gadik6

יש לך מושג מה שעות העומס בשעות הבוקר ובשעות הערב על כביש 1 (בבוקר לכיוון ירושלים ובערב בכיוון ההפוך)? אני עדיין לא יודע מה בדיוק יהיו שעות העבודה שלי, אבל אני מאמין שאני יכול להקדים או לאחר את תחילת (וסיום) העבודה בכחצי שעה אם זה יעזור להימנע קצת מהפקקים.

דווקא המחיר של סוויפט ידנית חדשה הוא כ-79 אלף, ככה שהיא נכנסת בתקציב (הבעיה שאף אחד לא מוכר סוויפט ידנית, אז האופציה היחידה היא לקנות חדש). באשר לדיזל - אין לי בעיה עם דיזל (אולי אפילו להיפך), אפילו לא נראה לי שיש רכב דיזל שנכנס בתקציב שלי. הפאביה דיזל (שקיימת רק בגרסת הסטיישן עושה רושם) עולה מעל 120 אלף כחדשה, וכמשומשת כמעט הכל זה מוניות לשעבר).

לאזור האולפנים (אני מניח שזה לפני הכניסה).

כמו שכבר ציינתי (ולא אחת), באזור ירושלים לא כל כך בא לי לגור, שכן אני לא מכיר שם אף אחד, וגם בעבודה החדשה לא יהיו לי כנראה הרבה הזדמנויות להכיר חברים חדשים (מדובר במשרד עם כ-15 עובדים, ורק בודדים/ות בגיל שלי). לכן, אני מעדיף לגור במקום שיאפשר לי לצאת עם חברים שכבר יש לי, ולא לחשוב פעמיים אם אני סתם רוצה לקפוץ לחבר או לצאת לשבת עם מישהו באיזה פאב שקט (אם אני בראשון אני יכול לשתות בלי בושה ואז לתפוס קו לילה/מונית שירות הביתה. אם אני אגור באזור ירושלים אז זה כבר יותר בעייתי לחזור הביתה מאזור המרכז). נכון לעכשיו אני גר אצל קרובי משפחה ברמת גן (אזור רחוב הרא"ה) עד שאני אעבור לדירה משלי. כמובן שהייתי רוצה להישאר ולשכור דירה באזור, אבל בגלל העבודה אני רוצה להתקרב קצת יותר לכיוון נווה אילן, ולכן אני חושב בכיוון ראשון או משהו בסביבה. יותר מחצי שעה ברמה של תוספת של כמה דקות או ברמה של תוספת של רבע שעה ויותר? לפי אתר מפה המרחק משכונת גורדון במזרח ראשון לנווה אילן (עליה ל-431 במחלף נס ציונה ומשם לכביש 1, כולל ה"פרסה" שצריך לעשות בשביל לרדת לכיוון נווה אילן) הוא 43 ק"מ, שזה לא לוקח יותר מחצי שעה על כביש מהיר אם אין עומס (בחזור זה אפילו יותר קרוב).

שוב, זה משהו שחשבתי עליו אבל החלטתי לוותר. המחיר של יחידת דיור הוא יקר יותר לרוב, ככה שאני לא חוסך על דיור. בנוסף, לא בא לי לעשות נסיעות של חצי שעה לכל כיוון כל פעם שאני רוצה לצאת בערב לשתות בירה (ואם אני אצטרך לנהוג אז בעצם אני לא יכול לשתות) או לשבת עם חברים או לעשות ארוחת שישי (שלא לדבר על זה שאף אחד כנראה לא ירצה לבוא אלי לביקור). לכן, אני מעדיף לגור בקרבה לאזור המרכז ולעשות נסיעות של כחצי שעה לעבודה וחזרה.

חשבתי על מודיעין, אבל זה ירד מהפרק שכן זה רחוק יחסית מאזור המרכז (אך מחירי הדירות בהחלט מתאימים למרכז), וגם לא כזה קרוב לנווה אילן (ואני לא יודע מה הולך שם בבוקר מבחינת הפקקים).

