פינדר

הוא מצטט את אילן פפה, כ״תקשורת ישראלית״? בדיחה. יש מחיר לזה שאנחנו מדינה דמוקרטית. התקשורת פה גם ככה מגוייסת, מצונזרת ומצנזרת את עצמה. מעדיף תקשורת סובייטית? זו לא עיתונות:

אני לא בטוח שטעית. זכור לי שהקרינו לנו את הסרט כשהייתי חייל וזה לא מסתדר לי עם זה שב96 כבר הייתי בקבע.

זה בערך מה שניסו לעשות בהתנתקות מעזה. בפעם המליון, זה פורום פוליטיקה. פוליטיקה היא אומנות האפשר. לא חלומות ופנטזיות.

יש בנס ציונה את קפה ציונה. בחצר נסתרת ממש על הרחוב הראשי. אוכל טוב ואוירה טובה ושקטה. רוב השולחנות בחוץ, אבל יש גם מקומות בפנים. יש גם את מסעדת רות בחלק השקט של פארק המדע. יש הרבה חניה. אוכל מצויין, בעיקר חלבי,סלטים, דגים. מקום כשר אם זה משנה. בשני המקומות מומלץ מאוד להזמין מקום מראש.

אתה מציע את פתרון שתי המדינות? הקמת מדינה פלסטינית? אבל זה בדיוק מה שהצעת

גם אצלי זה ככה, עם ראוטר של פרטנר. למרות שלא טרחתי לכבות לו את הווייפיי. פשוט יש לי 2 רשתות ובזו של פרטנר אני לא משתמש.

עם עצירה בבודפשט

לפחות הפקידות במשרד לבט״פ מאוד מקצועיות.

רו״ח טוב אמור לעשות את זה בצורה כזו שלא יבדקו אותך בפינצטה. כלומר לדעת מראש על איזה גובה של הוצאות הגיוני לדווח. אם אתה מגיע למצב שבודקים אותך בפינצטה, זה רע גם לך וגם לרוה״ח.

התחלנו לראות עונה שניה של ריצ׳ר באמזון פריים. אחרי פרק 1, מסתמן שהיא כמו העונה הראשונה. לא עמוקה ולא מתוחכמת, אבל כן הנאה אסקפיסטית מבחור גדול שמרביץ לרעים, כמו בימים הטובים. בזמנו אהבתי מאוד מאוד את הסדרה Dark הגרמנית בנטפליקס. למרות העונה ה3 הקצת מבלבלת ומעייפת, זה בדיוק מה שאני אוהב, פרדוקסים של מסע בזמן, אוירה קודרת אפוקליפטית ודמויות שאפשר להתחבר אליהן. עכשיו יש בנטפליקס את הסדרה ״הגופה״. עונה 1 בלבד. בגדול מאוד מזכירה את דארק, כולל מסעות בזמן ואפוקליפסה. אבל חוץ מזה, היא שונה לגמרי. עמוסה בדמויות PC, מסרים של אהבה ושלום והכי גרוע, עלילה לא הגיונית בכלל, גם אם לוקחים בחשבון שמסע בזמן אפשרי. סדרה על מסע בזמן שהיא בעצמה ביזבוז זמן.

מלחמה, חטופים, הרוגים. מירי רגב מוציאה פופקורן. בחיי שאין לי כבר תקווה למדינה שאלו הם שריה.

יש תחמושת, אין תחמושת. העיקר שיש אקדחים ברשיון. ויש עוד איזה 500 אלף בקשות בטיפול.

אתה מתכוון ליום הבראה? זה לא יום חופש, זה "רק" כמה מאות שקלים. עדיף שיקחו את זה מאיתנו. רק שלא יקצצו במשרד המורשת או משרד המסורת.

אתה מדבר על ישראל או על אמריקה? בישראל התואר כבר מסובסד, כך שלקזז את העלות שלו מהמס שלך, זה סבסוד כפול.

כנראה שלא קראת ספרות ילדים ישראלית של שנות ה50-70.

אוו. מעסיק עובדים, זה כבר לא מנעולן. זה בעל עסק. זה כישורים שלא לכל אחד יש. זה קל להגיד, אחרי שלמדת הנדסה במדינה שמסבסדת את הלימודים שלך.

חחחחחח אחותי, בLA מעסיקה מנקה בריכות. אתה חושב שהוא יכול להיות שכן שלה?

אני לא בן למהגרים, אבל גם להורים שלי לא היה ממה לשלם עלי. אז למדתי באו״פ ועבדתי לכל משך הלימודים ושילמתי על עצמי (העזרה של ההורים היתה בזה שגרתי בבית שלהם רוב הזמן). תאמין לי שאני מבין מה זה לשלם על לימודים. לפי הנתונים שאני מכיר, 25 אלף זה לפאבליק קולג׳. 50 אלף לקולג׳ פרטי. האייבי ליג יותר יקרים. https://educationdata.org/average-cost-of-college הקטע שם, שלימודים באייבי ליג או בקולג׳ יוקרתי אחר, מקנים לך כמעט אוטומטית כרטיס כניסה לטופ של המשרות הרווחיות. בגלל זה סטודנטים מתאבדים כלכלית בשביל ללמוד שם. זה מעגל שמזין את עצמו. העשירים יכולים לשלוח את הילדים לקולג׳ יוקרתי (כשבכולם אם אבא שלך בוגר המוסד אז יש לך עדיפות בקבלה), הילדים שלהם יקבלו משרות טובות וכך הלאה. אני לא קומוניסט ואפילו לא סוציאליסט, אבל אני חושב שמצב שמקשה מאוד על מוביליות חברתית, הוא לא בריא למדינה. אם כולם עושים את זה, זה אומר שזה טוב?

