Guy_25

שיניתי וזה עשה לי מסך שחור. עשיתי רסטור לסנאפשוט שהגדרתי בשנייה שלאחר ההתקנה של האובונטו ושיניתי את מה שאמרת ועכשיו זה עובד ! למזלי עוד לא הספקתי לעשות כלום בלינוקס אז לא אכפת לי ההגדרות שנמחקו, העיקר שעכשיו יש לי את האיקון. תודה רבה תומר!!

אופיר, תודה רבה על הקישורים אני כבר מתחיל לחרוש אותם. תומר, נראה לי שהגענו לשורש הבעייה. אין לי אפשרות לסמן V בתיבה שציינת, היא אפורה ולא נגישה.

כן זה vmware והותקנו vmware tools זה שחפרתי על זה כל כך הרבה זה רק בגלל שאין לי מושג על לינוקס בכלל. אתמול זו הפעם הראשונה בחיים שלי שראיתי את זה בכלל. יכול להיות שיש לזה פיתרון ממש פשוט שאני פשוט לא מודע אליו, בגלל זה כתבתי את הדברים שכבר ביצעתי. למקרה שלא עשיתי משהו ממש ממש בסיסי שאני לא מכיר (ואני לא מכיר כלום)

צעצועי מין.. (מי הימר? מי זכה? אחוזים אלי בבקשה)

מגובבים יקרים שיודעים דבר או שניים בלינוקס- כנסו שנייה לשרשור שפתחתי

8.1 ברור שאפשר לחזור לווינדוס עצמו ולקבל אינדיקציה למצב הסוללה. אבל אני רוצה לסדר את זה בלינוקס עצמו. ובנוסף לזה, בזבזתי על זה כבר יותר מידי זמן אתמול והיום וזה כבר נהיה אישי, אני לא אתן לו לנצח.

אז התקנתי אובונטו על מכונה וירטואלית בלפטופ שלי. מבסוט מההתקנה החדשה ומההתעסקות על מערכת ההפעלה הזריזה, פניתי לבדוק את מצב הטעינה של הלפטופ לפני שיקרה הגרוע מכל ויכבה לי המחשב לפני שאני מסיים את הפרק החדש של משחקי הכס. ומה אני מגלה? אין שום אייקון סטטוס למצב הסוללה. גיגלתי וגיגלתי ומצאתי שלא מעט אנשים התלוננו על הבעייה הזו והם קיבלו מספר פתרונות. אף לא אחד מהם עבד בשבילי. אז מה עשיתי עד כה: 1) התחלתי מהפשוט- נכנסתי להגדרות של הUnity ווידאתי שאכן מוגדר שסמל הסוללה יופיע תמיד. 2) הקלדתי בטרמינל את הפקודה שמציגה את רשימת settings-daemon ווידאתי את הפקודה plugins.power active true ולא false 3) פניתי להוריד תוכנה שנקראת battery status אך לא משנה מה עשיתי, הוא לא הצליח למצוא להורדה חלק מהקבצים ולכן ההתקנה נכשלה כל פעם 4) הגעתי למסקנה שמרוקאי חנון זה דבר שנועד לכשלון 5) פניתי לפורום רכב בבקשה לעזרה בלינוקס

יש לי הרבה מה להגיד על הנושא אבל תנו לי לעבור את היום הזה בשקט. נשמור את הדיון לפעם אחרת

אין שום בלאגן. סך הכל מנסים להתיש אותך ולהעביר 14 יום

כן בלילה המשכתי לגגל מושגים ולשוטט בפורומים של ציוד היקפי והבנתי שכדאי לוותר על ה5.1. בשבוע הקרוב אקפוץ לTMS לקנות את ה4C (יש לי KSP מטר מהבית, אבל לא סומך עליהם)

נשמע לי יותר כמו ילדים משועממים ממשהו לאומני

ה6C כנראה באמת טוב אך 650 שקלים זה לא מחיר שאני מוכן להוציא על רמקולים למחשב. מה עם אלו שהעליתי כאן? במיוחד לעומת ה4C שנכון לעכשיו הוא העדיפות הראשונה שלי. 5.1 ערוצים נשמע לי מגניב בתיאוריה אבל נראה לי שלא יצא לי להנות מזה בשימושים שלי. אני צודק? 2 ערוצים מספיק?

