nirp

מקבץ שלישי.

מקבץ שני.

טוב, הנה זה מתחיל ...

יש קצת תמונות בדרך... אחרי כיווץ תופסות ביחד קצת יותר ממגה אחד. איזה אתר מומלץ להעלאת תמונות (או ש~1MB אפשר לזרוק ישר פה) ? ניר

תומך ביוזמה. הליסינג התפעולי הינו רעה חולה. אני לא אומר שאין בו יתרונות או שאי אפשר לשפרו - אני מתייחס למצב הקיים. שיישרו קו עם המיסוי, ושיורידו אותו לכל האוכלוסיה (ולא שלמגזרים מסויימים יהיה מיסוי נמוך יותר) - ואז כולם נהנים. אולי אני (מאוד) אופטימי, אבל אולי עם הזמן, כשהמיסוי יעלה לליסינג (והוא יעלה - אין שום צל של ספק - הספק היחיד הוא כמה חברות הליסינג יצליחו למתן את העליה לאורך זמן כדי שלא כולם יברחו להם פתאום), תעלם מן המפה תופעת הליסינג התפעולי הארור שמציף את כבישנו הרעועים גם ככה בים של רכבים שאפילו לחלקם אין ABS. ועד ששינו את המיסוי לתת תמריץ ליבואנים לכלול ציוד בטיחות, המצב היה יותר גרוע - היו מתקמצנים גם על כריות אויר וכד'. ושלא נתחיל לדבר בכלל על תחזוקה ברמה פחות טובה מבשוק הפרטי כדי לחסוך עלויות, צמיגים מעץ, אבזור מינימלי, וכו' - וכמובן, את העובדה שבחברות מסויימות אפילו בחירת הצבע לרכב מוגבלת (כבר יצא לי להתקל בחברת היי-טק בה ניתן היה לבחור בין פורד פוקוס לבן לפורד פוקוס כסוף - וזהו! בלי שום רכבים נוספים). מישהו פעם עשה טעות. אז נכון - המון אנשים נהנים ממנה היום - אבל זה לא אומר שלא צריך לתקן אותה. ואגב, הרי מי שהכי נהנה מהעיוות זה בכלל לא האנשים שמקבלים רכב ליסינג (שמתם לב שבמצטבר הרוב משלמים כמעט כמה שהיה עולה רכב פרטי בכל מקרה?) - אלא חברות הליסינג. אני מכיר לא מעט אנשים, כמוני - גם הם בהיי-טק, שמסכימים שיש פה עיוות ושצריך לתקנו. ברור שאף אחד לא "שמח" שיקחו לו יותר כסף, אבל המצב הקיים לא יכול להמשך - והוא גם לא ימשך. ניר (שכבר לפני שנים הבין מאיפה משתין הדג וזרק את רכב הליסינג חזרה על חברת הליסינג, ולא התחרט על כך מאז...)

מצויין! למי שזוכר או פישפש בשרשורים מוזרים שפתחתי בעבר, הייתי די נעול על רכבים עם בקרת יציבות. אחרי התאונה שעברתי לא מזמן - שנגרמה בדיוק בגלל אותם דברים שבקרת יציבות אמורה לרסן - הנטייה רק התחזקה. טוב לדעת שלא צריך להתפשר. אני גם מסכים לגמרי עם הטיעון שלא צריך להשתולל. להפך, דווקא קיומה של המערכת מחזק את רצוני לרכוש לי מיאטה קטנטנה. ניר

