garicho

אין כמו ג׳ון אוליבר כדי לבאר נושא סבוך:

כמו שנאמר

כי אם לא תשלם מיסים וביטוח לאומי יבואו מס הכנסה ויגרמו לך לשלם. המדינה זה לא אני ואתה. המדינה זה המנגנון - וההנחה שהמנגנון ממשיך להתקיים לנצח בצורה כזאת או אחרת...

יש לך ערוצים מיסונרים שמשדרים בישראל עוד משנות ה-80. פשוט לאף אחד לא היה אכפת (כולל לצופים שלהם, אגב, שאפשר לספור אותם במקרה הטוב על יד של חייל הנדסה קרבית).

דווקא לפי אנליזה של אחד הבנקים השוודים הם לא ריסקו את הכלכלה והם יוצאים לא רע מהמצב: https://www.finews.com/news/english-news/41147-schweden-coronavirus-economic-slowdown

יש לי אופני טראק DS3 - אופני קרוס היבריד. הן מעולות בדרכים, כבישים, דרכי כורכר ושבילים למיניהם. לא מתאימות לשטח טכני. היו לי כמה אופני הרים לפני, והבנתי שבשביל סוג הרכיבה שלי מדובר במיקס מעולה. ממליץ לראות אם אופני היבריד יתאימו לך.

כשהרחיבו את המסילות ל-3 באמצע שנות ה-2000, היו צריכים להשאיר את רוחב הואדי כדי להשאיר מספיק נפח לשתפונות עתידיים. איזור השלום היא הנקודה הצרה ביותר, ולכן נאלצו לחפור את המעבר הזה מתחת לאיילון צפון כדי שמספיק מים יוכלו לעבור..

ראיתי את זה וזה שיעשע אותי.... חמשת חברות התעופה הגדולות בעולם...

אכן סדרה מדהימה. צ׳ארלס בארקלי היה גם שחקן מדהים. אולי הכי טוב אחרי ג׳ורדן באותה התקופה, וכל כך חבל שלא הצליח לזכות בטבעת אליפות לאורך הקריירה שלו.

יש לי גם איירפודס וגם איירפודס פרו. האמת, אהבתי יותר את הרגילות. הן ישבו יותר טוב באוזן שלי ולא גרמו לכאבי אוזניים. את הפרו הבאתי לאשתי, והיא אהבה אותן יותר מהרגילות. זה די אינדיוידואלי. בשביל מצבי ANC כבדים יש לי את הבוס QC35.

אכן, הצריפים האלה היו מבני ההנהלה. חלקם, לפחות, כי רוב הנהלת הרכבת ישבה בחיפה. הרציפים היו איפה שהיו הצריפים החל משנות ה-90. המסילות היו איפה שהיום עובר רחוב פנחס ספיר. מצרף תמונה של רכבת יוצאת מתחנת תל אביב מרכז מתחת לגשר ההלכה החדש (בבניה) וגשרי הביילי שהיו לפניו.

הכסף שישראל "תורמת" חוזר בריבית דריבית למשק הישראלי. מדובר ביצירה של קרן מחקר ופיתוח בשווי של מיליארדי יורו שתעביר כספים למאות חברות שונות, חלקן ישראליות או שיש להן מו"פ בישראל. בנוסף, התרומה מבטיחה שכל תרופא\חיסון שיפותחו יועברו לישראל בשלבים הראשונים.

נחזור לנושא? סוף סוף קצת מספרים בשביל קורולה: הממשלה החליטה על קריטריונים לבלימת ההקלות: 100 חולים חדשים ביום שלא הגיעו מחו"ל ואינם חולים מ"אזורים אדומים" (אזורים עם אחוזי הדבקה גבוהים). קצב הכפלה של מספר החולים אחת ל-10 ימים. 250 חולים קשים. אם 1 מ-3 אלה מתקיים זה יהיה "תמרור אזהרה" שיחייב לכנס דיון בממשלה על בלימת ההקלות

לפחות לפי הכתבה משרד הבריאות הכניס 3 שינויים באמצע הלילה אחרי שהתקבלו כבר הסכמות קודמות. לא מדובר פה רק בכותרת, יש פירוט של בידיוק כל השינויים ולמה הם בעיתיים/לא פרופורציונאלים לדברים אחרים שמתרחשים כרגע.

