Shahaf

צביקה, תודה רבה! אני רוצה להגיד שאני תמיד שמח לתרום מידיעותיי, קל וחומר בתחום האהוב עליי. ומאמר זה הוא המעט שאני יכול לגמול לפורום הזה על הרחבת הידיעות וה'נסיון הטכני' שצברתי כאן על אף שלא נגעתי בשום דבר מעשית. כמובן שגם על משקל "ואהבת לרעך כמוך", הייתי שמח לקרוא מאמרים מקיפים כשנכנסתי לפורום ולכן פרסמתי מאמר זה. אוהד, איני רוצה לפרט בנושא שאיני בקיא בו מספיק וגם אין לי תמונות להמחשה. אשמח אם מישהו אחר ירים את הכפפה וירחיב את ידיעותינו בנושא. BURZUM, תודה על ההארה החשובה. שבוע טוב, שחף בן צבי.

תודה לכולם על התגובות. לגבי מאמרים נוספים - אני בספק אם יהיו בזמן הקרוב. כפי שאמרתי, זמן נהפך למשאב נדלה כרגע, וגם אין לי מושא לתמונות כרגע. אני לא מעוניין לחבר מאמר בהתבסס על דברים שבנמצא ברשת - יותר מעניין אותי לחבר מאמר על בסיס תמונות שלי והסברים פשוטים שלי. אם בקרוב אגשים את החלום ואקנה רכב, היה בטוח שאפרסם פה תיעוד מפורט של כל טיפול קטן, מתוך תפיסה שהדבר יעזור לחברי הפורום האחרים להעשיר את הידע. שבוע טוב לכולם.

תודה לכם על התגובות. את המאמר כתבתי אי שם לפני הגיוס, כשזמן היה לי משאב זמין בהרבה ממה שהוא כרגע. הציק לי שדפדפתי במאמרים ופתאום ראיתי שהתמונות לא עבדו - שכן רוב תכלית המאמר הן התמונות. אין צורך להפוך את המאמר לדביק, קישור אליו נמצא בדף המאמרים לצד שאר מאגרי הידע האדירים שנמצאים כאן בפורום (בקשה למנהל שיעדכן את הקישור למאמר המעודכן כבר הועברה). שמחתי לתרום מהידע שלי כתמיד, ואשמח אף יותר לראות כאן מידע נוסף מפי בעלי הנסיון והידע המקצועי. שבת שלום, שחף בן צבי.

