gadik6

תודה על התשובות. לגבי החוזה, בדקתי אותו מכל כיוון ולא כתוב שום דבר על מועד האספקה פרט ל-"מועד אספקה משוער - במלאי". איכשהו נחזיק מעמד עוד כמה ימים.

שלום, ההורים שלי הזמינו רכב חדש לפי כ3 שבועות (מחר יעברו בדיוק 3 שבועות מיום ההזמנה שבו שולם הסכום עבור הרכב). כאשר הם הזמינו את הרכב נאמר להם שהרכב יגיע לאחר כ18 יום, אך זה לא נכתב בשום מקום, ובטופס ההזמנה רשום "מועד אספקה משוער - במלאי". ה18 יום עברו, וההורים שלי התקשרו לברר מה עם הרכב, והסוכנת מכירות אמרה להם כי הם החליפו את המערכת מחשוב, וכי אין עוד רכבים כדי שתהיה משאית מלאה וכדומה, ושהם משתדלים שזה יהיה כמה שיותר מהר. השאלה היא האם יש פרק זמן מקסימלי לאספקת הרכב (מה גם שכשהזמנו את הרכב, זה היה רכב שנמצא בארץ)? כי אם לא, הם הרי יכולים למשוך את זה גם שנה תודה.

תודה לכולם על התשובות. היאוש לא נובע מהקורסים הנוכחיים (כלומר גם, אבל אני מדבר בכללי), אלא זה התחיל באמצע הסמסטר הזה כשהתחלתי להסתכל קצת קדימה (זה לא שקודם לא הסתכלתי, פשוט צורת ההסתכלות הייתה שונה) - נגיד ובעזרת השם אני מסיים בהצלחה את הסמסטר הנוכחי, אז מה מצפה לי הלאה? סמסטר ג' יש לי פונקציות מרוכבות, אנליזה מתקדמת, תורת ההסתברות (ולקינוח פיסיקה 2 ותורת המעגלים החשמליים), סמסטר ד' יש לי מישדיח, תרמודינמיקה וכל מיני מבואות (בקרה, עיבוד אותות וכדומה) שממעבר על החומר שהם לומדים ראיתי שגם זה מאוד מתמטי (אומנם לא תיאורטי וחופר כמו חדוא, אבל עדיין). ואז, כשאני בוחר התמחות שזה סביר להניח או עיבוד אותות או ביומכניקה אז זה כולל או קורסים כמו עיבוד אותות ספרתי, מערכות ספרתיות, תהליכים אקראיים וכדומה, או קורסים כמו חוזק חומרים, מעבר חום וחומר 2, אלמנטים סופיים וכדומה. בקיצור, להגיד שהתואר בכלל לא מעניין אותי אני ממש לא יכול, יש הרבה דברים שמעניינים אותי (כמו שאמרתי אנטומיה, ביולוגיה של התא וקורסים עתידיים שאני מאמין שימצאו חן בעיניי כמו ביוחומרים, מכשור רפואי, פיסיולוגיה וכדומה). אבל הבעיה היא שאני לא בטוח שעבודה בתחום כמהנדס, שבסופו של דבר כוללת לא מעט חישובים ביום יום (בין אם זה כדי לבנות מכשיר רנטגן או בין אם זה בשביל לייצר מסתם חדש ללב), באמת תעניין אותי ותגרום לי לקום לעבודה עם מעט חיוך. אז נכון שיש תפקידים כמו מנהל מכירות או מנהל פרוייקט שתפקידו להבין מה הרופא רוצה, ולהעביר את זה, בהתאם לדרישות, למהנדס שאמור לתכנן את המוצר, אבל אף אחד לא מבטיח לי שדווקא לתפקיד כזה אני אגיע. וכן צביקה, אני בהחלט לא מתלונן על המצב מבחינת הבחורות במחלקה (למרות שכדאי שפעם תציץ לפסיכולוגיה, כלכלה או אפילו תעשיה וניהול, גם להם לא חסר), וגם לא על החבר'ה, מהבחינה הזאת אני מאוד מרוצה. הבעיה היא שאחרי ה4 שנים, גם אם עשיתי חיים משוגעים, צריך לצאת "לעולם הגדול". מה שכן, כמה שזה ישמע מפתיע, אבל אני לא מכיר אף לא מהנדס ביורפואי אחד שאני אוכל להתייעץ איתו.

