gil8

דגם יפהפה, ואני מאד אוהב אותו בשחור, אגב (גם את האוקטביה)

תודה רבה עידן, מסכים איתך לגבי האסטון, ומהמעט שראיתי יש ל-Vitesse דגמים מרשימים לצד דגמים ממש פשוטים ולא הכי ריאליסטיים (אולי דגמים ישנים יותר). האסטון בהחלט מרשימה וקיימת במספר צביעות. גם אני בתקופה לחוצה מאד, ואין ספק שאקפוץ מתישהוא לראות את היגואר ב-1:1.

אהבתי את הסקירה אני מכיר את טאטרה בעיקר בהקשר של משאיות אבל, וואו מנוע V8 עם 200 כ"ס... דגם נחמד מאד - של איזו חברה?

יופי של סקירה ויופי של דגמים! דבר כזה עם מנוע של למבורגיני, נשמע נחמד מאד

יופי של דגם, אהבתי את הפירוט בפנים (כולל זכוכית ההפרדה לפני המושבים הראשונים)

תודה מקסים, הגריל אמיתי ולא ציור.

קצת קלאסיקה בריטית - יגואר E-Type אחת המכוניות הידועות והיפות בכל הזמנים (היפה ביותר לפי אנזו פרארי והאיטלקים יודעים משהו על עיצוב...) שדי הממה את העולם כשהוצגה ב-1961. יוצרה בין השנים 1961-1975 ב-3 דורות והתבססה על מכונית המרוץ של יגואר ובהחלט מזכירה אותה בפנסים ובקווים המעוגלים הזורמים של הגוף, עיצוב חריג למכוניות כביש באותה תקופה. לא רק שמדובר במכונית יפהפיה ובעלת ביצועים ספורטיביים (מכובדים מאד גם היום, פירוט בהמשך), היא היתה גם זולה יחסית לרכישה באותה תקופה. סה"כ יוצרו כ-72,000 יחידות מ-3 הדורות. דור ראשון 1961-1968 – הוצג עם מנוע ה-3.8 ליטר 6 צילינדרים 265 כ"ס שהוגדל ב-1964 ל-4.2 ליטר עם ביצועים של 6.5-7 שניות מ-0 ל-100 ומהירות סופית של כ-250 קמ"ש. ב-1968 בוצעו מספר שינויים להתאמה לשוק האמריקאי שכללו, בין היתר, הסרת כיסוי הזכוכית מהפנסים (דור זה נקרא 1.5). מדור זה יוצרו קצת מעל 38,000 יחידות. דור שני (1968-1971) – הסרת כיסוי הזכוכית שבוצעה לשוק האמריקאי הפכה לדבר קבוע בדור 2 עם עוד שינויים קוסמטיים כמו הורדת המאותתים מתחת לפגושים, ושינויים מכאניים כללו, בין היתר, 2 קרבורטורים במקום 3, כשההספק יורד עקב כך בכ-20 כ"ס ושיפור הבלמים. דור שלישי (1971-1975) – השינוי המשמעותי בדור זה הוא המעבר למנוע 5.3 ליטר V12. כמו כן הגריל הוגדל ושונה משמעותית וגם המימדים הכלליים גדלו כולל המשקל ולכן למרות הספק גבוה בכ-20 כ"ס, הביצועים היו דומים לדור הקודם. Jaguar E Type Vanguards קצת תמונות עם האחות הגדולה - אסטון מרטין DB4 מכונית הספורט של אסטון מרטין יוצרה בין השנים 1958-1963. הוצגה בתערוכת לונדון ב-1958 ועוררה התפעלות עקב העיצוב האיטלקי שלה (מהחברה שעיצבה את האלפא דיסקו וולנטה). המנוע היה בנפח 3.7 ליטר 6 צילינדרים, 240 כ"ס עם מהירות מירבית של כ-220-230 קמ"ש. האחות הגדולה (DB5) המפורסמת הופיעה בסרטי ג'יימס בונד. לאסטון היו מספר דגמים שהבולטים בהם – GT - גרסת ביצועים שהוצגה ב-1959 עם שינויי עיצוב ומשקל קל. קיימת גרסת זאגאטו אף חזקה יותר. ההספק צמח ל-302 כ"ס (314 בזאגאטו) והביצועים – 0-100 בקצת מעל 6 שניות ומהירות מירבית של כ-250 קמ"ש. וואנטאג' – עם הספק של כ-265 כ"ס ו-3 קרבורטורים (במקום 2) ופנסים שונים (כמו ב-DB5). Aston Martin DB4 Vitesse קצת תמונות עם היגואר -

וואו, ציפיתי לראות דגם אחד או שניים בתחילת הפוסט וזה ממשיך. יופי של אוסף של האמרים איך החברה הזו איציק? מה הקנ"מ העיקרי שלהם? שמעתי את השם, אך אני לא מכיר אותה.

