Ilan Sh

אם אחד הערוצים היה מיישם רעיון של שידור מחזורי מחצות עד הבוקר של כל פרקי מסע עולמי, הרי שלא היו פקקים במדינה. אילן

תתחדש, בהצלחה בשיפוץ. אם תצטרך עזרה מעשית/נפשית צור קשר בפרטי. אילן

רן, בשנת 84 היתה לי האפשרות לבחור לנסיעות בעיקר ארוכות, בין האוטו של אבי לאוטו של אבא של חבר טוב שלי. לאבא שלי היתה סיירה 83 1600 הילוכים ולאבא של חבר שלי היתה 132 1978 2000 אוטומט. בהשוואה בין השתיים ההגה של ה 132 היה די מעורפל ומנותק ממה שקורה בכביש והיו לא מעט בעיות חשמל (אור כבה באמצע הדרך וכד') גם האחיזה היתה נרפית ביחס לסיירה. אך בכל אשר קשור לזמינות כח שהדהימה אותנו באותם הימים, הרי שהפיאט ניצחה בגדול. למרות יתרונות הסיירה ההתלהבות ניצחה ולרוב הנסיעות מחוץ לעיר ואף בעיר נבחרה הפיאט. לדעתי פיאט גדולות הן קלאסיקה במיטבה. אילן

נהגתי בעבר על מרצדס מהדור הזה ומרצדס מהדור הקודם יש התקדמות מהותית באיכות והנאה מהנהיגה בדור זה יחסית למודלים עד 72, בעיקר כשיוצאים לכביש המהיר. מצד שני זה ברור כשמש שרכב זה שווה הרבה פחות מהדגמים הקודמים ושווה יותר ממרצדס שנת 81 שהוא כבר מהדור הבא. אילן

בהמשך לתגובת ירון פרץ - לגבי התושבת של תפס הבטחון שנעקרה. נראה לי שאולי לא הבהרתי את אשר קרה כראוי: כונתי היתה בתאור המקרה לציין שכאשר הרוח במהלך הנסיעה נכנסה מתחת למכסה המנוע היא יצרה לחץ אדיר כמו הלחץ שמופעל על מפרש וקרעה את כל התושבת שמחזיקה את תפס הבטחון. זה מה שהיה ואין זה מבחינתי מהווה כל שינוי לגבי תפיסתי את הארוע. כל שברצוני הוא לידעכם על מנת שתזהרו גם אתם החברים בפורום ותבדקו שבעתיים את רכביכם שנייה לפני שעזבתם מוסך או מכון רישוי. מצד שני לו היתה זו למשל זקנה בת 70 שמגיעה לטסט פעם בשנה, ואם חס וחלילה הדבר היה קורה לה והיה נגמר באסון, הרי שאף אחד לא היה מתקומם ומאשים אותה כי לא וידאה סגירה של מכסה המנוע במקום המכונאי.

בהמשך לתגובותיכם, אכן למרות הספק המסויים שהיה לי בעניין, קיבלתי כאמור באותו רגע החלטה לא להצביע על אף אחד כאשם אלא ללקק פצעי ולהמשיך הלאה. ולהוסיף צרה על צרה גיליתי לפני 5 דקות שאת הרכב היומיומי שלי גנבו בלילה. כשהצרות באות הן באות בצרורות.... אילן

תודה על התמיכה. אפרופו כסף ...... אם אני אמכור את מכסה המנוע כמכסה חלופי לג'יפ האמר (כעת אחרי שהוא חטף את ההתיישרות של חייו, הוא מתאים לדגם הגדול...), הרי שאחזיר חלק ממהשקעה. סתם... הומור שחור......

