יש לי קטע עם טרמפים.
כשקניתי את האוטו, אחרי שעה וחצי של נסיעה אליי הבייתה, 10 דקות מהבית היה בחור דתי בצומת שרצה טרמפ וכמובן שאני וחבר שישבנו ברכב צחקנו לנו והמשכנו, דקה אחרי זה נכנסתי לבור עמוק בטירוף שתלש לי את הציריה מהמקום והעיף את הגיר מהתושבת.
בקיצור אני עשר דקות מהבית מחכה שעתיים לגרר.
מאותו יום אני נותן טרמפ לכל מי שמבקש, זה גרם לי לעשות עיקופים מטורפים וסתם נסיעות של 40 דקות שאני לא צריך אבל זה אמונה תפלה כזו שאין לי מה לעשות איתה.
רק כשאני נוהג אני משכנע את עצמי בקיומה של קארמה.
יצא לי להקפיץ דוס מים המלח לאילת (הייתי בדרכי מהמשפחה בנצרת עילית הבייתה), חבר'ה מאילת ליטבתה למרות שכלל לא הייתי צריך לצאת מהעיר, חבר'ה מאזור מעלה אדומים לבית שאן ועוד הרבה טרמפים כאלה ואחרים.