תודה רבה לכל המגיבים! הצצתי קצת באתר של KSP וגיגלתי קצת מושגים במטרה להבין את הנתונים של כל אחד. אז הבנתי פחות או יותר מה אני רוצה, אך עדיין רחוק מלהתחיל לעשות השוואות ולאמוד את השווי הכספי של ההבדלים ובנוסף אני רוצה להדגיש שאני מוכן למתוח את התקציב מעט אם יהיה משהו שיהווה קפיצה משמעותית בנתונים. אז למועמדים: http://ksp.co.il/?uin=15339 http://ksp.co.il/?uin=15348 אלה ההתלבטויות שלי ביחד עם ה4C שהומלץ כאן. את הX16 לא מצאתי שם יש הבדלים משמעותיים? זה בעיקר לסרטים ומוסיקה, משחקים לא.

באוונגרד אכן יש משהו דומה, זה נקרא חלת בצל. זה גוש ענק של בצל טבול בבלילה של בירה ומטוגן בשמן עמוק ההבדל הוא בבלילה ובחוסר העיצוב של מה שמגישים באוונגרד

שכנעתם אותי. יש הבדלי מחיר משמעותיים במחיר בין הדיוטי פרי לKSP? או שכבר אפשר ללכת לקנות?

יש לי רמקולים ישנים מאוד שהגיעו לסוף השירות שלהם אצלי ואני מחפש חדשים. המחשב מחובר לטלוויזיה וכל מה שאני רואה (סדרות/סרטים) מתבצע על הטלוויזיה. בתור סטודנט למדעי המחשב אני רוב היום נמצא על המחשב ועובד ובמקביל שומע מוסיקה, לכן הרמקולים מאוד חשובים לי. אך לצערי אני לא מבין כלום ברמקולים ואוזניות ושמע באופן כללי לכן פונה אליכם. התקציב לא מטורף, הייתי אומר עד 400 (ניתן לחרוג אם אני נמצא על איזשהו גבול משמעותי בין זבל לאיכות) המערכת שאני מחפש היא משהו להניח על השולחן ואולי לתלות מהצדדים של הטלוויזיה, בכל אופן לא לפיזור ברחבי החדר. אני טס בקרוב אז גם קנייה בדיוטי פרי אפשרית מבחינתי

הם נפגעו מזה שערכו/מחקו להם את ההודעות (אין לי מושג אם בצדק או לא, לא הספקתי לקרוא את ההודעות המקוריות) ועכשיו הן ברוגז עם הגיבוב ולא מדברות איתנו

בעיקר חוסר נוחות ורצון לברוח מהשיחה. איך הגוף שלו היה? האם הרגליים בצורה נוחה מתחת לשולחן או רגליים חצי מחוץ לשולחן בתנוחה של "מוכן לקום"? האם גוף נינוח או גוף קפוא עם שרירים מתוחים? השיחה לא הייתה נעימה בשבילו זה ברור, השאלה היא מה הוא רצה לעשות עם חוסר הנעימות הזה. האם לקום וללכת או להישאר ולפתור את העניין? כתבת שהוא אדם כוחני, אנשים כאלה רגילים לפתור עניינים לא בשיחה קולחת ובוגרת אלא בויכוח / הרמת קול / הפגנת כח וניסיון לרמוס את האדם שמולם. אתה אומר שהשיחה התקדמה לטובתך, אז כנראה שהוא פשוט הרגיש שהוא איבד את השליטה בשיחה ונכנס למקום שלא מוכר לו ולכן החוסר נוחות. אם חיפשת פשוט להעמיד אותו במקום ו"לנצח" אותו אז לפי התיאור שלך נראה שהצלחת (שים לב, לפי התיאור שלך. יכול להיות שהוא ראה את הסיטואציה בצורה שונה. זה דוקא נפוץ אצל אנשים כוחניים שקשה להם להודות שמישהו "התעלה" עליהם בסיטואציה של ראש בראש). אם חיפשת לקיים דו שיח פרודוקטיבי שישפר את היחסים להבא אז זה נראה שדי נכשלת (כנראה שלא באשמתך, אבל אין לי מספיק מידע לא עליך ולא עליו ולא על הסיטואציה בשביל לנחש את זה). זה עניין של להבין מי עומד מולך ומה צריך בשביל להגיע אליו מבלי שהוא ירים את המגננות שלו, מה שיוביל לדו-שיח עקר

