(מוקדש לאנשים הטובים שבינינו)
ש: מה גורם לנפיחה להסריח?
ת: ריחן של הנפיחות נובע מהתערובת של גזי המימן-הגופרתי והמרקפטן (mercaptan) המכילים גופרית. חומרים עתירי חנקן כדוגמת סקטול (skatole) ואינדול (indole) מוסיפים גם הם לארומת הריח של הנפיחה.
ככול שהדיאטה שנבחרה עשירה יותר בגופרית, יותר תחמוצות גופרית (ללא חמצן) ומרקפטנים יופקו ע"י הבקטריות במעיים וארומת הנפיחה תשתפר עוד יותר. מזונות כגון כרובית, ביצים ובשר ידועים לשמצה כגורמי נפיחות ריחניות בזמן שאכילת שעועית גורמת לכמות נפיחות גדולה אם כי יחסית חסרת ריח.
ש: מדוע נפיחות ריחניות הינן בדרך כלל חמות יותר ושקטות יותר ביחס לנפיחות רגילות?
ת: רוב הגז ממנו מורכבת הנפיחה מקורו באוויר שנבלע ומכיל כמויות גדולות של חנקן ודו-תחמוצת הפחמן, החמצן נקלט בגוף עוד לפני הגיעו לפתח היציאה האנאלי. גזים אלו הינם נטולי ריח, אם כי לעיתים בפנים הגוף הם סופחים אליהם חומרים קצת יותר ריחניים. יציאתם דרך פי הטבעת מתרחשת לרוב בבועות יחסית גדולות בטמפרטורת הגוף. בעזרת נפיחות בעלות נפח זה ניתן להשיג איכויות קול טובות אבל בדרך כלל (אם כי לא תמיד)הן חסרות תכונות ריח ואינן חמות במיוחד.
מקור עיקרי אחר לנפיחות הינו פעילות בקטריאלית. פעולות העיכול והתסיסה מפיקות חום בתוספת גזים חריפים כתוצרי לוואי. התוצאות הינו בועות גז קטנות יותר, חמות בעלות ריכוז גבוה של תוצרי מטבוליזם בקטריאלי מצחינים. אלו מוצאות דרכן החוצה כנפיחות הידועות לשמצה, החמות, השא"קליות (שקטות-אך-קטלניות), בדרך כלל בכמות הקטנה מדי להפקת קול אך מצוינות בצחנתן.
ש: כמה גז מפיק אדם רגיל ביום?
ת: בממוצע מייצר אדם כחצי ליטר גז ביום המופק בממוצע בכ-14 נפיחות יומיות. בזמן שקשה לקבוע את נפח הגז הנוצר יכול כל אחד מאיתנו לעקוב אחר ספירת הנפיחות היומיות שלו באמצעים פשוטים יחסית.
ש: כמה זמן לוקח לגז הנפיחה להגיע אל אפו של מישהו אחר?
ת: זמן הולכת הנפיחה תלוי בתנאי האטמוספריים כגון לחות, טמפרטורה, כיוון ומהירות הרוח, המשקל המולקולרי של רכיבי הנפיחה והמרחק בין משגר הנפיחה וקולט הנפיחה. נפיחות גם מתפזרות כבר ביציאתן מהמקור ועוצמתן מצטמצמת. בדרך כלל, נפיחה שאינה מתגלה בתוך מספר שניות יכולתנו לזהותה נמוגה והיא תעלם לחלל האוויר לתמיד. תנאים יוצאי דופן קיימים כאשר הנפיחה משוחררת במקומות קטנים וסגורים כדוגמת מעלית, חדר קטן או מכונית. תנאים אלו מקטינים את יכולת הדילול וריח הנפיחה יכול להישאר מעל סף הרגישות לזמן ארוך יותר עד שייספג דרך הקירות.
ש: מדוע קיים פרק זמן של 13 עד 20 שניות בין פעולת הנפיחה ועד להרגשת ריחה?
ת: למעשה הנפיחה ריחנית כבר ברגע יציאתה אולם לוקח לריחה מספר שניות עד הגיעו לנחירי הנופח. אילו נפיחות יכלו לנוע במהירות הקול הינו מריחים אותן כמעט בו ברגע בו הינו שומעים אותן.
