אצלי היה סיפור שונה.
בכיתה ח' נפלה לי שן טוחנת. בכיתה י"א היו לי כאבים בשיניים ואחרי שנים שפחדתי לבקר אצל רופא (כי הרופא הקודם שלי היה קצב שיניים), אמא שלי מצאה לי רופא חדש - מכר של חברה שלה.
בצילום הסתבר שהשן אכן נפלה, אבל השורשים נשארו. מאחר ואין להם שן שמחזיקה אותם היה צורך להוציא כל אחד בנפרד (היו 3). היה נורא נחמד שעשו לי משחקי פטיש ואזמל במשך חצי שעה בתוך הפה אבל בסופו של דבר הכל הסתדר לטובה.
דיממתי על הכרית קצת במשך הלילה, הכלב שלי נבהל מהריח, אמא שלי נבהלה מהמראה - ואני החלפתי כרית והלכתי לישון
זה מה שקורה כשאי אפשר לתפור בקטן.