אני מחפש רכב קטן שישמש אותי לנסיעות בינעירוניות (ככל הנראה מאזור המרכז לאזור ירושלים וחזרה) של כ-90 ק"מ ביום. הדרישות היחידות הן שהרכב יהיה חדש (או כמעט חדש, כלומר בסביבות השנה על הכביש) וחסכוני, הן מבחינת צריכת הדלק והן מבחינת עלויות התחזוקה והביטוח. אם הרכב יהיה גם מהנה לנהיגה אז מה טוב, אבל זה בגדר "בונוס". התקציב הוא עד 80 אלף. האפשרות הטבעית היא לקנות רכב סופרמיני ידני וחדש (או כמעט חדש) דוגמת הסוויפט (זה בינתיים המועמד המוביל), אבל תהיתי אם יש אולי רכב דיזל קטן (או כל רכב אחר) שיכנס בתקציב ויהיה עדיף? אני מאמין שהנסועה השנתית שלי תהיה באזור ה-30 אלף, ולכן נושא החיסכון בדלק הוא משמעותי. תודה.

אני מתחיל לעבוד בקרוב באזור נווה אילן/אבו גוש, ולכן אני צריך/רוצה לעבור לגור במקום שימצא במרחק של עד חצי שעה נסיעה משם (ברכב פרטי). יש לציין כי הכוונה היא כמובן לזמן נסיעה מעשי ולא תאורטי (בתאוריה אני יכול להגיע בחצי שעה גם מאזור רחוב הרא"ה ברמת גן, אבל במציאות זה לוקח כ45 דקות, וגם זה אם אין הרבה פקקים). כמו כן, מכיוון שאני צעיר ורווק (וחרמן), אני מחפש מקום שלא יהיה ב"חור" בלשון העם, אלא שיהיו באזור פאבים, דאנס בארים ושאר מקומות בילוי. התקציב שלי הוא כ-2000 ש"ח (לא כולל חשבונות), ואני מניח שאני אגור בשלב הראשון בדירה עם שותפים. לאור הדרישות הנ"ל האופציה הראשונה וההגיונית היא כנראה ירושלים, אך הבעיה היא שאין לי באזור הזה חברים (או למעשה מישהו שאני בכלל מכיר), בעוד שבאזור המרכז לדוגמא יש לי חברים מהבית, מהלימודים, קרובי משפחה בגילי ועוד. לכן, חשבתי לשכור דירה בראשון לציון. האם להגיע מאזור ראשון לנווה אילן ("פרסה" במחלף חמד וירידה מכביש 1 בצומת קרית יערים) בכחצי שעה בשעות הבוקר ( 7-8 ) זה משהו שהוא מעשי? כנ"ל לגבי חזרה מנווה אילן לראשון בשעות הערב ( 17-18 ). והאם יש שכונות מומלצות בראשון (הן מבחינת "איכות" האוכלוסייה והן מבחינת זמן ההגעה)? בנוסף, יש אולי המלצות למקומות אחרים שיענו על הדרישות (לוד ורמלה לא באות בחשבון מסיבות כאלה ואחרות)? תודה.

אתה אולי לא דיברת על זה (וגם הכוונה לא הייתה אליך), אבל לא חסרים אנשים שמצטיינים בעיקר בבכיינות ותו לא, ואם תקשיב להם אז עוד תבין שכל מה שצריך זה לארוז מזוודה ולעלות על המטוס הקרוב לארה"ב וזהו, משם הכל מסתדר. ואני לא אומר את זה סתם, לא חסרים סיפורים (כולל כאלה שאני מכיר אישית) על אנשים שטסו לעבוד בארה"ב בדיוק באותה גישה, ואחרי כמה זמן חזרו לארץ כי להפתעתם גם שם צריך להשקיע וגם שם לא הכל ורוד. לך זה נראה משהו מובן מאליו, אבל יש אנשים שלא מבינים את זה, ולכן חשוב להבהיר את הנקודה הזאת. גם בעגלות תתפלא לשמוע שלא מתפללים כל היום שלא יתפסו אותם, וחיים כמו בני אדם (אומנם עובדים הרבה ובלי "זכויות" שונות, אבל הם ממש לא עסוקים בלברוח או להסתתר). דווקא בחלק מהתחומים האחרים יש יותר סיכוי להיתפס ולהיזרק לכלא, למשל במנעולנות - לדוגמא מקרה בו אתה פורץ דלת של בית, ואז מסתבר שיש סביב הבית הזה איזשהו סכסוך בין 2 אנשים (כשאחד מהם הוא זה שהזמין אותך), מזמינים משטרה, ומשם הדרך לקבלת בעיטה בתחת קצרה ביותר.