זה מאוד קל להסתכל על זה ככה. אבל כרגיל בחיים, זה לא בדיוק שחור ולבן. מצד אחד, השיטה האמריקאית יצרה אוניברסיטאות על חלל. הטופ של הטופ. החלום של כל פרופסור ושל כל סטודנט. מצד שני, השכלה גבוהה הפכה למוצר השני הכי יקר שאמריקאי שרוצה השכלה גבוהה, יקנה בחיים שלו. ובלי השכלה גבוהה, סיכויים לפרנסה טובה, מאוד נמוכים (אלא אם יש לך כישורים מיוחדים). יש שם בעיה, כמו שיש בעיה במע׳ הבריאות שלהם. מה הפתרון? לא יודע. וזה בשביל לשלם שכר לימוד של 20-30 אלף שקל בשנה בממוצע. היית יכול לממן 25-50 אלף דולר בשנה, מחונכות בפר״ח? וזה רק שכ״ל. המע׳ שם בנויה אחרת. רוב הסטודנטים צריכים לגור במעונות או בקרבת האוניברסיטה ולשלם הון על מגורים.

פלאטון ופול מטאל ג'אקט יצאו אחרי רמבו. זה קל מאוד לבדוק. לגבי טענת "סרטי דוקו" שאתה ועוד כמה פה מעלים, זה בדיוק הפוך ממה שכתבתי במקור. התייחסתי לנראטיב שמבסס דעות קדומות בגיל צעיר. גם אינדיאנה ג'ונס הוא לא סרט דוקומנטרי. אבל הגיבור לבן שמתאהב בגיבורה לבנה ונלחם בגרמנים או בזרים אחרים. יובל ציין את הסרט פיטר פן. זה סרט דוקומנטרי? אז למה כל כך מפריע לך אם פיטר פן יגולם על ידי שחקן שחור או הודי או אסייתי?

Not even wrong

אני באמת מחכה שתגיד לי במה טעיתי בסיכום הקצר שלי על מלחמת וייטנאם. מה היתה המטרה של האמריקאים בוייטנאם? מה היו התוצאות? אותו דבר בדיוק!! רק עם השפעה שמוגבלת למדינה שלהם. לא יודע למה אתה חושב שאם יש לי ביקורת על האמריקאים בוייטנאם אני חושב שהרוסים היו צריכים לפלוש לאפגניסטן.

הוא לא. רק מציג את האמריקאי הטוב שמציל חיילים מסכנים משבי הוייטקונג האכזר. זה המסר. מתובל בקצת ביקורת על היחס של האמריקאים ליוצאי וייטנאם. שמע. אני מכבד אותך. בא תן לי קצת כבוד שאני לא מתבלבל ויודע מה ראיתי ולא ראיתי. לא יודע בן כמה אתה, אבל בשנות ה80 היה קטע של ספריות וידאו. והיו סרטי איכות אבל גם הרבה סרטי B מוביס. והיה ז׳אנר של סרטי וייטנאם. בכולם היו אמריקאים טובים נגד וייטנאמים שמענים אסירים ורוצחים חיילים. ועוד יש עשרות כאלו

אלו סרטים יותר מאוחרים ומורכבים. תחילת תקופת ההתפקחות של הקולנוע האמריקאי. לא סרטים שילדים צפו בהם בתחילת שנות ה80. אני מדבר על רמבו 2, צ'אק נוריס עם שלל סרטי מבצע בעורף האויב ועוד סרטים עלומים מספריות הוידאו של אותה תקופה, שאני כבר מזמן לא זוכר את שמם. בכל הסרטים הוייטנאמים מוצגים כאוייב אכזרי שמתעלל בחיילים המסכנים בשבי, בצורות בלתי אנושיות. תמיד משחררים אסירים שמוחזקים לאחר המלחמה במחנות שבויים סודיים, למרות שמעולם לא נמצאו כאלו באמת. אפילו הסרט המעוטר צייד הצבאים, כולל סצינות קשות, על אסירים שמוחזקים במים שורצי עכברושים ונאלצים לשחק רולטה רוסית קטלנית, למרות שגם לאלו אין עדויות. כאמור ברמבו 2 הוא יוצא לשחרר אסירים שמוחזקים אחרי המלחמה. מעולם לא נמצאו עדויות שהיו כאלו באמת.

הם לא יותר טובים או יותר גרועים וגם לא ראשונים ולא אחרונים. הם היחידים שהיתה להם שליטה בקולנוע ובטלוויזיה של העולם (לפחות המערבי) במידה כזו שתשכנע ילד ישראלי בשנות ה80, שהם אשכרה היו הטובים שבאו עד וייטנאם להילחם בוייטקונג הרשעים.