נכון, רוב הבדיקות האלה לא שוות כלום. הערכה של אבוט (שכבר כתבנו עליה פה) היא סיפור אחר, והסקרים הרציניים שנעשים בניו יורק ומקומות אחרים משתמשים בה. https://www.themarker.com/coronavirus/1.8806832

מייקל ג׳ורדן: הריקוד האחרון Netflix סדרה תיעודית שסוקרת את הקריירה של מייקל ג'ורדן וה"שיקגו בולס" של שנות ה-90, ומשולבת בצילומים שטרם שודרו עד עכשיו יצאו 4 פרקים, היום אמור לצאת פרק מספר 5. מעולה, מעניינת מאוד. מציף מחדש את הזכרון עד כמה השחקן הזה היה מדהים.

כלומר, הוא לא באמת הדביק מישהו כנראה, אחרי שבועיים של מחלה ואם הוא היה במצב להגיע לאיקאה, סימן שהמחלה שלו לא הייתה כל כך קשה...

כי החלמה היא בעקבות שתי בדיקות שליליות עוקבות בהפרש של 3 ימים. בסופש עושים כנראה הרבה פחות בדיקות כאלה...

אתה יכול לספק סימוכין לזה? אני יודע שמדלקת ריאות חריפה לוקח כמה חודשים להחלים. המחלה הזאת עוד לא איתנו מספיק זמן כדי להבין האם יש נזקים ארוכי טווח ועד כמה הם נפוצים? אחד לעשר? למאה? לאלף? לעשרת אלפים? למאה אלף?

זה לא משנה כמה זמן העולם בהסגר. העולם יכול להיות גם שנתיים בהסגר. מדובר באחוז התמותה מאלו שנדבקו בוירוס. 0.5% במדינות עם מערכת רפואית נהדרת ובלי הצפה ועד 1% במדינות שבהן יש קריסה של המערכת הרפואית. כמובן, פה גם נכנסים משתנים אחרים כמו אחוז מבוגרים באוכלוסיה וכ״ו וכ״ו. זה מה שמכניס שונות מאוד גדולה בין מדינות שונות ואיזורים שונים...

חביבי, אבל תמיד היה ידוע שמדובר באחוז תמותה מהחולים הידועים. כמות החולים הלא ידועים/אסימפטומטים בכל מדינה גדולה הרבה יותר. לפי כל המחקרים הידועים נכון לעכשיו אחוז המוות מתכנס ל- 0.5-1%.

בשביל זה בזמן האחרון בודקים עד כמה יש עליה במתים לעומת הממוצע של התקופה בכל מדינה, ומזה גוזרים את המוות העודף כתוצאה מקורונה. אפשר פשוט לתת לגראפים לדבר: https://www.economist.com/graphic-detail/2020/04/16/tracking-covid-19-excess-deaths-across-countries

תחסוך את ה-14000 ש"ח ותייעד אותם לשיפוץ שתעשה עוד כמה שנים...