לפני שרצים לארוז את הדברים כדאי לזכור שמי שהיה בכיין פה בארץ (ולא קשה לראות לפי הכתיבה של חלק מהאנשים) יישאר גם בכיין בארה"ב. אם מישהו חושב שהוא יעבור לארה"ב וירוויח מיליונים בלי להתאמץ אז הוא חי בסרט, רע. מי שעובר לארה"ב כדי לעבוד (במיוחד בצורה לא חוקית) צריך לאכול לא מעט חרא בהתחלה (ואולי גם בהמשך) כדי להצליח ולהרוויח כסף טוב (ואין ספק שאפשר להרוויח כסף טוב, אבל רק בזכות עבודה קשה).

רק ההבדל הוא שבמדינות האיסלאם לא תמיד רואים את הצד השני של המטבע. מספיק לראות את כל החוקים וההגבלות על נשים בחלק מהמדינות הללו (אפילו לנהוג לא נותנים להן), ואת צורת הלבוש שלהן, או את ההוצאות להורג בכיכר העיר וגרירת הגופות על הרצפה באמצעות אופנוע. ואני אקדים תרופה למכה - בישראל זה ממש לא אותו הדבר. בישראל נשים יכולות לעשות (כמעט) כל מה שגברים יכולים לעשות, ואם מישהי ממאה שערים תחליט שלא בא לה יותר להיות עטופה מכף רגל ועד ראש אז היא פשוט תיקח את המזוודות ותלך (נכון שינדו אותה בקהילה שלה, אך מחוץ לקהילה לא).

יש למישהו מכם במקרה טלפון של המקום/יחצ"ן? מצאתי 2 טלפונים אבל באף אחד מהם לא עונים, אז יכול להיות שזה לא מעודכן.

עושה רושם ששניכם מדברים על אותו המקום. נבדוק אותו. ידוע לכם במקרה על חניה באזור? יש למישהו עוד המלצות?

בשעה טובה אני אהיה בתל אביב בשישי בערב עם כמה חברים וידידות, ואנחנו מחפשים מקומות בילוי (מועדונים, דאנס ברים ו/או פאבים) לגילאי 24+ (אפשר גם פחות, אבל לא ברמה של תיכוניסטים). יש כמה דרישות/בקשות בסיסיות: 1. קהל איכותי - בלי ערסים, פרחות ועברייני צעצוע. מה טוב אם זה מקום של תיירים או רוסים (הכתוב הוא בלשון זכר אך מתייחס בעיקר ללשון נקבה), אך ממש לא חייב. 2. מחיר הגיוני בכניסה - אין לנו כוונה לשלם יותר מ-50 ש"ח בכניסה, ואם זה פחות אז מה טוב. 3. סלקציה "סבירה" - אף אחד לא יבוא עם מכנסי אדידס וחולצת סוף מסלול, אבל ג'ינס ונעלי ספורט אלגנט זה צורת לבוש מקובלת אצלנו ליציאות. שמעתי בינתיים המלצות על הפיינאפל בנמל, הריץ' והפאשה (ה-2 האחרונים הם של קהל רוסי), אך לא ידוע לי יותר מדי על הליינים בימי שישי. אם יש למישהו המלצות על המקומות שציינתי או על מקומות נוספים זה יעזור. תודה.

הוא לא יודע על מה הוא מדבר, זה השנאה העצמית מדברת "שיאלץ סוף סוף את אזרחיה לשלם במטבע קשה". ואיזה סטנדרטים מערביים ואיזה נעליים - בסוריה טובחים בילדים, נשים ומה לא ומועצת הביטחון אפילו לא מצליחה להעביר גינוי בנושא, באפריקה על בסיס יומי ילדים מתים מרעב, נשים ונערות צעירות נאנסות על ידי כל מיני "לוחמי חופש" וכולם שותקים. העיקר שבישראל בונים עוד איזה שכונה מצ'וקמקת או שאיזה פלסטיני שסך הכך רצה לזרוק כמה סלעים לא פונה לטיפול רפואי בזמן, זה מה שחשוב לעולם. העולם צבוע, האו"ם צבוע, ולא משנה מה נעשה, רוב מי ששונא אותנו ימשיך לשנוא אותנו ולא משנה מה נעשה (הם כבר ימצאו תירוץ אחר).