אהלן, הסיפור שלי בקצרה הוא כזה - סיימתי תיכון, הלכתי לעתודה (ה.חשמל בטכניון), פרשתי אחרי כמה חודשים כי הבנתי שזה ממש לא מה שאני רוצה ללמוד, דפקו אותי בצבא, ואחרי הצבא נרשמתי להנדסה ביורפואית בבן גוריון. סיימתי סמסטר אחד, ועכשיו אני מתקרב לקראת סיום הסמסטר השני (שגם אותו אני מקווה לעבור). קיוויתי שלמדתי את הלקח אחרי הטכניון, ולכן חשבתי הרבה מאוד זמן מה אני רוצה ללמוד, ועד לאחרונה הייתי די בטוח שצדקתי. אממה, בשבועות האחרונים תוקף אותי יאוש, ולא עוזבות אותי המחשבות ששוב טעיתי, ויש לכך כמה סיבות: הלימודים משלבים הנדסה וקורסים מתחום הביולוגיה/רפואה. הקורסים מהתחום השני די מעניינים אותי (אנטומיה, ביולוגיה, כימיה (איכשהו)), אבל הלימודים שקשורים יותר למדעי הטבע ממש לא (שזה כולל חדוא, מישדיפ, תכנות (חוץ מפיסיקה בעצם שאיכשהו מעניין)). אז נכון שזאת ההתחלה, אבל כשאני מסתכל קדימה, אני מבין שעבודה בתור מהנדס, סביר להניח שתכיל בתוכה לא מעט חישובים ובעיות הנדסיות ומתמטיות (בין אם זה עם דף ועט או בעזרת תוכנה), שכן בסופו של דבר הקורסים ההנדסיים מתבססים על קורסי הקדם (גם אם הם יותר מעניינים), ואני ממש לא בטוח שעבודה כזאת תעניין אותי. אז לאחרונה מתחילות לצוץ אצלי מחשבות על לעבור לאוניברסיטה העברית, לחוג לפסיכוביולוגיה . מדובר על חוג שהוא מן שילוב של ביולוגיה (מדעי החיים יותר נכון) ופסיכולוגיה (יותר לכיוון מדעי החיים רפואה): http://micro5.mscc.huji.ac.il/~psychobio/info.htm http://science.huji.ac.il/cdshnaton/MaslulimInfo/318.2009.71.html האם מישהו יודע משהו על התוכנית (חוץ ממה שרשום) או מכיר מישהו שרשום לשם? נכון לעכשיו אני בן 23 (רק או כבר, תלוי איך מסתכלים על זה) וכמה אגורות, ומצד אחד אני לא רוצה למשוך את המעבר (במידה ואני אחליט), שכן אם אני אעבור אני אקבל פטור רק על חלק (קטן) מהקורסים שלמדתי, אבל מצד שני אני לא בטוח ב100 אחוז שאני רוצה לעבור, וגם לא בטוח לאן, ולא בא לי שהסחרחרה הזאת תימשך. בכל מקרה, מה לעשות? האם לעבור, האם לחכות? האם יש אהבה בעולם הזה, והאם היא תנצח? או שאולי פשוט לחתוך ורידים? אם מישהו הצליח להגיע עד קטע זה, אני אשמח לקבל תגובות מועילות. תודה.

משעמם לך בחיים שאתה נוסע אחרי "משטרות" שנמצאות באמצע מרדף? וזה שהמאזדה עברה באדום לא הפריע לך? מה בדיוק רצית שהם יעשו, יתנו לו לברוח כדי שימשיך להשתולל?

לא אמרתי שאני יודע איפה נקודות, רק הצגתי עובדה בכל מקרה, הנקודות שכן ידועות לי הן איזור העורק בצוואר, איזור מפתח הלב (או שזה עצם החזה) והאיזור למטה כמובן. לגבי האיזור האחרון לא צריך הרבה נסיון או מיומנות, תעיד על כך כל בחורה. לגבי השניים הראשונים, מכה מדוייקת, מהירה וחזקה לאיזור יכולה לעלף בן אדם ואף להרוג, ככה שאם אתה חושב על האופציה הזאת ברצינות אז כדאי לך לפנות למישהו שבאמת מבין (כי מצד אחד אתה עלול להרוג אותו למרות שלא התכוונת, ומצד שני אתה עלול פשוט להכאיב לו קצת ולהדליק אותו עוד יותר).

