Jump to content

gil8

  • הודעות

    90
  • כאן מאז:

כל מה שפורסם על ידי gil8

  1. תודה רבה 👍
  2. שלום לכולם אני מחפש רכב משומש, וראיתי אחד אצל סוחר (ליתר דיוק אבא שלי ראה אותו). ביקשתי שישלח לי תמונה של הרשיון לבדוק את העבר (דוח סליקה וכו') והוא שלח אותו עם הפרטים הנ"ל מחוקים, וממה שאני רואה השם שלו מתחיל באות אחרת מזו שברשיון (האות הראשונה חשופה) - יש פה איזה עוקץ שאני מפספס? תודה מראש גיל
  3. כנראה שטעיתי, אנשים דיברו על SX4 והכוונה היתה לקרוסאובר לגבי תקלות הגיר, תודה על העדכון
  4. אולי אני טועה, אבל ממה שקראתי ל-SX4 היתה תיבה רציפה וגם לו היו בעיות (בנוסף לקרוסאובר)
  5. כן, אני יודע
  6. תודה רבה 👍
  7. וזה אותו גיר גם בסוויפט? הבעיה שאני לא יכול לדעת אם הגיר אכן הוחלף... תודה, האם הוחלף הגיר במסגרת אחריות מורחבת כמו שכתבו מעליי?
  8. שלום לכולם שאלה ראשונה, האם הגיר הרציף הבעייתי (אחרי קריאת המון תגובות על כך) של ה-SX4 (2012-2014) קיים גם בסוזוקי סוויפט מאותם שנתונים? שאלה שנייה, האם מחירון לוי יצחק הוא הקובע? (עובר לרכב אחרי הרבה שנים על אופנועים) מחפש, כאמור בתקציב הנ"ל, ולאחר בדיקות הבנתי שברכבים בני 8-10 שנים עדיף לי ללכת על גיר אוטומט רגיל, וצמצמתי לכמה אופציות. אשמח לשמוע דעות לגבי אמינות, עלויות אחזקה ובכלל (שימוש - רגיל, כ-10-12000 ק"מ בשנה, מתכנן להחזיק ל-4-5 שנים) - אופציה אחת - הונדה סיוויק האצ'בק החדשה 2014-2015 (1.8 ליטר, 142 כ"ס, גיר 5 הילוכים), המועדפת עליי, רק מודאג מעלויות אחזקה וביטוח. כמו כן האם קילומטרז' של 150-160,000 בעייתי? האם יש טיפול ענק באיזור? אופציה שנייה הסוזוקי סוויפט 2012-2014 (1.25 ליטר, 94 כ"ס, גיר 4 הילוכים), אלא אם כן הגיר שלו כמו של ה-SX4. אופציה שלישית - מאזדה 2 2012-2014 (1.5 ליטר 103 כ"ס, גיר 4 הילוכים) - אני רואה שהיא נמכרת הרבה מעל המחירון של לוי יצחק. אופציה אחרונה ופחות ריאלית - mini one 2012-2013 (1.6 ליטר 98 כ"ס, גיר אוטומטי/טיפטרוניק) - עושה חשק, אבל מודאג מעלויות אחזקה וביטוח ולא מוצא מידע לגבי הגיר ואמינותו. תודה מראש גיל
  9. אהבתי מאד, האם אלה דגמים מפלסטיק? בתור בונה דגמי טנקים ורכבים צבאיים מנייר, אהבתי את השריון מאד, והאופנועים (גם אופנוען לשעבר וקטנוען בהווה) נראים מעולה לטעמי. אני זוכר את הקטאנה כדגם דיקאסט כילד, מאד התלהבתי ממנו אז (ועדיין היום).
  10. נראה מדהים, בקלות הייתי חושב שהתמונה של הפנים היא של הדבר האמיתי. אהבתי את הפירוט, השטיחים וכו', מרשים מאד. לא ידעתי בכלל שנורב מייצרים 1/18....
  11. כמו שאמרו לפניי, איכות בסיסית אבל סבירה מאד. במחיר של כ-80-100 ש"ח בארץ לדגמי 1/24 זו תמורה לא רעה לטעמי, וממה שבדקתי באי ביי המחירים גבוהים יותר מזה בגלל המשלוח. יש לי את ה-GTO שלהם ב-1/24 והיא נהדרת בעיניי ויצא לי לראות את ה-Impala 1965 שלהם שלא הרשימה אותי בתמונות, אבל נראתה ממש מצויין במציאות. יצא לי גם לראות לא מזמן דגם של פורשה שלהם ב-1/43 והיא נראתה ממש טוב, כך שנראה לי שהם בהחלט משתפרים. ממעט הדגמים של מאיסטו של מכוניות שרירים שראיתי ברשת, הדגמים של וולי בהחלט יותר מוצלחים לטעמי, גם הג'אנטים וגם הפירוט הפנימי. תן קצת פרטים על האוסף שלך.
