Potato

אם תעשה מספיק מהם תקבל עזרה.

החיים שלך יפים אם את כל הכשלים מגלים בבקרת איכות ולא כי חוזרים דברים מלקוחות

יש מצב שכן,כל המידע קיים בגוגל. לא יודע אם יש דרגות. לא מדבר על בודק תוכנה אלא על מה שנקרא "מהנדס" איכות. אם זה מקום גדול אז יש חלוקה לפי חטיבות,בתוך החטיבות למוצרים. בהתחלה תהיה תחת ראש איכות של מוצר כלשהו,אחרי זה אולי תמצא את עצמך במקומו.

לא הייתי באיכות,אבל משיחות עם אנשים ומעבודה במקום. מדובר על חברת מכשור רפואי גדולה,הכל שם מפוצץ בבירוקרטיה ואיכות/רגולציה אוכלים את הרוב. וברמת הבלתי אפשרי להזיז שם תהליכים. לא יודע מה הולך במקומות קטנים. כנראה המצב יותר טוב(אבל השכר נמוך יותר)

בגדול מגלגלים ניירת ממקום למקום. מה שנהג לילה רשם זה ברמת העיקרון מה שרשום לך בהגדרת תפקיד. שעמום טוטאלי,אבל נוח.

על זה נאמר, משפחה לא בוחרים-חברים כן.

האח צריך להיות באותו הראש,אחרת למה רב איתך? לי אמרו פעם,לא עושים עסקים עם משפחה-מתחבר לקונספט.

ממה שאני רואה, בעיקר כל מיני פוסטים מתבכיינים בלינקאין בסגנון של "עשיתי קורס של חודשיים תנו לי עבודה" לא נראה שיש יותר מידי ביקוש.

גם הנדסאי מכונות וחשמל זה בעיקר משרות אחזקה. במכונות אולי גם איכות,בהתחלה QC ואפשר "להתקדם" לqa. לא משהו מרתק מידי שהייתי מציב כמטרה לחיים,עבודה נוחה אבל.

יפה, 7 עמודים חזרנו לנקודת האפס.

ואם אתה לא יודע מה אתה רוצה לעשות,מה הפתרון?לדלג בין עבודות עד שמשהו יסתדר לך? תעבור אחת...שלוש...עשר? ועוד נקודה פה,עדיף להיות עייף עצבני ושחוק באיזו חברת הייטק מלהיות אותו דבר במפעל בשליש כסף. להיות מרוצה מאיפה שאתה זו תכונה מאוד טובה שלא לכולם יש אותה. תמיד יש לאן להסתכל(למעלה בשרשרת) וקשה להיות מבסוט בפינה שלך.

ממה שהבנתי מסטודנטים והלך הרוח, הקבלה ללימודים קשה,הלימודים עצמם פחות. זה כמו להגיד שלעשן 2 קופסאות ביום זה סבבה כי מתרגלים לזה למרות שבפעם הראשונה סיגריה זה מסריח. יש מתקני/אביזרי הרמה ייעודיים,לא להשתמש בהם זה או כי אין(קמצנות) או יש(עצלנות).

יום אחד כואב לך,יום אחרי זה ממש כואב לך. ואחרי תקופה מתרגלים להסתובב במצב פיזי ירוד. זה כמו ללכת לחדר כושר בפעם הראשונה,מתרגלים(רק פה זה רע).

אני באמת לא מבין מה הפואנטה. אמרתי שיש מכונות שהן זוועה לתחזוקה,אבל למלא מפעל שלם בכאלה זה כישרון(וקשה לי להאמין שיש הרבה מפעלים כאלה). אבל אפשר למצוא אחד. לך תמצא רצף(ישראל יהודי-לא סיני/רש"פ).

בטוח ב100%,אין כמו חוכמת ההמונים. רצפים ישראליים יש מספר חד ספרתי,מסגרים ומכונאים עובדים לא מעט. הייתי מכונאי 3 שנים(אחזקה). לא עבודה כזו קשה פיזית,יש מכונות זוועה,אבל אין אף מקום שהכל בו מזעזע+אחזקה שוטפת שברוב המקרים יחסית נעימה(שמן,פילטרים,רצועות).

