Pavi

תודה! 1. איכות ההדפסה לא תקבע את עובי המוליכים, אלא האם בכלל הטונר יעבור. אם למשל משתמשים בטונר ממוחזר, במדפסות brother או בצפיפות נמוכה מדי של טונר (עניין של הגדרת המדפסת בעזרת תוכנה יעודית) - הטונר לא יקשר ללוח הנחושת בכלל או בנקודות מסויימות, תלוי במקרה. גם אם אתה עושה הכל נכון יתכנו פאשלות - בגלל זה אני מנסה לעשות הכל כמה שיותר מדוייק, כדי למזער את זה. אחרי שמעבירים את הטונר ורואים שיש נקודות שלא עברו - ניתן לעבור עליהן עם טוש sharpie. הוא לרוב נותן הגנה טובה לנחושת תחתיו. למעשה יש אנשים שמציירים את הלוח שלהם ביד בעזרת הטוש. חובבני אבל עובד. 2. אני בטוח שיש טיימרים מעולים בשוק, זה לא שאני מנסה לפתור פה בעיה. מצד שני, טיימר אנאלוגי קשה יותר לכבות (צריך לסובב ל- 0) והוא רק טיימר אחד! לטיימר שלי יש 3 תתי טיימרים עצמאיים (עוברים ביניהם בעזרת לחיצה על הדבר המסתובב וסיבוב).

מדובר בניסוי ממשק משתמש עבור טיימר בישול. רוב טיימרי הבישול מאוד לא נוחים לעבודה (או שמגיעים עם פד מלא של כפתורי מספרים). ביססתי פה ממשק מבוסס rotary encoder - כל העבודה מול הטיימר נעשית בעזרת הדבר הזה שמסובבים (מסובך יותר ממה שזה נשמע תוכנתית - בעיקר פילטורי רעש ותנועות לא מלאות). זה לא פרוייקט מסחרי כמובן - אפשר לראות את הפרוטוטייפ בתמונה המצורפת. אני מודע לגמרי לזה שממליצים לצפות את המעגל אבל טרם התארגנתי על החומר הזה. יש אסכולות בנושא שטוענות בתוקף שאין לשלב הזה משמעות. בפרוייקט הבא. החברה שמייצרת את הדפים טוענת שניתן להגיע למוליכים של 0.005" (כלומר 0.127 ממ). אין ספק שניתן למזער את הלוח הזה - בעזרת שתי שכבות ניתן להצר אותו ובעזרת רכיבי SMD (כלומר רכיבים שמונחים על הלוח ללא רגליים שנכנסות לתוכו) ניתן לצמצם עוד יותר. במסגרת העבודה שלי (תוכנת embedded) יצא לי להיות במפעל היצור שלנו דאז בטלרד, לוד. המראות היו קשים מאוד.

