COMMANDER

בקשו ממנה להציג תעודת זהות בזמן העליה לאוטובוס. צלמו אותה (את האשה וגם את תעודת הזהות). כך תהיה לכם אפשרות לפנות למשטרה עם ראיות.

מי שצריך לטפל בעובד ציבור שלא ממלא את תפקידו כיאות הוא הממונה עליו, זה יכול להיות מנכ"ל המשרד ומעליו השר הממונה ועד לראש הממשלה. לא כל מעשה או חוסר מעשה של עובד ציבור הוא בגדר רשלנות פלילית. לדוגמא מבקר המדינה בדו"ח על השריפה בכרמל מצא כי שר הפנים אלי ישי לא ביצע את תפקידו בניהול מערך הכבאות. למרות שהוטלה עליו אחריות אישית השר לא התפטר וטען כי המחדל התחיל כבר אצל קודמיו. מה שיכול לגרום לשינוי של כשלים ומחדלים במנהל ציבורי הוא מעורבות אזרחית (אקטיביזם) , עיתונות ביקורתית והתייחסות שלילית למי שסרח במילוי תפקידו. לצערי התרבות הציבורית והפוליטית במדינה רחוקה עדיין מרחק רב מן הרצוי .

הבנתי היטב את דבריו. יישום ההמלצות אינו תפקיד המבקר ולכן ההצעה של אלון לבטל את הגוף המבקר מעידה על חוסר הבנה בסיסי. הגוף הממנה את מבקר המדינה הוא הכנסת והיא זו שמקבלת את הדו"ח. הגופים המבוקרים שייכים לרשות המבצעת ובראשה הממשלה. אם מחפשים את האחראים ליישום יש לפנות לרשות המבצעת.

אתה לא טרול אבל ככל הנראה לא מכיר את תפקידו של מבקר המדינה. מציע שתקרא כאן וכאן. המשפט " הגיע הזמן שיתנו לגוף הזה סמכויות משפטיות או שיבטלו אותו" אינו מעוגן במציאות. יש למשרד המבקר סמכויות משפטיות רחבות המאפשרות לו לחקור ולקבל מידע: "גוף העומד לביקורתו של מבקר המדינה ימציא למבקר ללא דיחוי, לפי דרישתו, ידיעות, מסמכים, הסברים, וכל חומר אחר שלדעת המבקר דרושים לו לצורכי הביקורת".

משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הוא גם כתובת לכל אדם המבקש להתלונן על על משרדי הממשלה, רשויות מקומיות וגופים מוניציפליים אחרים כגון איגודי ערים ותאגידי מים וביוב, רשויות שהוקמו על פי דין (כמו המוסד לביטוח לאומי ורשות מקרקעי ישראל), מפעלים או מוסדות של המדינה, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים אחרים. כמו כן, ניתן להגיש תלונה על עובדים ונושאי משרה בגופים האמורים. מניסיוני, הפניה לנציב תלונות הציבור היא תהליך פשוט וגם אם הגוף "נטול שיניים" לכאורה, הרי שעצם הפניה של משרד המבקר לנשוא התלונה גורמת לו להתייחס למתלונן בתשומת לב רבה יותר.

אתם מעדיפים שלא תהיה ביקורת? בואו נהרוג את השליח הנושא בשורות רעות, זה ודאי ישפר את הביצועים של הגופים המבוקרים. מעמדו של מבקר המדינה נקבע בחוק יסוד והוא מדווח לכנסת. המבקר לא אמור ליישם את תיקון הליקויים ולכן למי שיש טענות לגבי עניין זה שיבוא בטענה לגופים המבוקרים ולחברי הכנסת והממשלה.

לידיעת הפורום, החבר מצא חגורה משומשת. ההתקנה בוצעה על ידי גדא

מחפש המלצה על מקום שמתקן/מחליף חגורת בטיחות פגומה. חבר לעבודה נכשל בטסט וצריך פתרון דחוף.

רון, השתלטת על שרשור שביקש לא לעשות דיון כללי על מהות המילואים ואתה ממלא אותו באופן אובססיבי, ילדותי ועילג (אגב, כותבים לכפר, מלשון כפרה ולא לחפר על תחושה). כבר הבנו את תיאוריה שלך על ההתנהלות הלקויה מוסדות המדינה אשר פוטרת אותך מחובת שירות מילואים. חפרת מספיק, הבנו כבר שאתה נושא דגל של המהפכה האזרחית הבאה. שחרר את השרשור הזה, אנחנו לא קבוצת התמיכה שלך. לא טוב לך ללכת למילואים - אל תלך. שא בגאון בתוצאות מעשיך.

