EladElad

רק אותי משעשע משחק המילים - פריצת דיסק - און קי

איך אפשר לעשות סקס בלי מוזיקה?

לא הבנתי מה הבעיה. אפילו ציירתי את זה! אדום זה פותח השרשור. והנה, הוא נכנס עם עוד מישהו לכיכר ושניהם נסעו ישר והכל טוב ויפה. וגם אין שום בעיה. נתיב ימיני - ימינה\ישר. נתיב שמאלי - ישר\שמאלה\פרסה

וואו. איך אתם נסחפים. הבחור רוצה קצת חופש. (לא יודע מה היציאות, אבל אני מניח שהוא לא עושה יומיות) זכותו. שבוע ב4 חודש זה כלום. לא יקרה כלום אם יוציא 3 גימלים. ואתם כבר הקצנתם את זה והחלטתם בשבילו שהוא משתמט שלא רוצה לשרת. ד"א לא יודע מה איתכם, שירתתי כמעט שנה בקרבי עם יציאות בסגנון 17\4 ו27\1 לפעמים, תלוי במצב. ומי יודע כמוני שלא משנה מה אתה רוצה, הצבא שם עליך זין. היה לי נתונים טובים לפני הצבא, קב"א של 56! פרופיל 87, החליטו שאני הולך ליעני קרבי (נ"מ) ועושה שם - כלום!. מיותר לחלוטין. בכל זאת, ניסיתי, 4 חודשים טירונות - הייתי מצטיין. ובשביל מה? כלום. לא עזר לאף אחד, בטוח שלא לי. צבא מלבד מספר יחידות מצומצם ומספר תפקידים מצומצם - זה על הפנים. ניצול מטומטם של כח אדם, ללא התחשבות ביכולות (עזבו רגע רצון, יכולת של בני אדם אני מדבר) הכל עובד בלי הגיון. וכמו שאמרו פה כבר, המדינה של היום זה לא כמו שהיה לכם פעם, ששירות צבאי היה תרומה. המדינה פה על הפנים, מהאזרח הפשוט עד הראש ממשלה (וזה עובר בדרך כמה אלופים בצה"ל וגם את שר הבטחון). אם הייתי יכול כלכלית לעזוב, כבר לא הייתם רואים אותי. אבל לצערי - זה לא כזה פשוט. הנה. אמרתי את מה שיש לי להגיד, אחרי שכל שרשור על צבא אני מנסה להתעלם. איפה אתם חיים תגידו לי?! בלי להיות בצבא אפשר לראות את השכונה שיש שם. זה כבר ביצה ותרנגולת, צבא זה חרא כי אנשים לא רוצים לשרת, או שאנשים לא רוצים לשרת כי הצבא זה חרא. לא יודע מה קדם למה - כרגע הצבא חרא וגם אנשים לא רוצים לשרת. לא נראה לי שזה ישתנה בקרוב.

נו היא מהנהגים של "יש לי עוד? טוב נו... נסע עד שיהיה בום"

ניסיתי לדמיין לעצמי מישהו מקשיב לזה. והתחלתי לצחוק. אבל ממש לצחוק. מה עובר עליך?

ברצינות? אתה עד כדי כך אוף? כדורסל.

זה שהוא על קטנוע לא עושה אותו פחות מסוכן. אם מישהו היה עוצר מולך עם מזדה 3 לדוגמא. ולא זז. היית יוצא אליו? מה אני הייתי עושה? אם אי אפשר לעקוף, אז מחכה, אני לא הולך לריב עם אף אחד בגלל רמזור אחד. אז נחכה. אני לא ממהר. מלכתחילה לא הייתי מגיע למצב כזה, אולי בגלל שאני רוכב על קטנוע, אבל רצה לעבור, אז תן לו לעבור. אתה יודע איזה מסוכן זה לקטנוע לעמוד בין אוטובוס לאוטו\מדרכה\בטון הפרדה? (יש לך אופנוע אם אני לא טועה נכון?) חוץ מזה, עזוב אותך, למה להתעצבן מדברים כאלה? ד"א ד"ש לגל.

אם אפשר לשים תמונות של תימניות. תודה.

גאוני! אחת הסדרות היותר חזקות. אין פרק שלא ראיתי. לפני הצבא הייתי יושב כל יום אחרי עבודה ורואה פרקים. את כל הDVD BOXSET וכל מה שמצא האימיול\קאזה\טורנטים בזמנו - ראיתי. I am the great Cornhollio, I need T.P for my bunghole.

מספיק שתעמוד על התמונה וזה ירשום.