טוב לדעת שאני לא פעור עד כדי כך שלא שמתי לב למערכת בקרת אחיזה רק כדי להיות בטוח במאה אחוז - אז בארץ יש בקרת יציבות (נגד סחרור) או בקרת אחיזה (נגד פרפור)? אני מניח מהסלידה הגדולה שאתם מתכוונים ליציבות, אבל רק רציתי להיות בטוח. ולגבי ספרטני או לא - נכון, אפשר לומר שיש לא מעט אבזור, אבל בספרטני נכנסים גם דברים כמו מחסור בגלגל רזרבי כדי לחסוך משקל, וכד'. שוב - הכל יחסי. בל נשכח שאמרתי שהרכב לא ספרטני כמו שהפחידו אותי - אולי מה שקראתי שרמז על ספרטניות עודפת התייחס לדגמים הישנים. לא משנה. ואגב מחזיקי הכוסות - זה באמת משעשע נורא שיש מקום לכל כך הרבה כוסות... אבל דווקא מצאתי את חלקם שימושיים למדי בטיול - זה שבדלת לידי התאים בול למצלמה הקצת מגושמת שלי (Canon A70), וזה שבדלת הימנית התאים יופי לבקבוק מים שעזר לי לא למות בדרך מהתייבשות (שעות על גבי שעות בדרכים עם גג פתוח תחת השמש) ניר

עומר - הכל יחסי. לפחות לפי ההגדרה המילונית המיאטה היא אכן "ספרטנית". אפשר לטעון שפחות מהדור הראשון, אבל בטח יותר מרוב הרכבים שנוסעים פה על הכביש. ונכון שונדליזם זאת לא בעיה יחודית למיאטה (גם על הפונטו שהיה לי חרטו), אבל אם ונדליסטים קורעים לי את הגג במיאטה הנזק הרבה יותר חמור משריטה בצבע. Croc -לא ראיתי שום מפסק/כפתור שרמז על ניתוק בקרת יציבות, ולא ראיתי שום נורה שרמזה שיש בכלל בקרת יציבות (אמורה להיות אחת שנדלקת בזמן ההתנעה לביקורת - ככה זה לפחות במקומות אחרים). לא התפרעתי, אז לא היה מקום לבקרת יציבות להכנס, אבל באמת שלא הייתי מהמר שהיתה אחת. לכל מיאטה דור שלישי יש בקרת יציבות או שזה משתנה בהתאם לשוק? עריכה: אופס. כתבת בקרת אחיזה ולא יציבות. אבל גם את זה לא ראיתי, ובטח שלא הייתי מרגיש - לא ניסיתי זינוקים מי יודע מה. גם התיבה האוטומטית קצת ישנונית בהתחלה - לא תקבל פרפורים יותר מידי... ניר

לא הרשתי לעצמי להחליק יותר מידי, כי אני לא חושב שאחרי יום וקצת עם הרכב אני מכיר אותו מספיק. זה משהו שאני צריך לנסות במגרש יעודי קודם כל, כאשר הדבר היחיד שאני יכול לסכן זה קונוסים (שגם ככה כבר לא כל כך אוהבים אותי), ורק כשאלמד להכיר את התגובות שלו מספיק טוב, אדע מתי אפשר להרשות לעצמי קצת יותר. ולגבי ה-80 דולר - זה התעריף היומי בלי שום מבצעים, ובלי להזמין מהארץ (יוצא יותר זול). לצורך ההשוואה הטאורוס עולה באותם תנאים 60 דולר ליום, כך ש-80 זה באמת לא הרבה יותר. המידע נגיש מהאתר של הרץ, למי שרוצה להתעמק קצת יותר בפרטים. והתמונות יגיעו בהמשך... מבטיח. ניר

עוד לא היה לי זמן "לפרוק" את התמונות. זה מה שקורה שלוקחים קצת חופש. נשתדל להעלות כמה בימים הקרובים. ניר

בסוף היום הראשון כבר הייתי צריך לתדלק, וזה נראה לי מוגזם. רק אחר כך שהימרתי גלונים לליטרים, ועיקלתי כמה בעצם נסעתי, הבנתי שהצריכה בעצם סבירה ביותר. ואכן, היה אחלה. ממש לא התחשק לי לחזור ניר