מערכת הבלמים היא בעלת החשיבות הנעלה ביותר מבין מערכות הרכב השונות - היא זו שמאפשרת לנהג הרכב לבקר על תנועת הרכב. מיותר לציין שמערכות ההינע חשובות גם הן, אך מנוע (או תיבת הילוכים לצורך העניין) תקול יכול לגרום לעיכוב תנועה קל בעוד שתקלה כלשהי במערכת הבלמים תגרום לתאונה אקוטית בעלת תוצאות הרסניות (ומחיר בנפש). אי לכך, חשבתי שמוטב יהיה אם אפרט בהרחבה ככל שאוכל על מערכת הבלמים. כמו כן, אני מזמין בזאת את כל מי שבפיו דברים להוסיף על הנאמר בהמשך, לפרסם דבריו בשרשור זה. מושא התמונות היא מאזדה לאנטיס בציר 96' יקירת המשפחה (לשעבר). שיטת העבודה של הבלמים: ע"מ לפשט ההסבר, אפרט בנוגע לרכיבים הבסיסיים בלבד של מערכת הבלמים. מערכת הבלמים ברכב כוללת מס' רכיבים: מיכל נוזל בלמים; צילינדר, שבקצהו האחד בוכנה (המחוברת פיזית לדוושת הבלם) ובצדו השני ארבעה חרירים; צינוריות נוזל הבלמים; הבלמים עצמם. כאשר נלחצת דוושת הבלם, הבוכנה אליה היא מחוברת דוחסת את נוזל הבלמים אל תוך ארבעה חרירים. אל חרירים אלו מחוברות צינוריות נוזל הבלמים שתפקידן להכיל את הנוזל ולאפשר תנועתו דרכן. אם כך, בעת לחיצה על דוושת הבלם, נדחס נוזל הבלמים ומועבר דרך הצינוריות אל הבלמים עצמם. כך בעצם מופעלים הבלמים - לחץ הנוזל המועבר אליהם גורם להפעלתם ולבלימת הרכב. כיצד לחץ נוזל גורם לבלימת מסה כה אדירה? זהו תפקיד הבלמים, שמתחלקים למספר סוגים, כשמתוכם רק שניים רלוונטיים למכוניות נוסעים שגרתיות: בלמי דיסק ובלמי תוף. בעבר הרחוק, מקובל היה השימוש בבלמי התוף לכל ארבעת הגלגלים, אך עם פיתוח בלמי הדיסק החל יישומם כבלמים הקדמיים והבלמים האחוריים היו מסוג התוף. זוהי הייתה התצורה המקובלת עד לפני שנים מספר, כשיישום בלמי הדיסק התפתח לכל ארבעת הבלמים. כיום נדירות המכוניות שיוצאות משערי המפעל כשהן מצויידות בזוג בלמי דיסק בלבד (וזוג בלמי תוף מאחור כמובן). בלמי הדיסק: בלמי הדיסק עובדים על פי עקרון פשוט, המוכר לכולנו מהאופניים. הבלמים באופניים בנויים משתי רפידות, המוצמדות לגלגל בעת הפעלת הבלימה (ע"י משיכת הידית). הצמדת זוג הרפידות לגלגל המסתובב גורמת להפחתת מהירותו - כלומר בלימתו. בלם הדיסק ברכב מבוסס על עקרון דומה - הבלם מורכב מצלחת בילום (הידועה כ'דיסק'), מזוג רפידות המוצמדות לצלחת הבילום, קאליפר (שמהווה את תושבת הרפידות ומכיל את המנגנון שמפעילן) ועוד אי אילו רכיבים שמבטיחים את פעולתו התקינה. צלחת הבילום מחוברת אל הגלגל, כך שהאטת מהירותה גורמת לבלימת הגלגל ובלימת הרכב. בתמונה דלהלן מודגשים החלקים הנ"ל: החלק המודגש באדום הוא הקאליפר; החלק התכלכל הוא צלחת הבילום; אלו הירוקות הן רפידות הבלימה (והמוגדשים בירוק המעוות הם ברגי האבטחה שלהן); והצהבהבות הן צינוריות נוזל הבילום. ניתן לראות כאן כיצד צינוריות הבילום מתחברות אל הקאליפר (ומובילות