thebaron

אני יכול להעיד מהתרשמות של יומיים עם הרכב: מכונית מאד נעימה לנהיגה. תנוחת הישיבה - כאמור -גבוהה, אתה מרגיש קצת כמו בג'יפון. זה יתרון למבוגרים, מבחינת כניסה ויציאה מן המכונית. מבחינת נוחות ואחיזת כביש - בהחלט סביר, ויספק את ההורים שלך. גם תא המטען מספק ביחס למכונית האצ'באק, ובאחד הדגמים, ניתן להגדלה ע"י הזזת הספסל האחורי קדימה. האבזור מספק, רק שלדעתי אין בקרת יציבות - קצת חבל - אבל תבדוק את העניין. הרכב מיוצר באנגליה ולא ביפן, אבל כמו אצל ניסן בדרך כלל - לא צפויות בעיות אמינות מיוחדות. לגבי עיצוב חיצוני - אני אהבתי. לא כולם אוהבים, בייחוד לא הישראלי המצוי שמעדיף מכונית בעיצוב סדאן שלוש קופסאות. זאת חוות דעתי - אבל עדיף כמובן לשמוע ממישהו שנוהג על הרכב כבר שנה או שנתיים.

OK הסתיים הסיפור! קפצתי לפירוקיה "בירגר" בנס ציונה. מדיד השמן-מנוע של הגראן מוב זהה לחלוטין לזה של דגם האפלאואז. בקיצור, קניתי מדיד של רכב מפירוק, ב-100 שקל. כמעט חצי ממחיר מדיד שמן חדש, בסופו של דבר.

...גם אני ממליץ על דיטסו סיריון. עונה על כל דרישותיך. ולגבי סחירות: אני לא יודע מה יהיה בעוד שנתיים-שלוש, אבל דייהטסו כמעט תמיד אמינות, וסחירות. הסיריון גם חסכונית בדלק ברמה סבירה. הייתה לי סיריון 2006 חדשה במשך שנתיים וחצי. פרטית, יפה, 45 אלף ק"מ. משהו לגבי עד כמה היא מבוקשת (בעיקר אם היא פרטית, שמורה, ומטופלת): מכרתי אותה למחרת הפרסום במחיר מחירון - ואגב, מבול הטלפונים אילץ אותי להוריד המודעה לאחר שעתיים מהתחלת פרסומה...

ראשית כל, לאחר הנחה, המוסך המרכזי דורש 179 ש"ח כולל מע"מ למדיד חדש. מצד שני, בפירוקיה דורשים 100 ש"ח. המחיר של זה המשומש נראה סביר - אני צריך לבדוק אם זה המדיד המתאים לי.

מישהו? תגובה?

כבר כתבו על דברים די דומים ובכל זאת - רציתי לשמוע חוות דעת של הגולשים. בבדיקת שמן שגרתית, נשברה ידית המדיד שמן של המנוע (דייהטסו גראן מוב מנוע 1500). הידית עשויה גומי או פלסטיק. את המדיד מתכת עצמו ניתן להוציא עם שפיץ-פלייר. האם ניתן להשאיר זאת כך? האם יש סכנה כלשהי בנסיעה עם מדיד כזה? ראוי לציין, מדיד מקורי עולה כ-231 ש"ח (כולל מע"מ) ולא ממש מתאים לי להוציא עכשיו כסף...

ממליץ לך מאד על דייהטסו גראן מוב. יש לי את הרכב כבר שמונה חודשים (מנוע 1500 סמק), ואני מבסוט מאד. גם אנחנו משפחה עם ילדה אחת. זהו רכב אידיאלי למשפחות, אמין מאד ועם מרווח פנימי נאה ותא מטען ענק, וביצועים טובים לנסיעות שהזכרת. יש להשיג אוטומטי או ידני. שלי מודל 1997 אוטומטי, קניתי ב-19 אלף שקל. אפשר לרכוש אפילו זול יותר ושנתון טוב יותר, אם המדובר בדגם ידני.