בשבוע שעבר קפצתי לביקור קצר בקליפורניה (מילפיטאס) לנסיעת עסקים של שלושה ימים, שלאחריהם נשארתי לטייל עוד יומיים וחצי בשביל הכיף. בחלק הראשון הייתי עם עמית לעבודה, עד יום רביעי בערב, אז לקחתי אותו לשדה התעופה, ואת הפורד טאורוס ששכרנו ביחד המרתי למאזדה מיאטה חביבה, דור שלישי, כסופה, ולצערי - אוטומטית, אבל זה מה יש. המיאטה אגב לא עלתה לי יותר - ההשכרה של הטאורוס היתה לשבוע ושולמה מראש, אז עשו לי קומבינה והחליפו לי למיאטה ללא תוספת תשלום, כאילו זה ה-class c של הטאורוס. את ההחלפה עשיתי בשדה של סאן פרנסיסקו, אבל גם בשדה בסאן חוזה הציעו לי קומבינה דומה, אז זה כנראה לא כזה חריג. החברה אגב היא הרץ, ויש להם קטגוריה מיוחדת לרכבים מיוחדים - fun class, שכוללת את המיאטה. אגב התעריף היומי המלא אם שוכרים במקום (ולא עושים את ההזמנה מהארץ) עומד על כ-80 דולר בלבד, ממש לא נורא (המיאטה נחשבת רכב די זול בארצות הברית). זאת פעם ראשונה שלי על מיאטה בפרט, ועל הנעה אחורית בכלל, והמטרה העיקרית היתה לנהוג, והרבה, כדי להתרשם מהרכב, ואולי לקנות פה אחד אחר כך. כמו כל תייר טוב, הייתי חייב לשוטט קצת באזור סאן פרנסיסקו (טוין פיקס, הרחוב המפותל המשעשע - לומברד, וכמובן ביקור בצד השני של גשר הזהב לתפוס קצת תמונות של הגשר בשקיעה). בדרך גם גיהצתי קצת מיילים על האוטוסטרדות כדי לחסוך קצת זמן. אבל הכיף הבאמת גדול היה בכבישים הפחות ישרים... ביום חמישי התחלתי בנסיעה קצרה מזרחית למילפיטאס (Calaveras Road למי שמכיר) - נוף מקסים, כביש פתלתל כמו שצריך. חבל רק שהוא נורא צר וברוב הדרך צמוד לצלע ההר - מה שאילץ אותי לנסוע די לאט, כי טעות קטנה שם יכלה להגמר בריסוק הרכב במקרה הטוב, וצניחה אל מותי במקרה הפחות טוב. אבל הנוף הפך את הנסיעה לשווה את הטירחה (ואת הדלק). אחר כך, יצאתי דרומה, דרך כביש CA-17, ואי שם באזור Los Gatos ירדתי מהכביש הראשי לאחד הכבישונים המתפתלים לכיוון Boulder Creek, ומשם דרך כביש CA-9 לכיוון Santa Cruz. את ההמשך עשיתי דרומה על כביש CA-1 הוא כביש החוף , עד (וכולל) ה-17 מייל של Monterey ו-Carmel. ב-17 מייל אימצתי לי הרגל משעשע שהמיאטה איפשרה - לחנות, לקום, לצלם את הנוף, להתיישב בחזרה, ולהמשיך לנסוע. כמעט ולא יצאתי מהאוטו. המזג אוויר המצויין איפשר לי להשאר עם גג פתוח כל הזמן - אפילו בערב. מסתבר שאם החלונות סגורים, הרוח כמעט ולא מפריעה גם בנסיעה בכביש מהיר עם גג פתוח - חביב ביותר. ביום שישי, יצאתי שוב מזרחית למילפיטאס, הפעם לכיוון הר המילטון (http:// http://en.wikipedia.org/wiki/Mount_Hamilton_(California) ) דרך כביש CA-130, עד למצפה למעלה. גם פה הכביש לעיתים היה קצת מסוכן (צר ובלי שוליים), אז שוב נסעתי לאט, אבל הנוף שוב הצדיק את הכל. כמה חבל שכמעט ולא יכולתי לעצור בדרך כדי לצלם. ואז עשיתי טעות ניווט קטנה, ובמקום לחזור מההר לכיוון מילפיטאס (שזה היה התכנון המקורי), המשכתי בכביש שהפך ל-San Antonio Valley Rd. לא הייתי בטוח שזה הכיוון הנכון, כי המפה שהדפסתי לי מגוגל היתה בקנה מידה שלא פרט את שמות הכבישונים שיורדים מההר, אבל נראה לי יותר מעניין, אז המשכתי. בדיעבד, מזל שכך. גם כשהבנתי שאני בכיוון הלא נכון המשכתי בכל זאת, כי ממש נהנתי. כביש זה המשיך עוד מיילים רבים עד למפגש עם האוטוסטרדה I-5 ליד Patterson, כאשר הדרך רובה ככולה היתה מתפתלת, אבל לא על צלע הר (אלא בין הרים), ויחסית בפיתולים מתונים, מה שאפשר סוף כל סוף לנהוג כמו שצריך, כי אפילו את הפרות שעמדו על צד הדרך היה לי מספיק זמן לראות מראש. עם כל הכבוד לכבישי נס הרים בארץ, נהנתי פה הרבה יותר. אז גם הרהרתי קצת במחסור בגלגל רזרבי במיאטה דור שלישי - האזור כולו כמעט ולא מיושב, ואין קליטה לסלולרי, מה שגרם לי להקדיש המון תשומת לב לכל פגם אפשרי בכביש כדי להמנע מצרות. משם, כדי להספיק להגיע לסאן פרנסיסקו, עליתי על I-5 (אחרי איזה בוריטו), משם דרך I-580 לכיוון אוקלנד ומשם לסאן פרנסיסקו. אפילו הספקתי לטייל קצת