את הנוזל שמפעיל את הבלם), וכיצד הרפידות נמצאות בתוך הקאליפר ומוצמדות אל צלחת הבילום. להלן התמונה המקורית, למקרה שהצבעים מפריעים לכם: אם כך, עקרון הפעולה ברור - אך כיצד נצמדות הרפידות לצלחת הבילום בעת לחיצה על דוושת הבלם? ובכן, האחראי לכך הוא הקאליפר או ליתר דיוק תכולתו. בתוך הקאליפר ישנו צילינדר ובו בוכנה. הבוכנה למעשה היא החלק שלוחץ ודוחף את רפידות הבלם אל צלחת הבילום. בעת לחיצה על דוושת הבלם, נדחס כאמור נוזל בלמים אל צינוריות הנוזל - ודרכן מגיע הנוזל אל הקאליפר - אל הצילינדר שבתוכו. הנוזל הנדחס (עקב הלחיצה על הדוושה) דוחס ודוחף את הבוכנה, וכך נדחפות הרפידות אל הדיסק. בתמונה זו, לאחר פירוק רפידות הבלימה, ניתן לראות את הבוכנה שבתוך הקאליפר, ומבט טוב יותר על הקאליפר עצמו: המקרא כאן זהה לתמונה הקודמת, אך האזור הסגול הוא הבוכנה (כן, היא חלולה, ואין לי תשובה ממשית לשאלה מדוע) והאיזור הירוק (הרפידות) נעדר. התמונה המקורית: הנה תקריב על הבוכנה שבקאליפר: התמונה המקורית: להלן שלושת הרכיבים העיקריים בבלם הדיסק: מימין לשמאל - הקאליפר (המכיל את הבוכנה), רפידות הבלימה, וצלחת הבילום. כך נראה הבלם לאחר הרכבת רפידה בודדת: התמונה המקורית: הנה מבט על הבלם לאחר ששתי הרפידות הורכבו (אך צינורית נוזל הבילום נעדרת לצורך החלפתה): התמונה המקורית: ובתמונה דלהלן מבט כללי על הבלם מורכב באופן מושלם: התמונה המקורית: בלמי התוף: בלמי התוף עובדים על פי עקרון מעט שונה מזה על פיו מושתתים בלמי הדיסק - בעוד שבבלמי הדיסק הבלימה הופעלה חיצונית על החלק הסב (צלחת הבילום), בבלמי התוף הבלימה מופעלת באופן פנימי על החלק המסתובב. רכיבי בלם התוף הם: מכסה התוף (או פשוט ה'תוף'); סנדלי הבילום (מקבילים לרפידות הבלימה) - הם האחראים על פעולת הבלימה המעשית; ומערכת הפעלת הסנדלים. כבמערכת בלמי הדיסק, בה צלחת הבילום היא נייעת (ועליה מתבצעת הבלימה) והקאליפר הוא הנייח (והוא הרכיב אשר גורם לבלימה), במערכת בלמי התוף החלק הנייע הוא מכסה התוף, וזה הנייח הוא מנגנון הבלימה (הממוקם בתוך מכסה התוף). להלן תמונה הממחישה את רכיבי בלם התוף: התמונה צולמה לאחר פירוק מכסה התוף - דהיינו כך נראה חלקו הפנימי של בלם התוף. כמקודם, המקרא זהה: האזור האדום הוא מנגנון הפעלת הבלימה, הירוקים הם סנדלי הבילום, והצהוב הוא צינורית נוזל הבילום. התמונה המקורית: כמעט באותו אופן של הפעלת בלם הדיסק, בעת לחיצה על דוושת הבלם, נדחס נוזל הבלמים ומגיע דרך הצינורית אל בלם התוף. בבלם התוף, המנגנון האחראי על הבלימה גם הוא צילינדר וגם בו ישנה בוכנה. הבוכנה נדחפת ע"י הנוזל הנדחס וכך נדחפים הסנדלים. התוצאה היא שבעת לחיצה על הדוושה, מתרחבים סנדלי הבילום וכך בעצם מתבצעת הבלימה (כאשר הסנדלים מתרחבים, נוצר מגע בינם לבין מכסה התוף הסב וכך מופחתת מהירותו). כך