  12. נו טוב, פייס ליפט הוא לא צריך, נראה מצויין לגילו....
  13. יפה, נראה דגם מרשים מאד
  14. שברולט קורבט מכונית הספורט הדו מושבית האגדית של שברולט, שקרויה על שם ספינת מלחמה קטנה (קורבטה), עדיין מיוצרת היום, כ-64 שנה ברצף מאז ירד הדגם הראשון מפס הייצור ב-1953 ב-7 דורות. הפיתוח של מכונית ספורט אמריקאית בג'י.אם החל, בין היתר, כתגובה למכוניות הספורט האירופאיות באותה תקופה (ובמיוחד היגואר XK120). דור ראשון 1953-1962 – הוצג ב-1953 בצבע לבן עם פנים אדום ועם גוף מלא מפיברגלס. שאר החלקים המכניים נלקחו מדגמים אחרים של שברולט, כולל מנוע ה-235 (3.9 ליטר) החלש יחסית בעל 6 הצילינדרים, עם הספק מאכזב של 150 כ"ס. רק 300 יוצרו משנת הדגם 1953. ב-1954 הוצגו צביעות חדשות והמנוע מקבל תוספת הספק קטנה של כ-5 כ"ס. המכירות עדיין חלשות עקב הביצועים הלא מרשימים. ב-1955 סוף סוף התווסף מנוע 265 (4.3 ליטר) וי 8 עם 195 כ"ס, אך עקב דגמי 54 שלא נמכרו הייצור הוגבל ל-700. הדגם של 1956 הציג שינוי גדול במראה עם שינוי כולל של הגריל וקימורי הצד המפורסמים. עם הספקים שבין 210 כ"ס ל-240 כ"ס הביצועים השתפרו, אך השיפור הגדול הגיע ב-1957 עם הכנסת מנוע 283 (4.6 ליטר) עם 283 כ"ס (יחס 1:1 בין הספק לנפח באינץ' מעוקב לצורכי פרסום, בפועל ההספק היה אפילו גבוה יותר, באזור ה-290 כ"ס). זו השנה הראשונה שבה גם הוצעה הזרקת דלק. השיפור בביצועים הביא גם לעלייה הדרגתית במכירות. ב-1958 החרטום הוארך וכעת היו פנסים כפולים מקדימה עם עוד שינויים קוסמטיים. ב-1960 עלה ההספק המקסימלי ל-315 כ"ס והייצור כלל לראשונה יותר מ-10,000 יחידות. ב-1961 נעשה שימוש לראשונה ב-פנסים עגולים כפולים מאחור, דבר שמלווה את הקורבט מאז ועד היום. ב-1962 נוספו שני מנועים חדשים בנפח 327 (5.4 ליטר) עם הספקים שעד 360 כ"ס. סה"כ יוצרו כ-70,000 יחידות מהדור הראשון. דור שני 1963-1967 – הסטינגריי, אחת הקורבטים היפות ביותר ועדיין אחת המבוקשות גם כיום, נחשבת בעיני רבים לקורבט הטובה ביותר. שנת הדגם הראשונה הציגה עיצוב מדהים ובין היתר שיפורי מתלים ושילדה ביחס לדור הקודם. כמו כן, הוצג החלון האחורי המפוצל, בין היתר (שהורד מטעמי בטיחות ב-1964) ופנסים נשלפים. המנוע היה 327 (5.4 ליטר) וי 8 (עם ובלי הזרקת דלק) עם הספקים שנעו בין 250 כ"ס ל-375 כ"ס. כ-21,500 יחידות יוצרו בשנה זו, כמחצית קופה ומחצית קבריולט. 1964 לא הביאה עימה הרבה שינויים. 1965 הביאה עוד שינויי עיצוב ובעיקר מנוע חדש, 396 (6.5 ליטר) עם 425 כ"ס, בנוסף למנועים הרגילים. ב-1966 הוצע לראשונה מנוע ה-427 (7.0 ליטר) עם הספקים של 400/450 כ"ס (ששונו אח"כ ל-390/425 כ"ס, כפי הנראה רק למטרות ביטוח, ללא שינוי במנוע). 