הכי פשוט - סע לתחנת דלק כלשהי ובחר משאבה. תדלק בה (עד שהמשאבה קופצת), אפס את מד הקילומטרים (או איך שלא קוראים לזה) וסע עד שהדלק יגיע לאזור הקו האדום. חזור לאותה המשאבה בדיוק ומלא שוב דלק עד שהמשאבה קופצת. חלק את כמות הקילומטרים שנסעת במספר הליטרים והנה צריכת הדלק שלך. יש לציין כי אם ברצונך לקבל מדידה אמינה כדאי לבצע את זה לאורך תקופה מסוימת (נניח 5 תדלוקים), ואז פשוט לעשות ממוצע בין 5 התוצאות שהתקבלו.

ננסה גם כי לא יזיק. בוגר תואר ראשון בהנדסה ביו רפואית (במגמת מכניקה) מבן גוריון (סיימתי לפני כ-3 חודשים). ניסיון רב בעבודה עם תוכנות matlab ו-solidworks, ויכולות טכניות טובות. בעל ניסיון בהדרכה (מתקופת הצבא והלימודים) ועבודה עם אנשים. דובר רוסית ברמת שפת אם ואנגלית ברמה גבוהה. רישיון 02 משנת 2003. העבודה שאני מחפש היא לא בהכרח בתחום הספציפי שאותו למדתי, ואין לי בעיה עם תפקיד שכרוך בעבודת "שטח"/עבודה עם אנשים, או עם תפקיד שדורש נסיעות מרובות (למען האמת אני מעדיף עבודה שלא כרוכה בישיבה במשרד כל היום).

אז כמו שאתה בוחר לציית ולשרת בצורה טובה, למרות שזה נוגד את דעותיך או השקפותיך, ככה יש גם לא מעט אנשים מהצד השני של המפה שעושים בדיוק את אותו הדבר. אמרתי משהו ואני אגיד שוב - אלימות, שנאה, גזענות ושאר בעיות היו קיימות תמיד, קיימות עכשיו והן תתקיימנה גם בעתיד. ההבדל הוא שעכשיו יש לך את התקשורת, אינטרנט, טלפונים ניידים ועוד, והמידע הרבה יותר נגיש וזמין, ולכן אתה שומע כל ציוץ שאיזה טמבל משמיע. יתרה מכך, התקשורת בכוונה מביאה את הסיפורים הפחות נחמדים, ולעיתים מקצינה אותם, וזאת כדי לעשות כמה שיותר כותרות ולעורר כמה שיותר רעש (אם תכתוב בעיתון שהכל בסדר אז אף אחד לא יקרא או יקנה אותו), אבל זה לא תמיד אומר שהמצב הוא כמו שמציגים אותו.

נו באמת, ואחרי זה אתה אומר שאתה לא מדבר על פוליטיקה? מהתחלה אתה מנסה לדחוף את הדיון הזה לכיוון מסוים. למה אתה לא מדבר על כל אותם אנשים שגרים כאן בינינו, אבל במקום ללכת לצבא ולהגן על המדינה הם בוחרים להצטרף לכל מיני ארגוני "שלום" ולהתעמת עם חיילים בשטחים? וכמה אנשים כאלה (אלה שאתה מדבר עליהם) אתה מכיר שאכן הגיעו לקרבי? אני גם שמעתי הרבה גיבורים שאמרו שהם רוצים להרוג ערבים או ללכת למג"ב כדי לדפוק לערבים מכות, אבל הפלא ופלא אף אחד מהם לא הגיע לקרבי. בודדים שבבודדים יאכלו חרא במשך כמעט שנה כדי להגיע לקרבי ו"לזכות" בהזדמנות אולי לירות פעם על ערבי. מי שבאמת רוצה להרוג ערבים לא צריך את הצבא בשביל זה, הוא כבר ימצא דרך אחרת.