נראה בלם התוף כשהוא מורכב במלואו. ניתן לראות אך ורק את מכסה התוף (שהוא החלק הנע כאמור, והוא מכסה את כל מערכת הבלם שנמצאת בתוכו), ואת צינורית נוזל הבילום. בלם היד: ייעודו של בלם היד ברכב הוא לאפשר בלימה קבועה. שימושו העיקרי הוא לחניה - הבלימה הקבועה מאפשרת אבטחת הרכב מתנועה בעת החניה. ברובן הגדול של המכוניות, בלם היד גורם להפעלת הבלמים האחוריים בלבד (אך ישנן יוצאות מן הכלל, כגון סובארו DL הנפוצות בהן מופעלים הבלמים הקדמיים ע"י בלם היד). הפעלת הבלמים באמצעות בלם היד שונה מהפעלתם באמצעות דוושת הבלם - לחיצה על הדוושה גורמת להפעלתם באופן הידרואלי ע"י נוזל הבלמים, אך משיכת בלם היד גוררת הפעלת הבלמים ע"י כבל. ניתן איפוא להגיד, שבמקרה חירום קיצוני בו מערכת הבלמים הראשית ברכב אינה פועלת, ניתן לבלום הרכב באמצעות בלם היד - אך דבר זה גם הוא מסוכן בעליל (הסבר יובא בהמשך). מנגנון בלם היד מתוכנן כך שבעת הרמת ידית בלם היד, יופעלו הבלמים ולא ישוחררו עד לשחרור הנצרה שנמצאת על ידית הבלם. הערות כלליות ועצות: * הסברה המקובלת היא שכל הבלמים ברכב פועלים בעוצמה שווה, אך אין זה נכון. מערכות הבלמים ברוב הרכבים מכויילות כך שמנה נרחבת יותר של עוצמת הבלימה תועבר לבלמים הקדמיים, ואלו האחוריים יקבלו מנה פחותה. ישנן מספר סיבות לכך, אך העיקרית היא שבמהלך בלימת הרכב, מירב המשקל עובר לקדמת הרכב - כך שמופעל על הבלמים הקדמיים לחץ גדול יותר וגם לגלגלים הקדמיים אחיזה גבוהה יותר. עקב המשקל המועט מאחור בעת הבלימה, לגלגלים האחוריים אחיזה פחותה, משמע שבעת בלימה חריפה ינעלו הם ביתר קלות. נעילת הגלגלים האחוריים גורמת לתוצאות הרסניות בהתנהגות הרכב ולרוב, לנהג הלא מיומן (וגם למיומן כשאינו מוכן ומזומן לכך), לאיבוד שליטה מוחלט על הרכב - לכן יש להמנע מכך ולהפחית מעוצמת הבלימה המועברת לבלמים האחוריים, ועם זאת לתגבר את עוצמת הבלימה מלפנים עקב המאמץ המוגבר (שנובע כתוצאה מהמשקל הרב שעובר לחזית הרכב). חלוקת הבלימה הממוצעת היא 70% מעוצמת הבלימה מועברים לבלמים הקדמיים והנותרים מועברים לבלמים האחוריים. בבלימת חירום אמורים תמיד הגלגלים הקדמיים להנעל בעוד שהאחוריים ימשיכו להסתובב - למרות שמצב זה לכשעצמו מסוכן באופן קיצוני, אך מוטב מאשר נעילת הגלגלים האחוריים. יתכן וינעלו גם הגלגלים האחוריים, תמיד חייבים הגלגלים הקדמיים להנעל קודם לכן. בהתייחסות לבלימה במקרה חירום ע"י בלם היד יש להזהר ביתר תשומת לב - היות ובלם היד מפעיל לרוב את הבלמים האחוריים בלבד, ישנו סיכוי רב שבהפעלתו ינעלו הגלגלים האחוריים ותאבד השליטה על הרכב. לכן, יש להזהר מאוד בעת בלימת הרכב ע"י בלם היד ולעשות זאת אך ורק במקרה חירום קיצוני (בו מערכת הבלמים ההידרואלית יצאה מכלל שימוש). * יש להתייחס לכל התנהגות שאינה תקינה של מערכת הבלמים. הקפידו בכל עת