1967, שנת הדגם האחרונה, הביאה את מנוע האל 88, עם הספק של כ-430 כ"ס (560 כ"ס לפי גרסאות לא רשמיות). סה"כ יוצרו כ-117,000 יחידות מהדור השני. דור שלישי 1968-1982 – דור זה התבסס על מכונית הקונספט, המאקו שארק של 1965. גג הטי טופ המפורסם היה בגרסת הקופה. העיצוב הפנימי והחיצוני היה חדש לגמרי בעוד המנועים התבססו על הדור הקודם. מבחר המנועים נע בין 327 (5.4 ליטר) וי 8 ועד 427 (7.0 ליטר) וי 8 עם הספקים שבין 300 כ"ס ל-435 כ"ס. כ-28,500 יחידות יוצרו בשנת 1968, שלא נקראה יותר סטינג ריי. ב-1969 המנוע הבסיסי הוגדל ל-350 (5.7 ליטר) עם אותו הספק. השם סטינגריי חזר, כמילה אחת הפעם. 1970 הביאה שינויי עיצוב קלים, כאשר את מנוע ה-427 החליף מנוע ה-454 (7.4 ליטר) עם הספקים עד 450 כ"ס. לראשונה הוצגה חבילת הביצועים זד אר 1. ב-1971 מותנו ההספקים, עקב ההגבלות על הפליטה. ב-1972 שונתה שיטת המדידה של ההספקים לנטו, דבר שהביא לעוד ירידה, גם אם על הנייר. השנים 1973-1974 הביאו יותר עידון ונוחות לקורבט. שנת 1975 הביאה עוד ירידה בהספקים ורק 2 מנועים בעלי הספק של 165 כ"ס ו-205 כ"ס. ב-1978 יצאה גרסת 25 שנה בכסף ואפור, עם הספקים שעלו קצת. ההספקים המשיכו לטפס במתינות עד שנת הדגם הסופית. סה"כ קרוב ל-550,000 יחידות יוצרו מהדור השלישי. דור רביעי 1984-1996 – דור זה קיבל עיצוב חדש לגמרי והוצג עם מנוע ה-350 (5.7 ליטר) ו-205 כ"ס הבסיסי. עד 1990 עלו ההספקים עד 245 כ"ס ועד 382 כ"ס בגרסאות מיוחדות. 1991 הביאה שינויים בעיצוב, וב-1993 יצאה גרסת 40 שנה מיוחדת בצבע אדום רובי. שנת הדגם הסופית הביאה עימה מספר גרסאות מיוחדות ומנועים עם הספק של עד 330 כ"ס. סה"כ קרוב ל-366,000 יחידות יוצרו מהדור הרביעי. דור חמישי 1997-2004 – גם דור זה עבר שינויי עיצוב והוצג עם מנוע האל אס 1 350 (5.7 ליטר) והספק של 345 כ"ס שהועלה בהמשך ל-350 כ"ס. גרסת ביצועים הוצגה ב-2001, עם מנוע האל אס 6 עם הספק של 385 כ"ס שהועלה בהמשך ל-405 כ"ס. סה"כ קרוב ל-249,000 יחידות יוצרו מהדור החמישי. דור שישי 2005-2013 – מלבד שינויי עיצוב בולטים, מנוע חדש הוצג – 364 (6.0 ליטר) עם 400 כ"ס עם מהירות מירבית של מעל 300 קמ"ש. ב-2008 מוצג מנוע ה-376 (6.2 ליטר) עם עד 436 כ"ס. גרסת הביצועים עם מנוע 427 (7.0 ליטר) והספק של עד 505 כ"ס. סה"כ קרוב ל-215,000 יחידות יוצרו מהדור השישי. דור שביעי 2014- - הוצג עם מנוע ה-376 (6.2 ליטר) עם 455 כ"ס ועד 650 כ"ס לגרסאות הביצועים. סה"כ מעל ל-70,000 יחידות יוצרו מהדור השביעי עד סוף 2015. Chevy Corvette 1968 Franklin Mint זה הפרנקלין מינט הראשון שלי. הדגם יפהפה, כבד ואיכותי, הגלגלים נראים נפלא ומסתובבים. הפנים קצת בסיסי, אבל זה בסדר מבחינתי. Chevy Corvette Sting ray 1963 Crown premiums ממה שאני יודע הדגמים של crown premiums מיוצרים באותו קו ייצור של פרנקלין מינט, מה שבטוח הדגם הזה קרוב מאד לדגם המקביל של פרנקלין מינט, גם בפנים וגם בחוץ. הדגם פשוט מדהים ביופיו, הצביעה נראית לי איכותית, הגלגלים נראים מדהים והשילוב בין התכלת לחום הפנימי אדיר. הוא כאמור מפורט מאד גם בפנים וגם בחוץ, אבל הוא מאד שברירי! הגלגלים לא יציבים ונראה לי שהצירים מפלסטיק. הפרנקלין מינט (אמנם דגם אחר אבל בכל זאת) הרבה יותר מסיבי.