זה לא באמת דריפטים... כל אחד יכול לנסוע 80+ ולשבור שמאלה ימינה כמו אידיוט. "דריפט" כזה עשיתי בחודש הראשון עם האוטו שלי שהיה מים על הכביש. ולא התגאתי בזה. הדבר היחיד שמאפשר להם שם זה שאין משטרה או שהם לא שמים על המשטרה, שלא אכפת להם להכנס באנשים (ורואים את זה בסרטון) ושהם מטומטמים מדיי להבין שמתים מזה. אבל זה עדיין מגניב. הייתי מת לחניון ענק כזה ושיגידו לי "לך תתפרע" בידיעה שאני לא נחשב לאויב ציבור מס 1.

פריקים כולכם.

FlashGet תחפש את הגרסא היותר ישנה...

אף פעם לא הבנתי למה צריך לזייף שעון יקר כדי שהוא יהיה יפה. חיפשתי שעון שיהיה של חברה אלומת שם, אבל שיראה טוב (משהו פשוט וזול) ולא קיים. או חיקויים\זיופים\רפליקות. או חברות שחושבות שהן שוות משהו והמחירים בהתאם. החלטתי ללכת על רפליקה של שעון, מצאתי באתר הזה - http://www.ay-4u.com שעון שאני רוצה, אז דיברתי עם הבחור, ואין להם חנות או משהו בסגנון, הוא פשוט מסתובב ומוכר שעונים. מה אתם אומרים? רשום שיש אחריות, אבל משום מה אני בספק שיהיה לי למי ללכת לבקש אותה ברגע שתהיה תקלה. בכללי נשמע לי קצת מפוקפק, מה דעתכם?

" כי הייה בא לי לעשות אותם בסטרומה.וכמו שזכותי לעשות בכיכר קוגל 50 סיבובים כך זאת זכותי בסטרומה או בכל כיכר אחרת." האמת שאם אני לא טועה - לא זכותך. יש איזה חוק שמחייב אותך לנסוע בכביש רק על מנת להגיע מנקודה א' לב'. או שהביטוח תקף רק במקרה כזה - אני לא סגור על זה. מה שבטוח, שאל תתפלא שנותנים לך דו"ח אם אתה עושה משהו כזה. זה כמו שתגיד שמותר לך ללכת עם חולצה שמהללת את היטלר ואז תתפלא למה אתה מקבל מכות. למה לשחק אותה ראש קטן? אתה כן עשית פוזות, אם זה בשביל הפוזות, או אם זה כי התחשק לך לעשות סיבוב. זה לא למען להגיע למקום מסויים - זה פוזה. בגיל 16 קיבלתי דו"ח על זה שעמדתי על רגליות באופנוע. בלי להפריע לאף אחד, בלי להרים גלגל, סתם לעמוד על הרגליות. זכותי? כנראה שלא...

אני תמיד מתדלק עם מנוע דולק, חוץ מזה שיהיה יותר קל לגנוב את הרכב, לא רואה למה לא. זה בדיוק שניה לתדלק, ואני מתבאס שאני צריך להתניע מחדש והרדיו מפעיל את עצמו מחדש.

ראיתם I robot? זה בדיוק מה שיהיה, ומה שקונדסון רוצה לעשות, זה בדיוק כמו שויל סמית' החליט לעשות שהוא רוצה לנהוג במקום המחשב.