אתה צודק. לא מאחל לאף אחד להקלע לסיטואציה שכזאת ועוד בלמעלה מ 90 קמ'ש אילן

שלום לכולם ! האם רכב מיושן/אספנות/קלאסי/נדיר יכול להוות עילה וצידוק למחדל קיצוני של מכון רישוי ?? פרק א' - הקדמה שנים אני מבצע טיפולים/העברת טסטים למכוניות אשר ברשותי, כאשר לא מעט מהן היו קלאסיות/אספנות וכו'. לא פעם ולא פעמיים נתקלתי כמו רבים מכם בתגובות של בעלי מוסכים - עוד פעם הבאת את הטרנטה או לחילופין אין לנו זמן/מקום פנוי. אפשר להבין זאת - זכות כל מכונאי לבחור לו את הרכבים שמכניסים יותר כסף לשעה. פרק ב' - היום בבוקר הכנה לטסט. נסעתי הבוקר אל המוסך , בו אני נוהג לבצע טיפולים לרכבים שברשותי. אני סומך על המוסכניק שלי מזה שנים. יש לי 2 רכבי אספנות ועוד שניים מיושנים אך מדהימים (לפחות מבחינתי). אחת מהמיושנות היא אותה סיטרואן XM שכתבתי עליה כאן בפורום בעבר. החלטתי לגשת היום לבצע טסט שנתי לרכב, ולכן הגעתי איתה למוסך וביקשתי מהמוסכניק להחליף כל מה שנדרש בלי לחסוך (הוחלפו 2 תפוחי הגה, גומיית הגה, גומיית ציריה, ברקסים קדמיים). כהכנה לטסט הותקנו 4 צמיגים איכותיים חדשים, לפני חודש הוחלפה ציריה כך שהרכב לפחות מלמטה נראה כמו חדש. ממש כך. פרק ג' - הטסט עצמו ביקשתי מהמכונאי שייתלווה איתי לבדיקה לבדוק שהכל תקין. הוא הצטרף אלי כאזרח מן השורה !!! הגענו למכון הרישוי, פתחנו מכסה מנוע לזהות מספר מנוע/שלדה. הבוחן לא מצא, ולכן אמר לו המכונאי שלי שהמספר מלמטה, וכבר 7 שנים הם מעבירים את האוטו הזה טסט וכל פעם מחפשים ומחפשים. המכסה הורד והרכב עלה על הבור. המספר כמובן התגלה ונמצא תואם לכתוב ברישיון. הבוחנים התמוגגו ואמרו שניכר שהכל חדש, אין נזילות, הרכב לא מעשן, אורות, בלמים - הכל בסדר ובהתאם לכך הרכב עבר טסט ללא דופי. קיבלתי אישור ומדבקה לשמשה ויצאנו (המכונאי ואני) מהמכון שמחי לב בדרכינו חזרה אל המוסך שלו) פרק ד' - הנסיעה חזרה לא בכדי הפרק הזה נכתב באדום בין מכון הרישוי למוסך ישנה דרך בינעירונית מהירה של 6-7 קילומטרים כאשר המהירות המותרת בה היא 90 קמ'ש. האצתי את הרכב ולפתע תוך כדי נסיעה, התרומם מכסה המנוע ונצמד בכל הכח לשמשת הרכב. אינני יודע מה היה קורה לו המכונאי היה נוהג.... בכל מקרה לאור מחשבות של שנים מה יקרה לי וכיצד אתנהג בסיטואציה שכזו, הגבתי בקור רוח קיצוני, נצמדתי לפס ההפרדה בין שני מסלולי הכביש, הבטתי במראה, האטתי בזהירות, גיליתי לצערי שאין שוליים גבוהים והאטתי עד למצב של עצירה, תוך ירידה לשוליים המסוכנים והמאוד נמוכים , בזהירוות מחשש של אפשרות תאונה מאחור. מיותר לציין שמכסה המנוע ברכב זה רחב מאוד כמעט 2 מטר וגם ארוך מאוד כך שלא נותר מרווח שממנו ניתן לראות משהו מקדימה. פרק ד' - בודקים הנזק וחזרה למכון הרישוי חלקי פלסיק מסביב למכסה נעקרו, המכסה בסיטרואן מורם על ידי שני פיסטונים או איך שלא קוראים להם אשר פשוט נעקרו ועפו אל הכביש. השמשה למזלי לא התפוצצה, ולמזלינו ניצלנו בנס מארוע מחריד זה. כמו לאחר הסתערות אמרתי למכונאי "בדוק מצב החומר" הוא כמובן לא הבין את דברי (למעשה הוא היה קפוא כמו בסצנה מתוך הסרט עידן הקרח). יצאנו מהרכב, גילינו שהמכסה הפך ממכסה קמור להיות כמו מכסה מנוע של האמר או נ'נ אביר - ישר בצורה שלא ניתן לשחזרו) אספנו את החלקים מהכביש וחזרנו למכון הטסטים. פרק ה'- התגובה במכון הרישוי ומסקנות אישיות כשחזרנו הבוחנים אמרו ...וואו, איזה מזל שאתם בחיים ובאותה נשימה שאלו אם אולי תפס הביטחון, לאור העובדה שזה אוטו ישן לא היה תקין.לא רק שהוא היה תקין, אלא שהתושבת שהוא נצמד/נכנס אליה כביטחון (לצערי מפלסטיק קשיח) פשוט נעקרה/נשברה. ואז החלו האשמות כגון המכונאי שלך הוריד את מכסה המנוע ולא אנחנו וכד'. אני יודע שהבוחן עשה זאת כי ישבתי בתוך הרכב בעת הטסט, אבל לך תוכיח... אני איש עקרונות ונלחם על הצדק באופן קיצוני, אך הפעם עשיתי חשיבה מאוד מהירה. אני בעצם צריך אותו - את המכונאי. הוא יעדיף לא להסתכסך עם הבוחנים כי הוא בעצם צריך אותם, כי כך זה במדינה שלנו ולכן אף אחד לא ישתדל לשים אצבע מאשימה על הצד השני, וכולם יעסקו רק בניסיון לישר את מכסה המנוע. וזה בעצם מה שקרה חמישה בוחנים ואחד מכונאי מנסים לישר ולישר.... חסר היה שרק יגידו לי משפט בסגנון הינה תראה זה כמו חדש כי אז הייתי מתפרץ עליהם כך, שהם היו מתחבאים כולם בתוך הבור של הבדיקות, למשך שבועיים ולא מוציאים את האף. קיבלתי באותו רגע שתי החלטות שאותי הם מרגיזות אך אני לא מתחרט עליהן: א. לא להאשים אף אחד - יש לי יכולת להשיג מכסה מנוע כזה, והמכונאי הבטיח שאם אביא כזה הוא יצבע אותו על חשבונו לצבע התואם. ב. לישם מה שאני חושב עליו בשבועיים האחרונים - למכור את הרכב (אולי רבצה עליו קללה - למרות שאני לא מאמין בשטויות, ולמרות שהרכב קיבל אצלי במהלך השנים פינוקים והשקעה לא נורמלית - גיר משופץ, מנוע לאחר אוברול איכותי - וכמובן כל מה שנדרש.) כשהגעתי הביתה אשתי אמרה לי שזה סימן שצריך למכור. מסקנות אישיות : * המכונאי הגיע בתור אזרח - באחריות המכון על עובדיו לוודא סגירה. * לסמוך (תמיד חשבתי כך) רק על עצמי וגם ליישם זאת בכל זמן נתון * להתקומם ולהתריס על משפטים כגון - "הרכב מיושן/ענתיקה/טרנטה זה היה צפוי - מקומם לשמוע שמנסים לטפול אשמה על היות הרכב מיושן/אספנות - לעיתים (לפחות אצלי) הרכבים הישנים מתוחזקים יותר טוב מכל רכב חדש. * לשקול ללכת לבית הכנסת לתפילת הגומל הייתי חייב לפרוק בפניכם את אשר קרה לי היום מעניין מה דעתכם אילן שהחליט למכור סיטרואן XM מטופלת באהבה עם מכסה מנוע שמתאים להאמר חדש או לשמש כשולחן פינג פונג.