  15. דגם מרשים וסקירה נהדרת
  16. איזה יופי של סט, אהבתי מאד
  17. איזה יופי של דגמים, מתפתח לך אוסף מרשים מאד של משאיות, כל הכבוד
  18. דגם מרשים מאד, נראה מצויין בצביעה הזאת, אהבתי
  19. מגניב! נראה דגם נחמד מאד ודי מפורט בפנים. הג'אנטים מזכירים לי רנו משנות השמונים.... על איזו תקופה אנחנו מדברים (מתי יוצר הרכב)?
  20. המשך - על המוסטנג ארחיב כשתהיה לי אחת כזו... כרגע נתרכז בשלבי Shelby GT350 גרסאות ביצועים למוסטנג. יוצרו על ידי קרול שלבי בשנים 1965-1968 ועל ידי פורד בשנים 1969-1970. המנוע הבסיסי היה 289 (4.7 ליטר) עם הספק שעלה מ-271 כ"ס ל-306 כ"ס. הדגם של שנת 1965 היה ספרטני יותר והתחרה באליפות ה-SCCA ואף זכה באליפות 3 פעמים. בסה"כ יוצרו כ-562 יחידות. הדגם של שנת 1966 (הדגם שלי) הציג צביעות חדשות באדום, כחול, ירוק ושחור (בניגוד ללבן של 1965) והציע, בין היתר, מושבים אחוריים (לא קיימים ב-1965) ואופציה לגיר אוטומטי. ניתן היה להעלות את ההספק ל-440 כ"ס. בסה"כ יוצרו קצת פחות מ-2400 יחידות, כ-1000 מתוכן נרכשו על ידי חברת השכרת הרכב הרץ, להשכרה כ"מכוניות מרוץ", בצביעת שחור עם פסי זהב, והיום הן, כמובן, מאד מבוקשות. הדגם של 1967 היה ארוך וכבד יותר.בשנת 1967 נוספה ה- GT500 עם מנוע ה-427 (7.0 ליטר). דגם זה, ה"אלינור", התפרסם בסרט "עקיצה ב-60 שניות" של ניקולס קייג' בשנת 2000. בשנת 1968 השתמש שלבי במנוע ה-302 (5 ליטר) ושיפר את ההספק ל-250 כ"ס ל-GT350. ה-GT500 קיבלה את מנוע ה-427 (7.0 ליטר) עם הספק של 360 כ"ס. בשנה זו שווקו הרכבים עם השם קוברה - Shelby Cobra. בשנת 1969 הסתיים שיתוף הפעולה בין שלבי לפורד עקב אי אלו חילוקי דעות. השם שלבי נשאר אך השם קוברה הורד ושארית הרכבים נמכרו בשנים 1969-1970. המנועים נעו בין 351 (5.8 ליטר) ל-GT350 ו-427 (7.0 ליטר) ל-GT500. Shelby GT350 1966 M2 Machines Pontiac Firebird Trans Am הפונטיאק פיירבירד יוצרה בין השנים 1967-2002 ב-4 דורות והתבססה על הקאמרו. הטראנס אם בד"כ היו גרסאות משופרות לפיירבירד. פונטיאק שילמה 5 דולר על כל טראנס אם שנמכרה להתאחדות מכוניות הספורט של אמריקה שהחזיקה בזכויות לשם, ששימש לסדרת מירוצי הטראנס אם. גרסאות של הטראנס אם כיכבו בשנות ה-70 וה-80 בשלל סרטים וסדרות, כולל "הפרחח ובת השריף" וכמובן, "אביר על גלגלים". למעשה, וסביר שההצלחה בקולנוע ובטלוויזיה תרמו לכך מאד, הפיירבירד נמכרה בכמויות יפות מאד מתחילת הייצור ולאורך כל שנות ה-70 (ושנות ה-80), שהיו לא קלות למכוניות השרירים (שחלקן נעלמו לחלוטין בתחילת שנות ה-70), למעט כמה שנים איטיות. בעוד שהופסק ייצורן של חלק ממכוניות השרירים והשאר "עברו" הסבה לנישה אחרת (ספורט לקז'רי) וירידה דרסטית בביצועים, פונטיאק עשתה את ההתאמות מבחינת מנועים והכנסת הזרקת דלק וממירים קטליטיים ובכך הפכה לשריד הכמעט אחרון למכוניות השרירים (הקורבט היא השריד הנוסף). דור ראשון 1967-1969 – יצא כחצי שנה לאחר הקאמרו עם מנועי 6 ו-8 צילינדרים, החל מ-230 (3.8 ליטר) 165 כ"ס ועד 400 (6.6 ליטר) 325 כ"ס, שנלקח מהג'י.