קראתי פעם ראיון עם ג'י לנו (אחד מהראשונים שרכשו את האופנוע, כשהוא מצויד במנוע מסוק), שיצא עם האופנוע לרכיבת בוקר מוקדמת ביום שבת, לא הרחק מביתו.
(לא הרחק מביתו = כי אי אפשר להתרחק.. אלא אם כן יש לך לאורך המסלול תחנות שמוכרות דלק סילוני )
בקיצור, תוך כדי רכיבה במהירות חוקית למדי (הוא נשבע!), התיישבה לו דודג' וייפר על הזנב, ונצמדה אליו באופן שסיכן אותו. הוא הבין שהבחור רוצה רייסים מול האופנוע (כנראה שלא היה לו מושג מה זה בכלל), אבל ג'י פשוט לא רצה פייט באותו בוקר נעים לרכיבה ולא שיתף עימו פעולה.
בישורת הראשונה, ג'י פותח קצת גז ומשאיר את הוייפר הרחק מאחור, על הכביש החם.
(ג'י מספר בראיון, שזהו האופנוע היחידי שתמיד תראה בו אדים עולים מעל הכביש כשתסתכל במראות - תוצאה של החום הרב שפולט המנוע וגורם לאשלייה הנפוצה באיזורים חמים, כאילו הכביש רטוב).
בקיצור - בתחנת הדלק הראשונה עוצר ג'י לאיזה סנדוויץ' קטן לפני שהוא חוזר הביתה.
הבחור עם הווייפר מגיע, ויוצא כשהוא על סף דמעות:
הוא נצמד מדי ל-Y2K ופתיחת הגז של ג'י, התיכה (!) לו את כל הטמבון ואת פלסטיקת הפנסים מלפנים וגם פגעה בצבע של רוב מכסה המנוע שמלפנים...