיש סובייקטיביות מסוימת כי כל אחד רואה את הדברים בצורה שונה אבל יש פה עניין של סוכנות.
אני יכול להבין את נקודת המבט של חרדי כי יש לי את הכלים הקוגניטיביים לעשות את זה.
רוב החילונים האינטליגנטיים חושבים בצורה אנאליטית ויכולים להבין שיש צורות שונות של תפיסת המציאות, ושיש דעות שונות, שלמרות שאנחנו לא מסכימים איתן, עדיין אפשר להבין את הצד השני כי אין אמת אבסולוטית.
מצידו, החרדי לומד בדיוק ההיפך.
הוא לומד שיש אמת אחת ושכל אמת אחרת היא לא לגיטימית, ושכל מה שמנוגד לרבנים או לאל שלהם פשוט פסול מהיסוד וצריך להוקיע אותו.
אין חשיבה עצמאית ברמה המערכתית.
אולי יש קצת ברמה האישית של חלק מהחרדים אבל המערכת עצמה לא מאפשרת להם להגיד כלום כי הם ייזרקו מהקהילה או שהילדים שלהם לא ייזכו לשידוך מהמעמד הנכון, או שפשוט יעשו להם את המוות למשך שנים.
האדם החרדי הממוצע, וגם החכמים שמביניהם, לא יכולים להבין למה אני נוהג איך שאני נוהג.
הם לא יכולים לכבד את הדעה שלי כי היא מנוגדת מבחינתם לטבע של היקום ושל אלוהים.
לאדם חילוני (אמיתי, לא מאמינים שחושבים שהם חילונים) אין שום דבר שהוא מאמין בו מספיק בשביל להוקיע לחלוטין מישהו אור או רעיון כלשהו, רק כי הוא מנוגד לצורה שבה היקום בנוי.
החרדים (ודתיים מכל הדתות) עושים את זה על בסיס יומיומי.
בגלל זה אי אפשר להגיע לנקודת התחלה לדיאלוג כלשהו, כי החרדי לא יזוז מעבר לקווים שלו והוא יצפה מהחילוני לזוז.
אבל החילוני למד לא להציק לחרדי כי "אסור ללעוג לדת" וכי "זה לא מכובד לא לכבד את הדעות של האחר".
אז זהו, הציבור החילוני מבין כיום שיש לנו בעיה שהיא גם חברתית (חרדים לא אוהבים חילונים) והיא גם כלכלית, כי החרדים לא מבינים שאין להם הצדקה ראציונאלית לקבל כספים חוץ מהאמונה שלהם, שהיא גם שגויה מהיסוד.