בעקבות עצות בפורום, קניתי מקדחה+סטנד עבור התחביב שלי של הכנת מעגלים אלקטרוניים. חשבתי שיהיה מעניין לשתף בתהליך יצירה של מעגל שכזה - למי שלא מכיר, זה די מגניב. במקרה הנ"ל מדובר במעגל עזר קטנצ'יק שמכיל תצוגת מספרים עם כל הטרנזיסטורים והנגדים שהתצוגה צריכה כדי לפעול. * מתחילים כמובן בתכנון המעגל בעזרת כלי CAD - במקרה שלי eagle. הוא די איום אבל יש לו את התמיכה הגדולה ביותר מבחינת הקהילה וזה חוסך הרבה עבודה שחורה. מתחילים בסכימה (משמאל) - בוחרים רכיבים ומחברים ביניהם בצורה לוגית. לאחר מכן לוקחים את הסכימה הלוגית ועורכים אותה על מעגל פיזי (מימין) - בוחרים איפה שמים את הרכיבים ואיך חוטי הנחושת יחברו ביניהם. בגלל שמדובר בשכבה אחת, אסור שחוטי הנחושת יחפפו - פאזל מעניין. אחרי שהמעגל מתוכנן, משכפלים אותו כמה פעמים כדי שאם משהו יתפשל בהמשך התהליך יהיו כמה העתקים. * מדפיסים את עריכת המעגל בעזרת מדפסת לייזר ביתית ורגילה ע"ג דף רגיל. * גוזרים דף מיוחד בגודל המעגלים ומדביקים על השטח המודפס. הדף המיוחד שאני משתמש בו הוא מסחרי ומיוצר עבור המטרה הזו ספציפית. יש אנשים שמשתמשים בדפי מגזין. הדף הזה פשוט קל יותר לעבודה וקונסיסטנטי יותר. * מעבירים שוב במדפסת הלייזר. עכשיו המעגלים הודפסו על הנייר המיוחד. למעשה ההדפסה הקודמת מיועדת רק ליישור הנייר המיוחד וגזירתו במידה הנכונה. * חותכים לוח מצופה נחושת (שהוא למעשה פיברגלס כזה מצופה נחושת על צד אחד בעובי כולל של 0.8ממ) למידה הנכונה. מנקים היטב עם סקוצ'ברייט וסבון כלים (מנקה מכל מיני שומנים וגם חורץ קצת את הנחושת לקשירה טובה יותר עם הטונר). מקצצים קצת את הנייר ומשאירים שוליים. * מדביקים את הנייר על הלוח, כאשר ההדפסה מוצמדת עד כמה שניתן לצד הנחושת * מחממים היטב את הנייר והלוח. יש המשתמשים במגהץ לתהליך הזה - אני משתמש במכשיר למינציה. המכשיר שומר על הטמפרטורה הנכונה (קר מדי - לא עובד, חם מדי - הטונר הופך נוזלי) ומפעיל לחץ נכון על הלוח. מה שאנחנו רוצים שיקרה זה שהטונר יגיע למצב "דביק" ויקשר לנחושת. מעבירים כמה פעמים. * משרים דקותיים במים פושרים ומקלפים. הנייר המיוחד מתנתק יפה מהלוח משאיר את כל הטונר על הנחושת. * שלב אופציונאלי זה לעטוף את הטונר בפלסטיק מיוחד. הוא יגן עליו מפני הכימיקלים שתוקפים את הנחושת בשלבים הבאים. התהליך עובד טוב גם ללא השלב הזה אבל הוא רק מגדיל סיכויי הצלחה. חותכים חתיכת נייר ירוק מיוחד ומעבירים שוב במכשיר הלמינציה מספר פעמים. * מכינים את הכימיקל המאכל - ferric chloride. מה שלמעשה עשינו זה יצרנו שכבת הגנה על הנחושת שאנחנו רוצים שתשאר. אנחנו מעוניינים להסיר את כל הנחושת החשופה. הכימיקל לא מסוכן מדי אבל הוא מכתים מאוד. * אחרי מספר דקות בהן אנחנו מנענעים את האמבט ועוברים עם ספוג על הלוח, הנחושת יורדת ונשארת רק ההדפסה שלנו מצופה בפלסטיק הירוק. * מסירים את הפלסטיק הירוק והטונר השחור מתחתיו בעזרת אצטון. יש לנו לוחות יפים ונקיים * עכשיו נשאר לנו לקדוח בתוך כל הפדים (התושבות של הרכיבים) כדי לאפשר לרגלי הרכיבים להיכנס וליצור מגע עם הנחושת בעזרת בדיל שנלחים. המקדחה היא מקדחת solid carbide בעובי 0.7ממ - הסטנד חייב להיות מאוד יציב אחרת המקדח נשבר מהר מאוד. שימו לב לפנס ה- Quark AA² גרסת ה- XP-G R5 * התוצאה! לא קדחתי באופן מושלם אבל בהחלט מספק. מוכן להרכבת רכיבים (שאמורים להגיע בדואר בימים הקרובים)

מה התקציב המקסימלי שלך? אם ה- 179 הוא פלוק החלומות שלך (לדעתי זו הפעם הראשונה בעולם שהמונח הזה נאמר), תנסה לעקוב אחרי איביי ותראה לאיזה סדר גודל מחירים ה- 179 המשומשים מגיעים. אני הפסדתי כמה מכרזים עד שזכיתי בשלי (מדובר על בידינג ברמת הסנייפינג, שאני מאוד לא אוהב). כל זאת בהנחה שאתה יכול להסתדר ללא אחריות.