זו בדיוק הנקודה שלי, זה נחמד במבט לאחור מעשיה חד פעמית,ובכוונה הלכתי לדוגמה הזו. להיות מכונאי אחזקה/מסגר זה עבודות פיזיות אבל קלות בהרבה מריצוף.

לא הייתי שם שנים כבר.

אני לא בדיוק מטריל,סתם תופס פוזיציה. אף אחד לא מכיר אותי והדיון הוא לשם הדיון ולא כי באמת מעניין מישהו מה משתמש X חושב או איך הוא מתנהל בחיים, ובכוונה נתתי דוגמה לעבודה קשה כמו ריצוף-יש סיבה שאף אחד פה(חוץ מנהג לילה) לא מוכן לעבוד בה. ואם כבר,אז אני דוחף לפינות האלה בעיקר כדי לשמוע דעות שונות כי "תאהב את העבודה ולא תצטרך לעבוד יום בחיים" יש לי מספיק בלינקדאין. אתה מועסק כי יש ממך תועלת/תפוקה. ברגע שלא תיתן תפוקה מכל מיני סיבות שלך,תמצא את עצמך בחוץ. אם העסק יחליט שעבודתך לא נחוצה לו,אותו דבר,תמצא את עצמך בחוץ. אם אתה בשבילם כוח עבודה נחוץ,והם בשבילך דרך לממן את החיים. למה שהגישה הזו תוביל מישהו לשיטוטים ואיזה שיט הם יקלטו בדיוק? אם אתה בא,עושה את מה שאתה צריך לעשות והולך הביתה. אני לא רואה קשר בין התפיסה כלפי מקום העבודה ובין מוסר העבודה והסטנדרטים האישיים שלך. ההוכחה לא כזו מסובכת,אין ישראלים שמוכנים לעבוד בעבודה הזו. האם הוא רצף 20 שנה?כזכור לי,הוא לא.

כי זה קשקוש. להניח ריצוף זו עבודה פיזית מתישה,באבק ששוברת את הגב והאצבעות. לעשות אותה כל יום תשבור לך את הגוף ותעייף אותך. חוץ מזה,ברור לי שרוב היום הוא יושב מול מחשב,אז קל לדבר.

מלכודת תיירים, יש בפנים מסעדות הרבה יותר מוצלחות.

דיי דיי עם החארטות

לומדים להסתדר. נשמע שמעולם לא עשית קרמיקה...ייצא לי לעשות ריצוף בצבא בטעות לגמרי. יומיים של זה כולם היו שבורים. הבעיה עם הזום היא שלא לומדים. סתם מדליקים בשביל נוכחות הולכים להתעסק בדברים אחרים.

כי ככה, יש כמה קורסים שעניינו,ומלא זבל מסביב שצריך לעשות. מתחלק בערך 70:30 לטובת הזבל מסביב הנקודה היא לא בללמוד חומר שאתה חייב, אלא לשבת ככה ללימוד עצמי בלי חובת הגשה או בחינה,וזו תכונה שיש למעטי מעט.

קודם כל,אני סתם מציג דעה. סבבה לי בעבודה,אני מרוויח סבבה ולומד דברים חדשים ויש לי זמן לתחביבים ודברים מעבר לשעות העבודה. במקרה ייצא שאני מתעסק בעבודה גם במה שאני נהנה להתעסק איתו בשעות הפנאי. ודוד,מתקדמים כי יודעים להתקדם,לא כי טובים בעבודה או כי יושבים מספיק זמן. אתה מתאר פה אידאל דיי מחורטט שלא מתכתב עם 99.9% מהאוכלוסיה ומנסה להציג אותו כנורמה.

450 שקל דייט? דוגמנית צמרת? מה נסגר... ככה קונים בית. וגם אין לך חברים אז לא צריך לארח,דאבל חיסכון.