בעיר, לחצות את גשר הזהב ולצלם אותו בזמן השקיעה מהצד הצפוני, ולחזור את כל הדרך אל קופרטינו, שם פגשתי מכר לארוחת ערב במסעדה חביבה (BJ's), הסמוכה לקמפוס הענק של חברת אפל. ביום שבת, לא נשאר לי הרבה זמן - הייתי צריך לתפוס טיסה מוקדם בצהריים. אז קמתי לפני שש בבוקר, כדי שאספיק להתארגן ולצאת בערך עם הזריחה (לא לבזבז שעות שמש). התחלתי בעוד גיחה ל-Calaveras, שהפעם היה שונה לגמרי - היה עוד ערפל של בוקר באזורים הנמוכים, וכשהכביש היה מטפס למעלה, הייתי מבצבץ החוצה מהערפל ורואה את הענן שמתחתי - מגניב ביותר. אחר כך בשל אילוצי הזמן יצאתי דרך האוטוסטרדה I-280 מערבה וצפונה לכיוון סאן פרנסיסקו, בכביש CA-92 חתכתי לכיוון החוף עד Half Moon Bay, משם דרך כביש CA-1 שוב צפונה עד Pacifica, ומשם דרך Sharp Park Rd חזרה לכביש I-280, דרכו ל-I-380 וישר לשדה התעופה של סאן פרנסיסקו. אבל בדרך, עוד על כביש CA-1, טיילתי באיזה שלב באחת העיירות על החוף, ובשלב מסויים הגעתי לכביש שהסתיים במגרש חנייה, והייתי צריך לעשות בו פרסה ולחזור. המגרש היה ריק, וממילא הייתי צריך לעשות פרסה, ואז זה קרה בטבעיות משעשעת - עשיתי קשת רחבה למדי, ותוך כדי הוספתי בעדינות עוד גז, עד שממש הרגשתי בהגה את ההחלקה מתחילה, ונשארתי על הגבול למשך עוד כמה חלקיקי שניה. זה לא היה אפילו דריפטון, אבל זה היה סימן לפוטנציאל של המיאטה שהייתי מת לנסות על מסלול מסודר (אולי בפעם אחרת). סיימתי את הפרסה הארוכה עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן, ועם הערצה מחודשת למכונה החביבה. סיכום דבר - אלו היו ה-660 מייל המהנים ביותר שעשיתי בחו"ל אי פעם. המיאטה היתה נוחה בצורה מפתיעה - בהתחלה תנוחת הישיבה הנמוכה היתה לי קצת משונה, אבל בדיעבד, אחרי שביליתי כמעט את כל הזמן בישיבה מאחורי ההגה, ממש היה לי נוח. גם יצא לי קצת לחוש את ההגה המאוד מוערך של המיאטה, למרות שאיזו ג'ימקאנה היתה יכולה להיות יותר מועילה בכיוון הזה, אבל הביטוח של ההשכרה לא ממש מכסה כאלה דברים. ולשאלת השאלות - האם אקנה לי אחת? נתחיל בבעד - הרכב הרבה פחות ספרטני מקרוב ממה שהפחידו אותי. אם לא משתוללים, לא מאבדים שליטה בכל סיבוב, וההגה עוזר לדעת מתי המגבלות קרבות. גם המושב כאמור הפתיע לטובה. נכון, תא המטען קטן, אבל הוא יכול להספיק לי ביום יום למעט מקרים נדירים (ואז אני בטוח שהרבה בעלי סדאן יסכימו לעשות לי טובה ולהחליף איתי רכב לקצת זמן). גם צריכת הדלק היתה לא נוראה. בהתחלה, שכבר אחרי יום הייתי צריך לתדלק, חשבתי שהמיאטה שותה דלק כמו משוגעת, אבל בשיקלול הדרך שעשיתי, ועוד רובה בהרים בהילוכים נמוכים, הצריכה היתה סבירה לחלוטין. גם כשבדקתי נתונים באינטרנט אחר כך נראה שהמיאטה צורכת דלק בערך כמו רכב משפחתי ממוצע. לגבי הגג - אף פעם לא התלהבתי ממש מגג נפתח (אני גם בעל עור בהיר למדי, אז השמש אינה בדיוק חביבה אלי), אבל זה היה יותר כיף ממה שחשבתי שזה יהיה. לגבי הבלמים - הם תיפקדו יפה ובעקביות, למרות שנהגתי שעות רבות, כולל דרכים לא קלות, ובלי הרבה מידי הפסקות. ואחרון חביב - המנוע - שהיה חביב למדי. לא איזה טיל בליסטי, אבל מספיק חזק כדי להיות מאוד מהנה. בין ההילוכים ה-2 וה-3 היה לי טיפה חסר משהו, אבל זאת ממילא התיבה האוטומטית, אז אני לא לוקח את זה כקנה מידה לגבי הגיר הידני. אבל מה לעשות, יש גם את הנגד. בשבוע הספציפי הזה, כאילו דווקא, גנבו לשניים מקרובי משפחתי הקרובים את הרכבים. ההסתברות לצירוף המקרים נמוכה באופן מגוחך, אבל זה הספיק כדי להזכיר לי איפה אני חי (כרגע בכפר סבא - שזה הרבה יותר מידי קרוב לקו הירוק). ושלא נדבר על טפילים, ונדליזם ועל מחירי הביטוח למיאטה בארץ. אז מה ההחלטה - עדיין אין. מצד אחד, רכב מצויין, שיכול להתאים לי. אבל מצד שני, אין לי כח להסתובב בפראנויה כל היום ולישון עם עין אחת פקוחה מחשש שיחבלו לי ברכב או יגנבו אותו. אוף. אם רק היתה לי חניה מקורה בכל מקום שאני הולך אליו, או לחילופין אם היתה לקליאו ספורט הנעה אחורית... ניר