.....

כשהוא אצלך ברכב אז זאת באמת בעיה להיפטר ממנו, אבל באופן כללי גם נגד אותם הרי אדם יש מה לעשות. נכון שבמכות הוא יפרק אותך כנראה, אבל אם אתה מספיק זריז אז יש מספר נקודות בגוף, שמכה חזקה ומדוייקת לשם יכולה לשתק את האדן לכמה שניות/עשרות שניות (מי שמיומן יכול גם לעלף/להרוג) וזה מספיק זמן כדי לנסות לדחוף אותו מהרכב החוצה.

סוכן סמוי אף פעם לא יגיע למצ"ח/מקמצ"ר כדי לדווח. זה לא ה"נתיב" עבודה שלו. ומן הסתם שהוא אף פעם לא יסע ברכב של מ"צ. דבר שני, אם מישהו הוא מפעיל סוכנים אז אף אחד לא אמור לדעת את זה. את הסמויים נחשפים ראית? זה על אותו עיקרון, אין לך שום דרך לדעת שהוא סוכן סמוי. אלא אם כן תתחיל לחקור אודות כל חייל וחייל שמגיע ליחידה, ואז אולי יש לך סיכוי קטן. דבר שני, מן הסתם שהוא לא פועל תחת אותו השם, ומן הסתם שהוא לא גר בדירה ה"אמיתית" שלו. דבר אחרון, סוכנים נחשפים לפעמים לאחר שהם פיצחו/הפילו את מי או את מה שצריך, ואם במקרה תחשוב לנקום באותו סוכן אז תדע שאתה הולך לבלות הרבה זמן מאחורי הסורגים אם תעשה לו משהו.

אכן סביר להניח שלא מדובר בשוטרי תנועה. אם זכרוני אינו מטעה אותי, אופנוענים של מתנ"א רוכבים בדרך כלל על אופנועי BMW או דגם אחר ששכחתי את שמו, אבל מדובר באופנועי כביש. כבישטח זה ליס"מ כמו שצוין ולעוד כמה יחידות שלא מתעסקות באכיפת עבירות תנועה. מה שכן, מהעבודה (המצומצמת) שלי עם אופנועני מתנ"א וממפגשים מקריים איתם על הכביש הם בהחלט די מגזימים ולפעמים גם מתפרעים ברכיבה שלהם.

הציעו לי את המכשרי במחיר דומה, וכך גם את הסמסונג F480. לכן ההתלבטות היא בין שני המכשירים האלו.

פרנקסוס אל תקפוץ, גם למצ"ח לא חסר..

נו ומה הפלא שהימל"ת היו משביתי רכבים סדרתיים? מזכיר לי מקרה שבו הייתי באיזה תרגיל יחד עם הימל"ת, ואחד השוטרים שלהם היה צריך להחנות ברוורס B4 חדשה לחלוטין (ועוד מהצורה החדשה, שזה בכלל נדיר בחיל הזה) בסמוך לחומה. לא יודע איך, אבל המוכשר הצליח "לנשק" קלות את החומה, למרות שהכוונתי אותו מאחור (תוך שמירה על קשר עין עם הנהג, סימני ידיים, צעקות וכדומה) ולמרות חיישני הרוורס ברכב. יותר מפתיע היה שהצלחתי לערבב כמה קצינים מהחיל שעמדו 2 מטרים מהמקום ושמעו את הרעש של המכה, ולגרום להם להאמין שלא קרה כלום. *לגבי עיכוב של אזרח עד להגעת מ"י אני בספק. סמכות העיכוב היא רק בשטח צבאי או בזמן פעילות צבאית (למשל במקרה של כמה עיתונאים מוצצי דם שלא נשמעים להוראות, ומנסים לפרוץ מחסום ולהיכנס לשטח שמוגדר כצבאי סגור).

