4 שנים לפול גז, והאירוע נחגג בשלוותה בתל אביב.
אל האירוע כמובן לא מגיעים ברכב ולכן חיפשתי מרכיב ראוי מתון ומחושב, שיאסוף אותי ויחזיר אותי בשלום.
מכיוון שהמושב האחורי של "האנזו" היה תפוס עם בת זוגתו של המרכיב, חיפשתי תחליף הולם באותה מידה.
עד היום לא ייחסתי חשיבות לאופנועי הארלי, אולי מעצם הבורות שלי בנושא, גם נרתעתי מלרכב עליהם.
יום חמישי בערב מגיע והטרמפ המיוחל הגיע.
צחי משוחח עימי במסנג'ר ומציע את המושב האחורי של ההארלי שלו.
קצת חששות שלא הוסתרו מפניו ונאמרו בצורה גלויה, החשש שהאופנוע כבד, לא נייד מספיק, ולא מהיר מול רכבים אחרים גרמו לי לפחד מפניו.
בסופו של דבר הוחלט לעלות על האופנוע ולנסות צורת נסיעה (רכיבה) חדשה.
לאחר שקראתי את הכתבה הזו:
http://www.fullgaz.co.il/forums/showthread.php?t=10617
הוחלט כי צחי יאסוף אותי מתחנת הדלק ולא מהבית, מחשש שהמוסיקה הבוקעת מהאגזוזים יגרמו לחששות אצל "אנשים מסויימים", ולדאגה מיותרת.
צחי מתניע את האופנוע, והאגזוזים מנגנים להם בהרומניה מושלמת.
חיוך עולה על פני, ולאחר כ 1 ק"מ טפיחה קלה על הכתפיים של המרכיב וסימון עם היד שהכל בסדר וניתן להאיץ יותר.
האופנוע שט לו בכביש, מושך את תשומת הלב של נהגים רבים, שמצליחים סוף סוף להבחין באופנוע שחולף על ידם, ולא טס...
נהנתי ולמדתי, למרות שיש עוד הרבה.
צחי תודה רבה על הרכיבה המהנה.
2 תמונות בודדות כהוקרת תודה.
ל'