לא הייתי מחליף לבולמים מתוצרת סינית עלומת שם. לבולמי זעזועים יש השפעה על בטיחות הרכב. יש חברות טובות כמו KYB או Monroe. בדוק מחירים אצל הפרסי וגם אצל היבואן.

עובדה הסטורית מעניינת: הכפר עיסוויה היה בשטח "מובלעת הר הצופים" אשר על פי הסכמי שביתת הנשק שנחתמו עם ירדן ב- 1949 נשארה בשליטת מדינת ישראל. המובלעת כללה את בניני האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה. בפועל היה הכפר עיסוויה בשליטה ירדנית. גם מתחם אוגוסטה ויקטוריה היה אמור להיות במובלעת הישראלית אבל בפועל היה בידי הירדנים עד 67.

עשה לעצמך טובה ותפסיק לקשקש ברשת. שמור את האיומים הילדותיים והאנוכיים האלה למי שבאמת רוצה לשמוע אותם. עד עכשיו הייתה לי דעה טובה על כנופיית הטיפולים השוטפים, אתה רק מקלקל.

היו לי בעבר נעליים של Bata שהיו מאוד איכותיות, אבל אינני יודע אם זה יכול להעיד על כל המוצרים של החברה.

השינוי צריך להתחיל בהתנהגות של ההורים. לכן אני חוזר לשאלתי הראשונה לפות"ש - האם ההורים מוכנים [ומסוגלים] לבצע שינוי בהתנהגותם כלפי הבן? לכל המתלהמים "לזרוק אותו מהבית" "להזמין לו משטרה" - זה עוזר כמו צעקות מהטריבונה לשחקני כדורגל.

אני מציע להתקשר למכון אדלר ולבקש המלצה על מטפל מתאים. אני מציע שההורים יפנו בתחילה לטיפול ללא הבן ( סביר שגם לא ירצה לשתף פעולה עם טיפול ). יש כמה גישות טיפולית לילדים סוררים. חלקן מאוד אגרסיביות ושנויות במחלוקת. אני חסיד של הגישה האמריקנית אבל צריך לראות מה יתאים למשפחה הספציפית.

השינוי יכול לבוא רק מתוך הבנה של ההורים שהכניעה שלהם לכל רצון של הבחור גורמת בסופו של דבר ולאורך זמן נזק רב יותר. אחד העקרונות החינוכיים הוא שלכל מעשה יש תוצאה. אם הם מחפים על הבחור ונושאים בתוצאות מעשיו במקומו ( לדוגמא: משלמים את עלות הנזק שגרם בתאונה, מבלי שהוא נושא בעלות הכספית אפילו אם חלקית או מוגדרת כהלואה שעליו לפרוע). אחד הכלים שיש להורים הוא שליטה במימון שהם נותנים לו שחלקו ודאי מופנה לרכש סמים. אבל שימוש בכלי זה צריך להיות בתיאום והסכמה בין ההורים ומתוך עמידה מוצקה נגד מניפולציות צפויות של הבחור. מבחינתו כל שינוי יהיה "הרעת תנאים" של החוזה הבלתי כתוב. סביר להניח כי הם יזדקקו ליעוץ מקצועי, כי שינוי כזה בהתנהגות לא "טבעי" להם. יש לי 3 ילדים בוגרים .

פות"ש, האם ההורים של הבחור ביקשו ממך להתערב? אם לא, הבעיה היא של ההורים ולא של קרובי משפחה מודאגים. הרי ברור כי הבעיה היא במערכת יחסים ארוכת שנים. כמו שציינת, המשפחה היא בעלת אמצעים ולכן עניין עלות הדלק של הרכב אינה הנושא החשוב. הבעיה היא שהילד גדל להיות חסר גבולות. אם היה מדובר באדם צעיר יותר הייתי מציע להורים ללכת ליעוץ הורי ( אני חסיד של שיטת אדלר ), מכיון שהוא כבר חמור גדול, הוריו צריכים רק לנסות למנוע ממנו להתדרדר. נקודת האור היא שלמרות מצבו הוא משרת בצבא, כלומר מצליח לקבל סמכות חיצונית ממסגרת ברמה כלשהיא. יש לקוות שבשלב כלשהו הבחור יתאפס, ישלים את השכלתו ויבנה את חייו בצורה חיובית. אם ההורים רוצים לשנות את המצב הם צריכים להחליט מה הם הגבולות שלהם. רק כאשר יקבלו החלטה שהם רוצים לשנות את תגובותיהם יש להם סיכוי להשפיע על הבחור.