תודה על התגובות. אכן - נקודה בעייתית. דווקא הפעם הבחור החליט לבוא עם מזוודה גדולה - שיהיה מקום למתנות טוב נו, נראה לי שאני אקח את המיאטה ונשאיר את גם את הפורד, ואז הוא גם יוכל לנסוע לשדה בעצמו. השאלה באה כי היה טריק - הציעו לנו להחליף באמצע את הפורד טאורוס במיאטה באותו המחיר של הטאורוס, שזה קצת חוסך. אבל אם בסוף הוא יתקע ויצטרך לקחת מונית כי התחכמתי, אז יהיה קצת לא נעים. ניר

בהמשך לזה - http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?p=1208264, אני סקרן לגבי גודל המזוודה המקסימלית שאפשר לדחוס שתא מטען של מיאטה. הסיבה היא שאני אמור להקפיץ עמית לעבודה לשדה תעופה, והמזוודה שלו נראית לי גדולה קצת יותר מידי בשביל לדחוס במיאטה, מה שאומר שאולי אני אוכל להקפיץ אותו לשדה, ואולי את המזוודה, אבל לא ביחד אחרת פשוט נצטרך שני רכבים (דרך אגב בחישוב לא היתה מזוודה שלי כי אני טס ביום אחר אז כשהוא והמזוודה שלו באוטו, המזוודה שלי במלון ולא תופסת מקום). דרך אגב, מאחורי המושבים יש מקום שאפשר לדחוס בו דברים או שהכסאות ממש מגיעים עד הפח? נ.ב. אני יודע שלא ציינתי דור למיאטה, אבל עוד לא שכרתי אותה, אז אני לא יודע איזה דור ייצא... תודה, ניר