פה זה קצת שונה. מחסום נחשב כשטח צבאי (או משהו דומה), ומכאן הסמכויות של שוטר צבאי לבצע חיפוש וכדומה.

כדי לעשות קצת סדר בדברים.. לשוטר צבאי יש סמכות לעצור רכבים (גם צבאיים וגם אזרחיים), ויש לו גם סמכות לדרוש תעודה מזהה מכל אדם בן 16 ומעלה בעת פעילות בידוק. מצד שני, שוטרים צבאיים לא מתעסקים באכיפה לגבי רכבים אזרחיים, אלא אם כן זה בתוך שטח של בסיס צבאי (זה קורה בעיקר בבסיסים גדולים כמו צריפין או בסיס חיה"א). וכל הטעם בחוקים האלה זה במקרים לא שגרתיים כמו חסימת כבישים, הכוונות תנועה, תאונה, מחסומים וכדומה. בכל המקרים האלו, שוטר צבאי יכול להכווין תנועה, להורות גם לרכבים אזרחיים לעצור, לדרוש תעודות מזהות וכדומה. ביום יום, אם שוטר צבאי מורה לכם לעצור רוב הסיכויים שהוא חושב שמדובר ברכב צבאי. ליתר בטחון כדאי לעצור. כבר הייתי עד למקרה שבו ש"צ ראה נהג ברכב אזרחי מדבר בפלאפון, סימן לו לעצור (כי חשב שזה רכב צבאי), אבל הנהג הוציא לו אצבע משולשת והמשיך. הש"צ התחיל לרדוף אחריו, ובאמצע הנסיעה הם נתקלו בשוטר מתנ"א שקלט את המרדף, הצטרף ועצר לבסוף את הרכב האזרחי. הנהג יצא עם דוח על נהיגה בקלות ראש (או בחוסר זהירות) + דיבור בפלאפון, כאשר את הדוח האחרון הוא קיבל על סמך דברי הש"צ (הש"צ מילא מזכר יחד עם שוטר התנועה לגבי המקרה, וזה צורף לטופס של הדו"ח). *ולגבי מג"ב, כמו שכבר נאמר פה, הם שוטרים לכל דבר מבחינת סמכויותיהם.

תודה על התשובות, לבסוף אני אלך על אורנג'. כעת נותרה לי רק התלבטות בין 2 מכשירים: סמסונג F480 TOUCHWIZ ונוקיה N95 בעיקרון לפי ביקורות שקראתי 2 המכשירים מאוד טובים מכל הבחינות, השאלה היא האם אחד מהם עדיף? מה שבעיקר חשוב לי זה איכות שיחה, איכות המוסיקה, איכות המצלמה ורצוי שהמכשיר יהיה עמיד. באינטרנט אני אגלוש, אבל זה מעט פחות חשוב.

אומנם לא הייתי בחימוש, אבל הייתי הרבה מאוד זמן במחנה נתן. המסדר בוקר הוא קצת אחרי 8 (8 ורבע נדמה לי), וכדי להגיע אליו אתה צריך לעלות על האוטובוס לבסיס שיוצא מתחנה מרכזית ב7:40, וכדי לעלות עליו צריך מזל (כל החיילים שעושים יומיות + חיילים שנוסעים לחר"פ מנסים לעלות), כח רצון ומרפקים חזקים. כנ"ל לגבי האוטובוס בחזרה לתחנה המרכזית, כאשר כולם לחוצים לצאת הביתה. ככה שמבחינת נסיעות זאת לא תהייה חוויה. מבחינת תנאים לפי דעתי הם פחות טובים מצאלים. האוכל סביר, אבל לפי דעתי פחות טוב מזה של צאלים. אין לך כמובן קולנוע, ובכלל האנשים בצאלים (צל"י) לפי דעתי היו יותר סבבה. מצד שני יש לך את הפורום במרחק יריקה, אז אם אתה סוגר שישי ומוכן לקחת את הסיכון ש... מבחינת תורנויות זה תלוי באיזה פלוגה בדיוק תהייה מוצב, יש מקומות שבהם די טוחנים שמירות (ש"ג וכדומה), ולהישאר בערב או בסופ"ש זה ממש לא תענוג, שכן נשארים מעט תורנים, ובחדר אוכל תראה בעיקר מ"צ (שסוגרים שבת ל2 או ל3) . בקיצור, אם היית באר שבעי אז לפי דעתי הבסיס סביר, אבל מכיוון שאתה מאשדוד לפי דעתי תתעקש לקבל העברה למקום קרוב יותר.