11 דקות מתחילת הארוע ועדיין לא הגיעו כוחות הביטחון אני הייתי מצלצל לערוץ 1 שישלחו את הכתבת שלהם לענייני מחדלי ביטחון (זאת עם הקול הצרוד , מה שמה ??? שכחתי)

אולי 21 22 23 ....... נראה לי שיש נפל להקיף בסס'ל ולהרחיק את החיילים

אולי זה לא משקף במיוחד - אבל מהתגובות מסתמן דבר מעניין - לא מעט אנשים מכורים דווקא לאופל, על שלל צורותיה. אז אולי לאמינות של המותג חלק מהותי בבחירתם של האנשים. מה נותן בעצם סיטרואן (רק כדוגמא) שנוזל ללא סוף בחנייה ועומד מושבת מרבית השנה מול אופל פשוטה יחסית מבחינה מכאנית ומראה אך עם אמינות של מוצר שרק צריך להניע ולנסוע ולנסוע ולנסוע. אילן

סובארו הרדטופ 1978 מופיעה באתר פוקוס ובמחיר של 13,000 ש'ח !! 052-4382852 הטלפון של המוכר. נראית מעניינת - מה דעתכם ? אין לי קשר למוכר אילן

תתחדש !!! לצערי אני נאלץ להסכים עם דעתו של נמרוד. במרצדס הפער במחירי דגמי 2 הדלתות ועל אחת כמה וכמה דגמי הספורט לבין דגמי ה 4 דלתות הוא קיצוני עד מאוד. לאחרונה נמכרה בקרית אתא מרצדס 280 73 שמורה היטב. באמת רכב שנראה טוב מאוד במחיר מצחיק של כ 16000 ש'ח. לעומת זאת בשכונת מגורי מסתובבות כעת 3 מרצדס 500 שתי דלתות משנים 84-86 מטופחות כמו חדשות בעלות שיק יוצא דופן. אלו שנוהגים בהן יכולים להרשות לעצמן חדשות אך קלאסיקה במיטבה לפי מרצדס הינה דגמי הספורט/2 דלתות. חוץ מהעניין הרגשי, הרי שלדעתי לא כדאי להשקיע ללא פרופורציה בדגם אשר גם בעוד 10 שנים לא יזכה למחירים גבוהים. מצד שני כרכב חלקים הוא יכול להוות עבורך פתרון נפלא ובמחיר של 2-3 חלקים בסיסיים. אילן

שלום לכולם ! המטרה לא היתה לייצר דיון אודות סיטרואן (חלק גדול מהתגובות עסק ברכב) אלא לקבל התרשמות מכל אחד מכם על אהבותיו, התנסויותיו ומדוע בחר להתמקד ביצרן זה או אחר. הרי כל אחד מכם הינו עולם בפני עצמו. אין אנו משובטים ולכל אחד מכם יש בחירות אישיות מגובשות ומוצקות. לא סתם קיימים עשרות יצרני מכוניות פעילים בעולם. אולי הדעה של כל אחד מכם תשפוך אור חדש על כל אחד ואחד מיצרני הרכב השונים - התשוקה שיש ליצירותיהם, ההיבטים הטכניים, ההנאה שבנהיגה, והחדווה ותחושת התרוממות הנפש שכה קשה להסבירה בעת שנוהגים ברכב זה או אחר. דעותיכם תאפשרנה גם למתעניינים חדשים לגבש לעצמם דעה לאיזה כיוון להתמקד. אילן

