אנלוגי

אריזה, מעבר, נקיונות, תיקונים קלים, סידור (סלון ומטבח, חדר שינה ברדק כי אין לי ארונות עדיין) - קרסתי לספה די שחוט. תהנו בסילבסטר, אני אוטוטו הולך לישון, מחר השכמה מוקדמת והיידה לשדה.

סופית נשבר לי לארוז, מגיעה לי מנוחה. השכמה מוקדמת וסגירת פינות מחר. הבית בערימות של ארגזים ותיקים, מספר דברים עוד לא מצאו את מקומם ונשאר לארוז את המטבח. אשכים קום ואתקתק עבודה. כל היום הייתי על הרגליים. נכון שלא עבדתי ממש יעיל, ובטח יכולתי לגמור הכל היום, אבל עבדתי קשה ואני די סחוט. לא יכול לקחת יאריס. אחי הבטיח לי שהוא משאיר לי אותה עד שאני עובר. שמח וטוב לב תפסתי חניה מצויינת מתחת לבית, כדי לשמור מקום למובילים מחר. פתאום טלפון, אחי צריך את האוטו. לא עזרו הסברים, לא עזרה הצעתי לשלם לו על מונית, נשאיר את הויכוח הזה מוצנע - סיכומו של דבר קפצתי להחזיר לו את האוטו. אין חניה למובילים. נסמוך על המזל. הבטיחו לי במעבדה של האייפון להחליף לי מסך כמו שצריך, משכו אותי כמה ימים והבטיחו שיהיה היום. באתי להחליף - יש להם רק לבן. ויתרתי. נשבר לי להוציא אנרגיה על השטות הזאת, למרות שזה מרגיז אותי לגמרי. מדפדף הלאה, אקח מכשיר מהעבודה ואמכור את הנוכחי, אולי אחליף לפני כן מסך בעצמי, ואולי לא. לקראת ערב - טלפון. על הצג המספר של הבחור שהחלפתי איתו גיטרה. נו, לא הספיקו הצרות היום? שוקל להתעלם ממנו ולברוח עם הגיטרה לצפון. עונה. ״תשמע אחי, אני לא מצליח להיפרד. אני לגמרי מבולבל, מת על הסאונד של הגיטרה שלך אבל מתגעגע לשלי״. יאללה בוא, עשינו הסכם ג׳נטלמני. הגיע, החלפנו חזרה. חיברתי את השחורה שלי למגבר, האמת - אני לא באמת מבואס, כמו לחזור הביתה. אני אפילו חושב שהיא נשמעת טוב יותר, למרות שלא היה חסר לי כלום עם ההיא. מדהים כמה שונה הסאונד שלהן, מעניין אם זה סוג העץ, סוג הפיקאפים, גיל הגיטרה או הכל ביחד. מכרתי את העדשה המקולקלת שלי, במחיר נמוך אבל הוגן לטעמי. קפצתי להפקיד הצ׳ק בבנק, דיסקונט יימח שמם בעיצומים, ואין הפקדת צ׳קים באלתור. מה אתם דפוקים? לעמוד בתור ולשלם את העמלה המופרזת שלכם? איך זה עוזר לכם במאבק מול ההנהלה? חייב לעבור בנק, חבורה של נבלות. אה, ככה זה עוזר בטח. איזה יום. http://www.youtube.com/watch?v=VsxqBJHvAx4 דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

איזה טירוף, שונא לארוז דירה. כל פעם אני מעריך את העבודה בהרבה פחות ממה שלוקח בפועל, מה גם שאני עושה את זה לבד. הרוב ארוז אבל אני מפורק. עוד יש פינות לסגור, כאן תמיד אני נתקע. הדברים שאין להם מקום מוגדר או שאני בכלל לא מבין למה אני מטלטל אותם איתי. לא יכול לזרוק, אם כי זרקתי המון היום. יש עוד כמה התפתחויות, רובן מחורבנות אבל בשורה התחתונה - מחר אני בבית החדש, ויום רביעי שש בבוקר בשדה. תכל׳ס אני מבסוט כמו שלא הייתי הרבה זמן, למרות שאין זמן לנשום. אה, מר יקום, יפה מצידך להוריד מבול על תל אביב בדיוק כשאני יוצא לחפש קרטונים גדולים. תודה, זה היה מתחשב מצידך.