תודה לכולם על התשובות. לגבי סלקום, בשיחה איתם לא אמרו לי כלום לגבי מסלול FIX, והמחיר לחודש התקבל רק לאחר החזרים פה ושם, וגם יצא מעט פחות משתלם מאורנג'. כמו כן, מכיוון שאנחנו רוצים להעביר 3 מכשירים, כאשר ה2 האחרים של ההורים שלי, והם צריכים מכשיר רק כדי לדבר, בלי כל האינטרנט, מוסיקה וכדומה, אז באורנג' החבילה הכוללת יוצאת משתלמת יותר.

שלום, בשעה טוב, לאחר 3 שנים בתור לקוח פלאפון, בעוד פחות מחודש נגמרת תקופת התחייבות, ואני יכול לשלוח את פלאפון ל... ולעבור לרשת אחרת. התקשרתי לסלקום ולאורנג', ובשתיהן הציעו לי תוכניות די דומות (אם כי זאת של אורנג' נראית מעט עדיפה) ועם מכשירים די דומים (אם כי שוב באורנג' המכשירים יותר לטעמי). מה שכן, באורנג' ההתחייבות היא ל18 חודשים בלבד, ואילו בסלקום ל36 חודשים אם אני זוכר נכון. בתור לקוח חשוב לי מכשיר חדש וטוב ושירות טוב, כלומר אין ממש הרבה דרישות. השאלה היא האם יש רשת עדיפה מבין שתיהן? אשמח לשמוע הצעות מבעלי נסיון. יש לציין כי מה שאהבתי באורנג' זה ששם יש מחיר קבוע מראש לחבילה שכוללת פשוט הכל (זמן אוויר, הודעות, מכשיר וכדומה), בעוד שבסלקום זה "אם אתה מדבר ככה וככה אז יש החזר ככה ואז יש עוד החזר ככה וגם על המכשיר יש החזר אם אתה מדבר ככה וככה", כך שלמרות שהמחיר הסופי של החבילות די דומה, באורנג' זה יותר "ידידותי למשתמש", וקבוע מראש מבלי החזרים וכדומה.

בתוכנת MATLAB ניתן לייצר גרפים של הפונקציות השונות. דרך אגב, גם אינטגרלים היא יודעת לעשות.

אם תשים לב, מדובר בוואלה "ZONE", ורוב הכתבות בערוץ הזה כתובות בשפה כזאת. לא מדובר בערוץ חדשות פרופר, אלא יותר בערוץ "שטותי" וולגרי שנועד בעיקר לחבר'ה הצעירים.

תודה על התגובות. בדקנו הרבה רכבים, ואלה ה3 האפשרויות הסופיות (מגאן ורומסטר לא אהבנו, ואילו האוקטביה דיזל ידנית יקרה מדי - מ140 אלף לגרסה הפחות מפוארת).

