אנלוגי

הדבר היחיד שהוכחנו הוא שאפשר להמשיך להתייחס לאום כזכר, למרות זה: מאתר האקדמיה בתרגום הערך Nut. אה, והוכחנו גם את מה שאני טוען הרבה זמן, שיש לסגור את וואלה לאלתר.

לא שממש בא לי לשפוך שמן למדורת האייפון/האנדרואיד, אבל זה לא בדיוק הסעיף בו משתמשים חסידי האייפון? מקריאת השרשור הזה הבנתי רק שאיני מדבר סמארטפונית, לא רוצה לדבר סמארטפונית, טוב לי עם האייפון שכבר שנתיים פלוס עושה כל מה שאני רוצה ממנו ללא שיהוק אחד. במשפחה הקרובה יש ארבעה מכשירי גלקסי, S1, שני S2 ו-S3 אחד. כולם כבר ביקרו במעבדה זו או אחרת, או עברו פירמוט, או סתם נתקעו מדי פעם. במעגל החברים שלי לכל בעל אנדרואיד יש את ההמלצה שלו לטכנאי. אגב זה גם המצב עבורי עם מחשב - אני עובד על מקבוק פרו, ולא רוצה להיזכר בימים בהם עבדתי בשביל המחשב ולא להיפך.

לצערי כנראה שאתה טועה, דריש: קישור למקור לצערי, כיוון שאז גם אני טועה כל הזמן, ואין שום צ'אנס בעולם שהאומים שלי יהפכו פתאום לנקבות, אחרת אני לא רוצה לחשוב איזה מסיבות ירוצו בארגז הכלים שלי. ובהמשך למוטרה, עם עיוות קל של הגייה בשביל הבדיחה - אום זה גם אימא בערבית. ולגבי הקפה, הייתי שמח לשתף אתכם בשמו ומיקומו של הקפה הכי טוב בארץ לטעמי, כמובן מתוצרת בני דודינו, אבל אחרי שפעם אחרונה לא הצלחתי כמעט למצוא אותו וכשכן מצאתי רכשתי את כל מה שהיה על המדף, נהייתי מעט רכושני ואני שומר על הסוד. מי שרוצה לגלות, ולטעום - מוזמן לקפה. עם הל.

כמו שאני מתרשם מתעשיית הסלבס והפרסום המקומית, לדעתי יש לשתי העלמות הנ"ל מספיק Money Makers.

גם סבא שלי! העפת אותי הרבה שנים טובות אחורה, כשהייתי בא לבקר אותו בחופש והולך לעבוד איתו במפעל.

אני השתמשתי ב-Navfree עם מפת גרמניה, אמנם על אייפון אבל בטח יש גם לאנדרואיד. היא לא מושלמת, אבל היתרון הגדול שלה הוא שאתה מוריד את המפה למכשיר (כמה מאות מגה), ולא צריך חיבור Data. יש מפות של המון מדינות.

הספינה הזאת הפליגה ומיכל ינאי עושה חיקוי של טיטאניק על החרטום, מה שאומר שאנחנו רואים לה את הגב.

חבר פעם סיפר לי שהוא אוהב לגשת לבית קפה שלא היה בו מעולם ולבקש בטון אסרטיבי "את הרגיל בבקשה". לטענתו או שהוא מקבל קפה עם חיוך, או ששואלים אותו מה זה הרגיל, ואז כשהוא מסתובב ללכת בעלבון - הוא מקבל קפה עם התנצלות.

אם זה בניין מגורים של עשירים אני שמח שאני עני.

מה, אין רוסים בשרשור?

חופשי אין שיתוף פעולה. אשמור את הסיפור על למה מיכל ינאי ביקשה ממני מס' טלפון (וגם התקשרה), ואיך יבשתי את סער שיינפיין בפומבי, למתישהו אחר. יאללה בוא נחליף נושא, ממילא כבר החלפתי את היין בוויסקי.

שלוש מתוך שבע, למעשה מתוך שש אם מתעלמים מסעיף שש. זה 50%. אולי בכל זאת יש לי תקווה כישראלי אסלי. אני חייב להתארגן על איזו חופשה טובה באילת.

דריש - הרגת אותי אתה יודע מה תמיד מציק לי? שאני יודע טוב מאוד שלו חברה שלי הייתה הולכת הבית, יושנת, לובשת מכנס קצר, עונדת שתי עגילי זהב ושותה מים קר - החיים שלי במדינה הזו היו הרבה יותר פשוטים.

מקפיץ לכבוד הסופ"ש. חשבתי שכתבה מעניינת במהותה, יחד עם התנשאות איכותית ובדיחה טובה יעוררו דיון. ודווקא היו לי כמה פולואפים וסיפורי סלבס להמשך. נו שוין. אני הולך לתפוס אוטובוס לטעימות יין, ואם זה לא הניגוד הכי גדול ששמעתם היום אני קראף.

בברצלונה לא הייתי, אבל אוכל ספרדי דווקא חיבבתי. לדעתי חלק מהקסם בלטייל במקום חדש הוא למצוא לבד את המסעדות, אני די נמנע מלקחת המלצות מראש. אח"כ אתה מוצא עצמך מכתת רגליים שעה לחפש איזו מסעדה שמישהו נשבע שהיא הכי טובה שיש, רק כדי לגלות שהוא נפל על יום מוצלח במיוחד או הציע לאשתו נישואין שם, ולכן המקום זכור לו לטובה, כשבפועל יש אלף ואחד מקומות מוצלחים יותר שרק חיכו לך, אבל אתה היית עסוק בלחפש את הספציפי, רק כדי שתוכל כשתחזור לפתח איזו שיחה על נושא משותף עם מישהו שלא ממש אכפת לך ממנו .

