גילוי נאות גרתי בסקנדינביה כמה שנים, והסתובבתי ברובה.
המקומות האלו בדרך מגיעים למקומות הראשונים, בגלל הכסף הפנוי שיש לאזרחים, ביחד עם הרבה זמן פנוי לנצל אותו, ביחד עם מדיניות סוציאלית מלאה.
בנורווגיה זה נקרא מהעריסה עד לקבר אתה מכוסה. כמעט בלתי אפשרי להיות עני במדינות האלו.
כמו כן סביבה בלי לחצים, ואנשים שמכבדים את המרחב הפרטי שלך, ואת הטבע מסביב.
אבל כשאתה גר שם, אתה מוצא סדקים בתוך האור. אם זה מזג אוויר שהרבה אנשים רצים אחרי השמש בחורף, או לפעמים חוקים נוקשים ואכיפה.
גרמניה למשל לא מקום מושלם, מאמין שפה באמת אנשים מרגישים יותר מאושרים. גרמניה ניצבת לפני משבר גדול שהדור הצעיר צריך לממן את כל כספי הפנסיה של הפורשים, ואין מספיק ממנו.
באחד הביקורים שם השתתפתי בהתנדבות בניסוי מה זה להיות זקן, איך זה מרגיש. ואז שיחה עם פנסיונר גרמני שהסביר את הבעיות של גרמניה עם הזקנה. לא פשוט. כי כמות הזקנים שנמצאים לבד במדינה הוא מאוד גדול. גם בסקנדינביה. המון זקנים נפטרים לבד בבתים כל שנה, ואף אחד לא יודע. כי אין משפחה קרובה שתבקר, והמרחקים.
אז צעיר ומאושר, ובודד ועצוב שמבוגר.
קנדה ענקית, וברובה קפואה ברוב השנה.