הסקיתו נא בעודי מספר לכם סיפור על "תרבות" הספורט מוטורי בישראל. היום שוטטתי על טוסטוסי בחזרה מהעבודה, עברתי דרך רחוב שחוצה את ז'בוטינסקי בפ"ת. הגעתי לרמזור אדום, והנה עומדת בשיא תפארה עונדה טייפ Rס משוברת למשעי. צבע אדום, עם סבויילרים, חצאיות, באמפרים, אפילו הלביש את הפנסים האחוריים בגרביונים כדי שהיא תרגיש כמו אישה. ההונדה בצד ימין ואני עוצר בצד שמאל צמוד למדרכה. ההונדה מושכת את העין והאוזן, באמצעות האגזוז "לחץ" (פתוח) שקוטרו כקוטר רקטום של זונה אחרי ש8 כושים עשו עליה גנג באנג אנאלי, הרעש שעשה הרעיד לי את הטוסטוס המסכן שחש מאויים. לא רק זה, המוזיקה שהתנגנה (מעין סוג של בלבלי אותו עם הרבה בס), עם הסאב וופר בבאגז' גרמה לכל חלקי הפלסטיק בהונדה לנוע הלוך ושוב ויצרו רעש מעניין עד שיכלו לראות את האוויר מסביב להונדה מתרחק וחוזר. אבל המראה, בתוך הרכב ריפודים כחולים, דשבורד עם פרווה כחולה, סביר להניח אם היה ערב גם מנורה כחולה באוטו. בזמן שאני לא מסיים להתפעל מההונדה, מגיעה VW גולף, גם היא ללא בושה, עם מינימום חצי טון פיבר עליה, ניפוחים, חצאיות, טמבונים, ספויילר שיכול להחליף כנף של בואינג, פנסים שסינוורו אותי (למרות שהיה עדיין שמש) וג'אנטים. אבל לא סתם ג'אנטים, כל כך בוהקים, שאפשר לאותת איתם לאסטרונאוטים שעל הירח. והגודל שלהם, בוא נאמר, כאלה שכל כושי בברוקלין חולם לשים על הקאדילק שלו. טוב נו, מגיעה לקו, עומדת ליד ההונדה, מסתכלים אחד על השני, בוא נתן להם שמות, לנהג ההונדה נקרא יהושוע גרין, ולנהג הגולף אלכס יושימורה. גרין מתבונן באלכס והרגל שלו כנראה גרדה כי הוא לחץ על דוושת הגז כל כך חזק שאם הייתי שם כמה ילדים קטנים מאחורי האגזוז של ההונדה, סביר להניח שהיום לומדים לעוף. אלכס כנראה נדבק מהגירודים של גרין וגם הוא הדביק את הדוושה לרצפה (מה נקרא pedal to the metal). עכשיו פה גיליתי משהו חזק על הגולף של אלכס (גולף לא מהישנות המרובעות, אבל לא חדשה, שנת 95-97 ככה, אני לא בטוח), יש לה פורק לחץ. כנראה שמנוע ה1600, מרובע הצילינדרים של הגולף יוצר כל כך הרבה לחץ שצריך לפרוק אותו. ההתעטשויות ההולכות וחוזרות כבר גרמו לי להרגיש חולה. לדעתי הם הפכו בערך 3-4 ליטר של בנזין לחור באוזון רק בגלל גירודי הרגל שלהם. לא נורא, נמשיך. הטוסטוס שלי (מסוג CH250) כבר מפוחד, רוצה להגיע בשלום הביתה, נצמד היטב למדרכה שמאלה, ואלכס בגולף מתקדם טיפה. כמו במתח של מירוץ GP, הרמזור מתחלף לצהוב, וצמיגי ההונדה הכל כך טובים צווחו במשך שעה וחצי עד שההונדה הועילה בטובה להתחיל נסיעה. אלכס כנראה בטעות שם בשלישי, כי למרות שהטורים היו הרבה מעבר לקו האדום, התחיל נסיעה ששווה לקטנוע FOX 50 סמ"ק. בכל זאת, אלכס עם הגולף עבר בערך 10 ס"מ לידי, ברגע זה חשבתי לעצמי מדוע לא לקחתי שיריון מהבית. בסופו של דבר, אני חושב שגרין ניצח כאשר הגיע ראשון לצד השני של הצומת, שם חיכה להם פקק נחמד שנתן להם עוד זמן להכיר אחד את השני. למרות שממש רציתי להשאר ולראות את ההתנגות שני האנשים הנחמדים האלה, העדפתי להמשיך הלאה לביתי לספר לכם ממקור ראשון את הסיפור. עכשיו למה רשמתי את כל זה? הרי כולנו יודעים שיכלתי לסכם את זה במשפט - "שני ערסים עושים רייסים בצהריי היום". שלוש סיבות: 1. הרבה זמן לא רשמתי הודעה, ורציתי לעלות את מונה ההודעות שלי כי נמאס לי להיות נהג צעיר. 2. משעמם לי ביותר. 3. אתם חייבים לשים לב לקטנועים שעומדים/נוסעים לידכם. רק היום 2 אנשים כמעט הרגו אותי כאשר חשבו שאם היה פנוי הנתיב לפני 10 שניות, הוא גם עכשיו. אז לא. אנחנו לא מופרעים, אנחנו פשוט זריזים יותר תודות לגודל הקטן של הקטנועים. יש יתרונות ויש חסרונות. אז ראבק, תשתדלו לא להרוג אותי להבא, זה ממש מתחיל לעצבן שכל נסיעה צריכה להיות אתגר של להגיע לעבודה/בית בשלום. אז פעם אחת זה אחד שעושה רייסים ופותח בפול גז כאשר אני מולו, ופעם אחרת זה סבתא זקנה שמפחדת להוריד את העיניים מהכביש, אז אפילו במראות היא לא מסתכלת, וקורא, שגם אנשים רגילים, שוכחים או ממהרים ולא רואים שיש טוסטוסים מסביבם. ערב טוב אנשים... אם הגעתם עד לפה כנראה שמשעמם לכם כמוני בערך.

