בזמן האחרון, התחלתי להרגיש שהילדה שלי (E.G the Taunus) קצת עצלנית.
לא בא לה, היא עייפה, הצרעכה עלתה, הקיצר - כמו כל בחורה, צריכה טיפה פינוקים וקוצי מוצי.
שלב 1.
קפצתי לצביקה, שיעיף מבט על הסולקס 35/35(המחורבן) שלי ושם היה גם אופיר עם הקפרי היפיפיה שלו
צביקה כיון את הקרב' ושם לב שצינור הואקום של קידום ההצתה מחובר למקום לא נכון בקרבורטור:
יש ואקום שפתוח כל הזמן ויש ואקום שנתפח רק עם הקרבורטור.
חיש מהר צביקה הזיז את הצינור למקומו הטבעי.
שלב 2.
החלטתי להעיף את המאוורר המכאני ולסמוך רק על החשמלי - אולי סופסוף האוטו יגיע לטמפ' עבודה.
המאוורר פורק ואכן, תוך כ 10 דקות הארכב מגיע לטמפ' שלו ומרגע שהחשמלי מופעל - הטמפ' קבועה.
עם כל הכבוד למקוריות, מנוע קר מדי הורס את עצמו:
בגלל שהשריפה לא טובה, נוצרות כל מיני חומצות שאוכלות את המנוע מבפנים, חוץ מהעובדה שהצריכה גבוהה.
שלב 3.
עכשיו שהמנוע בטמפ' הנכונה והקרבוטור מכוון, אפשר לכוון הצתה.
בגלל חוסר באקדח הצתה - וגם אם היה, זה לא היה עוזר כי סימוני המעלות מהמנוע שלי פורקו ונעלמו איפשהו לפני 20 שנה בטח, כיוונתי בעזרת 2 כלים נפלאים:
* האוזנים (אני מנגן כ-17 שנה ויש לי שמיעה מוזיקלית, זה עוזר מאוד)
* שעון ואקום (שרכשתי מבחור מאוד נחמד מהפורום)
בקורס מכונאות רכב קלאסי (של ליאור ברוך), לימד אותנו בחור (שאני לא זוכר את שמו) על עבודה עם שעון ואקום.
פתחתי גוגל, הורדתי איזה מדריכון קצר וכיוונתי.
לא להאמין, אבל המנוע הזה, אחרי 33 שנה, עדיין נותן ערך של 20hg !
המנוע עובד עכשיו חלק, הילדה חזרה לעצמה ויש שוב כוח בגלגלים.
צריכה אני אדע רק במילוי הבא.
עוד אז, תאכלו הרבה בשר !!!