ש: האם זה נכון שישנם אנשים שאינן נופחים לעולם?
ת: לא, במידה שהם עדיין בחיים. אנשים אפילו נופחים קמעה לאחר מותם.
ש: האם גברים נהנים לנפוח יותר מנשים?
ת: כן, רוב הגברים גם גאים בזאת יותר מאשר הנשים. קיימת שונות גבוהה בין כמות הגז המופקת ע"י יחידים שונים במשך היום, אך השונות חסרת מתאם עם מין הנופח. ישנה דעה לפיה גברים נופחים יותר מנשים. אם זהו אכן המצב הרי שהנשים מפיקות יותר גז בכל נפיחה לעומת הגברים.
ש: האם נפיחותיהן של הגברים ריחניות יותר מאלו של הנשים?
ת: בהתבסס על ניסיוני בנוגע לנפיחותיהן של נשים כולי תקווה שאין זה המצב.
ש: למה שעועית גורמת לריבוי בנפיחות?
ת: שעועית מכילה סוכרים שאין ביכולתנו לעכל. כאשר סוכרים אלו מגיעים למעי הבקטריות חוגגות ומייצרות גז רב. מאכלים נוספים מעוררי נפיחות רבות הינם כרוב, חלב וצימוקים. בעלי כלבים הנוהגים לתת לחיות המחמד שלהם מאכלים כגון תפוחים ולפתות כדאי שידעו להם שמכרעת העיכול של כלביהם אינה ערוכה לטפל בהם כיאות והבקטריות יעבדו שעות נוספות תוך כדי יצירת נפיחות ראויות לשמן.
ש: מה עוד גורם לאנשים לנפוח יותר?
ת: אנשים השואפים כמויות גדולות של אויר נופחים יותר מאחרים. ריפוי חלקי לבעייתם אפשרי אם יסגלו לעצמם הרגלי אכילה בפה סגור. טיפוסים עצבניים בעלי פעילות מעיים מהירה גם הם נופחים יותר היות ופחות אויר נספג בגופם מחוץ למעיים. ישנן מחלות שבהן קיימת הגברה בהיקף הנפיחות. כמו כן טיסות ותנאי תת-לחץ דומים עלולים לגרום לגז שבתוכנו להתפשט ולצאת כנפיחות.
ש: האם נפיחה אינה בעצם גיהוק שמצא את דרכו לכיוון הלא נכון?
ת: לא. גיהוק מקורו בבטן ומרכיביו הכימיים שונים מאלו של הנפיחה. נפיחות מכילות פחות גז אטמוספרי ויותר גז שמקורו בבקטריות.
ש: האם זה מסוכן להתאפק מלנפוח?
ת: ישנן דעות שונות בנידון. במשך מאות שנים נחשבה ההתאפקות מלנפוח כמסוכנת לבריאות. בימי שלטונו של הקיסר "קלודיוס" אפילו הועבר חוק המתיר לנפוח במהלך סעודות וזאת מתוך דאגה לבריאות הציבור. רווחה הדעה שהמתאפקים מלנפוח עלולים ללקות בהרעלות ומחלות מסוגים שונים. כיום מרבית הרופאים מאמינים שאין כל סכנה ממשית בהתאפקות היות ומרכיבי הנפיחה הינם תוצרים טבעיים של המעיים. לטענתם לכל היותר יסבול המתאפק מכאבי בטן כתוצאה מלחץ הגז. אולם ישנם רופאים המזהירים מהתאפקות יתר העלולה לגרום להתנפחות פתולוגית של הבטן.
ש: לכמה זמן ניתן להימנע מלנפוח?
ת: נפיחה שבויה תחמוק לה ברגע נינוחות או הרפיה. משמעות הדבר הינה כי מי שנמנע בהתמדה מלנפוח במשך היום יעשה זאת באריכות לאחר שנרדם. ניסיונו של כל אחד מאיתנו מטיולים הכוללים שינה בחניונים, נסיעות ארוכות באוטובוסים וטיסות טרנס-אטלנטית מחזק את העובדה שאנו נופחים בשנתנו, ואפילו בצורה שופעת. לכן התשובה לשאלה הינה כי אנו יכולים להימנע מלנפוח כל עוד אנו יכולים להישאר ערים.