קצת קשה לא לשייך את זה לפוליטיקה כשאתה בעיקר מביא דוגמאות מצד אחד של המפה, אבל לא נתתי את הדוגמה שנתתי בכדי לדון במי גרוע יותר, אלא רק כדי להראות שזה משהו שמופיע גם בצד השני, ויותר מכך, מופיע גם אצל מבוגרים ולא רק אצל נערים בני 16. לגבי אוהדי כדורגל - להגיד ש-90% מהם רפי שכל זאת קצת הגזמה, והסיבה שאתה חושב כך היא שאתה שומע בעיקר על המקרים האלימים והמכוערים. אתה הרי לא תצפה שהתקשורת תכתוב "אוהדי נתניה התנהגו למופת, לא נצפו שום התפרעויות או אמירות גזעניות". כנ"ל גם לגבי הנוער, תמיד הייתה קיימת אלימות, ותמיד היו כל מיני רפי שכל שדיברו יותר מהר ממה שהמוח שלהם מסוגל לחשוב, אבל עכשיו "בזכות" האינטרנט, הפייסבוק והנשמות הטובות מהתקשורת אתה שומע ורואה כל מקרה שכזה, כאשר לעתים התיאורים הם מוגזמים בכוונה כדי לשפוך עוד קצת שמן למדורה. והמשפט האחרון שלי ממש לא קשור לפוליטיקה אלא לעובדות נטו, ברגע שאתה נמצא בעימות (גם אם לא ישיר) עם אוכלוסיה עוינת יש סיכוי גדול שתתחיל לפתח רגשות שנאה כלפיה. הדבר לא קורה רק כאן בארץ, הוא קורה בכל מקום שבו קיים מצב דומה. זה קורה לשוטרים שמתמודדים יום יום עם פושעים ועבריינים, ולעתים חוצים את הקווים כדי לנקום ולפגוע בהם (זה קיים כנראה גם בארץ, אבל בעיקר בארה"ב בשכונות שבהן יש לך כנופיות של שחורים/היספנים וכדומה), זה קרה בזמן מלחמת העולם השנייה בה השנאה הרקיעה לשחקים, וזה קורה עוד בהרבה מקומות. אני לא אומר שצריך לאפשר לאנשים להתחיל לצעוק באמצע הרחוב "מוות לערבים" ולארגן תהלוכות זעם, אבל מצד שני אפשר בהחלט להבין חלק מהשנאה הקיימת, שכן אנחנו לא חיים בשוויץ אלא באזור עימות.

כמו שאומרים - הגמל לא רואה את הדבשת שלו. אני דווקא רואה אצלי בפייסבוק דברים באותו הסגנון שאתה מדבר עליו, אבל זה מגיע מהצד של מחנה ה"שלום". דברים בסגנון "סרטן למכבי תל אביב", "שואה לאלי טביב", "לשרוף את נוער הגבעות" ועוד דברים בסגנון. מה שיותר חמור זה שהדברים הללו לא מגיעים מנערים, אלא מ"מבוגרים". ולשאלתך - כשאנשים גדלים בסביבה אלימה שבה יורים להם טילים על הבית, מתפוצצים אצלם ברחובות העיר ושוחטים תינוקות במיטתם, כל זה גורם להם לפתח רגשות שנאה וכעס כלפי הצד השני, וכלפי אלו שתומכים בו ומנסים להצדיק את פעולותיו בדרכים שונות.

על האיביזה דווקא נהגתי די הרבה בזמן האחרון (יש לחבר שלי את ה1.2 TSI, אבל בגרסת ה-5 דלתות) ובהחלט נהניתי, הן מביצועי המנוע (אבל בסקודה מדובר באותו המנוע, אז אין טעם להשוות) והן מההתנהגות והאחיזה הגבוהה (גם על כביש יבש וגם על כביש רטוב). באשר לפאביה - אתה צודק, אכן נהגתי עליה מעט, ולכן יכול להיות שלא הספקתי להתרשם כמו שצריך, ואולי תרמו לכך הביקורות שקראתי על כך שהיא פחות "מתנהגת" ופחות מהנה. בכל אופן, כנראה שאין מנוס מלעשות עוד נסיעת מבחן על הפאביה ואז לראות מי השתיים מתאימה יותר (בהנחה ובפיאט לא יציעו לי הנחה מטורפת על הבראבו). תודה.

