Fkl0ster

עפר ורומן, שניכם טענתם שדגמי אאודי ברמת הכניסה לא מציגים פער גדול ביחס לדגמים העממיים של קונצרן פולקסווגן. כעת, אם נדמיין שיש רק אאודי ללא שאר מותגי הקונצרן, האם עדיין לא יחשבו דגמי הכניסה בעיניכם לפרימיום? אני מנסח את השאלה הזו מפני שפרימיום צריך להיות משהו שנמדד בזכות עצמו ולא בזכות פער כזה או אחר ביחס למצע עליו הוא מבוסס.

התלהמות?! אני מבין שבאת להתנגח בשליחות של חברך שומאכר. אני מפסיק להתדיין איתך.

בהנחה שאתה שואל באופן ענייני ולא לצורך ההתנגחות, קרא את הודעות הפתיחה שלי בשרשור ההתחדשות במיני ("המרצדס של הסופר-מיני היא בעצם ב.מ.וו"). בהודעות אלו מובאים השיקולים שהביאו אותי שלא לבחור ב-A1, בין השאר כי מלבד תא נוסעים איכותי וכוח זמין, חסרים בה מאפייני הפרימיום שיש במיני, אותם פירטתי שם - ובאמת שהיה לי קשה לוותר על האאודי, כי פינטזתי עליה זמן רב.

היא לא עושה שום רעש, האחרים כאן מתעקשים להרעיש סביבה (להזכירך, שרשור על A1. תקרא טוב טוב מי קרא תיגר על מי ומי הסיט את הדיון למחוזות הללו..). זה בסדר, אני גם מבין למה.

זה ממש לא אותו דבר. מה שאתה אומר שקול ללומר שוולוו V40 בגרסת T4 בסיסית היא לא פרימיום בעוד רק גרסת R DESIGN שלה היא כן. פרימיום מהווה מכלול של מאפיינים, שהוזכרו כאן ע"י רומן. המאפיינים האלו מעוגנים עמוק בתשתית ההנדסית של הרכב ואינם מתגלים פתאם או נעלמים להם בהתאם לרמת האבזור. הם כמו "שלם הגדול מסך חלקיו". פרימיום אפוא היא לא גרסא - כמו שסובארו אסתי היא גרסא - אלא פלטפורמה. בגלל זה השוואתך אינה במקומה.

דורקי, אני חושב שרומן מציע לעשות חתך אורכי (להתבונן בקו המוצרים של כל יצרן פרימיום) ולא חתך רוחבי (על בסיס קטגוריה), על מנת לבחון האם כל יצרן - כמקרה לגופו - מסוגל לבצע scale down למאפייני הפרימיום שסביבם יש קונצנזוס, כלפי מטה בסולם הקטגוריות. לטענתו רק ב.מ.וו כמעט ומורידה את המאפיינים לסגמנט B ורק וולוו לסגמנט C. אני מתאר לעצמי שעבור סגמנט D אין לו הסתייגויות (רק להיזכר מי המתמודדות שם: A4, סדרה 3, C קלאס, ATS, S60, Q50, IS ו-XE לעתיד לבוא.. שכחתי מישהי?).

אשאל כדי להקשות (במובן החיובי): האם ה-A3 היא פרימיום בעיניך?

רומן, מה לדעתך צריך להיות ברכב סופר-מיני על מנת שייחשב פרימיום? שואל עניינית כמובן, לא מתוך התגרות. האם יש רכב כזה כיום לדעתך?

אתה בוודאי מדבר על טויוטה MR2..?

איזה יופי, לצטט אותי מבלי לצטט את הנמען להודעה שקרא לי "פלוצקר" - שימו לב, לא פלצן אלא פלוץ. אם תעקבו באדיקות תגלו שאני לא מגיב באש, אלא אם מכוונת אלי אש..

ניקו, ראה הודעה פרטית.

SR, בוא נעביר את זה לפרטי - תרוקן הודעות כדי שאוכל לשלוח לך.

אתה נוגע בלב הפרדוקס, אבל זה מורכב להסביר זאת ולגמרי אוף-טופיק. אם יאיר לי המזל, יום אחד ישב על מדף הספרייה האוניברסיטאית הקרובה לביתך הספר שיסביר זאת - ועוד הרבה מעבר לכך - ויראה כמובן כיצד ניתן להיחלץ מהפרדוקס. אני משיב אך ורק לך כי אתה מתדיין באופן ענייני. בכל אופן, רק כדי לסבר את האוזן ולהיווכח מי כאן ניסה להתדיין עניינית וללא הטלת רפש ומי בחר להצליף עם השוט, הנה כמה מהאמירות שהאנשים פה מלבדך שיגרו לעברי: טרול, פלצן, זה שראשו תקוע בישבנו, זה שיום אחד יתקדם, זה ששקוע בעצמו, סטודנט בסמסטר שני בפסיכולוגיה (אני מקווה שזה מובן מדוע זו הצלפה). אני ממש לא מתנשא - מי כמוני יודע כמה אנטגוניזם זה מייצר (לא מנסיון, מידיעה). אולי זה מתפרש בגלל משלב הלשון, אבל בחיי שניסיתי להתדיין עניינית. אם הגבתי באופן לא תקני, זה רק כי השבתי באש לאש. עובדה שאיתך, אפשר להתדיין עניינית. גם הגבתי לך באופן ענייני ונטול הקנטות. זה לא חד פעמי אגב: שמתי לב לכך שאתה נמנע מהשמצות באופן עקבי ומתמשך וזה בהחלט ראוי לציון, לפחות כדוגמא לכך שזה יכול להיעשות אחרת בניגוד לעליהם שנוצר כאן כלפי; והרי די בדוגמא אחת נגדית כדי להראות שלא אני הגורם להתדרדרות הזו, לא כך? בנימה אישית, כל פעם אני אומר לעצמי לא להיגרר לדיון כזה מעל הפורום - דיון שמקומו אינו כאן. נראה לי שהלקח שלמדתי הפעם ישתיק אותי להרבה מאד זמן. זה בדיוק מה שהצולפים רצו כמובן וגם יקבלו. את שיש לי לומר אשאיר לספרי, שהכתוב בו לעדי עד יהא תקוע עמוק בגרונו של האדם ה"נבון".