שוב מקשרים את השיחה לקקי איכשהו. זה חוק טבע, תן לשיחה בין גברים מספיק זמן ותמיד היא תתגלגל איכשהו לקקי

מזל טוב!

חבר'ה, שביתת הדואר נגמרה סוף סוף, הישיבה חסרת המעש בבית שלהם נגמרה! עכשיו הם יכולים לחזור לישיבה ללא מעש בתוך הסניף הקרוב לביתך

אני עם סיויק 2001 ועושה 1 ל14 בלי להתאמץ בכלל (למען ההגינות אני אוסיף שאני ממש שונא מזגן ומדליק אותו רק בימים חמים במיוחד)

קראתי שוב את התגובה שלי, הניסוח שלי באמת לקוי. התכוונתי להגיד בדיוק את מה שאתה אומר. אם החייל אכן היה שותק ולא מגיב אז החבר לא היה צריך להגיע וממשיך במה שהוא לא עשה שם בצד. מניתוח שפת הגוף התוקפנית שלו והעובדה שהוא חמוש באגרופן, נשאר לי רק להניח שהוא רק חילק שם ארטיקים לילדים קטנים ביום החם הזה. (שגם הם בתורם בוודאי היו שם רק לצרכי התנדבות קהילתית). החבר הגיע לעזרת החבר בגלל שאותו חייל "העז" ברוב חוצפתו לא להישאר אדיש להתגרות מכוונת כלפיו. אני מסכים איתך במאת האחוזים מההתחלה, אך לא מסוגל שלא להרחיב כל פעם. זה נושא ממש ממש רגיש אצלי והסיטואציות האלה מרתיחות אותי מבפנים בכל פעם מחדש

ליאור, למה הפוך? אתה אומר בדיוק את מה שאני אמרתי או לפחות מה שהתכוונתי להגיד: מתגרים בחייל ומצפים שהוא לא יגיב, בגלל זה הילד שם לבד מול החייל והמצלמות. רואים שהחייל לא מבליג ואפילו דוחף חזרה ומייד מגיע עוד ילד לתפארת פלסטין עם אגרופן וכוונות חיוביות. המקרה נגמר בצורה אידיאלית (בלי פצוע אחד אפילו, לא החייל ולא ילד ערבי) רק בגלל שהחייל היה אסרטיבי ותקיף בדיוק במידה הנכונה. אם לא היה דורך הייתה מתפתח שם משהו נורא לדעתי. אם היה עושה משהו מעבר לדריכה הרי שהפעיל כח מוגזם (עובדה, הדריכה של הנשק הספיקה בשביל להשיג שליטה במקרה) דרך אגב, אני במקומו לא הייתי מרגיש שדריכה בלבד הייתה מצילה אותי. הייתי גם משחרר איזו קת (בשום פנים ואופן לא יורה, זו סיטואציה שברור שלא מסכנת חיים). בגלל זה אני מסיר בפניו את הכובע, הוא השיג שליטה ללא נזק בכלל ולדעתי השתמש בדיוק במידת התקיפות הדרושה מבלי לגרום נזק / עבירה על הנחייה צה"לית כלשהי בנוגע להיתקלות עם האוכלוסייה המקומית

באמת שלא אני מאלה שמעולם לא ראו וחיפשו את התמונה lemon party או blue waffle או הסרטון 2 גירלס וואן.. (אתם יודעים את ההמשך)