הזמנתי משהו מחנות אינטרנט בחו"ל. רק כדי להיות בטוח, איך אני יכול לדעת שנעצרה\לא נעצרה במכס? אני מקבל מכתב שהחבילה במכס או שאני אמור לנחש? בעקרון פעם שעברה שהזמנתי לא עצרו והגיע תוך שבוע, הפעם לא (המחיר קצת יותר גבוה, אז אני רוצה לוודא). תודה.

להיות אנטי מיינסטרים זה אידיוטי, אישית יצאתי כזה שאני אחד שלא אוהב מה שהרוב אוהבים, קורה. אבל אם אני אוהב משהו (החל מתוכניות טלויזיה, מקום לצאת אליו, מכונית שתהיה לי או מקום מקורים) אז לא באמת אכפת לי כמה אוהבים אותו כי אני גם. סתם דוגמא שעלתה לי עכשיו בראש: נעלי קרוקס. יש את האנשים שלא ישימו נעלי קרוקס רק כי לכולם יש. למרות שכל השאר יגידו כמה הן נוחות. (לדעתי הן סתם מכוערות ולכן אני לא אשים אותן). בקיצור ולעניין: כוכב נולד יכולה להיות תוכנית סבבה, יש הרבה דברים שאני לא אוהב בתוכנית, אישית הייתי עושה אותה אחרת, ראיתי איזה 2-3 פרקים בסך כולל בכל העונות וגם אף פעם לא באמת פרק שלם אלא איזה 10 דקות וגם זה רק שהם שרו. לדעתי - אם יש מישהו שצריך תוכנית טלויזיה כזאת כדי להתפרסם - כנראה שהוא לא מספיק טוב (כמובן שיש יוצאי דופן). אבל לריב אם זה תוכנית טובה או לא זה כמו לריב על לנסר או לנטיס.

איך היא מבחינת האצות ומהירות סופית? אמנם לאמא שלי זה ממש לא משנה, אבל היות ואני יודע שאני מתישהו כן אקח אותה, מעניין אותי לדעת. בחיפוש מצאתי גם שסיריון של דייהטסו מומלצת, מה דעתם? נאמר מבין גטס, סיריון, סוויפט, יאריס (למרות שהבנתי שהיא הרבה יותר יקרה) אוויו. אם נדרג אותם מהדרישה הכי חשובה להכי פחות: נוחות (אמא ואבא שניהם גדולים, צריך מכונית שתהיה מרווחת לפחות מקדימה, שתהיה עם מושבים גבוהים) אמינות צריכת דלק אבזור וזהו בערך, השאר לא משנה כל כך. אבל איזה מביניהם הכי מהנה לנהיגה (עד כמה שאפשר מהן) מבחינת מהירות (ביניים וסופית), מבחינת זה שהיא יכולה לפנות כמו הAX שהייתה לי, שיהיה לה גיר נורמלי, כזה שיוכל לבצע מה שאני רוצה ולא מה שהאוטו רוצה. הפסקה האחרונה הכי פחות חשובה. כי זה עדיין רכב להורים ולא לי.

הי אנשים, ההורים החליטו לקנות רכב חדש, ישמש רק בעיר ופעם בחודש גג ייסע לצפון אולי (מת"א). נסיעות של בן אדם אחד או 2. התקציב הוא 110,000 ש"ח. אבא חושב על היונדאי גטס 1600. חוץ מזה ששמעתי הרבה שהיא שותה דלק, לא שמעתי משהו מיוחד עליה. אני מחפש רכב שגם אני אוכל קצת (ממש טיפה) להנות ממנו. צרפתי לא בא בחשבון כי זה אבא והוא חי בשנות ה70 ולא משנה מה אני אגיד הוא לא יקנה. רכב חייב להיות אוטומט לצערי. בגלל שאמא שלי תהיה זאת שתסע ברכב רוב הזמן מה שמלהיב אותה זה הסאן רוף\מגנזיום ושאר הדברים שדוחפים לרכב כדי לגרום לאנשים שרוצים להגיע מA לB להתלהב. any suggestions?