זה אומר שהוא קנה מדבקה. יש כאלה בכל חור מסביב לרינג, ובטח גם באינטרנט. במיוחד בשביל אנשים כאלה הומצא הסטיקר הנפלא הזה:

בד״כ אם אני זוכר חלומות אני מתבאס מהם. לשמחתי אני כמעט לא זוכר. אני לא יכול להגיד בפה מלא שאני מאמין ביקום ובגורל, אבל לא מתעלם מצירופי המקרים שמרכיבים את המציאות. הנה אחד טרי: כולכם עקבתם בדריכות (או שלא) אחרי חיפוש הגיטרה האובססיבי שלי, עם העליות והירידות שבו. בסוף היא חמקה לי ברגע האחרון מבין הידיים. לא ממש הצטערתי, אבל קצת כן. באותו יום (לפני יומיים) הייתי קצת מופרע, והחלטתי שאני קונה גיטרה ויהי מה. בא לי להתחדש לרגל המעבר החדש והכל. חיפשתי בלוחות, כלום מעניין. פתחתי הפייסבוק, מצאתי כמה קבוצות למכירת כלי נגינה שם. התחלתי לחרוש. הגעתי גם הרבה אחורה, סתם לראות מה נמכר ומה הולך. מידע ביניים - הייתי הבעלים הגאה של טלקסטר שחורה עם צוואר מעץ רוזווד. הנה היא כאן. כשרניתי אותה לפני 18 שנה בגיל 16 מאוד אהבתי אותה, זה מה שרציתי. עם השנים פחות ופחות אהבתי, לא את הגיטרה עצמה אלא בעיקר את הצבע וסוג הצוואר. רציתי צבע עץ וצוואר מייפל. אני לא חושב שזה ממש משפיע על נוחות הנגינה או על הצליל, אבל בהחלט משפיע על החשק לנגן ועל ההרגשה. כמה פעמים חשבתי להוריד ממנה את הצבע, אבל זה תהליך לא פשוט ואלוהים יודע איזה עץ מסתתר מתחת (אומרים שגיטרות צבועות עשויות מהעצים הפחות יפים, הנשמרים לגיטרות בהן רואים את העץ). חזרה לפייסבוק, בעודי חופר אחורה בלוחות אני מוצא מודעה בת איזה חודש של בחור שיש לו טלקסטר בדיוק מאותו דגם שלי, בצבע שאני אוהב, ומה הוא מחפש? נכון, את מה שיש לי. יצרתי קשר, הוא שמח מאוד לשמוע. בינתיים עשיתי מחקר אינטרנטי וגיליתי שמבחינת ערך הן שוות אותו דבר (שלי בת 18, שלו בת 4), מבחינת איכות זה די דומה, ובעצם בהחלפה ראש בראש שנינו מרוויחים. קפץ אלי הבחור היום, בדק, ניגן. בדקתי, ניגנתי. הוא מבסוט, אני מבסוט. החלפנו. 18 שנה הייתה איתי ובמחי יד הוחלפה, בלי סנטימנט בודד. סיכמנו את יום שני הקרוב כמועד אחרון להתחרטות, שכל אחד ינגן עם עצמו והמגבר שלו ויחליט אם הוא שלם עם ההחלטה. צד אחד לא מבסוט - מחליפים בשמחה חזרה, כי אף אחד מאיתנו לא הולך להפסיד באמת, חשוב רק שנהיה מבסוטים. אמר שאני ארוויח ככה או ככה, כי הוא מתכוון להחליף מיתרים בגיטרה הישנה שלי כדי לבדוק אותה ברצינות. גם אם יתחרט, אקבל גיטרה עם מיתרים חדשים. מהמעט שניגנתי בינתיים לא נראה לי שאתחרט, הדבר היחיד שקצת מציק לי הוא שהיא חדשה מדי, מבריקה מדי, אני צריך להתחיל לייצר לה בלאי, וליישן את המיתרים. לא סובל מיתרים חדשים. בקיצור, יקום, סחתיין עליך. רציתי התחדשות - קיבלתי. לא עלתה לי גרוש. ענתה לי על משהו שרודף אותי כבר שנים (הצבע השחור שדי שנאתי). אני בעצמי עוד לא מבין איך לאכול את הסאגה הזו, ועוד מחפש את הקאץ׳. יכול להיות שהפעם מצאתי את ה-Win Win האולטימטיבי? הנה תמונה של החדשה, מגוגל אבל זה מאוד דומה:

זה אומר שאני יכול אם אני רוצה אני עצלן מדי בזמן האחרון. אני מופיע כ״כ הרבה בגוגל שזה מביך. אני גם מחפש את עצמי לפעמים, זה עוד יותר מביך. אני גם משנה איות של השם בכל האפשרויות (כתיב מלא כתיב חסר שם פרטי ומשפחה וטעויות נפוצות), ואין יותר מביך מזה. תודו שניצחתי בקלות.

היד מתפקדת באופן מלא, קצת הגבלת תנועה בקצה הטווח אבל לא משהו שמפריע לכלום, ונמצא בגדר הנורמלי (אפילו יותר טוב מנורמלי לדעת הפיזותרפיסט שלי). אני משתדל להעביד אותה קשה, כדי שלא תנוח. עדיין מתרגל פיזותרפיה כשאני זוכר. החלמתי מהר מהצפוי, באמצעות עבודה קשה ומחשבה חיובית (בשיא הרצינות, הגישה משפיעה המון). לא כואב, לפעמים מורגש באופן מוזר, בעיקר בימים קרים מאוד. לא מצפצף בגלאי מתכות לצערי. לא מתמגנט, ברור שבדקתי. תודה על הצעות העזרה! אני אחד האורזים הכי טובים שיש, כי אין לי סנטימנטים. דוחף הכל לתוך ארגזים/תיקים/שקיות והיידה. משתדל לזרוק/לתרום כמה שיותר. בדירה החדשה מסדר את הדברים החשובים ואז מבלה עוד כמה חודשים בלחטט בארגזים חצי פרוקים ולגלות מחדש כמה שטויות יש לי וכמה מעט אני באמת צריך. אגב צילום, תעיפו מבט בלוח הפורום, אם מישהו מעוניין בתיקי צילום אני מוכר, וביותר זול ממה שפרסמתי. מבצע לגיבוב - תבואו, תקחו, תשאירו כמה שתרצו.

סתם עשיתם ממני שושואיסט, אני לא שונה מאף אחד כאן שלא משתגע על הרעיון לחשוף בדיוק היכן הוא גר והיכן עובד. אם כבר אז להיפך, פחות או יותר כתבתי הכל בצורה כזו או אחרת, מרומזת יותר או פחות. אני מוכן להוסיף עוד רמז - אני עובר ליישוב ששמו מורכב משתי מילים, והולך לעבוד בחברה ששמה הוא מילה אחת, בלי ראשי תיבות. היא מתעסקת בחקלאות, ואני מניח שעם הזמן כנראה אכתוב יותר על העניין, אבל באמת שיש דברים שלא אכתוב. מי שממש רוצה ממני מידע מאיזושהי סיבה, שישלח הודעה פרטית וישכנע אותי למה חשוב לו לדעת, מבטיח שאני לא מסתיר כלום. לגבי ההעברה - התבגרתי, ובפעם הראשונה בחיים שכרתי חברת הובלה+סבלים. אני עדיין אעבוד כמו ניגר, כי קשה לי לעמוד מלמעלה כמו איזה בוס, אבל לפחות את הדברים הכבדים הם יורידו. בכל מקרה עולה צפונה גם עם רכב פרטי, לטובת הציוד הרגיש ולפריקה כמובן. עד היום סינג׳רתי קשות חברים/משפחה, בפעם האחרונה קוללתי די הרבה והחלטתי שלא עוד. כולנו כבר לא ילדים, וחלקנו בעלי ריאות מפוייחות. כולם (חוץ ממני כרגע) עובדים ולא בדיוק יתאים להם לפנות יום באמצע שבוע ולנסוע צפונה. חלאס, שאחרים יעבדו קשה. טל, הנזלתי כל מה שאני לא צריך עבור הנאתי, זה אומר בעיקר את ציוד הגיבוי שלי. השאר נשאר למען התחביב כמובן, ולמען ימי הצילום שלא אוכל לוותר עליהם (ויהיו כאלה, אני משוכנע). בכל מקרה, בתקופה הקרובה אני כבר לא צלם (הנה נבלות, חשפתי בפה מלא מה עשיתי עד עכשיו. מבסוטים? אגב, מי שבאמת היה חשוב לו לדעת ולא הבין את זה מההודעות שלי עד עכשיו, שיפסיק לנסות לפתור תשבצי הגיון. עזבו, יש את הסודוקו לילדים).