תודה על כל התגובות. בינתיים עוד אין מיאטה, אבל אני עוד עובד על זה - אולי מחר או מחרתיים. בינתיים משייט לי (תרתי משמע) על פורד טאורוס ששכר עמית לעבודה שבא איתי (וגם הוא כבר מחכה למיאטה...). את כביש 1 כבר יצא לי להכיר בעבר (ולחבב), ואני אכן אקפוץ לבקר... ולגבי האוטוקרוס או רכב סגור למסלול - הכל תלוי במטרה. סתם לכייף - נכון, עדיף מסלול. אבל אני רוצה להכיר את המיאטה, כי זאת מכונית שאני שוקל לרכוש בארץ - אז דווקא עדיף לי לשכור אותה. ככה אני אוכל ללמוד "על בשרי" גם כמה ספרטני הרכב - כשאצטרך לדחוס את התיקים לתא מטען הסמלי בלבד, כשיתחיל לרדת עלי גשם באמצע הכביש המהיר שאני עם גג פתוח, בביקורים (התכופים יותר מהממוצע?) בתחנות דלק (למרות שהדלק זול יותר מבארץ), וכו'. אני פשוט זוכר מרכבים בעבר שבג'ימקאנה למדתי להכיר את ההתנהגות והתגובות של הרכב הרבה יותר טוב מחודשים או אף שנים של נהיגה בכבישים ציבוריים. הרי אני אפחד למתוח את המגבלות בכבישים שאני בקושי מכיר פה, ועוד עם רכב שכור, ועוד עם המזג אוויר החצי גשום עכשיו. מוטי - המסלולים הם גם בתי ספר שאפשר לעשות בהם אוטוקרוס או שזה מקומות אחרים לגמרי? נ.ב. בעצם אני יכול להחליף בשלב מסויים רכב, וככה להספיק גם קצת מיאטה וגם קצת מסלול, אבל נחיה ונראה. ניר

בשבוע הבא אני טס לקליפורניה (מילפיטאס) לנסיעת עסקים שתשאיר לי זמן פנוי בערבים ואת כל חמישי שישי. חשבתי שאם אני כבר צריך לשכור שם רכב, אז ללכת על איזו מיאטה חביבה, ומי יודע - אולי נתאהב ונקנה אחת (או לפחות נלמד להכיר הנעה אחורית קצת). נראה לי שהדרך הטובה ביותר להכיר טוב את הרכב בזמן קצר היא לקפוץ לאיזה מסלול ולעשות אולי קצת הדרכות על המיאטה (אוטוקרוס וכו'... עשיתי פה קצת אימונים, אבל לא על רכב רציני ולא על הנעה אחורית, ובכלל בארצות הברית התחום קצת יותר בוגר). מישהו יכול להמליץ על בתי ספר/מסלולים טובים באזור? גם קצת אינפורמציה על סוגי הקורסים וכו' יכולה להועיל. בהנחה כמובן שלהיזכר כמה ימים לפני זה לא מאוחר מידי. ואגב, למישהו יש מושג באיזו חברה אפשר ומומלץ לשכור מיאטה, אם אפשר אז בשדה התעופה של סן פרנסיסקו (משם הטיסה)? (בן 30, אין בעיית גיל בהשכרה) תודה, ניר