לא חושב שיש לך מה לחפש באריסטוק - שים לב למחירים פה. משום מה אני זוכר שהם מכרו את ה- 115 באיזור ה- 700 ש"ח לפני כמה חודשים כשהייתי אצלם. אני דווקא מאוד מחבב את ה- 87-3 שלי שקניתי ב- 600 ש"ח כולל הכל (יחד עם כמה אביזרים שאני כנראה אציע למכירה בקרוב). בכל אופן אני דווקא מבין אותך. יש משהו אלמותי בפלוק (אולי זה איזשהו פרומון בפלסטיק הצהוב הזה).

gollu - זה לא פלוק, זה חיקוי סיני (VC99) erezfed: http://62.219.95.10/TaarifHistory -> חיפוש לפי מילה/צירוף מילים -> רב מודד -> http://62.219.95.10/TaarifHistory/TaarifList.aspx?type=3&code=3100&helek=18&perek=90&prat=30&seif=3100&pratmeches=903031003 -> גלול למטה

איפה אתה רואה ב- 30$? הכי זול שאני רואה זה 65 + 30 דולר משלוח.

ללא ספק אלאה אתכם בפרטים

לפני שנה בערך קניתי fluke 87-3 משומש מאיביי (כ- 120$ לפי מה שזכור לי). הוא נעצר במכס אבל כל מה שנדרשתי לשלם זה מע"מ. יתכן שזו החלטה של הפקידה לא לחייב אותי במכס אבל אולי זו הקטגוריה. מחיפוש בתעריפון של המכס רשום שזה פטור (חפש "רב מודד"). הצעה: קנה משומש

כמו שאתה יודע המקדחים האלה שבירים ברמה היסטרית. אני מתחיל במקדחים פשוטים - כאלה שכנראה יתכלו מהר אבל שלא יכאב לי הלב כאשר אני עושה טעות חובבנית ושובר מקדח של 60 ש"ח. החסכון פה הוא כל החלק העדין והמתכלה - בינתיים התוצאות עם הסטנד והמקדחה החדשה מצויינות. כשאתמקצע אתחיל לעבוד עם מקדחים טובים יותר. אגב: המקדחים החדשים (המשומשים קלות) שקניתי הם של union tool - חברה יפנית.

כדי לתכנן מעגל מן הסתם צריך להבין באלקטרוניקה (אלא אם כן אתה רוצה לייצר מעגלים מוכנים שאנשים מפרסמים משום מה). לגבי התהליך - זה נשמע פשוט אבל יש המון מקום לשגיאה. החלק הטריקי בשיטת הטונר טרנספר זה להעביר את הטונר על הנחושת בצורה מושלמת. אני השקעתי בנייר מיוחד (ולא סתם נייר ממגזין) ולמינטור (במקום מגהץ שלא שומר על טמפרטורה קבועה על כל המשטח) שעוזרים להגדיל בהרבה את סיכויי ההצלחה.

תושב חוזר צריך לשלם 90% מס על רכב שמביא? חשבתי שפחות.