שוב חזרתי מהצפון, סגרתי על הבית. מחר - עולה שוב לצפון, לחתום חוזה. מזל שהיאריס הגאונה עושה כמעט 1/20, אחרת זה היה הרבה יותר יקר. אני מתחיל לעכל, מגניב לגמרי כל העניין הזה. הרבצתי היום גם טיול באיזור (ברכב), נהניתי לאללה. לוקח אויר - מחר אני קם בחמש בבוקר ועד יום שלישי בבוקר בו אני מעביר את הדירה - לא הולך לנשום הרבה. עבודה+שלושה מפגשי פרידה (חברים)+טיול+אריזות (שכמובן יידחו לרגע האחרון)+בירוקרטיה לפני עזיבה - כמה שאני הולך להנות מהשקט שיהיה מיום רביעי עד ראשון שבו אני מתחיל לעבוד כמו חמור .

יהודי, יש את המנטרה של האלכוהוליסטים/נרקומנים אנונימיים, וכמה שאני שונא מנטרות וכל מיני משפטי חוכמה בגרוש, בזה אני מוצא המון הגיון ומשתדל ליישם: תֵּן בִּי אֵת הַשַּלְוָוה - לְקָבֵּל אֵת הַדְּבָרִים שֶאֵין בִּיכוֹלתִּי לְשַנוֹתָם, אֶת הָאוֹמֶץ - לְשַנוֹת אֵת אֲשֶר בִּיכוֹלתִּי, וְאֵת הַתְּבוּנָה - לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם. במקור הפניה היא לאלוהים, וכל אחד יכול לבחור ממי הוא מבקש. רק תזכרו, כשאתם בוחרים ממי לבקש, אתם בוחרים ממי לקבל.

תיכף לוקו מגיע עם טופס הבחינה. אתה מרגיש מוכן?

למרות שני הגופים DSLR, העדשות המקצועיות, הפלאשים - אני בד״כ מצלם עם האייפון או הקומפקטית (או פילם אם יש לי חשק). ל-DSLR איכות שאי אפשר להתחרות בה, ונוחות צילום מהמעלה הראשונה. הצורך בסחיבת כל הדבר הזה מצמצם משמעותית את השימוש שלי בהן. לכל פעולה שלא מתחילה במילים ״אני יוצא לצלם X״ אין מצב שאני סוחב את זה. לא מוכן להיות צב צילום. על אחת כמה וכמה בטיולים בחו״ל. מתפשר על איכות התמונות כדי לשפר את איכות הטיול. ה-M נראית מגניבה לגמרי, אני במקומך לא הייתי טורח לסחוב גם 5D לסקוטלנד, ועוד לטיול אופנועים? תשמור את המקום לציוד חשוב באמת. כמו שאתה בטח יודע, כל אקסטרה קילו וכל אקסטרה ליטר מטען על אופנוע רק מציקים יותר. אבל האמת, שאם כבר אנחנו בקטנות איכותיות - אני רוצה כזה!