אנשים שלא אכפת להם מהרכב - יקר או זול, לא משנה - הם לאו דווקא מסוכנים. נכון, הם אולי יפתחו את הדלת וידפקו לך את האוטו מחוסר זהירות/אכפתיות, אבל זה לא גורם להם לעבור באדום או לא לעצור בתמרור עצור. כשאדם עובר באדום זה לא כי הוא אומר לעצמו "מקסימום יכנסו בי, לא אכפת לי מהאוטו". שני דברים שונים. ניר

איפה לכל השדים והרוחות אתה חושב שאתה חי? ראית קצת יותר מידי סרטים לאחרונה. נכון שמקורבים מסויימים "נהנים" מקצת הקלות, וגם זה לא תמיד עובר בלי ביקורת ציבורית, אבל מפה ועד "מבט מאיים אחד לשופט" הדרך עוד קצת ארוכה. טיפה'לה נסחפת. וחוץ מזה - מחזק את דברי מר תעלול. ניר

תלוי את מי אתה שואל. לא מצאתי אף אחד שניסה את שניהם, והיוקוהמות לא נפוצים מספיק באינטרנט כדי למצוא מבחן השוואתי בינהם. היה פעם איזה מבחן מוזר באתר דרום אפריקאי נדמה לי שכלל את שניהם ועוד המון צמיגים מכל מיני סוגים (לאו דווקא מאותה קטגוריה), ונדמה לי שהם דורגו דומה. תבדוק אם אתה יכול להשיג את הדאנלופ בכלל. אם לא, problem solved. דווקא על היוקוהמה יש פה כמה בפורום שרכשו והם מרוצים מאוד. אבל אני לא יכול להגיד עליהם יותר כי אין לי ניסיון אישי איתם. ניר

די עם ההתממות הזאת. נהגים דפוקים יש בכל מקום. ספציפית באזור שאתה מתאר גם אני הייתי. נסעתי לי במהירות נמוכה להחריד בגולף שכורה בלי שאף אחד היה לפני. פתאום, כאילו משום מקום צץ אחרי עיקול שלא היתה בו כמעט שום ראות אופנוע מולי (בכיוון הנסיעה ההפוך) במהירות מוגזמת בעליל, שהחליט לנצל את כל רוחב הכביש בשביל לקחת "קו". כמה חבל שהגולף עמדה לו בדרך. האידיוט טס לתוך הפגוש, השאיר שם שקע חביב שעלה לי כמה מאות יורו (השתתפות עצמית בחברת השכרה), ועוד לפני שהספקתי להבין מה קרה הוא העיף מבט על האופנוע שלו, ראה שהוא עוד שלם, שם גז וברח בלי להגיד מילה. מזלו שאני זחלתי. למי שמכיר, גולף TDI שוקל לא מעט, ואם הייתי נוסע שם מהר הוא היה עכשיו בר מינן. גם אני בעצמי בר מזל שנסעתי לאט, כי אני לא צריך את רגשות האשם על זה שהרגתי מישהו בגלל שהוא אידיוט. אז די כבר אם "הדשא של השכן ירוק יותר". אתה על הכביש ואני על הכביש. לא משנה כמה נחמד אתה או כמה נחמד אני, המדינה צריכה לדאוג ששנינו נוכל לחיות בשלום. זה אומר השקעה בתשתיות, וזה אומר אכיפה. אנשים לא מצפצפים על החוק כי זה כתוב להם בגנים והם ירשו את זה מהאבא או מהאמא - הם עושים את זה אם זה עובר להם בשתיקה. ניר

לא ציינת מה הדרישות שלך מהצמיגים... מה שבטוח, ה-GT Radial הם זבל. בהנחה שאתה מתייחס לדגמים הפשוטים. תשקיע עוד כמה עשרות שקלים ותקנה צמיגים של חברה נורמלית. ניר