ראשית כל, מברוק על כך שאתה נוסע ברכב חמוד ונדיר (אם כי אתמול, ראיתי ליד ביתי בראשל"צ רכב כזה)... אגב, האם יש לך מזגן ברכב? האם אתה מצליח לנסוע בקלות בכבישים בינעירוניים? שאלה נוספת שרלוונטית למכוניתך - האם יש לך ברכב הצתה אלקטרונית או פלטינה? כי אולי הגמגומים קשורים דווקא להצתה ולא לקרבורטור.

קסדה Arai דגם Quart NR-3 בת חמש, נראית כמו חדשה. מידה S -מתאים לגברים ולנשים. הייתה בשימוש מספר חודשים בלבד, אין סריטה אחת על המשקף. נמכרת עם נרתיק בד מקורי. מחיר נדרש: 1100 שקל. אני גר בראשון לציון.

אמנם קצת פינטזתי להיות בעלים של רכב מיוחד שאינו פופולארי - כלומר להיות שונה מהעדר (ואגב, ברשותי דייהטסו גראן מוב - בהחלט רכב נהדר, ולא נפוץ בכבישים!) אבל, בסיכומו של דבר, נראה לי שאני ארד מהרפתקאת הדייהטסו קורה הזאת...

אז יצאתי מבולבל...עדיין מתלבט בין רכב לקטנוע...

לא, לא, שום אספנות כרגע... בדקתי באתרי מכירות: אפשר ב-4,000 שקל ואולי קצת יותר לקנות יופי של יפנית קטנה ואמינה עם מזגן משנתונים 1992-1994. כלומר: רק צריך אישור בלמים, ולא פעמיים טסט בשנה.

כמו שכתבתי קודם, רכב קטן שכזה אמור להיות עבורי רק רכב להתניידות לעבודה. בנוסף, יש לנו רכב משפחתי מודרני וחזק שמשרת את אשתי והילדה. כלומר: אני לא מתכוון לנסוע עם היפנית הקטנה (במידה ואקנה...) לטיול בצפון...

לא הבנתי מה הקשר? ובכלל - רוב היפניות במחיר הנ"ל, מצוידות במזגן. כמובן שלא אקנה מכונית ללא מזגן, או שהמזגן בה אינו תקין.

צריך לומר שוב: הרכב יהיה רק כלי תעבורה הלוך ושוב עבורי. (כאמור, ראשל"צ-ת"א וחוזר חלילה, ומדי פעם אולי סידורים עירוניים) . הבת שלי נוסעת עם הרכב שנמצא אצל אשתי. אבל לא הבנתי: מן הסתם, בטיחות, יש יותר במכונית מאשר בקטנוע.

עם כל הכבוד לחיפושית ולאחזקתה הזולה, אני לא מוכן להתבשל בחום 50 מעלות בימי הקיץ ( 40 מעלות בחוץ, ועוד חום שנפלט לתוך תא הנוסעים...)

נכון, אבל רבים מאיתנו דו-שימושיים...או יותר נכון, מתעניינים בשני העולמות (הכוונה לדו-גלגלי ולמכוניות, כמובן...) מבחינתי, כמו שציינתי, רכבתי שנים רבות על אופנועים וקטנועים. זה לא שאני לא מכיר את הסיפור. אבל היום, אני איש משפחה, והמיתון נושף בעורף..הסיפור לפיכך הוא כלכלי נטו.

אני נוטה לקבל את דעתך. למרות שאני פשוט מת על מכוניות מיני. אני יודע - לעיתים הסטייה והרגש גוברים על ההגיון... ככל הנראה אתמקד ביפנית 1000 סמ"ק שלושה צילינדר גדולה יותר מהקורה ( כלומר: שרייד, סוויפט, ג'סטי) עם עדיפות לגיר ידני. מי נראית לך מבין שלושתן? והאם אוטומטית תיגרום לצריכת דלק מפוקפקת? צריך לומר: בשנת 1992 היה לאבא שלי ג'סטי 1200 חדשה. דווקא אהבתי את הרכב. אבל...היא הייתה אוטומטית, וכיום ממש לא מומלץ להתקרב לגיר הרציף המתפרק שלה. סוזוקי סוויפט? היה לפני שנים, להורים של אשתי. מאד אהבתי. רכב זריז ואמין. יפהפיה אמיתית בגרסת ה-3 דלתות (ואותה אני מעדיף...) האמת, שאני מחזיק במכונית דייהטסו, והיו לי כבר שתיים לפניה, אז כחובב המותג הנהדר, אני הכי הכי מעדיף את השרייד.