אני זורם עם היקום והגורל, בטח ובטח כשהסיפור היה כזה מוזר. המון דברים כאן הם נדירים יחסית: -מחיר הגיטרה היה נמוך מאוד יחסית לשווי. מחשיד משהו, אבל לא ראיתי בעיניים אז אני לא אתייחס לזה. -החלטתי עוד לפני שהיא התפרסמה שאני מקציב לעצמי בערך סכום כזה לגיטרה. לא קרה לי כבר שנים (למעשה מדובר על 18 שנים) שהחלטתי לקנות גיטרה, תמיד זה היה אימפולסיבי ו״על הדרך״. כתוצאה מכך קניתי גיטרות ״זבל״, אם כי אני משוגע עליהן. אחת מה״זבליות״ נמכרה לפני כמה שנים במחיר מאוד מפתיע - נקנתה בזול בחו״ל ונמכרה ברווח יפה כאן, בלי שניסיתי למכור אפילו. -בדיוק נקלעתי למצב בו אני לא יכול למשוך מהכספומט, כשלעצמו לא חריג אבל זה לא שהמצב הכלכלי היה בעייתי מדי (המצב הרגיל), היה עניין טכני עם הבנק. -בדיוק העמדתי למכירה עדשות, וממש קיוויתי להשתמש בכסף הזה לקניית הגיטרה, בלי להציק לחשבון הבנק או לכספומט. -עם חיפושי הדירה והשבוע המטורף האחרון בו טיילתי המון ובספונטניות, וגם היו לי ימי עבודה וגם חיפשתי דירה - פשוט לא מצאתי זמן לנסוע לראות את הגיטרה. -עד שהתכנסתי עם עצמי ליום פנוי, וידאתי עם המוכר יום קודם שזה עדיין רלוונטי וקבענו להיפגש, משכתי כסף בסופרפארם (באימאשלי), השלמתי נפשית עם נסיעה דרומה ואפילו קבעתי להיפגש עם חברים בדרך חזרה - הגיטרה נמכרה. באותו יום שהיה לי מזומן ביד וזמן לנסוע. זה גורל ברור ובלתי מעורער. היקום אומר לי שמגיע לי יותר. היקום רוצה שאני אתחיל להכניס כסף לפני שאני מוציא. היקום אומר שעוד כמה חודשים אוכל להרשות לעצמי גיטרה טובה יותר מזו, וחבל להתמזמז עם קניה/מכירה. מה שהיקום שוכח זה שמציאות נדיר מאוד למצוא בארץ, המחירים פשוט מטורפים יחסית לחו״ל. אנשים רוצים כאן על יד שניה מחיר גבוה ממחירי חדש בחו״ל+משלוח. כרגע כמעט אין לי ספק שבדיוק כמו שתי הגיטרות האחרות שלי שאינן החשמלית - הגיטרה הבאה שלי תגיע מחו״ל, בין אם בייבוא דרך איביי או בטיול שאני מאוד מקווה לעשות בקיץ. יש עוד איזה קטע הזוי שמתרחש כרגע בנושא החשמלית, אבל עוד חזון למועד ולמדתי לסתום את הפה עד שדברים קורים באמת, אחרת מרפי והיקום יודעים את התוכנית ויכולים להיערך לסיכולה. דוד, ירידה לעם נותנת פרופורציה לחיים. תחשוב חיובי, כל דבר אחרי הקרוז יהיה שדרוג. אין לאן לרדת. לוקו - תמכור כמו משוגע, אלא אם כן יש ערך סנטימנטלי באמת חריג. תמצא לך מכונית שלא תעשה בעיות. אמנם אני מסתכן מנידוי מפורום רכב, אבל אני חושב שבמצב כלכלי ומשפחתי מסויים צריך לוותר על האהבה לרכב, תהיה גדולה ככל שתהיה, ולהשקיע ברכב שבאמת משרת את המשפחה בכל יום שצריך. מצד שני, אני אין לי לא משפחה ולא רכב, אז תרגיש חופשי לבטל את דעתי כלאחר יד.