להקדיש תשומת לב להתנהגות המערכת, ובכל התנהגות שחורגת מהנורמה, גם אם באופן זעיר ביותר, הועידו פניכם למוסך לבדיקת העניין. אף על פי שישנן תופעות שאינן אקוטיות ליכולת הבלימה של המערכת, מוטב לבדוק ולתקן כל בעיה ולו הזעירה ביותר. * הקפידו לערוך בדיקה תקופתית לתקינות צינוריות נוזל הבילום. בכל טיפול שגרתי, ואף בכל זמן קצוב, בקשו מהמוסך/מכונאי שלכם לבצע בדיקה מקיפה לאיתור קרעים ומצב לקוי של צינוריות הנוזל - במקרה של קרע תתכן נזילה ויכולת בלימת הרכב תעלם לאיטה. להלן תמונה של צינורית נוזל קרועה במקצת, שאובחנה בעת טיפול שגרתי ברכבנו - מצב זה אינו קריטי כפי שניתן לראות - החלק שנקרע הוא מעטפת הגנה חיצונית, אולם לא היה נותר זמן רב עד שהייתה נקרעת גם הצינורית הפנימית ואיני מעוניין כלל לחשוב מה היו התוצאות של מקרה זה(במקום להגיע לבלם עצמו, נוזל הבלמים היה יוצא מהקרע עד שהיה נגמר ואז לא הייתה מתפקדת מערכת הבלמים). * הקפידו לבדוק את מיכל נוזל הבלמים לעיתים תכופות. אחוז בלתי מבוטל של אנשים נוטים לבדוק לעיתים קרובות את מפלס המים והשמן ברכבם, אך לא מקדישים רגע קט לבחינת מפלס נוזל הבילום. מפלס נוזל הבילום חייב להשאר קבוע - כל איבוד נוזל שהוא מעיד על בעיה כלשהי ויש לבדוק את מהותה. יש לרענן את נוזל הבילום (דהיינו להחליפו) תקופתית - לרוב מדובר בהחלפה כל שנתיים, אך כל רכב לגפו ויש לברר את הוראות היצרן. מערכות למניעת נעילת הגלגלים (ABS): כידוע לכולכם, נעילת הגלגלים בעת בלימה מסוכנת מאוד ובעלת פוטנציאל רב לאובדן שליטה על הרכב. בעת בלימת חירום (או בלימה חריפה), מופעל כוח רב על רפידות הבלימה - שגורם לעצירה מוחלטת של סבסוב הגלגל (בעוד שהרכב שועט קדימה). למצב שכזה תוצאות הרסניות - יכולת ההיגוי של הרכב מושבתת (עקב נעילת הגלגלים הקדמיים ואובדן אחיזה מוחלט כתוצאה מכך), השליטה על הרכב אפסית, ישנו בלאי בלתי מבוטל על הצמיגים (ואף פוטנציאל להרס מוחלט עקב עיוות קיצוני באיזור ספציפי של הצמיג - איזור המגע עם הכביש), וכמובן סכנה גדולה לנפש. מעבר לכך, במספר רב של מצבים יכולת הבלימה עצמה גרועה בהרבה בעת נעילת הגלגלים. בעבר, הייתה נהוגה שיטת הפמפום - מהותה הייתה לחיצה עזה על דוושת הבלם ועזיבה מהירה, לחיצה עזה שוב וכן, עזיבה וכן הלאה לסירוגין. כך, כשהיו ננעלים הגלגלים, בעת עזיבת הדוושה היו מקבלים בחזרה את אחיזתם לכביש ושוב ננעלים - במקרה זה הייתה יכולת מוגבלת כלשהי לשלוט על הרכב ולבלום ביתר יעילות, על אף נעילת הגלגלים. מערכת ה-ABS, שכיום נפוצה כמעט בכל רכב שיוצא משערי המפעל, אמורה ליישם את שיטת הפמפום ביתר יעילות. תפקיד ה-ABS ברמת העקרון זהה - פמפום הבלימה (כלומר בלימה חזקה ושחרור לסירוגין), אך כאן מהירות התגובה של המערכת גדולה בעשרות מונים מזו של הנהג, ובנוסף עוצמת הבלימה נחלשת עוד לפני נעילת