שלום לכולם ! במהלך תכתובת הודעות פרטיות ביני לבין [דרור] גילינו, שכל אחד מאיתנו "שרוט" כך, שאת מרבית מכוניותיו בעבר והווה (ואולי גם בעתיד) הוא קושר ליצרן מסויים. מגלישה קצרה יחסית של פחות מחצי שנה בפורום, גיליתי (ולא לתדהמתי) שרבים מבין חברי הפורום "ננעלים" על יצרן מסויים או על נישה מסויימת. דוגמאות : לירון - פורדים, משה והרפורמים - צרפתיות מפנקות, בני - אמריקאיות משנות השישים והעיקר שיהיו אדומות וכך רבות הן הדוגמאות. העלינו רעיון לשרשור נחמד בנדון : היה מאוד מעניין לו כל אחד מהחברים היה מעלה את רשמיו והסיבות בגללן בחר להתמקד ביצרן/נישה זאת או אחרת. אולי אתחיל אני לגבי "הסטיה" שלי. היו לי אמריקאיות, יפנית, שודיות, איטלקיה, אך בעיקר אהבתי אותן (מכוניות, חברים, מכוניות) צרפתיות. ואם כבר צרפתיות, אז לא כאלו קטנות שמה שמפריד בינך לבין הרוח המנשבת הינו פח גלי, אלא גדולות, מדופנות, מפוארות עד מאוד וכמובן מפנקות. ואם בגדולות ומפנקות עסקינן אז מה יותר מתאים מסיטרואן. כך שאת כל האחרות שהיו ברשותי שכחתי די מהר ופינה חמה בלב תמיד היתה ותהיה אצלי לספינות הדגל של היצרנית הצרפתיה - סיטרואן. אז היתה לי CX בעבר וכעת יש CX אחרת. היתה לנו XM לפני שנים וכעת שוב יש XM היתה בעבר DS בצבע בורדו-אדום וכעת שוב ברשותי DS אך בצבע בהיר הרבה יותר. מה משך אותי להתמקד דווקא בסיטרואן ? מה ההגיון לחזור לאותו הרכב פעם שנייה במקום לנסות משהו אחר? מה מנע ממני להתמקד ברכבים שעניינו אותי לא פחות כמו רנו 25, פיז'ו 604, יגואר, פורד גרנדה משנות השבעים ? היתה לי הזדמנות לרכוש כל אחת מהנ'ל, אך בכל זאת חזרתי לאהבות נושנות. להלן תשובתי התמציתית והלא מלומדת: סיטרואן בכלל : א. חדשנות ותעוזה - לחשוב קדימה כבר בסוף שנות הארבעים - הנעה קדמית, לחשוב הרבה קדימה בשנות החמישים מערכות שיכוך מתקדמות, הגה כח, לחשוב אחרת בשנות האלפיים - ההגה של ה C4, תצוגת נתונים עילית ב C6, כיבוי מנוע ברמזורים - בקרוב ב C3 ב. לבדל עצמה משאר היצרנים - שבירת המוסכמות לגבי המבנה המסורתי של 3 קופסאות לרכבי מנהלים. קופה - משמעות בסיס גלגלים גדול הרבה יותר. להתמקד במערכות גיר שונות מהמקובל לאותה תקופה - חצי אוטומט בDS, C-Matic בסי.איקס וג'י.אס. גיר מתקדם ב C3 ג. לייצר מכוניות (לא כל כך ייחודי לסיטרואן) שגם לאחר שנים רבות מאוד תראנה אונגרדיות וייחודיות. ד. לייצר מכוניות שגם לאחר שנים רבות עד מאוד לא נופלות ממכוניות חדשות בכל אשר קשור לנוחות ולעיתים אף לביצועים. ה. לייצר מכוניות עם יתירות - כוונתי היא ששינויים קטנים במרכיבי המערכת השונים לא יגרמו לשינוי משמעותי במערכת כולה. אין הכוונה לביצוע שינויים ברכב אשר לא ישפיעו על התנהגות הכוללת, אלא לייצר רכב ייחודי ובעל יתירות, כך שגם לנוכח העובדה שאם חלק גדול