***מאחר והנושא כבר הועלה אני לא יפתח שרשור נוסף אך ברשותכם מאחר והחומר כבר הודפס אני עורך אותו בעדיונות כך שיתכנו כפילויות.***
הטיול בוצע על רכביי 106 כמו שנאמר, אני רק אציין כי הרכבים ברשותנו אינם ספורטיביים אך ביסודם בעלי תכונות דומות לגרסאות החמות של ה106.
דברים חריגים במהלך הטיול: כמו שנאמר המארגנים עצמם לא הגיעו כי שניהם פשוט לא יכלו לקום מוקדם בבוקר (QUICKSILVER התעורר ב11:00 בבוקר!!). נצפה מרדף אחרי אימפרזה טורבו שברחה מהמשטרה, ועקפה בקו רצוף, מפחיד משהו. משום מה הייתה נוכחות מוגברת של המשטרה בעיקר בדרך חזרה כמעט בכל צומת , נספרו בערך, 10 ניידות סך הכל במהלך הטיול, שאחת מהן החליטה לממלז ב 8:30 בבוקר בכביש 70 ריק לפני צומת גולני לך תבין.
7:00 בבוקר
צומת בית ליד, מחכים חצי שעה לאביב שבסוף לא הגיע ומחליטים לצאת לדרך, יצאנו מצומת בית ליד לכיוון יעקנעם דרך כביש החוף. הנסיעה בקטע זה עברה יחסית בשעמום בגלל כבישים ישרם וריקים, ולכן החלטתי לפנק את עצמי במוזיקה משובחת (OST של TAXI 3 וקצת מוסיקה קלאסית).
במחלף זיכרון אחריי הירידה נעקפנו ע"י 10 כלים כבדים הרכובים ע"י חברי מועדון אופנעים כלשהו, שנראו בכלל לא רע בתור להקה, אחרי הרמזור יש לציין שהם נעלמו כהרף עין.
9:00
הגענו לצומת גולני לאחר שהחלטנו לבצע עצירה ונכנסנו לחניון, הבנחתי בקצה החנייה ברכב מוכר, כן! זו הייתה המיאטה שעליתי אחריה לג'ימיקאנה במפגש הפורום באפריל השנה. למרות רגשות עזים לרכב החלטתי בכל זאת לבדוק מקרוב שכן , יכול להיות ואני טועה. כן , היא אוטמטית ובעלת מסגרת מסביב למ.ר. אמרתי לעצמי שאין מצב שיש עוד מיאטה כזאת בארץ. החלטתי לגשת ליניב שכן כבר כחצי שנה לא ראיתי אותו ולכן לא זהיתי אותו ישר, אך כל הסקפתיות נעלמה לאחר שביררתי שמדובר אכן בו. דיברנו קצת וסופר לנו שמועדון הגגות הנשלפים גם מתכננים טיולון בצפון, וכמו כן הוא סיפר לנו על כביש שהגדיר בשמו הרישמי - כביש המוצבים (היום לאחר בירור הובן גם שחלק מהכביש פוספס, אבל לא הקטע המעניין ביותר בו). לאחר הפסקה קצרה המשכנו בדרכנו לכיוון רמות נפתלי.
9:20 ממשיכים
המשכנו לכיוון טבריה כשיעד הביניים שלנו הוא הסללום בקטע ההתחלטי של כביש 90 לאחר צ. כפר נחום. וכמובן שבסוף הקטע חיכתה ניידת עם כחולים שעסקו בחילופי מילים ועיון מדוקדק בעוברים ושבים. לי אין מושג את מי חיפשו שם, והם בטח לא ציפו שנצא משם בטיסה
צומת ראש פינה לקחנו שמאלה לכיוון צ. חירם ומשם כל הכביש 899 עד רמות נפתלי. אך איזה קטע כביש, פשוט חלום, אהבתי את הנסיעה לאורך הרכסים, הקטע שבו הכביש גלי ואתה מת שברגע זה במקום 106 יהיה לך בידיים הגה נו לפחות של פורשה 911 אשר בסיום העליה כשמגיע הירידה הרכב לא ממשיך איתה אלה מתנתק מהכביש, אך איזה חלום... טוב חזרה למציאות.
ה106 לא ניתקה מגע אך הלב החסיר פעימה כשאתה לא יודע בסיום העליה מה מצפה לך הירידה, והפניות ההדוקות בכביש פשוט גורמות לך לשכוח את כל הכסף שהשקעת באוטו , העיקר שיסע טוב (יותר מאוחר אני אתייחס לנושא הרפידות והדיסקים שבמהלך הטיול סימו את תקופת ההרצה ועברו מבחן בראשי סיכה של אדמית). כביש גישה לרמות נפתלי אומנם קצר אך לא יבייש קטע קצר במירוצי ראלי (3 ראשי סיכה, חלקם רחבים ,1 הדוק).