הדיון הזה כבר התחלק לכמה נושאים: 1. מבחינת פקודות אם חוקי או לא חוקי לשמור עם כפכפים. 2. אם הוא יצא "כוסית" שהוא לא רצה לשמור עם כפכפים. או בורח כי הוא שומר שעתיים או לא מקבל אוכל. 3. דנים על לשרת או לא לשרת (דיון שעולה פה כמעט כל פעם שמוזכרת המילה צבא\צה"ל). 4. אם צריך לקבול את המפקד שנתן את הפקודה. לדעתי? גם אם חוקי וגם אם לא לשמור עם כפכפים, אם זה רק ש.ג לגדוד (לא יודע איפה ממוקם, לא יודע מי נכנס ויוצא), בכל מקרה, לא כזה עקרוני, אם אמרו לך לשמור עם כפכפים, תשמור, זה אפילו יותר נוח מהנעליים הצבאיות. זה לא כאילו אתה בשטח. אחרי שנכנס לך מסמר, זה כבר משהו אחר, באמת לא נעים. (ד"א שלח לך SMS? לא ידעתי שמותר בכלל לעלות עם פלאפונים לשמירה). בכל מקרה, מה ז"א אין מכשיר קשר? אחריות של השומרים בתור חיילים ללכת לאפסנות להחליף סוללה\או את המ.ק. אני שירתתי שנה וקצת ויצאתי מהצבא לפני שהייתי אמור לצאת לקצונה. שירתתי במוצב בצפון, והיו ימים ששמרתי גם 12 שעות רצוף בגלל חוסר בסד"כ, ולא בכיתי לאף אחד, לא בגלל שאני גבר גבר, אלא בגלל שאני מבין שאין מה לעשות, מישהו צריך לשמור. אני לא מבין אנשים מה הסרט שלהם לשבת, אתה סה"כ יושב ופותח שער מתי שצריך, לא ביג דיל. אז לא תאכל שעתיים. וואו. אבל מילא, כל אחד ומה שהוא חושב. לדפוק נפקדות בגלל זה? נו באמת... בקשר לקבילה - ממש לא נראה לי במקום, תחשוב שאתה סתם גורם למישהו לשירות חרא, ולך זה לא תורם בשיט. נקמה? נו באמת, הוא לא עשה לך דווקא. אם תחפש מה חרא ומה רע, יהיה לך יותר רע. תנסה להוציא את המיטב, צבא זה אחלה מקום להכיר אנשים, יש הרבה אנשים טובים שם ואתם במילא ביחד. אני הייתי במוצב עם איזה 30-40 איש בערך, יציאות של 17-4 (לפעמים גם סוגרים 28 כי מישהו הוציא גימלים או כי מישהו נפקד, או סתם כי יש עוצר יציאות) רוב האנשים היו באמת אחלה, וכמה שהשירות היה חרא, וכמה שטחנתי מטבח במוצב ושמירות, ו"מארבים" בשטח מתי שלא קורה כלום, אז וואלה, מתגברים. אישית פשוט הרגשתי מבוזבז בצבא, חשבתי לעצמי או שאני מתקדם ממש בצבא, או שאני יוצא. בגלל שאף אחד כולל המג"ד לא יכל להבטיח כלום אחרי קורס קצינים, ויתרתי ויצאתי. תרמתי מה שיכלתי, הייתי מצטיין בטירונות, ויכלתי להמשיך שנתיים בכיף, גם בתור מפקד. בטירונות אני ראיתי את הכפיות טובה שנותנים לך, אחרי שהייתי מצטיין לדוגמא במבחן אז שמו אותי בשמירות כל הזמן או במטבח בזמן שהשאר היו בכיתה ממוזגת שילמדו למבחן חוזר. מעצבן? אכן. מתגברים. בקיצור לפותח השרשור - דיי להיות טמבל. תחזור, תקבל עונש, תגיד שאתה מצטער ולא תעשה את זה שוב, זה היה מסערת רגשות. אם יש לך בעיות, דבר עם המפקד, אבל באמת תדבר איתו, תסביר לו שאין מצב שסתם תטחן שמירות שהשאר לא עושים כלום. (סיימת טירונות נכון? אז תדבר איתו כמו בן אדם) תעשה את העבודה שלך בצורה טובה (לא חייב להיות חייל מושלם, אבל לנסות לפחות) אבל הכי חשוב, תהנה, כי הזמן הזה לא יחזור. ואל תצא מהצבא כי רע לך, זה לא שהחיים "האמיתיים" טובים יותר. וואו, איזה נאום דפקתי. זה מה שקורה שמשעמם בעבודה.

אנשים, אתם מתחילים להפחיד אותי. ממש.