רק עם המבחן הזה, באופן פתאומי, עולה לך שאלת המיקצועיות והאמינות?
מבחני דרכים מעיין זה הם מטיבם סובייקטיבים ומבוססים יותר מהכל על ניסיונו והתרשמותו של הכותב. מכיוון שאין לך ידיעה מוקדמת על יכולותיו של הכותב כנהג (חוצמי רוני שאנחנו יודעים שהעובדה שהוא בכלל קיבל רישיון היא מחדל של משרד התחבורה...), הכשרתו וניסיונו כל מה שנשאר לך כקורא (של כל מגזין שהוא!) הוא לאתר עם הזמן את הכותבים שאמינים עליך ושדעתם מקובלת עליך. זה נכון לכל קורא ביקורתי בכל סוג של עיתון ובכל כתבה (כמי שסקר במשך כשנה את כל העיתונות הכלכלית אני יכול לאמר שכמות אי הדיוקים, השקרים, הכתבות המוזמנות ע"י בעלי עניין וסתם בירבורים הנובעים מבורות מהווים חלק ניכר מהכתוב).
בסופו של דבר מדובר בהתרשמות אישית לגיטימית ובשום מקום במבחן זה לא הוצג באופן אחר. רוצה, תקנה את חוות הדעת, לא רוצה, אל תקנה. דרך אגב, אם אתה מחפש מבחני דרכים מגוכחים לך למבחן הדרכים של "הגה" בו הם טוענים שהקליאו ספורט Mk1 היא שילוב מנצח של מכונית GT נוחה למנכ"ל ההיי-טקי ומכונית ספורטיבית...
ואני אצטט (כי זה נורא משעשע. לגיטימי, אבל משעשע):
הסופר מיני הספורטיבית אינה בהכרח הבחירה של בן התשחורת תאב קרבות הרמזורים, אלא יכולה לפנק גם את חכו של המנכ"ל ההיי- טקי או להתאים לחליפתה של אשת העסקים המצליחה.
תא הנוסעים, שילוב של עור, עור הפוך ומרכיבי פלסטיק איכותי למדי הוא מקום בהרבה יותר נעים לשהייה מאשר ברוב מכוניות המנהלים המקובלות.
כשמוסיפים לכך את לוח המחוונים הנאה ואת תנוחת הנהיגה המדרבנת, מקבלים משהו שהוא מאוד ייחודי וחושני
ההגה והשלדה המתקשרים שלה גורמים לכך שהיא נענית בשמחה למשובות נעורים, משתפת פעולה עם הרפתקנים ומשרה על הספורטיביות הצעירה שלה נופך בוגר ואחראי של בטחון.