בוודאי, לכן קראתי לה שרץ. זו מילה איומה שחייבת להיעלם מהכתיבה, מהדיבור ובכלל, יחד עם כל מי שאומר אותה. במבט אובייקטיבי קל לראות מאיפה היא מגיעה, היא פשוט התיישבה על משקל גוף ראשון/שלישי הווה נקבה, כמו יושבת, הולכת וכו'.

לגבי מצית זכר או נקבה, אמנם האקדמיה טוענת שזה זכר, אבל הרחוב באופן גורף חושב אחרת. בעוד שבד"כ אני מפריד יופי יופי בין ישראלית מדוברת לעברית כתובה, זה מרגיש לי כ"כ מטופש להתייחס למצית כזכר. צר לי, כאן האקדמיה טועה, מבחינתי. זכור לי דיון רציני באקדמיה לא מזמן בו שקלו לבטל את הזכר/נקבה במספרים, ואפילו להכשיר את השרץ יושנת. אז יסלחו לי חברי האקדמיה הנכבדים, ודריש, שבטח רובם אפילו לא מעשנים - המצית שלי היא נקבה. ועכשיו שקט, היא יושנת.

אתה מדבר על נהגי מוניות, אצלם הידית הזו לא מחוברת לכלום.

בצבא עישנתי מגנה, הייתה לה הקופסה הכי מגניבה שיש, נראית כמו קומיקס. זכרתי אותה יותר מרשימה האמת. החזק את ההגה ישר בשתי ידיים, יד ימין על שעה 3 ויד שמאל על שעה תשע. שלח אצבע של יד שמאל לכיוון מכסה המנוע. עכשיו סובב את ההגה בלי להוריד ידיים. יותר ברור?

זו בדיוק הסיבה לפחד שלי. רגע, כשאני חושב על זה, לא היה לך פחד מעירום? אולי גנאדי לא טיפל בטחורים, אבל נראה לי שעברת תהליך פסיכולוגי חיובי.

Do tell! איבדתי בחיי שלוש זיפו. אחת שהייתה איתי בצבא, שחורה מט. אחריה אחת מהצרות האלה, גם שחור מט. היא שרדה פעם מרדף בהאמר פתוח כשהייתה מונחת עם קופסת הסיגריות על המושב האחורי. הקופסה אבדה. השלישית שאיבדתי הייתה הכי סנטימנטלית, מתנה לטיסה לאוסטרליה מחבר טוב. היה חרוט עליה Don't forget the other side. במהלך הטיול שלי אותו חבר נהרג כאן בארץ. המצית אבדה בניו זילנד עוד לפני כן, ועד היום כשאני חושב על זה אני מקלל את עצמי. לפני חזרתי לארץ קניתי זיפו סגולה. היא עוד אצלי, חבוטה ומרוטה ולא תאבד לעולם. נשבר לה הציר פעם, ועד היום יש ציר מאולתר שקימבנתי איכשהו. עוד אחת שוכבת אצלי, גם היא עם הקדשה מחבר אחר, אם כי גיליתי שהוא קיבל אותה במתנה, עם ההקדשה. זו שאני משתמש בה היום (כסופה רגילה) ניתנה לי במתנה מהבוס לפני איזה עשר שנים, ועד לפני כמה ימים שכבה חדשה דנדשה באריזתה.

שיט, אין לי רכב.

לתומי חשבתי שכדי לבנות אנטנות של אטיופים נדרש ידע מתמטי נרחב. שלוש משלוש אומר זיפו+כפית+קוביות. בונוס אם זה בא עם אופיום. אני לא מהמאבדים. גם כשהשתמשתי במציתים פשוטות שמרתי עליהן חודשים (רב פעמיות כמובן). לא גונב מאחרים, ולא נותן להם לגנוב לי. אני מהנקשרים, ואוהב מוצרים איכותיים. מצית הטורבו החביבה עלי עלתה לי 10$ באיביי ומחזיקה כבר שנתיים. בעצם זו השניה, את הראשונה מכרתי למישהו שעבד איתי תמורת 40 ש"ח, שכיסו לי החזרת הלוואה בסך 20 ש"ח+ארוחת צהריים באחד הימים בו הכספומט החליט ששוב הגזמתי. חמש דקות אח"כ כבר הזמנתי אחת זהה. חוץ מזה, בתור פירומן חובב שחבריו טוענים בתוקף שהתחיל לעשן רק כדי שתהיה לו לגיטמציה להסתובב עם מצית, אני מעדיף כלי עבודה איכותי. אתה אף פעם לא יודע מתי תצטרך להצית שריפה טובה ברוח.

שמר, אני מתרשם, אבל אם תמצא תמונה כזו ובתוך הכפית קוביית סוכר - הרי כיסית שלוש משלוש.

אתרום את חלקי. בצבא הייתי משתמש בזיפו. זה היה קול, והאמת גם סופר שימושי, כמו שגיליתי יום אחד כשהיא נגמרה - שפריץ הגון של דיאודורנט בפנים והיא עובדת. גם בטיולים בחו"ל לאחר הצבא הייתי עם זיפו. מתישהו במרוצת השנים זה עבר לי, וחזרתי למציתים רגילות. בשנתיים האחרונות עברתי למציתי טורבו, שבתנאי שטח אין כמוהן. אחרי חיטוט באיזה ארגז ישן בו מצאתי כפית (ע"ע, זה בטח בשרשור הזה) מצאתי גם זיפו חדשה דנדשה ששכבה שם איזה עשר שנים בטח. קניתי נוזל וכבר כמה ימים שאני משתמש בה. אני מרגיש קצת דינוזאור, לא ראיתי כבר ים זמן מישהו שמסתובב עם זיפו. האם אני השריד האחרון?