הכל תלוי ברמה של ההפרעה.
אני למשל קיבלתי המלצה בגיל 22 לקחת רטלין ולא הסכמתי, שברתי את עצמי כדי להגיע למשהו קטן ואף אחד לא חשב שאני אגיע אפילו לזה.
לפני חצי שנה הלכתי לפגישה אחת, והפרופסור בסוף הפגישה שאל אותי שאלה שגם אני לא ידעתי לענות עליה. "איך הסתדרת כל השנים בלי?". לך תסביר לו שבתקופתי זה לא היה נפוץ וגם הסתכלו עלי מוזר כי לא ידעו ולא רצו לטפל בבעיות שכאלה.
אז ניסיתי פעם אחת קונצ'רטה ומאז רק כשיש צורך אני לוקח. מעבר לרמת הריכוז, זה גם מוריד לי את מפלס העצבים והפטיל שלי ארוך הרבה יותר.
אולי אפשר בלי זה עם מאמץ, אבל אפשר גם ללכת ברגל לעבודה במשך שעה, או לנסוע ברכב 15 דקות. זה שיפור איכות חיים כמו כל דבר אחר והכל תלוי איך משתמשים בזה.