תודה איציק, הדגמים רובם די בסיסיים, בעיקר בפנים, כולל, אגב, הקורבט 68 התכלת של Franklin Mint. היום לא קל להשיג דגמים איכותיים בקנ"מ הזה במחיר סביר, אך אותי אישית הם מספקים, ויותר חשוב לי המראה החיצוני.

דגם יפה מאד, אהבתי

אדיר לראות כזאת ישראלית

תודה רבה

נהניתי מאד מהסקירה והדגם נראה מצויין האם סיטרואן האריכו את החרטום או שזה נדמה לי? ומעניין שהם השאירו אותה עם 4 דלתות, או זה מקובל בעולם הראלי?

תודה רבה חברים על התגובות. ממה שאני יודע גם שברולט ואופל שיתפו פעולה בעבר לא מעט (אולי עדיין). יש כל מיני דגמים של אופל בצביעות "אמריקאיות" עם גג בצבע שונה ופסים...

בהחלט מסכים עם שניכם. יצא לי לנהוג מעט בדגם זה לפני כ-15 שנה, רכב גדול וכבד למיטב זכרוני.

Plymouth Barracuda הברקודה או הקודה (שם קוד לגרסאות הביצועים) יוצרה בין השנים 1964-1974 ב-3 דורות. הראשונות אמנם הקדימו את המוסטנג בכשבועיים, אבל הפסידו לה קשות במכירות והצלחה. כיום, בעיקר הדור השלישי, ובעיקר שנתון 1971 מבוקשות מאד ומחירן מגיע גם לכמה מליוני דולר. כיום יש שמועות לגבי החייאת השם ואף רכבי קונספט כאלה ואחרים למיטב ידיעתי. דור ראשון (1964-1966) – התבסס על הפלימות' וואליאנט (שהגיעה גם לארץ, למיטב ידיעתי באמצע שנות ה-70) על בסיס ה-A body של קרייזלר. דור זה היה ידוע בשמשה האחורית הקעורה הענקית שלו (בגרסת פאסטבק). מבחר המנועים נע בין 170 (2.8 ליטר) 6 צילינדרים 101 כ"ס עד 273 (4.5 ליטר) וי 8 עם 180-235 כ"ס. דור שני (1967-1969) – דור זה זכה לשינויי עיצוב משמעותיים והופיע במספר גרסאות – קבריולט, האצ'באק ונוצ'באק (מבנה של 3 קופסאות). מבחר המנועים גדל ל-225 (3.7 ליטר) 6 צילינדרים עד 440 (7.2 ליטר) וי 8 ו-426 (7.0 ליטר) המי עקב הגברת התחרות בסגמנט מכוניות הפוני. דור שלישי (1970-1974) – הדור המפורסם והמוכר של הקודה. העיצוב שונה לגמרי עם המעבר ל-E body והיה קרוב מאד לצ'אלנג'ר. מבחר המנועים נע בין 198 (3.2 ליטר) 6 צילינדרים עד 440 (7.2 ליטר) וי 8 390 כ"ס עם גרסת 426 המי 425 כ"ס (הדגם שלי) שעד לשנה זו נמכרה כגרסה למרוצים וכעת הוצעה לקהל הרחב. בשנת 1971 שונה הגריל לאחד שאמור לדמות זימים של דג עם 4 פנסים במקום 2. בשנים 1972-1974 מבחר המנועים וההספקים ירדו פלאים עקב החמרת נתוני הפליטה והזיהום. הדגם של ג'וני לייטנינג מגיע כקיט הרכבה בסיסי, וגם הוא קצת שמנמן מאשר במקור, אבל נראה יחסית מצויין. רק מכסה המנוע נפתח והאיכות לא בשמיים גם מבפנים, אבל יש נקודות זכות מבחינתי כמו הגג עם המרקם המחוספס והג'אנטים שנראים מעולה (הדגם מגיע גם עם זוג ג'אנטים נוסף בכרום). Plymouth Hemi cuda 1970 Johnny Lightning Dodge Challenger מיוצרת החל משנת 1969 (שנת דגם 1970) ועד היום ב-3 דורות. חולקת