סיכום קצר של טירוף מערכות: גיטרה, רוצה לקנות, בדיוק במצב ביניים מטופש בבנק בו אני לא יכול למשוך מזומן, אבל כן יכול להרשות לעצמי לקנות ע״ח העתיד המאוד קרוב. קובע עם הבן אדם, מבטל, לא מצליח למצוא זמן לנסוע אליו. מצליח למכור עדשה שבוודאות מכסה לי את הבעיות בבנק, רוצה לקפוץ להגדיל מסגרת לכמה ימים. מפנה יום, הסניף רחוק. קובע עם המוכר שאני מגיע בוודאות. שניה לפני שאני נוסע - שביתה בבנק. מחליט שנשבר לי הזין מכל הפסיכוזה הזו. מצליח לגייס את המזומן ומחליט לנסוע במיוחד, מצידי לצאת ממש עכשיו. בין כל הדברים שיושבים לי על הראש, זה קיבל עדיפות מיידית. מתקשר למוכר - נמכר. היום. אחרי שבועיים שהיא מפורסמת. אני עם הגורל לא מתווכח, וכמו נוצרי טוב מפנה את הלחי השניה. מתכונן לאבד מחר את הבית שמצאתי. שורק שיר עליז בכל זאת, ומקבל באהבה את כל מה שמרפי עושה.

הלו, אני מבקש לשמור על התמה של פארקי שעשועים. מדובר במימדיון.

הרכבת הרכבת, היא לא ממש עוצרת.

אם להיות רציני רגע ובאמת להיכנס לפילוסופית רכבת ההרים, שברת אותי. גם אני רוצה להיות המוכר של השערות סבתא/תירס חם. לא הקדשתי לזה הרבה מחשבה כשכתבתי על זה אתמול והיום, אבל זו באמת שאיפתי בחיים. סחתיין, פתחת לי עולם שלם של תיאוריית רכבת ההרים. אני מפתח את זה עכשיו כמו משוגע במקום לישון. הלונה פארק כמטפורה לחיים. זה מעולה. חבל שאני לא כותב את זה ורק חושב, הרי מחר זה יעלם. כמו הביקור בלונה פארק, גם זה יהיה סתם זיכרון רחוק לעולם של פנטזיה, מקסימום תמונה מטושטשת על פילם דהוי מיום אחד מושלם. תפסיק לאפר בסיר, חוליגן. ולעניין אחר לגמרי, משפט שנזכרתי לשים אליו לב בו מתוך בביצוע של מתי כספי ושלמה גרוניך: ״אפשר למות בתל אביב בבוא יום חידלון, אך להיקבר חבר אפשר רק בחולון״

יש לי עבר עם דיג החל מתור ילד עם סבתא (כן כן!) ועד לניו זילנד. יחד עם זאת אין לי טיפה של הבנה בציוד, אז אשאל משהו אחר: מה בדיוק הטעם בדיג ללא אכילה? סתם להרוג? זה נראה לי כ״כ מיותר ואני לא מבין את הכיף, למרות שהפעולה ודרך העברת הזמן היא זהה. אמנם אני אוכל בשר ומת על דגים מתים וגם חיים, אבל הרג לשם הרג זמן נראה לי לא נכון בעליל.