ToMer: על רגל אחת יש שתי שיטות. בשתיהן מתחילים בתכנון המעגל ויצירה של תמונה עבור כל שכבה (בד"כ אצל חובבים זה עד שתי שכבות). toner transfer: מדפיסים את התמונה עם מדפסת לייזר על דף מיוחד (יש מסחריים ואפילו דפי מגזינים מסויימים טובים). מניחים את הדף המודפס על לוח פיברגלס (נראה לי) מצופה נחושת משני צדדיו. בעזרת מגהץ (או במקרה שלי מכשיר למינציה) מביאים את הטונר למצב דביק ולוחצים היטב. הטונר נדבק אל לוח הנחושת ובעת הקירור נקשר אליו. משרים במים ומסירים את הנייר - נשאר לוח נחושת שעליו מודפס למעשה המעגל. יש פה שלב אופציונאלי של סגירת הטונר בעזרת פלסטיק מיוחד (משהו שאני עושה אבל הרוב לא). לוקחים את הלוח ומשרים אותו בתוך ferric chloride - כימיקל ירוק שמאכל נחושת. באיזורים שיש טונר הכימיקל לא מגיע אל הנחושת וכך למעשה מסירים את הנחושת מכל המקומות מלבד מתחת לטונר. מנקים בעזרת אצטון ויש לך מעגל מודפס. בעזרת UV (לא עשיתי את זה אז זה רק מה שאני זוכר): תהליך שבו מדפיסים את התמונה על שקף וחושפים לוח מיוחד לאור UV מבעד לשקף. מתחת לדיו הלוח לא נחשף. בעזרת כימיקלים אחרים (לא יודע איזה) את החלק נחשף וכך יש הגנה על האיזור שנחשף. ממשיכים את התהליך למעלה מהחלק של ה- ferric chloride.

ירחמיאל: הסבת לי נזק כספי גדול מאוד (ראה תמונה). קניתי את הפרוקסון והמעמד שלו הרגע. קפצתי לאורי ועשינו ניסיון - בגדול התלבטתי בין המקדחה השולחנית (שעולה 1500 ש"ח) והידני+סטנד. הבאתי איתי את המקדחים ועשינו ניסיון - זה פשוט היסטרי כמה שזה מדוייק. יש מעט מאוד משחק בסטנד (אין ספק שהשולחני יציב יותר, אבל החלטתי שאני מעדיף גמישות של ידני) אבל גם בעין וגם מבחינת ההרגשה של החדירה אל תוך הלוח - אין מה להשוות עם הדרמל. עם הדרמל ממש ראית את המקדח מסתובב סביב ציר ופה הוא יציב לחלוטין. שלא לדבר בכלל על הדיוק של פעולת הורדת הידית שהיא ממש לא משהו בדרמל. את הסטנד של הדרמל אני נותן לאבא שלי (מסתבר שהוא רצה כזה אבל התקמצן). הדרמל יהיה כנראה לעבודות כבדות יותר - פח, עץ, ניסור וכד'. הפרוקסון יהיה כנראה רוב הזמן על הסטנד. מרק10: אני מבין לגמרי לגבי ניסיון וכשרון מול כלים טובים. מדובר בתחביב שלי ויש לי גם עין ויד טובים בסה"כ לאיכות. לא כיף לי לעבוד עם כלים לא טובים. קניתי בהתחלה מלחם משומש של וולר ב- 250 ש"ח מהר ציון (נעזוב רגע את העובדה שהייתי צריך לחזור 3 פעמים כדי לתקן אותו). הוא בסה"כ תפקד אבל תמיד הרגשתי שהוא לא קונסיסטנטי בתגובות שלו. קניתי מארה"ב metcal משומש וזה תענוג כל פעם שאני מחזיק אותו. אני תמיד יודע שמגבלת היכולת היא אצלי ולא אצל הכלי - ככה כשאני משתפר גם התהליך משתפר. לגבי המקדחים: הפעם קניתי משומשים. נשמע מטופש, אני יודע, אבל אני מנסה. פעם קודמת קניתי חדשים ובפירוש רשום עליהם solid carbide. לצערי המוכר שמכר אותם בזמנו (חדשים) לא מחזיק יותר מקדחים. ברור שמדובר בסיניים אבל כהתחלה הם טובים. קדחתי איתם כמה עשרות חורים בינתיים וככל שאני יודע לספר - הם עדיין חודרים כמו חמאה. בקרוב מחכים לי כמה מאות קידוחים - נראה איך ילך. חפש באיביי carbide dremel ותראה אם יש משהו מעניין. המוכר ממנו קניתי הוא jtg1969. יש לו 100% פידבק. אגב - שמעתי המלצות לא למלא את הפדים. החור באמצע עוזר למירכוז המקדח ומונע בריחה. ב- eagle גם יש סקריפט שגם יוצר מעין טבעת קטנה כזה במרכז הפד אם תרצה.