פלטפורמה עם הפלימות' קודה של קרייזלר שנועד להתחרות במוסטנג ובקאמרו מאותן שנים.E bodyעל בסיס ה- למרות עיתוי מאוחר (של כמה שנים, כשסגמנט מכוניות השרירים כבר הלך ודעך) בהצגת הצ'אלנג'ר, היתרון הגדול שלה היה מבחר מנועים גדול מבית קרייזלר, החל ממנוע ה-198 (3.4 ליטר 105 כ"ס) ועד ה-440 (7.2 ליטר 390 כ"ס) כולל ה-426 (7.0 ליטר 425 כ"ס) המי. היום זה נשמע מצחיק, אבל למעט שנת הדגם הראשונה לא היה ביקוש גדול לצ'אלנג'ר באותה תקופה (וגם לקודה), כאשר היום שתיהן נחשבות לפריט אספנות יקר ערך (שיכול להגיע גם לכמה מליוני דולר). 3 חבילות היו זמינות – SE - גרסה יותר יוקרתית ומאובזרת. R/T - גרסת ביצועים (הדגם שלי). T/A - גרסת מירוצים שנועדה להתחרות במירוצי הטרנס אם (זו גרסת הכביש של גרסת המירוצים). דור ראשון (1970-1974) – השנה הראשונה היתה הכי פופולרית עם מכירות של כ-80,000. היא הוצעה במבחר צבעים נועזים, כולל ירוק ליים בוהק וסגול "שזיף". תקנות זיהום האוויר צימצמו הספקים ב-1971 ואף יותר ב-1972, אז מספר המנועים שהוצעו היה 3 בלבד (לעומת כ-9 בשנה הראשונה). הייצור פסק לאחר 1974. דור שני (1978-1983) – דור זה הוא בעצם מיצובישי גאלאנט למבדה, שיובא על ידי דודג', עם מעט דמיון לצ'אלנג'ר האמיתית, ועם מנועי 4 צילינדרים 1.6 עד 2.6 ליטר. היתה מתחרה למכוניות כמו הטויוטה סליקה וההונדה פרלוד. דור שלישי (2008-היום) – ב-2008 הוחייתה הצ'אלנג'ר האמיתית ולטעמי מבחינת מראה היא המוצלחת ביותר מכל מכוניות השרירים הנוכחיות (המוסטנג, הקאמרו וכו'). מבחר המנועים נע בין 215 (3.5 ליטר 250 כ"ס) ל-392 (6.4 ליטר 485 כ"ס) המי. קיימת גם גרסת SRT עם מעל 700 כ"ס, 3.6 שניות מ-0 ל-100 ומהירות סופית של מעל 300 קמ"ש. ב-2014 זכה קמרון לורנס באליפות הנהגים בסדרת הטרנס אם TA2 עם הצ'אלנג'ר. הדגם של ג'וני לייטנינג מסיבי וכבד, נראה די איכותי. נראה לי שגם הוא קצת שמנמן יותר מהמקור, אבל עדיין נראה מצויין לטעמי. אהבתי את גג הויניל בעל המרקם המחוספס ואת הצביעה. תא הנוסעים בסיסי ופשוט. הגלגלים סבירים, וכרגיל הקדמיים לא מסתובבים יותר מדי. Dodge challenger R/T 1970 Johnny Lightning

יפה, אהבתי את האמבולנסים ונשמח לראות תמונות יותר מפורטות של המשאית כשהיא גמורה. אגב, האם אתה תשתמש בספריי צבע רגיל או יש לך גישה לאיירבראש (אני שואל מחוסר ידע בתחום של צביעה בריסוס)?

גם אני אהבתי מאד, גם את גרסת הצביעה המדליקה

נראית מצויין, אהבתי

הדגם נראה נהדר , גם לי כמו לעידן יש משיכה למשאיות....

למעט העניין שציינת, נראה דגם מרשים מאד, ואהבתי גם את שילוב הצבעים.

תודה רבה יהיה מאד נחמד לראות אותה. יש לך התמקדות בקנ"מ מסויים או בכמה?

מסכים עם כל מילה, הדגם נראה מצויין!

על פניו נראה בסה"כ דגם נחמד