אחרי שחפרתי בחודשים האחרונים בפורום (אני מפתלא איך לא מצאתי עדיין נפט ) בקשר לרכישת רכב משפחתי חדש, הצלחנו לצמצם את הרשימה ל3 דגמים. הנסועה השנתית שלנו כי כ32-34 אלף ק"מ (הרוב בכבישים בינעירוניים), ולכן השיקול העיקרי זה חסכון בדלק, ואחזקה לא יקרה מדי (טיפולים, חלפים וכדומה). לאחר מכן רצוי גם ביצועים והתנהגות טובים, ולבסוף אבזור ונוחות. המחירים שהוצעו לנו לכל 3 הרכבים "על הכביש" הם בסביבות ה122-123 אלף (כלומר אותו מחיר פחות או יותר). 1. הונדה סיוויק 1.8 ידנית - הרכב הכי מהיר, מרווח, מאובזר ויפה מבין ה3. החסרון היחידי (אולי?) יחסית ל2 האחרות זה הצריכת דלק שעומדת על כ1 ל15 ק"מ בנסיעה משולבת (לפי חישובים של אנשים שבבעלותם רכב זה). 2. סקודה פאביה סטיישן (ספייס) 1.9 TDI ידנית - הרכב הכי חסכוני (לפי נתוני יצרן הצריכה המשולבת היא 1 ל20 בערך, עד כמה זה קרוב למציאות?), די מאובזר, תא מטען גדול (סטיישן), וגם די מהיר (אם כי פחות מההונדה). מצד שני תא הנוסעים קטן יותר, והמראה פחות מושך. 3. יונדאי I30 דיזל אוט' - רכב די מרווח, אם כי לא ממש מאובזר (מגיע רק ברמת הגימור הנמוכה ביותר), לא ממש מהיר (בגלל התיבה האוטומטית הישנה), וגם לפי מבחני דרכים עושה רושם שצריכת הדלק לא נמוכה בצורה יוצאת דופן, כלומר ליטר ל13-15 ק"מ (כמו ההונדה או אפילו פחות חסכונית). למען האמת הסיבה היחידה שהשארנו את הרכב הזה היא מכיוון שהם מציעים לנו כמעט מחיר מחירון על הרכב שאנחנו מתקשים למכור (שזה כמעט כמו המחיר של הרכב הזה). בעיקרון השיקול שאולי יכריע את הכף זה הצריכת דלק. האם יש הצדקה לרכוש את הI30 דיזל למרות שהיא לא בהכרח חסכונית יותר מההונדה בנזין אפילו, ולמרות שהיא נחותה ממנה ברוב הפרמטרים? ובין ההונדה לסקודה, האם צריכת הדלק של הסקודה אכן טובה כל כך? כי אם כן אז ההפרש בינה לבין הסיוויק עם הנסועה השנתית שלנו יתבטא בכמה אלפי שקלים בשנה. מה לדעתכם האפשרות הטובה יותר? תודה.

תודה על התשובות, אבל לא קיבלתי תשובה לשאלה אחת. האם המשטרה חייבת לתת העתק של הדו"ח עיכוב/חיפוש במידה ודורשים?

שלום, לפני כשעה אבא שלי חזר מהעבודה, ובכניסה לעיר עצרו אותו ניידת ורכב בילוש. הם טענו שדיווחו עליו כי הוא נפגש עם בני דודים באחת מהערים שלהם ולקח מהם משהו, ולכן הפכו את כל הרכב תוך כדי החיפוש אחר אותו "משהו". לאחר שלא מצאו כלום הם לקחו אותו לתחנה, עשו חיפוש חוזר ברכב ומתחת לרכב ובתא המנוע, ובבגדים שלו. יש לציין כי לאורך כל החיפוש לא נתנו לו להשתמש בפלאפון. כשאבא שלי חזר הביתה הלכתי לבדוק את הרכב, ושמתי לב כי הם קרעו את השטיח שעל רצפת הרכב מקדימה (כלומר תלשו אותו חלקית מהמקום), ותלשו גם כמה פלסטיקים בדשבורד ושתי גומיות מהמקום. עכשיו ההורים שלי נסעו בחזרה לתחנה כדי לדבר עם מפקד התחנה/קצין המשמרת ולקבל את הפרטים של השוטרים שביצעו חיפוש. יש לי 2 שאלות לגבי כל האירוע: 1. מה ניתן לעשות לגבי הנזק שהם גרמו לרכב? האם ניתן לתבוע על הנזק? ולמי אפשר להתלונן, מח"ש? 2. אחרי שסיימו את כל החיפוש, אבא שלי חתם על דו"ח עיכוב או חיפוש נאמר בו שלא מצאו כלום, והוא שוחרר. האם הוא צריך לקבל העתק כלשהו של הדו"ח חיפוש? תודה. *עדכון קטן, ההורים שלי היו בתחנה, אמרו להם שמפקד התחנה לא נמצא, ובעצם אין אף אחד בכיר, ושאי אפשר לתת את הפרטים של אלו שעשו את החיפוש, ואולי רק מחר בבוקר אפשר יהיה לקבל פרטים נוספים. עיצות?