הגלגל. מצב של נעילת הגלגל כבר מעיד על אובדן אחיזה מוקצן - הודות לחיישנים ובקרה ממוחשבת, מזהה מערכת ה-ABS שגלגל מסויים עומד להנעל (ע"י הפחתת מהירות קיצונית) ומפחיתה את עוצמת הבלימה עוד לפני שננעל הגלגל. הודות לכך, אחיזת הכביש מוגברת בעת הבלימה ויכולת השליטה על הרכב כמעט ועומדת בעינה. מערכת ה-ABS פועלת באופן אוטומטי לחלוטין - וכל שעל הנהג לעשות במקרה חירום בו יש לבלום בפתאומיות - ללחוץ על דוושת הבלם בחוזקה ותו לא. פעולת מערכת ה-ABS מלווה ברעשי רקע רבים וקפצוצים ותנועות מבהילות של דוושת הבלם - על הנהג להתעלם מכך ולהמשיך ללחוץ בחוזקה על הבלם במטרה לבלום את הרכב. ישנם נהגים שבמפגש ראשון עם פעולת מערכת ה-ABS נבהלים, בעיקר עקב קפיצות דוושת הבלם - כשמופעל כוח רב על הדוושה ואף על פי כן הדוושה מתנגדת, ונוטים לשחרר לחלוטין את הדוושה מפאת הבהלה. אדגיש שוב כי במקרה חירום בו יש לעצור הרכב במהרה יש ללחוץ בעזות על דוושת הבלם ולהתעלם מכל תופעות הלוואי של מערכת ה-ABS. אל לשכוח גם שבעת פעולת מערכת ה-ABS, ישנה יכולת (אמנם מוגבלת, אך עדיין) לשלוט ולהגות את הרכב - כך שישנה האפשרות להתחמק מהמכשול. מערכות בקרת משיכה: ברכבים מודרניים רבים מצוייה כיום מערכת בקרת אחיזה. מערכת זו התפתחה הודות להתקדמות ולפיתוח מערכות ה-ABS - למערכות אלו חיישנים רבים וכוח מחשוב לא מועט, ונמצא שבערת מידע נכבד זה אפשר להפוך את הרכב לבטוח יותר. מערכת בקרת המשיכה פועלת במצבי אובדן אחיזה, בהם יכולת הנהג (שלרוב אינו מיומן בשליטה מתקדמת ברכב) להתגבר על המצב אפסית. בכל עת שישנו אובדן אחיזה מסויים, בין אם בגלל פניות מהירות, נהיגה על מגבלות האחיזה של הרכב ועוד כהנה וכהנה התפרעויות למיניהן, ובין אם בגלל משטח בעל אחיזה מועטה (עקב מים, שמן, שלג ושאר מרעין בישין), חשה זאת מערכת בקרת המשיכה ומפעילה את הבלמים אינדיווידואלית במטרה לחדש האחיזה במהרה. אמנם מעט קשה להסביר ולהבין זאת, אך נמצא שבמצבי אובדן אחיזה בלימה של גלגלים מסויימים (משמע גלגל בודד על אחד הצירים, ולדוגמא בלימת הגלגל הקדמי ימני בעת סטייה מהירה שמאלה) מסייעת לחידוש האחיזה ולצאת מהמצב המסוכן בבטחה. כאמור, קשה להסביר, אך קל מאוד להבין כשהפעולה מומחשת - לכן צפו בסרטון שהעלה רוני לשרתי הפורום והיווכו לפעולת מערכות ה-ABS ובקרת המשיכה. __________________ אסיים בזאת. בטוחני שלרוב החברים דברים להוסיף על הנאמר לעיל - אשמח אם תוסיפו ותציינו מידע מועיל. כולי תקווה ששרשור זה יהווה ריכוז מידע בנוגע למערכות הבלמים ברכב. __________________ פרסמתי את המאמר בשנית לאחר שנוכחתי לדעת שבשרשור הקודם שפרסמתי לפני כשנתיים וחצי התמונות לא עבדו. קראו את התגובות גם מהשרשור הקודם שמוסיפות למידע שנרשם כאן ובבקשה הוסיפו מידע גם לכאן. אשמח לשמוע תגובותיכם על המאמר. בברכה, שחף בן צבי.