אני מקווה שזה לא מערב אגרוף שלוח קדימה. התפתחויות מעניינות בגזרה - אני חושב שמצאתי בית בצפון אבל קיבלתי פתאום רגליים קרות. אנסה לראות אותו שוב מחרתיים. אם לא יצוץ שום דבר אחר מעניין בלוחות אני אסגור, כי סה״כ זה מתאים בול בתקציב ויש בו בערך כל מה שחיפשתי, הוא רק אולי קצת קטן, והשכנים מכיוון אחד קצת קרובים. מצד שני, אני בן אדם רווק, מה אני צריך מרחב? בכ״ז בית פרטי שני חדרים, מרפסת, חצר, עצי פרי - למה אני מתלבט? מכל מה שראיתי היום אין ספק שזה הכי לטעמי, וראיתי גם דירות גדולות יותר. אם הוא רק היה קצת יותר גדול. רגע, אני מכיר את המשפט הזה מאיפשהו... התפתחות מעניינת בגזרת הטיילור - בשעה טובה מכרתי עדשה! לא את המקולקלת, את השניה. שולשל סכום כסף שקונה בערך פעמיים טיילור, אם כי הוא שולשל בצ׳ק, שזה בעצם עצירות. ההיא מהבנק שאני משתדל להתחמק מהשיחות שלה הצליחה לתפוס אותי, ורוצה שאבוא לחתום על כמה מסמכים. מה אתם יודעים? הסניף בנק והטיילור שוכנים מאוד קרוב אחד לשני, והיאריס עברה לבעלותי הזמנית. אני הולך לנסות מבצע עוקץ מתוחכם, בו אני נוסע מחר לבנק, חותם על מה שהיא רוצה, מחייך את החיוך הכי ממיס שלי ואז משכנע אותה להוציא לי מזומן. אם זה מצליח - והאמת לא אמורה להיות סיבה שלא, יש עוד כמה כספים שיכנסו בקרוב ומעוד חודש תהיה משכורת מסודרת - מחר אני איש מבסוט עם עוד גיטרה, ולא סתם גיטרה, אחת שאשכרה גם נוחה לנגינה, גם נשמעת פצצה (לפחות זו בחנות) וגם מדוייקת כמו כלי נגינה אמיתי. מתוך עדר הגיטרות שלי, כרגע רק אחת עונה לכל הפרמטרים האלה (החשמלית). אחלו לי בהצלחה, או קללו אותי, לא אכפת לי. היום ברכבת ההרים אני הבוס של הלונה פארק.

אתה מתבזבז כאן, הגיבוב קורא לך.

את התגובות הרציניות בבקשה להפנות לשרשור, כאן הן מיותרות. פעולת גזיה ניידת (מה זה החור הזה?) - גזייה ניידת זה נהג מילואימניק. תעשה לעצמך טובה ותתרחק מהחור הזה.

70-200 נמכרה. נשארו תיקים.

יוצאת ליסינג מעפנה שרגילה להתעללות - גיקית שפוטרה מהייטק וחובבת סאדו. שלום על ישראל - זה כמו יוסי וג׳אגר.

17-40 לא רלוונטית. השאר עדיין למכירה.

לוקו - יפהפה. הקטע, לא אתה. סחתיין. הסיפור מסתבך. בא מישהו לקנות העדשה (קנון 17-40), לא רצה. אמר שיש לכלוך בפנים. זה היה מינורי, אבל בכ״ז לקחתי למעבדה לראות אם שווה לנקות. כמובן שאמרו שאין צורך. אמרתי שאם אני כבר כאן, שיבדקו אותה (כמו בדיקה לפני קניה) וככה אוכל למכור אותה עם ״חותמת כשרות״. בדקו. יש בעיה - צריך תיקון של 800 ש״ח. סעמק. מזל שלא מכרתי אותה אתמול, אם היה חוזר אלי הבנאדם אחרי כמה ימים וטוען שיש בעיה הרי לא הייתי מאמין לו שהיא נגרמה אצלי וזה היה נהיה מכוער. אני לא מוכן למכור שום דבר ללא גילוי כמה שיותר נאות. איני חושד במעבדה שניסו לעבוד עלי או משהו כזה, הם המקום הכי מקצועי שיש ואני גם מכיר את הבעלים. כמובן שלא תיקנתי, מה אני אתקן עדשה שאין לי שימוש בה. אנסה למכור אותה בניכוי עלות התיקון, אבל הנה התאדו להם עוד כמה מזומנים, שאפילו לא היו אצלי! טיילור שמטיילור, שילשל מה שילשל, אני צריך כסף לנייר טואלט. החיים הם רכבת הרים, אבל למה אני חייב להיות המסילה?