כשמרכיבים משהו, לא משנה מה, שאמור לבצע פעולה מסויימת החלקים לא יושבים ב100% בסוף ההרכבה.
ולמעשה, ככל שהמכשיר מיועד "לעבוד" קשה יותר (לדוגמא- מנוע ומכלולי רכב) ומורכב מיותר חלקים כך יש יותר חשיבות להתאמת המכלולים השונים והחלקים שמרכיבים אותם לעבודה משותפת, עד לרמת מאית המ"מ (במנועי מטוסים, לדוגמא- עד לרמת המיקרון).
ולשם כך ההרצה נועדה- לתת לרכב החדש הזדמנות לעמוד בתנאים שונים בעומסים שונים לפרקי זמן שונים לעבוד ביחד כך שכל חלק יסתדר טוב במקומו, מה שיגרום לכל המכלולים לעבוד בצורה אופטימלית. העברת הילוכים חלקה יותר, ביצועים טובים יותר וגם צריכת דלק יעילה יותר.
אז מה מיוחד במנועים המודרניים שגורם להם להיות מוכנים לעבודה ללא צורך בהרצה? (חברים קנו עכשיו רכב חדש מהחברה ואמרו להם מפורשות לעשות הרצה)
האם הריצו אותם כבר במפעל? ומה עם ההתאמה לשאר המכלולים?
נ.ב
לא משנה כמה ניסיתי לעבוד על הניסוח של ההודעה זה עדיין יצא מתריס, זו לא הכוונה. אני סטודנט להנדסת מכונות וכתבתי מה שאני מבין, ומעניין אותי למה זה לא נכון.