זה בסדר, ב-185/60/14 אתה לא יכול להגזים יותר מידי. המבחר די מצומצם. היוקוהמה C.Drive הם סבירים אבל לא יותר מזה, אבל לא תמצא הרבה דברים טובים יותר. בזמנו חיפשתי צמיגים טובים במידה הזאת. דאנלופ ספורט SP-01 אולי תצליח למצוא - אני לא הצלחתי, אבל אחרים הצליחו. הטופ שבטופ כדוגמת גודייר F1 GS-D2 לא הצלחתי למצוא בארץ, גם אחרי שיחה עם נציגים של היבואן עצמו. תנסה לראות אם אתה יכול להשיג גודייר אקסלנס - הם אמורים להיות טובים, וזמינים במידה שלך כמדומני - אבל גודייר יעלה לך. לא בטוח כמה זה להגזים בשבילך - תבדוק. אני אגב בסוף קניתי פאלקן ZE-512. אתה יכול למצוא דעות סותרות עליו בפורום. אני אקצר ואומר רק שמאז איבדתי את הרכב שלי (טוטאל-לוסט) עקב תאונה (שסיימתי על עץ), שנגרמה עקב החלקה על מים. אני לא אומר שהצמיגים הם האשמים היחידים, אבל הם לא עזרו. אז כנראה שאם בטיחות חשובה לך תזהר מהפאלקן. במיוחד עכשיו שמגיע החורף. הכי חשוב - כשאתה כבר מוצא ומחליט מה לקנות, רגע לפני תשאל פה על הצמיג הספציפי. הרבה מידי אנשים באו לשאול אחרי הקנייה, רק כדי לשמוע איך עבדו עליהם. בהצלחה, ניר

ה-1.6L... למה להעליב את כל הפוקוסים http://www.ford.co.uk:80/opera/foc_c307/foc_c307_body/foc_st/-/-/-/-# ניר

לא השוואה כל כך מעניינת - היה אפשר להגיע לאותה מסקנה בערך גם בדיון תיאורטי בלי לבזבז דלק. יש שני פנים להשוואה. האחד, למכוניות מודרניות יותר יש את האופציה להיות טובות יותר הנדסית כי הטכנולוגיה משתפרת. לא כל הרכבים מנצלים את זה כמובן, אבל ברמת העקרון, המנועים משתפרים בביצועים, הצמיגים משתפרים באחיזה, וכנ"ל לגבי שאר המכלולים. הפן השני, שגורם להרבה אנשים להתקומם בגללו על עצם ההשוואה, הוא הצד של ההנאה, הפידבק, וההרגשה של הנהג. צריך לזכור, שכל הצעצועים החדשים באים על חשבון משהו. יותר בטיחותי בדרך כלל אומר גם יותר משקל = רכב עצל יותר. אפילו להגה חשמלי יש יתרונות (לא מבחינת הנאה ופידבק - הוא לא לוקח כוח מהמנוע, אפשר להפוך אותו לממש קליל בשביל חניה, יותר קל להוסיף עליו מערכות ממוחשבות "ששומרות על הנתיב" וכד'). כנ"ל גם לגבי המושבים ושאר ירקות - לא תמיד מה שהיצרן מעדיף מתאים לחובב ההגה הממוצע פה בפורום. כבר ראיתי כל כך הרבה מבחני רכב שבאותו משפט אמרו שרכב א' אוחז יותר ונותן ביצועים יותר טובים מרכב ב' למרות שלרכב ב' היגוי טוב יותר עם יותר פידבק. לצערנו, זה לא שברכבים חדשים היצרנים שכחו איך לבנות מכונית "טובה" - הם פשוט מעדיפים שיקולים אחרים (נוחות, בטיחות, פינוק, וכד'). ניר

בכל זאת חבר כנסת, אז לא נקרא לו אידיוט (למרות שאם זה באמת נוסח ההצעה שלו, אז קשה להתאפק). באמת תהיתי כמה זמן מהתאונה יעבור עד שאיזה לץ יצוץ עם פתרון קסם לתאונות הדרכים. הרי תמיד אפשר - להוריד מיסוי על רכבים כדי לעודד רכישת רכבים חדשים יותר (ובטיחותיים יותר) - להשקיע בתשתית הכבישים, למשל בגדרות הפרדה - להגביר אכיפה של החוקים הקיימים על עברות מסוכנות שקצת יותר קשה לאכוף ממהירות מופרזת וכד', אבל למה להסתבך עם זוטות כאלה כשאפשר לצאת בהצהרות פופוליסטיות ושטחיות שיפתרו בהינף אצבע את בעיית תאונות הדרכים. ניר