תביעה כנגד ביטוח חיים? האם כוונתך לביטוח תאונות אישיות או לביטוח אבדן הכנסה? כמובן שזה תלוי בפוליסת הביטוח ובמגבלה הרפואית. ההתיישנות על תביעות נזקי גוף היא 7 שנים ולרוב לא כדאי להגיש תביעה בטרם ניתן להוכיח נזק קבוע.

האם כשהגיעה לטיפול רפואי דיווחה על פציעה כתוצאה מתאונת דרכים? החוק מחייב דיווח למשטרה על תאונת דרכים עם נפגעים. חשוב למסור גרסה זהה לחברת הביטוח ולמשטרה על נסיבות התאונה. אולי לא רלוונטי לאמו של פות"ש, אם התאונה התרחשה בדרך חזרה ממקום עבודה - התאונה יכולה להיות מסווגת כתאונת עבודה.

לפי הברק בחלק המרכזי - הגעת כבר עד מתכת חשופה ולכן אתה צריך לצבוע בצבע יסוד (פריימר). תעבוד בעדינות. אם רק הלכה בצבע שלך פגועה, אל תגיע אפילו עד שכבת הפריימר. עיקר העבודה בצביעה היא הכנת פני השטח. צריך לפעמים לבצע שפשוף עדין בין שכבת צבע היסוד לצבע העליון. הצביעה באירוסול (מיכל) אינה אידיאלית. בכל מקרה צריך לנער את המיכל היטב לפני הצביעה. מרחק ריסוס גדול מדי גורם לצבע להתייבש לפני הפגיעה במשטח ולכן המרקם יוצא גרגרי. ריסוס ממרחק קצר מדי יגרום לנזילות. ייבוש לא טוב ולחות יגרמו למראה "קליפת תפוז".

ספציפית לגבי סופרלנד, כתוב באתר שלהם כך: בעלי כלי ירייה יידרשו בהצגת רישוי מתאים. הכניסה למתקנים עם נשק-אסורה!

יש מוסדות ואתרים רבים שלא מאפשרים כניסה עם נשק. רשימה חלקית: נמלי תעופה, מגרשי כדורגל וכדורסל, אתרי מופעים פומביים, משרדים ממשלתיים, אתרים קדושים (הגנים הבאהיים, למשל), בתי משפט, מועדונים, מוסדות השכלה גבוהה, ועוד. בחלקם יש אפשרות מסודרת להפקיד את הנשק, אבל יש גם כאלה בהם אין אפשרות כזו.

בדוק בהתאחדות הקליעה. אם איני טועה אתה צריך להצטרף לאחת מאגודות הספורט. אולי זה רק כדי להשתתף בתחרויות.

ירי מעשי ירי "רגיל" למטרת נייר עם מדריך ייתן לך יסודות של שימוש בנשק (אחיזה, כוון, לחיצה על ההדק, תפעול, בטיחות) , אבל הוא מתבצע לרוב במצב סטטי ובטווח קבוע. כשתתחיל לירות, תראה בעצמך מה רמת הירי שלך, וכיצד תוכל לשפר אותה באמצעות אימונים. ירי של 50 כדור פעם ב-3 שנים אינו מספיק לבנייה של יורה טוב. בירי מעשי, שיש להתייחס אלי כענף ספורט ולא כקורס מבצעי, יש אלמנטים המדמים מצבים מבצעיים (למרות שאף מטרה לא יורה עליך בחזרה ) נוסף לתרגול הירי לחץ זמן, תנועה, מטרות המדמות אזרחים תמימים או בני ערובה, מטרות נעות ונייחות בגדלים ובטווחים משתנים, פרטים ארכיטקטוניים (קירות חלונות דלתות) ואביזרים, מגבלות כמות תחמושת, מגבלות ירי (למשל ירי ביד חלשה בלבד) ועוד כיד הדמיון של יוצרי התרגילים. אני ממליץ לכל אוחז נשק לעשות קורס ירי מעשי, גם אם לא ימשיך לעסוק בתחום באופן קבוע.