לי היה העונג לקחת חלק בחגיגות לפני למעלה מעשרים שנה, במינכן וכן בכפרים בבוואריה.
אני לא זוכר הרבה, אבל מה שאני זוכר היה נעים מאד, כולל שוטים של שנאפס שנתבקשתי לשתות מבין חמוקיה של נערה בווארית צהובת שיער, צלחת בשר שלא התרוקנה למרות שבאמת ניסיתי, והאנגאובר קטלני בשבוע שלאחר מכן.
לא הייתי מסיק מזה מסקנות לגבי היום, אבל אז ובעיקר בכפרים, האנשים (והנשים) היו ידידותיים מאד לתיירים ובמיוחד לישראלים.