ירחמיאל - חבל שלא ידעתי על זה לפני שקניתי את הדרמל שלשום! דיברתי עם הבחור ודווקא המחירים לא הרבה יותר גבוהים: 800 ש"ח למקדחה עם ראשים מתחלפים (כמו הדרמל), 600 ש"ח למקדחה עם פוטר, 500 ש"ח לסטנד. הוא טוען שמבחינת מקדחים היא תואמת לדרמל אבל הסטנד לא יכול להחזיק דרמל. אקפוץ אליו היום או מחר (כנראה מחר) ואתרשם בעצמי. תודה רבה!

yuvk - זה נראה חביב אבל הסל"ד המינימלי שמומלץ לעבודה עם המקדחי solid carbide שנדרשים לתהליך הוא באיזור העשרות אלפים. קשה להאמים שמקדחה סינית תגיע לזה - בגלל זה יש את הדרמל (בין היתר). עתיד, אחכה שיגיב. אם לא, אפנה את תשומת ליבו בה"פ. עריכה: הא! איזה תזמון. מרק10: אני משתמש במתק"ש מלא. אומנם לא המקדחים שהמלצת עליהם (שעולים 60 ש"ח כל אחד מחולון) אלא כאלה מ- ebay, אבל זה רק לצורך השתפשפות. אתמול קניתי 20 מקדחי 0.7 מ"מ (העדפתי 0.8 אבל לא היה) ב- 80 שקל כולל משלוח. אותי מפתיע שאתה משתמש במקדחה רגילה (ראה ההערה שלי לגבי הסל"דים). אני רואה שה- wolfcraft סובל מאותה בעיה של סטנד הדרמל - מחזיק את הכלי רק בנקודה אחת, כאשר כל החלק העליון משוחרר. נראה לי שהוא יתקפד בערך כמו הסטנד של הדרמל :-\ אתה יודע האם יש איכותיים יותר (במחיר נאמר עד 500 ש"ח) ואם כן, איפה?

בעקבות התחביב שלי לייצר מעגלים מודפסים, אני מחפש פתרון טוב למעמד קידוח עבור הדרמל. קניתי את ה פרס המקורי של דרמל אבל הדבר הזה מתוכנן כל כך גרוע שאני לא מעוניין לעבוד איתו לאורך זמן (יש לו נקודת עגינה אחת בלבד, בבסיס הדרמל, בעזרת בורג פלסטיק. הדרמל יושב עקום ולא יציב - ממש לא מתאים לעבודות מדוייקות כמו מה שאני עושה). האם מישהו מכיר pressים שיכולים להחזיק דרמל או חנויות (עדיף מקובצות באיזור אחד) שאני יכול לשקול pressים לא מקוריים? המטרה היא משהו שמסוגל להחזיק את הדרמל יציב, ללא שום משחק.

לא ידעתי שהיום כבר על פיקסל שרוף אחד מותר להחזיר. אני עובד כבר כמעט חמש שנים עם דל 2405 בעל פיקסל אחד בצבע אדום קבוע. בהתחלה חשבתי שאשתגע אבל לא שמים לב לזה בכלל אחרי תקופה.

אני קניתי מטריית גולף של gustbuster - כזו עם חורים ושכבה שניה נגד רוח. כבר איתי שלוש שנים ועושה את העבודה מצויין - כשיש רוח אני מסתכל בהנאה על האנשים עם מטריות נחותות שנרטבים סביבי. לא זוכר מאיפה קניתי (יתכן מאוד שהשתמשתי במאסטופ כדי להביא) וסביר להניח שעלה כ- 150 ש"ח כולל הכל.

בחברה שאני עובד בה הרבה עובדים נאלצו לאחרונה לשלם המון כסף (בחלק מהמקרים גם אלפי שקלים) כשהחזירו רכבים לניו קופל. אנשים חוייבו מאות שקלים על דברים מגוחכים ממש. מעולם לא נתקלתי בדבר כזה למרות שהייתי עד להרבה החלפות רכבים בכמה חברות. יתכן שזו מדיניות חדשה של חברות הליסינג או שאולי החברות הקודמות ספגו את זה.