מהרכיבים הם בכלל ממחסני פיז'ו, וגם אם הקרבורטור הוא של בוש וגם אם הגיר הוא של ZF, וגם אם הטורבו הוא של ג'ארט, הרי שעדיין המבנה הכולל לעולם לא ייתן לסיטרואן להיקרא תואמת או אסופת חלקים כפי שלעיתים קרה אצל סאאב/אופל או מיצו-בארו או יונדאי/מיצובישי או פולקסואגן בורה/סיאט טולדו/אוקטביה. תמיד סיטרואן תראה שונה ואחרת, וגם אם העובדות הן שבקרביה פועמים אין ספור רכיבים גרמניים/או רכיבים שלא מתוצרתה. הרכבים שברשותי : DS 2300CC Pallas 1974 - להלן הסיבות לבחירתי/רכישתי החוזרת של רכב זה : בעת השקתה היתה כה מהפכנית ושונה מהמקובל - הן מבחינה עיצובית והן מבחינה מכאנית. עיצוב חיצוני מהמם - גם היום מעוררת פליאה ומבטי ערגה מכל זוית אפשרית. נוחות נסיעה (פחות בסיבובים/בעיקר במישור קופצני) ללא תחליף. מפוארת ומרתקת מבחינת עיצוב הפנים ובעיקר ריפוד המושבים. סקרנות (לעיתים מזוכיזם עם סימן קריאה !) מהמורכבות הטכנית שלה. CX - 2500CC Turbo 1987 להלן הסיבות לבחירתי/רכישתי החוזרת של רכב זה : גם היום מעוררת פליאה ומבטי ערגה מכל זוית אפשרית. נוחות נסיעה (לא רעה בסיבובים/ אך בעיקר במישור קופצני) ללא תחליף מהירה ומאיצה בצורה שמעוררת את כל חושי הגוף (גירסת 2500 סמ'ק טורבו 7.5 שנ' מ 0-100 קמ'ש) הגה שחוזר למרכז (גם במצב עמידה)- נוח לנסיעה בעיר ומדוייק גם במהירות הכפולה ויותר מזו המותרת מחוץ לעיר על פי חוק. מערכת הגבהה חשמלית. (בדומה ל C5) מרווח רגליים מאחור (בסיס גלגלים) מדהים מערכת מחשב שמתפקדת יפה, נדירה למציאה ברכב בן 20 שנה. סקרנות (לעיתים מזוכיזם עם 2 סימני קריאה !!) מהמורכבות הטכנית שלה. XM - 2000CC 1991 (בקרוב תימכר) להלן הסיבות לבחירתי/רכישתי החוזרת של רכב זה : גם היום מעוררת פליאה ומבטי ערגה מכל זוית אפשרית. למרות שהינה בת 15 נוחות נסיעה (יציבה עד מאוד בסיבובים/ מרשימה במישור קופצני) ללא תחליף נוחות מושבים ללא תחרות (עומדת גבוה בתחרות בהשוואה לכל 740 ב.מ.ו, 320S מרצדס, אודי A8 ) הגה מדוייק עד מאוד. מראה חיצוני מרשים עד מאוד. פינוקי נוחות בתוך הרכב - עור, פסי עץ, מזגן ליושבים מאחור, מושבים חשמליים וכד'. נוחות ישיבה טובה ביותר מאחור גם ל 3 גברים עבי כרס. מערכת מחשב שמתפקדת יפה, גם לאחר 15 שנה. תא אחסון ענק. סקרנות (לעיתים מזוכיזם עם 3 סימני קריאה !!!) מהמורכבות הטכנית שלה. C5 2000CC 2002- אמנם לא קלאסיקה ולא אספנות נוחה ומהנה יותר (לפחות בשנת 2002 מכל משפחתית אחרת בישראל. קצת עצלה עם גיר אוטומט רופס, אך בכל זאת מהנה עד מאוד לנהיגה שמנתקת אותך מהמציאות הכואבת של הפקקים, רעש, עשן וכד' תכנונים לעתיד - C6 (אמנם טרם הושקה) כשמחיר היד השנייה יצלול (כפי שתמיד קורה עם סיטרואן) לרמת מחיר הגיונית יותר. שתפו גם אתם בחוויותיכם ובחירותיכם. אילן ש. *** מצ'ב 3 תמונות לדוגמא.