לרגל יום העצמאות ה-72- מוזיאון רכבת ישראל שיחזר תמונות היסטוריות מימי היישוב היהודי בארץ ישראל ושנותיה המוקדמות של המדינה *תחנת באר שבע צפון - סוף שנות ה-50* חן מלינג מנהל מוזיאון הרכבת מספר: "התחנה הוקמה בשנת 1956 כחלק מפרויקט מסילת הנגב ובה עמד קטר 70414 המפורסם משירו של חיים חפר. קטר מספר 102 בתמונת הארכיון היה אחד משלושת קטרי הדיזל הראשונים שרכשה רכבת ישראל ושמור כיום במוזיאון הרכבת". בשנת 2005 הוזזה מעט התחנה כך שתהיה סמוכה לאוניברסיטת בן גוריון ונחנכו בניין תחנה חדש ורציפים מודרניים. במיקום התחנה המקורי, הצמוד לתחנה כיום, שוכן כעת מתחם התחזוקה של הרכבת בבאר שבע, הגדול והמתקדם במזה"ת. קרדיט מקור- ארכיון המורשת, מוזיאון הרכבת קרדיט שחזור - cloudview שבתאי טל *תחנת הרכבת בלוד - סוף שנות ה-60* חן מלינג מספר: "התחנה המקורית בלוד הוקמה בשנת 1892 כחלק מקו הרכבת הראשון בארץ ישראל, בין יפו-ירושלים, אבל העיר הפכה למרכז רכבתי חשוב ב-1918, כשהצבא הבריטי הקים לידה תחנה חדשה. בניין התחנה ההיסטורי המופיע במרכז התמונה הוקם בשנת 1920 ומשמש כבניין התחנה כיום, לאחר ששופץ ושוחזר מספר פעמים." בימים אלה מקימה הרכבת תחנה חדשה ומודרנית, לצד מבני מסחר ומשרדים. לאחרונה עברה הנהלת הרכבת לבניין החדש המופיע בשחזור מצד ימין למעלה, במקום בו מופיעה סככת הדרים בתמונה המקורית. שתי התמונות צולמו מאותה נקודה, בסמיכות לכביש הגישה לתחנה הקיימת. קרדיט מקור: אוסף התצלומים הלאומי קרדיט שחזור: cloudview שבתאי טל *חיפה מזרח - פבר' 1945* חן מלינג: "התחנה הוקמה בשנת 1903 כחלק משלוחת חיפה של הרכבת החיג'אזית, היא "רכבת העמק" הידועה. התחנה נחשבה לתחנה הראשית בארץ ישראל, והיתה התחנה היחידה בהיסטוריה העולמית שממנה יצאו רכבות ל-3 יבשות שונות. אירופה (איסטנבול), אסיה (דמשק) ואפריקה (קהיר, ממנה הגיעה זה עתה הרכבת בתמונה)." למרות שרכבות הנוסעים היחידות שמשרתות אותה היום הן אלו המגיעות לאירועים במוזיאון הרכבת, תחנת חיפה מזרח היא עדיין תחנה חשובה ובה מתבצעת פעילות תחזוקה ושילוח של רכבות משא לנמל, ורכבות נוסעים ריקות שיוצאות למגוון יעדים. מבנה האבן המרובע במרכז התמונה משמאל היה ונותר משרד מנהל המשמרת בתחנה, והבניין מאחוריו היה מוסך הקטרים הראשי של הרכבת החיג'אזית בארץ ישראל. כיום הוא משמש כאולם הראשי של מוזיאון הרכבת. שתי התמונות צולמו מאותה נקודה, מרפסת הגג של בניין הנהלת הרכבת ההיסטורי, המשמש עד היום משרדים של רכבת ישראל. קרדיט מקור: זולטן קלוגר, אוסף התצלומים הלאומי קרדיט שחזור: cloudview שבתאי טל *הכניסה לתחנת תל אביב מרכז – לאחר חנוכתה בנובמבר 1954* חן מלינג: "בניין התחנה המקורי תוכנן בידי האדריכל יוסף קלארויין כבניין זמני, עד הקמת התחנה הקבועה בתוך אפיק נחל האיילון. בסופו של דבר הועברה המסילה לאפיק האיילון רק ב-1988, לקראת סלילת נתיבי איילון". בטקס חנוכת התחנה המחודשת נקראה התחנה על שם מנחם סבידור ז"ל, מנכ"ל רכבת ישראל בשנים 1954-1964 ולימים גם יושב ראש כנסת ישראל. בשנות ה-90 פונו הרציפים והמסילות הישנות ובמקומם הוקמו משרדים חדשים להנהלת הרכבת, ששכנה כאן עד למעבר לבניין ההנהלה החדש בלוד בשנת 2017. בניין התחנה המקורי, לצד הטרמינל החדש שנבנה מצפון אליו, ממשיך לשרת עד היום את התחנה, שהפכה לאחת מהשוקקות ביותר, עם כ-50 אלף נוסעים מידי יום. המקור והשחזור צולמו מאותה נקודה בדיוק. קרדיט מקור - ארכיון המורשת, מוזיאון הרכבת קרדיט שחזור: cloudview צילומי אויר

משרד החינוך *_קרוב ל- 60% נוכחות בבתי הספר היסודיים_ קרוב לשיעור של 60% נוכחות נרשם היום בכלל בתי הספר היסודיים הממלכתיים (יהודי), שפתחו היום (א) את שעריהם. מדובר בכ- 180,000 תלמידים (מתוך כ-300,000 תלמידי המגזר היהודי ברשויות ובמוסדות שהודיעו כי יחלו את הלימודים היום) הלומדים ביותר מ- 1,500 מוסדות חינוך. או, עכשיו זה ניהיה מעניין...