שאלת ולכן אענה.. ראשית, ראה למעלה מה שכתבתי - הכל הוא יצירת חזות. הרי הסכמת שהאמת היא הבניה - מכאן תוכל להסיק שאין כזה דבר עשיר ומעמיק פני עשיר. השניים הם היינו הך. שנית, שים לב שזילזלת באנשים ששואבים סיפוק מסמל בלבד - קראת לזה לשלם "סתם", כאילו עיצוב, צליל וביצועים הם "אמיתיים" ולא "סתם". צר לי לבשר, שניהם "אמיתיים" או "סתם" באותה מידה. ההקטנה הזו של אנשים כאלה - שהיא ממש כמו ההקטנה ששומאכר מבצע לרכב שלי - מענגת אותך. ככה אתה מחלץ עצמך מהצורך הנפשי הזה שקיים גם בך. מתנצל שהשרשור גלש לזה, אבל נראה שזה היה בלתי נמנע..

אתה מותש מלקרוא את הודעותיי, כי אתה טיפש.

האוטו שלי נחשב לרכב יוקרה בכל העולם כולו מסתבר, פרט לעיני כמה צרי עין קרתנים פה בפורום המבקשים להקטינו. אני שמח רק מכך שאני מספיק אינטליגנט להבין למה נפשך מזדעקת פעם אחר פעם לצלוף בי על כך - היא מנסה להסב לי כאב מכיוון שאינה שואבת די תענוג מהקוריאנית שבבעלותה. שולח לך חיבוק מנחם.

מה שאתה מסרב לקבל הוא שהכל גלגולי לשון. הסיבה לכך שאתה מסרב לקבל זאת היא שרועדות לך הביצים לגלות שאתה וילדיך וכל היקרים לך חיים בעולם כזה. כמו שרשמתי לך פעם, "כוחו של הרוח נמדד בכמות האמת שהוא מסוגל לשאת".

לא התחזות, אלא יצירת חזות. מכיוון שאין דבר כזה תוכן, אלא רק צורה - שכן התוכן הוא היטל פיקטיבי של הצורה - הכל הוא בבחינת יצירת חזות. אין מאחורי יצירתו של מצג כלשהו איזה עוגן אובייקטיבי. הכל פסיכולוגיסטי, אבל לא מודים בזה כי זה מפחיד, מטריד ולא נעים לדעת..

זה "הכפתור הסיבובי" שיש ברכבי היוקרה הגרמניים באזור בלם היד. מנסיון עם רכבי שלי, זה מאד נוח.

זה לא הפורום לכך (תרתי משמע). על רגל אחת - זו הקרנה של פוטנציאל הכוח בחברה (הצהרה על היותי בעל אמצעים, השגת כבוד מצד פרטים אחרים, היותי מושא לקנאה וחיקוי וכו'). שוב, אני מדבר מתוך ראייה פסיכולוגיסטית. לפרטים נוספים, גש לספרייה האוניברסיטאית שלך. עריכה: לא קראתי את בקשתך נכון. ההסבר הוא שאתה מתענג על הצטנעות ולכן זה "מחלץ" אותך מלהתענג קמאית על סמל סטאטוס. ענווה וצנעה הן חלק מהריסון התרבותי - הן משמשות ככלי להפחתת הסבל שכרוך באי היכולת להשיג את מה שיש לאחר. זו הסיבה שהן נחשבות ל"מידה טובה": הן מאפשרות לעדן את גסותו של הקיום.

הוא כן מקבל "גיבוי" לטיב של הרכב: ה-A3 לא מרגישה כמו הלאון - לא בישיבה, לא בנסיעה ולא טכנולוגית (ממשק MMI נכנס כאן, למשל). ההבדלים קיימים, השאלה אם הם שווים את ההפרש זה עניין אחר.

אז בוא ואפרק לך את הקונספציה: האמת היא הרכבה, כלומר מה שאתה בוחר לתייג כאמת. אני אטען שנוח לך נפשית לרוקן מתוכן את ההתענגות על סמל סטאטוס. נכון, יש כאן פרדוקס עם עצם היומרנות שלי לבשר על האמת, אבל מצאתי לו סוג של פתרון..

אין הגיון חמוד, כבר רשמתי.. אולם יש עקביות: הבחור עם האונו מפנטז על איטלקייה אחרת לגמרי, או על בחורה איטלקייה, או גם וגם (הכנס גורם מענג כאן). אה, ואם הוא בוחר להצטנע, ראה למעלה.. זה כבר אוף-טופיק לגמרי, אבל תאמין לי שנכנסתי בסוגיות הללו בעובי הקורה.

מי שמצטנע אינו אלא מתרברב: הסתכלו עלי, כמה שאני צנוע! ואם הוא צנוע בסתר הרי שנפשו שלו יודעת על כך ומרעיפה על עצמה סופרלטיבים: אוי, כמה שאני צנועה! הבנת מה אני מנסה לומר?

כולנו רוצים בתוך תוכנו, אין טעם להתנגד לכך. הנפש בנויה לזה..