רוב הסיכויים שהקרבורטור זקוק לניקוי/כיוון/שיפוץ. יש לך מושג מתי הוא נוקה בפעם האחרונה? שבת שלום, שחף בן צבי.

בבקשה, הקישור מ-HowStuffWorks. ובכללי על מערכת ההצתה ברכב. שבוע טוב, שחף בן צבי.

עקרונית אם מדובר במשיכה לא קטסטרופלית, מדובר בעניין שגרתי. המנוע יושב באופן רוחבי, כך שיציאת הכוח מתיבת ההילוכים קרובה יותר לצד אחד של הרכב. כלומר, לצד השני של הרכב יש יותר איבוד כוח ולכן גלגל אחד יספק תאוצה חזקה יותר. כך לפחות זכור לי שקראתי בפורום מזמן. ערב טוב, שחף בן צבי.

כפי שניתן לראות בתמונות הבאות: המכסה נקרע בחלקו ונשאר במקשה אחת עם הפלסטיק. שבת שלום, שחף בן צבי.

מערכת בקרת האקלים בסיוויק לא יותר מדי מתקדמת, ודי בסיסית. פשוט מאוד, למערכת יש בורר טמפרטורה כמו בכל מערכת מיזוג, ובנוסף לבחירת פתחי יציאת האויר ועוצמת האוורור יש מצבי AUTO (מוקפים באדום בתמונה). כך שאתה אמור לבחור טמפרטורה, למקם את הבוררים על AUTO, והמערכת תבחר לבד את עוצמת האוורור הרצויה ומאיזה פתחים יצא האויר. לי אישית ולמשפחה הפונקציה לא שימושית ומיותרת. פונקציה נוספת שיש למערכת היא הדלקת המדחס ובחירת יניקת אויר מתוך הרכב בכל פעם שתבחר מצב הפשרת אדים. וזה כל השכלול אם איני טועה. שבת שלום, שחף בן צבי.

בדוק בדיוק מתי הוחלף שמן הגיר. בלאנטיס יש להחליף שמן כל 60,000 ק"מ (ולא 30K) וברכב שמבלה את רוב ימיו בנסיעות עירוניות מומלץ אף מוקדם יותר (כ-40K ק"מ). תושבות המנוע והגיר הן מחלה ידועה בלאנטיס, אך אני בספק אם הסימפטום המדובר נובע מתושבות לקויות - ההשפעה של התושבות הפגומות תורגש יותר ברעד מוחשי בעמידות ופחות בהעברות ההילוכים. באם שמן הממסרה לא הוחלף מעולם, התייעץ עם מכון גירים, היות ויש סיכוי שהחלפת השמן היא זו שתגמור את חיי הגיר. שבת שלום, שחף בן צבי.

חברים, ברצוני רק להעשירכם ולהפנותכם למאמרים מעולים מפרי היוצר של ערן דובדבני (כתב הטכנולוגיה של מגזין 'אוטו') הרלוונטיים לדיון: מהר יותר, רחוק יותר מדידות המהירות, הסל"ד והמרחק עברו כברת דרך, תרתי-משמע, מאז עלה הצורך בהן. כשירויות ומדדים מצב מערכות הרכב מתורגם למחוונים, כיצד הם פועלים? שבת שלום, שחף בן צבי.

ישנם מספר גורמים שיכולים לגרום להידלקות הנורה, אך אכן תוכל לפענח את מהות הבעיה רק בבדיקה דיאגנוסטית במוסך. יתכן ומדובר בחיישן תקול, או אף מלוכלך, ועוד אי אילו בעיות שקשורות למע' ניהול המנוע - בחיבור מחשב הרכב לעמדת דיאגנוסטיקה ניתן לקרוא את קוד התקלה ולאמוד את חומרת התקלה. ותום, אנשים רוצים לפעמים לדעת את מהות הבעיה לפני שהם ניגשים למוסך - לשם כך קיים הפורום הנפלא הזה, ויבורכו האנשים האלו שמתעניינים קצת מעבר ללקיחת הרכב למוסך ותו לא. וכמובן יבורכו אותם האנשים שעוזרים להם ותורמים מהידע שלהם ולא מבקרים אותם. שבת שלום, שחף בן צבי.

מדובר ביונדאי קופה בציר 2003, המצויידת במד מומנט. אך איני מבין עדיין כיצד בשיא התפוקה המנוע מפיק 30 קג"מ - למנוע ה-2.7 ליטר מומנט מירבי של 25 קג"מ (ול-2 ליטר 18 קג"מ לערך) כמדומני. שבוע טוב, שחף בן צבי.

הונדה סיוויק, שנת 2005, עברה קצת פחות מ-50K ק"מ. מנוע 1.6 (110 כ"ס), תיבה אוטומטית כמובן. בעיר - 1:11 (ואפילו הרבה יותר - תלוי בנהג). מחוץ לעיר - 1:15.

פשוט בטל את ההכפלה ב-10. שיעור פיזיקה פשוטה : 1 ק"ג = 9.8 ניוטון ~ 10 ניוטון. וליתר דיוק 30.59148 קג"מ. שבת שלום, שחף בן צבי.

יש סבירות גבוהה שמדובר במנוע צעדים שיש לנקותו או להחליפו. להבא ציין את סוג הרכב שנדע ונוכל לענות בהתאם. קרא את מאמרו של דניאל על מנוע הצעדים, והמתן לעצת המנוסים בעניין. כמו כן, יתכן ויש גם לנקות את בית המצערת. שבת שלום, שחף בן צבי.