ש: האם כל האנשים נופחים בשנתם?
ת: לשאלה זו אין תשובה מדעית אולם ככול הנראה לא כולם נופחים בשנתם. הנופחים הינם בעיקר אלו שסירבו לנפוח כאשר היו במצב ערות. אחרים שהתאמנו והם בעלי יכולות שליטה טובה על הסוגרים (בעיקר עקב שיטות גמילה מחיתולים) יתכן ולא ינפחו בשנתם. עבור אלו הגז שהצטבר במהלך הלילה ישוחרר כאשר יקיצו משנתם.
ש: לאן נעלמות הנפיחות כאשר אנו מתאפקים?
ת: כמה פעמים התאפקת מלנפוח מחכה להזדמנות הראשונה לשחרר את נפיחתך וגילית שהיא נעלמה כאשר אתה מוכן לכך? האם היא דולפת החוצה מבלי שנחוש בכך? האם היא נקלטת במחזור הדם? הרופאים מסכימים שהנפיחה אינה משוחררת אך גם אינה נקלטת בגוף. הנפיחה חוזרת אל המעיים ויוצאת מאוחר יותר. זה בהחלט מרגיע לדעת שהנפיחות אינן באמת נעלמות, הן רק מעוכבות.
ש: כיצד ניתן לחפות על נפיחה?
ת: קיימים בשוק אביזרים כדוגמת מכנסי נפיחה הקולטים את ריח הנפיחה. במידה ונתפסת ללא מכנסי הנפיחה שלך תחבולה אפשרית הינה להאשים את הכלב או החתול המצויים בסביבה (אם כאלו אכן קיימים) או להתלונן על כל שהרוח שינתה כיוונה ומגיעה עתה מאזור התעשייה. באשר לרעש, במידה והינך נוכח בקרב קבוצת אנשים גדולה התנהג בהתעלמות או הבט במהירות לעבר האדם שלצידך במבט הרומז לכך שהוא המקור. תחבולות אחרות הינן להשתעל או להזיז בפתאומיות את כסאך כך שיחשבו בטעות שנשמעה נפיחה.
במידה ואתה בחברתו של אדם נוסף בלבד, אתה יכול להתעלם כאילו כלום לא קרה וכך לגרום לו להאמין שהוא טועה לחשוב ששמע נפיחה.
לחילופין ניתן לאמץ את טקטיקת "ההגנה הטובה ביותר הינה ההתקפה" וברגע הישמע הנפיחה להכריז על כך כעל אחד מביצועך הטובים ולאתגר את האחרים לעלות עליך בביצועיהם במידה והם יכולים.
ש: האם באמת ניתן להצית נפיחה?
ת: כן. נפיחות ניתנות להצתה מכיוון שהן מורכבות ממתן(בדרך כלל) ומימן, שניהם גזים דליקים. (מימן הינו הגז בו מולאה ספינת האויר "היידנברג" שנשרפה). להדלקת הנפיחה מומלץ להשתמש בלהבה כחולה או צהובה.
אנשים שניסו לבצע פעולה זו נפגעו לא רק בעקבות הלהבה שחזרה לאזור חלציהם אלא גם מהתלקחות בגדים וחומרים נוספים בסביבתם. ממחקרים שנעשו מסתבר שכרבע מאלו שניסו להצית את נפיחותיהם נפגעו. במידה ואין לך חבר המוכן להבעיר עבורך את הנפיחה מומלץ להשתמש בציוד מתאים.
ידועים מקרים בהם מצבורי גז בהם ריכוז החמצן היה גבוה מהממוצע גרמו להתפוצצויות במהלך ניתוחים בהם בוצע שימוש במיכשור אלקטרוני, ככול הנראה עקב ניצוצות מיקרונים.
ולסיום - סרט הנפיחות האולטימטיבי:-
http://e.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=1000&id=365692