10:30
הגענו לרמות נפתלי, עברנו הדרכה קצרה, אני אציין שלי זאת הייתה הפעם הראשונה בא עליתי על טרקטורון ואני אציין שהכלי מאוד קל לשליטה ולא מפחיד. שילמנו, חתמנו ויצאנו לדרך. הצטרפנו למשפחה בא האישה היא כותבת במגזין משפחתי ובאה לעשות כתבה על המקום. כמו שחלי ציינה הקצב היה טיפה איטי אבל אני ביקשתי להיות אחרון וכך כל פעם הייתי פותח פער ומשתולל עם הכלי עד שהמדריך ראה אותי ונעץ בי מבט עויין תוך אמירת "הרמן" בכל סמכותי . היה קטע חצץ שבו אני מפנטז כאילו אני נוהג על BMW או כל רכב הנעה אחורית אחר, אך זה פשוט הרגשה פנטסטית, הגעה לקטע בו צריך לפנות סיבוב הגה ופול גז, משהו.
12:00
לאחר שסיימנו החלטו להיתפנק בארוחת צהריים. המסעדה שחלי ציינה נמצאת ממש בכניסה למושב, אני אציין כי החומוס שם משהו והבשר גם טוב מאוד, לא התרשמתי לטובה מהשירות, המלצרית לא הקפידה להגיע אלינו לעיתים תכופות ולא היה איך לנגב ידיים אז פשוט עשינו את זה עם מפיות שהמלצרית נתנה לנו!. אה, המחירים סבירים ביותר.
השעה 14:00 והגיע הזמן ולקחת את המסע מעבר לכביש 899. נכנסנו מכביש 899 לכיוון סאסא, עברנו גם את בירנית והגענו לאבן מנחם, לקחנו לתוך המושב, בתוך המושב קצת התברברנו, אבל לא התייאשנו ומצאנו את דרכנו, אך אבויי רק היום נאמר לי ע"י יניב כאשר סיפרתי לו איפו עברנו כי פספסנו קטע כביש מסויים בו רצינו לעבור, לא נורא סיבה נוספת לחזור לשם .
סטיתי קצת מהנושא, אני ממשיך, הגענו לשתולה ומשם לזרעית, מקומות נידחים ביותר אבל בעלי פוטנציאל לשגשוג מצד חובבי ספורט מוטורי שיכולים לממש את הפוטנציאל של הכבישים האלו. מזרעית יש כבישים לא רעים עם שוליים רחבים ואפשרות לבדוק את מגבלות הרכב אך מומלץ לביצוע בבוקר מכיוון שאחר הצהרים הייתה נוכחות דלה של רכבים מטיילים באזור (אימפרזה טורבו כחולה בעיבוד ערבי - 2 פסים צהובים לאורך המכונית ומדבקות סובארו בצדדים). לאחר שעברנו את הקטע שלא היה מבייש את נס הרים ואשתאול הגענו לדובדבן שבקצפת, 5 ראשי סיכה הדוקים כמו ג'ינס במידה 50 המולבש על הגוף שלי (המידה שלי היא 52 ). אני לא לקחתי בחשבון את המסלול ושתי הסיבובים הראשים מצאתי את עצמי באחד במסלול הנגדי, ובשני כמעט בגדר בטחון של הכביש, ומפה אמרתי, הרמן , האס! תיכף ומיד, XS זה לא רכב ספורט אך הרכב שידר בגל אחר הוא רצה שאני אבצע בו את כל מה שאנחנו מתרגלים כבר די הרבה זמן בכבישים נידחים בלב השרון. ולכן החלטנו לרדת את הכביש רגוע לבדוק אותו, לאחר מכן עליתי אותו בהילוך שני בלבד, חום מנוע לא עלה מעבר ל 3/4 בכל זמן הטיול ופה חשבתי שאני אחרוג מזה, אך לא אין מצב, הרכב לא מוותר לחום המנוע. בירידה השנייה כבר ידעתי מה מחכה לי ופשוט שתי פניות בוצעו עם הרמת בלם יד , ב5000 סל"ד בהילוך שני אך איזה כיף, אך זה לא היה מעניין לכן את השאר תרגלתי היגוי יתר כשבאחת מהפניות מהן יצאתי באה מולי קאיה קרניבל שחשבה אוטוטו שאני מעיף אותה מהכביש למרות שחוץ מהפעמיים הראשונות בהן השטטתי לא נכנסתי למצבים מסוכנים מכיוון שאני בערך יודע את הגבול של האוטו, ופה תאמינו לי כבר לא משנה איזה 106 יש לך, הקטע הזה פשוט היה השיא של הטיול מבחינתי, כביש שהוא חלום!
קילומטראז' כ 450 ק"מ (חלי גרה יותר רחוק ממני כנראה שלכן הקילומטראז' שלה רב יותר) שהסתכם בקצת מעל לחצי מיכל כשהנסיעה בחלקה הייתה מאומצת ביותר, נתון אופטימי לכשעצמו.
הרפידות של רמסה והדיסקים החדשים שהותקנו שבוע לפני הטיול וסיימו הרצה הוכיחו את עצמן, לא נרשה דעיכה בבלימה וקיימת נשיכה של הבלמים שיכולה להוביל אפילו לנעילה מהירה של הגלגל.
כמו כן לא נרשמו שום תקלות ברכבים במהלך הטיול.
שיהיה שבוע טוב הרמן.
