בצהרי יום אביבי זה נפתחתי, ואיזו פתיחה זאת היתה...
התאונה הראשונה בחיי הגיעה, ולעזאזל עם איזה אוטו ובאיזה נסיעה.
מה רצה הבן אדם, קצת לתת למכונה לשתות 99 אוקטן ולחזור מנהלתית לבית. כנראה שלא...
בחזרה מתחנת סונול גלילות לכיוון הבסיס מייד לאחר הגשר *תוך כדי נסיעה מנהלתית* ב-50 קמ"ש מסכנים, עיקול שמאלה, כביש רותח, אבן על הכביש, קצת חול, תת-היגוי, מדרכה והנה זה בא (אפילו חרוזים)....
עוד הייתי יחסית שמח כי המכה לא הרגישה חזקה במיוחד (כולה טיפסתי על מדרכה, על הצד), אני יורד לבדוק.... הצ'ארג'קולר לא נפגע... הדופק יורד קצת. מסתכל מתחת לרכב, אין נזילות אבל יברך אלוהים את OMP והסטראט התחתון שעליו יושב הרכב, אם לא הוא אפשר היה להגיד ביי ביי לקארטר... הדופק עולה, לוקח צעד אחורה ואז זה מגיע, גלגל שמאל מקסימום לשמאל, גלגל ימין מקסימום לימין , הרכב פתח גלגלים יותר מאשר WHITE TRASH אחרי שכל נבחרת הפוטבול עלתה עליה. כאן נמחק החיוך.
טלפון לאמבולנס ושי מגיע, איך אפשר להעלות אותה (וואחד סיפור של 50 דקות), בני מגיע, מצליחים להעלות אותה. מורידים בבית חולים במושבת התימנים.
בודקים נזקים :
גלגל SPEEDLINE 1.9 לבן סדוק ומת, מורד לאחר כבוד.... ומתחתיו מתגלה דבר שגורם לבני להגיד "... כבר 10 שנים שאני מטפל בפיז'ו, את זה עוד לא ראיתי...".
נאבה שבורה.
משולש שבור
ציריה שבורה ב-2 נקודות
צינור שמן בלם קרוע, קאליפר תקוע על הדיסק
קוני צהוב גמור
סטראט תחתון עקום
YOKO 520 משופשף
בשלב זה בני עובר לפטישים בשביל לפרק את החלקים (אוף זה כואב...) בתמיכה מורלית שלי....
כל זה בנסיעה רגועה על 50.... יום אחרי שהלביאה תתאושש אני מפקיד את עצמי אצל ראם או פרדי, בינתיים לא עשיתי את זה כי רציתי להתרגל לרכב (לא למגבלות אלא לקלאץ', למתלים, למנוע...) .
כל הרכב בונבון חוץ מרכיבי גלגל ימין קדמי, נראה כאילו הכל תקין ללא פגיעות שלדה/פח/פלסטיקה.
כן, אני יודע, בדיעבד כנראה (כנראה... בטוח ) נסעתי מהר יחסית לתנאי הדרך (אבל לא לפי חוקי מדינת ישראל ). טעויות קורות וזאת היתה טעות שיכלה להמנע ע"י תכנון נכון של הנסיעה ופעולה נכונה של גז/ברקס/הגה .