פיאט 127 צרך ליטר ל18 ק"מ מחוץ לעיר והיה רכב פשוט מאוד לאחזקה.
במיצובישי היה מנוע 1500 חלש ועייף שצרך מחוץ לעיר 1 ל10 והיו לרכב הרבה בעיות אמינות.
דשבורד מתפוצץ אחרי כמה שנים בשמש,חלודות בגג ברכב של פחות מ10 שנים עד כדי חורים בפח,גומיות שסתומים שנגמרות תוך פחות מ100 אלף ק"מ,חלונות חשמל בעייתיים,בולמי זעזועים שנגמרים מהר,פגושי פח חלשים שמתכופפים מכל נגיעה ולא חסרות עוד מחלות כרוניות להמשיך את הרשימה.
במהירות 100 קמ"ש הטורים כבר היו על 3300 והמנוע היה צורח כי היה חסר הילוך רביעי.
וזה נקרא רכב מוצלח?
במדינת ישראל בשנות ה80 וה90 כל רכב יפני שיובא לארץ ונמכר בזול הצליח וכל העדר קנה אותו.
זה שהוא היה הרכב הכי נמכר בארץ לפני המאזדה לא עושה אותו מוצלח.
שלא נדבר על זה שאף אחד אז לא בדק שום רכב מבחינה בטיחותית.
כל העניין זה מחיר זול אני לא אומר שהסיטרואן BX היה רכב מוצלח כי זה לא נכון ואפילו המוסך המרכזי לא ידע לטפל בו ,אבל הוא נמכר בכמויות גדולות כי תומחר בזול ובמחיר דומה לסובארו.
ברגע שגילו שהאחזקה שלו יותר יקרה מהסובארו כולם נטשו אותו.
המיצובישי הצליחה בזכות מחיר זול ולא בגלל שזה רכב יותר מוצלח מהסובארו.
בסוף שנות ה90 כשהגירים האוט' בסופר לאנסר מתו אחרי 100+ אלף ק"מ בגלל בעיית קירור והכריזמה תומחרה במחיר גבוה מאוד ולא הגיוני כולם עברו למאזדה.