הפאביה דווקא נראית טוב (בגרסת הספורט), והיא כמובן יותר פרקטית מהאיביזה 3 דלתות, אבל דווקא מבחינת ביצועים והתנהגות קיבלתי רושם שונה ממה שאתה מתאר. הן בנסיעה קצרה שעשיתי על הפאביה והן מקריאה של מבחנים שונים היא הרגישה פחות "כיפית" לנהיגה, ובעלת התנהגות פחות טובה מהאיביזה. כמו כן, לפי טבלאות נתונים שונות עושה רושם שהביצועים שלה מעט פחות טובים משל האיביזה (אומנם ההבדל זניח, אך קיים). לכן פסלתי אותה, שכן מדובר בסופו של דבר באותו היבואן של הסיאט, ובשנתיים אחריות גם כן. מה שכן, אם היא אכן נמכרת ב-92 אלף אז אולי אני אבדוק אותה שוב, שכן 8 אלף זה לא מעט כסף (לפני כחודש היא עלתה גם באזור ה-100 אלף ש"ח על הכביש). לגבי הולוסטר - אין ספק שהיבואן עדיף במקרה הזה, וכן קיימת שנת אחריות שלישית, אבל להוציא יותר מ-100 אלף על רכב מבחינתי זאת לא אפשרות נכון לעכשיו. לפי מבחנים שקראתי (וכמה חוות דעת כאן באתר) הפיאט בראבו יכולה להתחרות באיביזה, הן מבחינת ביצועים והן מבחינת התנהגות והנאה מנהיגה. הבעיה כאמור זה המחיר, אבל אני אבדוק בכל זאת אולי אפשר להשיג הנחה כלשהי.

ולוסטר היא אכן אופציה מתאימה, הן מבחינת ביצועים והן מבחינת מראה. גם היבואן הוא בסדר גמור (מניסיון של כמה שנים), וכן יש שנת אחריות שלישית. הבעיה של הולוסטר זה המחיר - 115 אלף על הכביש לגרסה הבסיסית. לא התמקחתי יותר מדי, אך נראה לי שהמגמה היא לא לתת הנחות, כנראה עקב ההצלחה של הדגם והביקוש הרב.

אני מעוניין לרכוש בתקופה הקרובה רכב סופר מיני חדש וידני, ולאחר הרבה סיבובים בין אולמות תצוגה שונים וכמה נסיעות מבחן מצאתי את הרכב המנצח (לפי דעתי) - סיאט איביזה 1.2 TSI ידנית, בגרסת ה-3 דלתות. המחיר הרשמי של הרכב הוא קצת מעל 110 אלף ש"ח, אך לפי דעתי עם קצח מיקוח אפשר לקבל אותו "על הכביש" בכ-100 אלף (שזה הגבול העליון של העליון של התקציב שלי). היתרונות של הרכב (מבחינתי) הם קודם כל המנוע החזק שמספק תאוצה טובה בכל מצב, אחיזה טובה וכמובן המראה והאבזור - הרכב נראה טוב (לפי דעתי כמובן), מגיע עם מערכת מולטימדיה, ג'אנטים מסגסוגת קלה, גג שמש (למרות שהוא לא נפתח באופן מלא) ועוד. החסרונות של הרכב הם בעיקר היעדר שנת אחריות שלישית והשירות של צ'מפיון (ממה ששמעתי עליו בפורום). השאלה היא האם קיימים רכבים חדשים עד 100 אלף שיכולים להתחרות בביצועים ובהתנהגות של האיביזה (על המראה והאבזור אני יכול להתפשר), ומגיעים עם 3 שנות אחריות ויבואן יותר נורמלי? הרכב היחידי שאני יכול לחשוב עליו הוא פיאט בראבו ידנית בגרסת הטורבו שמספקת ביצועים דומים ואף טובים יותר, וכן בעלת אחיזה והתנהגות טובה ממה שקראתי. בנוסף, הרכב מגיע גם עם 3 שנות אחריות. הבעיה היא שהמחיר הרשמי של הרכב הוא כ-120 אלף ש"ח. אם יש למישהו הצעות/הארות/הערות בנושא אני אשמח לשמוע. תודה.