זה נכון שיש כאלה, אבל היום האופנה היא לשים כמה לדים עצמאיים מאחור הגבישים ובכך שולטים על עוצמת התאורה בכמה נקודות במסך. ככל שיש יותר לדים, כך ניתן לשלוט בדיוק רב יותר ומגיעים לקונטרסט גבוה יותר (כי אפשר ממש להגיע לשחור כמעט אמיתי).

עדכון לדורות הבאים, כמעט שנתיים אחרי המקרה. זומנתי להקראה ב- 18.12.2008 ושם הוקראו בפניי ההאשמות. כפרתי. מכיוון שמדובר בתלונת אזרח קיבלתי התייחסות שונה מאשר כאלה באולם שכפרו באותו אישום כאשר דובר בשוטר שזיהה אותם מדברים - להם פשוט נקבע לשלם את הקנס ולי נקבע דיון לאחר כשנה. נשאלתי אם אני רוצה שהשוטרת שרשמה את ההצהרה שלי תוזמן - אמרתי שלא. היום, ה- 10.1.2010 התקיים הדיון. התובע לקח אותי החוצה באחת ההפסקות ואמר שהבחור שהתלונן הוא שוטר לשעבר שזומן והגיע (היה מדובר באדם מבוגר). הוא אמר לי שבגלל עברי (עברה אחת ב- 11 שנים ללא נקודות) הוא מוכן לעשות עסקת טיעון של 500 ש"ח קנס ללא נקודות על עבירה מופחתת של נהיגה ללא שתי ידיים על ההגה או משהו בסגנון. שאלתי אותו מה יקרה אם לא אסכים ואמר שאחכה לדיון שלי (עניין של כמה שעות, למרות שזומנתי ל- 9:30) ושכנראה אוזמן שוב על מנת לקבל את הכרעת הדין. כבר נמאס לי לבזבז על זה זמן והסכמתי (מניח שיהיו אנשים שהיו לוקחים את הסיכון, אבל לי כבר לא היה כוח להתעסק עם זה). דבר מעניין נוסף - במכתב התלונה לא אוזכרה שום נהיגה בפראות ושום עקיפה - אך ורק שדיברתי בטלפון. אם כך, למה עו"ד אסף שמיר ניגש אלי לאחר שנכנס אל החוקרים ואמר "הורדתי את עניין הנהיגה הפרועה וידברו איתך רק על הטלפון"? שאלה מצויינת.

תוכל לרכוש שנאי ב- enjoystick. הם ידעו לומר לך איזה הספק צריך, אבל בכל מקרה הוא יראה משהו כזה. יעלה כ-150 ש"ח. בזמנו חיפשתי שנאי דומה (150W) ולא מצאתי זול יותר - אפילו באיזור הר ציון.

גם אני לא טרחתי להסתכל על המחיר - הפיקסיז מלווים אותי כבר כמעט 15 שנה והם חרוטים לי בכל תא בגוף. למרות זאת אני לא מצפה לגדולות - הם תמיד נראים כל כך עייפים וחסרי חשק על הבמה. מצד שני חשבתי שאתאכזב ממוריסי (מסיבות אחרות) והוא נתן הופעה ממש ממש מדהימה.

נעזוב כרגע את השאלה למה לעזאזל אתה משתמש בבורנלד C תחת דוס ולא ויזואל סטודיו (מניח שזה קשור לאיזשהו מוסד לימודי מפגר). ממליץ לקרוא באינטרנט מדריכים על עבודה עם דיבגרים - בכולם העקרון זהה. שמים ברייקפוינט איפה שרוצים שהתוכנה תעצור ומשם אפשר להריץ את התוכנה שורת C בכל פעם או פקודת אסמבלר בכל פעם (תוך כדי בחינת מצב הזכרון וכפועל יוצא מכך בחינת ערך משתני התוכנית שלך). אחרי שתבין את זה פשוט תצטרך לקרוא את הmanual של בורלנד C כדי לדעת איזה מקש עושה מה ולא להבין מזה את עקרונות השימוש בדיבגר.