כשהרכב כבוי, קשה למנוע להתחיל לעבוד.
כשהמנוע חם אנו שואפים(בפועל זה לא תמיד ככה) ליחס של 14.7 אוויר ל1 דלק.
בהתנעה היחס משתנה וישנו יחס של בערך 1:4.
הסיבה היא שצריך לגרום עוצמת פיצוץ חזקה(מנוע 4 פעימות עובד לפי- יניקה, דחיסה, עבודה(פיצוץ) ופליטה) בצילינדר על מנת שהמנוע יתחיל לעבוד, הבעיה היא רק ההתחלה של התנועה, לאחר מכן הפעולה קלה יותר.
כמו כן המנוע עשוי מסוגי מתכות שונים, המתכות כידוע מתרחבים בטמ' חום.
לכן כשהמנוע קר גם האטימה של המנוע אינה מוחלטת, ולכן נגרמת יותר שחיקה כשהרכב קר.
הסיבה שהרכב צריך לעבוד במקום מסויים באמצע(לא חם מידי ולא קר מידי) היא שגם מעל חום מסויים המתכות ימשיכו להתפשט וזה יגרום למנוע להיתפס, ולחלקים מסויימים לההירס עקב החום(למשל ראש המנוע שעשוי אלומיניום יתעוות בטמ' מסויימת).
לכן מותקן תרמוסטט שכל תפקידו ברכב הוא לגרום לעזור למנוע להגיע לטמ' עבודה בזמן הקצר ביותר עקב הקטנת מסלול המים שבמערכת הקירור.
ישנו מעגל קטן שזהו המעגל של המנוע שבו זורמים המים וישנו המעגל הגדול שהוא כולל גם את הרדיאטור וכוד'.
התרמוסטט מורכב בין 2 המעגלים וברגע שהוא מרגיש שהחום במעגל הקטן(של המנוע) הגיע לטמפרטורה הרצוה(אשר מוטבעת על התרמוסטט) הוא נפתח ומגדיל את המסלול של המים גם למעגל הגדול וכן הלאה עד שהחום יוצא דרך הרדיאטור החוצה.
מנוע שסובל מקירור יתר יצרוך יותר דלק, לרוב עקב תרמוסטט פתוס במצב פתוח או פתוח חלקית.