טי.או, שצמח עד ל-345 כ"ס. בשנת 1969 היתה מתיחת פנים והגריל שונה משמעותית. מדור זה יוצרו כ-270,000 יחידות. דור שני 1970-1981 – דור זה עבר עיצוב מחדש עם מבחר מנועים, החל מ-230 (3.8 ליטר) 155 כ"ס ועד 455 (7.5 ליטר) 335 כ"ס עם גרסאות של עד 500 כ"ס. שנת 1972 היתה שנה לא קלה, עם שביתה במפעל ושוק צונח עקב מגבלות זיהום אוויר, אך שנת 1973 הביאה התאוששות בעיקר עקב הצגת מנוע ה-455 "סופר דיוטי" החדש שעמד בתקנות זיהום האוויר עם 290 כ"ס, הספק גבוה יחסית לשאר מכוניות השרירים שעוד שרדו בשנה זו ופרט עיצובי של ה"נשר" שזכה לכינוי "התרנגול הצורח" (באנגלית זה נשמע יותר טוב) על מכסה המנוע, דבר שבמפתיע עזר מאד למכירות. שנת 1974 היתה שנתו האחרונה של מנוע ה"סופר דיוטי" וב-1975 הוצג מנוע 455 חדש (לאור הכנסת ממיר קטליטי שנדרש עקב תקנות זיהום האוויר) עם 200 כ"ס בלבד. בשנה זו הפיירבירד היתה בעצם השריד האחרון לגל מכוניות השרירים (למעט הקורבט). שנת 1976 היתה שנתו האחרונה של מנוע ה-455 והשנה הראשונה בה הוצג גג הטי המפורסם. זו גם שנת ה-50 לפונטיאק, שהוציאה גרסה מיוחדת של הטראנס אם, שלימים הפכה מאד פופולרית של שחור עם נגיעות זהב. בשנת 1977 הוצג פרונט עם פנסים מלבניים וזה הדגם (בשחור וזהב) שהשתתף בסרט "הפרחח ובת השריף", שדחף עוד יותר את המכירות למעלה ומיצב את מעמדה של הטראנס אם כמכונית השרירים של התקופה, למרות הספקים שירדו מתחת ל-200 כ"ס. שנת 1979, שנתו האחרונה של מנוע ה-400, הביאה עוד שינויים קוסמטיים וצביעות חדשות לטראנס אם. ב-1980, במקום מנוע ה-400 הוצג מנוע 301 (4.9 ליטר) עם 210 כ"ס, מוגדש טורבו, שלא היה הכי מוצלח וגרם לירידה במכירות. דור שלישי 1982-1992 – דור זה עוצב מחדש לחלוטין, והוצגו הפנסים הנשלפים. מתחת למרכב, הבסיס היה מאד קרוב לקאמרו, כולל שימוש בלעדי במנועי שברולט (ג'י.אם). המנוע הבסיסי היה ה-151 (2.5 ליטר 4 צילינדרים) עם 90 כ"ס צנועים מאד (יותר מדי) ועד מנוע ה-305 (5.0 ליטר) 165 כ"ס. בשנת 1982 עלתה לאקרנים הסדרה "אביר על גלגלים", שהעלתה מאד (שוב) את הפופולריות של הטראנס אם. בשנים 1983-1986 היתה עלייה בהספקים עד ל-210 כ"ס והוצגו (ב-1984) גרסאות מיוחדות לרגל 15 שנה לטראנס אם. ב-1987 הוצג מנוע חדש 350 (5.7 ליטר) עם 210 כ"ס. בהמשך עלו ההספקים ושופרו הביצועים עם הכנסת מערכות הזרקת דלק מתקדמות יותר. השנים 1991-1992 הביאו עוד מתיחת פנים ומראה יותר חלק (ופחות טוב לטעמי) והקבריולט חזרה לליין (לראשונה מ-1969). דור רביעי 1993-2002 – שינויי עיצוב לא קטנים היו בדגם זה ומנועים החל מ-3.4 ליטר 160 כ"ס ועד 5.7 ליטר 335 כ"ס. Pontiac Firebird Trans Am 1970 Johnny Lightning
×
×
  • תוכן חדש...