העלות לא צריכה להיות גבוהה, ההליך מאוד פשוט, כפי שתיארתי כאן. ניתן בקלות לבצע זאת עצמאית, אך איני ממליץ על כך ללא נסיון. בברכה, שחף בן צבי.

פיינטבול? נראה לי רעיון נחמד מאוד, אך צריך לברר בנוגע להתאמה לתקציב. בהצלחה, שחף בן צבי.

שוב, כפי שאמרתי - מע' ההזרקה מזרימה כמות דלק מוספת שגורמת לעליית הסל"ד בהתנעה קרה, בדומה לתפקיד הצ'וק. בדק' הראשונות להתנעה קרה, הסל"ד יהיה גבוה מהרגיל (1500 לערך, אך אין זה מדוייק) והתערובת מועשרת. התוצאה דומה, אך הביצוע שונה - במקום שכניסת האויר תיחסם ותגרום בעקיפין להעשרת התערובת, מחשב המנוע גורם להזרקת כמות גדולה יותר של דלק ותו לא. בנוגע לנורה, היצרן אבזר את הרכב בזוג נוריות שמחליפות את השעון המסורתי - אחת כחולה שתיראה בכל התנעה קרה, ואחת אדומה שמוטב ולא תידלק לעולם. שבת שלום, שחף בן צבי.

ברכות על הרכישה. לגבי מד הדלק, יתכן וישנו זיוף טבעי, אם כי 22 ליטר זו סטייה משמעותית. נורית החום הזו אכן יותר 'מסוכנת' משעון חום שגרתי (כמובן, אם מקפידים להשגיח על הטמפ'), אך ברגע שהיא תדלק אין זה אומר חד משמעית שנגרם נזק בלתי הפיך למנוע. ברכבך אין 'צ'וק אוטומטי' - חיה זו נכחדה מהעולם כבר זמן מה. הרכב מצוייד במע' הזרקה ממוחשבת, שבין היתר מבצעת את תפקיד הצ'וק האוטומטי, דהיינו הזרקת כמות מוספת של דלק בעת חימום המנוע. בברכה, שחף בן צבי.

תודה רבה, צביקה! אין זה סוד, אני חייל בן 19.5. אכן נושא מרתק, הנה דוגמא של סאאב לפטנט (הספק מכובד ממנוע 1.6 ליטר - עם יחס דחיסה משתנה החל מ-8:1 ל-14:1). נסו לחפש עוד בגוגל על Variable Compression Ratio. תודה רבה לכל המשתתפים בדיון, לשואל ולמגיבים המלומדים. החכמתי! חג שמח, שחף בן צבי.

הנה קישור למאמר שרשם דניאל על ממירי מומנט, קרא והשכל. בקצרה, נעילת ממיר המומנט משמעה נעילת סיבובי המנוע לסיבובי תיבת ההילוכים (משולה להצמדה מלאה בתיבה ידנית) - לכן הירידה בסל"ד וההרגשה כשל הילוך נוסף. חג שמח, שחף בן צבי.

ככל הנראה שכן. במקרה יש ברשותי בוכנה משומשת (כמדומני היא שייכת לפיאט אונו), ואכן בטלטל ישנו חריר. נדמה לי שהשערתך נכונה והקדח מיועד לתיעול השמן ממיסב הטלטל למיסב פין הבוכנה. אז תודה לך וכמובן ליוסי על ההעשרה. יוסי, אני ממתין לאשרור ההנחה. חג שמח, שחף בן צבי.

ולמען ההמחשה וההעשרה: טיפ לניקיון חגורות. בברכה, שחף בן צבי.

אכן מיקום מרגיז, זכור לי שהמכונאי שטיפל לנו ברכב התקשה גם הוא. בכל אופן, אם תוכל להעזר איכשהו בכך, עיין בתיעודי הטיפולים שנערכו בלאנטיס שלנו (אמנם מודל 1996, אך זהה). טיפול 135K ; טיפול 160K . בהצלחה, לילה טוב, שחף בן צבי.