שלום לכולם ! לאור העניין "שבגלים" - הפניתי את לינק התמונות לשמאי רכב מהיותר מוכרים כאן בארץ, שהוא במקרה קרוב משפחה שלי. שמאי זה רואה עשרות, אם לא יותר תצלומים של רכבים כל יום. הוא טוען שלא ניתן כלל וכלל מצילומים בזויות הצילום הנ'ל לקבל כל אינדיקציה לגבי גלים, כך שדווקא השתקפות הרקע שמאחורי המצלם - (קו הסלעים הלא מישורי) יכולה אף היא ליצור אשלייה של גלים. כל ספקולציה לגבי גלים/מילוי פח וכד' על סמך צילומים אילו הינה מיותרת/חסרת בסיס. יופי של אוטו. אילן

שלמות לפי מילון אבן שושן שכלול, חוסר כל פגם : "וכדי שלמותך כן חסרוני" (רשב"ג, כתר מלכות) משחקו של האמן היה כליל השלמות. פלוני עשה את עבודתו בשלמות. כל הכבוד ! אילן ש.

מעט מידע נוסף... מה היה קורה לעולם הרכב לו אוסטין-מוריס/BMC היו בוחרים בהצעה העיצובית של ליאונרדו פיורונטי במקום היצירות "המוצלחות" שלהם כגון אוסטין אלגרו וכד'. מה היתה השתלשלות העניינים בסיטרואן לולא "סתם כך מבלי לשים לב" (למרות הכחשות סיטרואן) היתה מעתיקה בשקט את העיצוב של אותו מעצב צעיר, שאולי היה מתוסכל לנוכח העובדה שכשכיר לא הצליח לקדם רעיונותיו בסדנת פינינפארינה (ראייה לכך שלאחר שנים רבות קיבל סוף סוף אומץ ופתח סדנא משלו). הפרשנות שלי היא שבכל זאת הוא צלצל ערב אחד ליצרן הצרפתי והציע רעיונותיו. לולא כל זה היה קורה, אולי לא היינו נחשפים עד היום ליצירות כמו ה GS, CX וכמובן ה SM שכולן מבוססות בצורה זאת או אחרת על המבנה הגאוני שיצר אותו מעצב צעיר. כדאי לזכור שגם לא מעט יצירות נוספות כגון פרארי 246, אלפות למיניהן כמו ה GTV, פיאט דינו כולן בצורה זאת או אחרת מבוססות על המבנה הייחודי שהיה אב טיפוס למכונית שמעולם לא עלתה על הכביש. אילן ש