עוד מישהו? מה דעתכם על הסוגייה?

...אולי צריך לציין שזה לא הרכב הראשי במשפחה. אשתי מתניידת עם רכב משפחתי מרווח, ועימו גם לוקחת את הילדה. הרכב הקטן והזול אמור לשרת רק אותי.

אנא עזרו לי בהתלבטות, שקשורה גם לנוחות, וגם לקטע כלכלי. הדרישות: נסיעה לת"א-ראשל"צ כל יום, הלוך וחזור ( סה"כ 42 ק"מ בערך). האמצעי: הכי חסכוני שאפשר. מוכן להוציא עד 4,000 ש"ח על כלי רכב יפני קטן (ג'אסטי / סוויפט / שרייד), לא כולל תיקונים. רצוי להדגיש, שיש לי רישיון נהיגה 18 שנים על אופנוע כבד, והיו בעברי לא מעט קטנועים, אופנועים. יתרונות לקטנוע: 25 דקות נסיעה לכל כיוון, חנייה בשפע, יחסית חסכוני בדלק ( הכוונה לקטנוע 125 ועד 200 סמ"ק), אחזקה זולה, באופן כללי. חסרונות לקטנוע: ביטח מאד יקר!! קסדה, ציוד, רוח, אבק, חמסין בקיץ, גשם על הראש בחורף...ולא פחות בעייתי: סכנת החלקה או תאונה... - - - - - - לעומת - - - - - - - יתרונות לרכב: ראשית כל, הרבה יותר בטיחותי מקטנוע! ואל תטיפו עכשיו על כך שאין כריות אוויר, ABS וכו'...נהנים ממזגן בקיץ, חימום בחורף, נוחות בנסיעה, שומעים רדיו. ביטוח זול (יחסית לקטנוע ), ויתרון נוסף: גם אשתי וגם הילדה יכולים להצטרף, לנסיעות מדי פעם, נניח סידורים בעיר. חסרונות לרכב: להיתקע פעמיים ביום בערך שעה לכל כיוון...ובסביבת מקום העבודה אין חנייה...צריך למצוא מקום וללכת כמה דקות ברגל...אחזקה ודלק קצת יותר יקרים משל קטנוע... אז...מה דעתכם??

יש הגיון בכל מי שנותן לי כאן עצות כנגד הרכב הזה... הצרה, שיש לי סריטה עמוקה: אני מטורף על מכוניות מיני, ובמיוחד על מכוניות מיני יפניות (סובארו רקס, דייהטסו קורה, סוזוקי אלטו) שהן נדירות במחוזותינו - ולא בגלל שהן לא הגיוניות - דווקא אלה המכוניות שהכי מתאימות לישראל, מכל הבחינות!!

1) נכון, זה גיר 3 הילוכים. אבל, האם העובדה שהמנוע בנפח זעיר של 846 סמ"ק, לא תאפשר לרכב להיות חסכוני כמו מנוע 1,000 סמ"ק גיר ידני של ג'סטי / סוויפט / שרייד, ואולי אפילו יותר חסכוני? 2) הזרקת דלק? בוודאי ששמעתי. אבל, ב-3,000 - 4,000 שקל, אין כמעט מכוניות כאלו. יש ג'סטי בודדות, בשנתונים 1993/1994 עם הזרקה.

ראשית תודה על הכוונה! ולגבי הדבר השני: מדוע מנוע קטן לא יהיה חסכוני? האם 846 סמ"ק 3 צילינדר לא יהיה חסכוני? עם מרכב 700 ק"ג ונוסע אחד? נכון, יש גיר אוטומטי, ועדיין...

יש מצב שאתה סורק את הכתבה? ...זרקתי כבר מזמן את ערימות מגזיני הרכב הישנים שהיו לי.