בנצי, אומי5 אתם כמעט צודקים.... אבל... זו לא סיטרואן GS למרות הדימיון אלא אב טיפוס לאוסטין-מוריס משנת 1968 שעוצב על ידי ליאונרדו פיורוונטי לסדנת פינינפארינה. אילן

תסתכל על העניין באופן חיובי ותתחיל לחייך מצאת אהבה ? לאהבה יש מחיר אתה נהנה ? אכן, גם להנאות החיים יש מחיר תחשוב קצת אחרת - מה היה קורה לו היית קונה גולף שנת 2000 למשל ואחרי 3 שנים הרכב היה שווה מחצית ממה שקנית. מה תפסיד על האלפא ?? סע על האוטו שנה שנתיים ואז תוכל למכור בכיף. גם אם תפסיד 1000-2000 ואולי אף 3000 ש'ח, תרגיש שלפחות נהנית, וזהו מחיר ההנאה. אם תשפץ, אבל כמו שצריך, תגיע למפגשי אלפא, תפרסם תמונות, בודאי יגיע בחור/ה חדשים שלהם יהיה שווה לשלם את מה שתבקש. מכונית שקונים לא מוכרים אחרי חודש זה מעורר כל מיני מחשבות הבל אצל מחפשי מציאות אילן

עמית קודם כל יש לך נכס ביד שמור עליו תמיד תוכל למכור אותו במחיר יקר יותר ממה שקנית אותו עשה טיפול מונע לצבע - המון וקס, טיפול בנקודות חלודה על ידי ממיר ודאג לכסות אותו. גם אם בעוד שנה או שנתיים תצבע אותו, זה יהיה בסדר. שמור כסף ואל תתפתה לצביעות בזול. לגבי הצבע - אם תרצה רכב בו הפנים הכהה יודגש צבע אותו בצבע כסף. השחור בולע את כל היופי של פנים הרכב. שיהיה בהצלחה ובכיף. אילן ש.

להלן תרשימים של הרכב והמנוע. הורדתי אותם מאחד מאתרי האינטרנט שעוסקים בנדון. אילן ש.

השתדל לא להכנע לצו השעה ולחפש חדשנות בטווח הזמן השמירה על מקוריות הינה הדבר הנכון ביותר לעשות. רכב סולידי משנות השבעים צריך להראות כרכב משנות השבעים, אלא אם החלטת לנסות להכניס לו שורת חידושים שתראה מרעננת נכון לעכשיו, ולא בטוח שלעוד 3-4 שנים. מה שנראה מדליק היום, אולי יראה פטטי בעוד מספר שנים. לאחרונה פורסמה סאאב 96 שנת 69 בה הכניס המוכר מסכת שיפורים ושינויים. אין המקום לשפוט האם הדבר עשה טוב לרכב אם לאו, מאחר ולאחד זה יראה מעניין, אך לאחרים זה יראה כפגיעה במקוריות. (בכל מקרה ברשותי תמונות מקוריות של אותו האוטו). חפש את מודעת המכירה כאן באתר או בקלאסיקאר להבין כיצד, שינוי החל ממינורי ועד לקיצוני משפיע על כלל המראה של הרכב. לא כל מה שמתאים לחיפושית/דה שבו אשר הינם רכבים שמקובל לשנותם ולתת להם פן אישי, יתאים לרכב בורגני משנות השבעים. חוץ מזה.... שוקרון זה שם משפחה של יהודים שהגיעו לארץ מעיראק, שוקראן זה תודה בשפת שכנינו. בהצלחה בכל החלטה שתתקבל ! אילן