VTEC

כמעט בדף חמישי.. מקפיץ

יש לרכב של אחי בעיה דומה או זהה. זה במקרה סיויק אוטומטית חומה? בכל מקרה הנה האשכול שלי: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=294435

שלום, מדובר בהונדה סיויק שנת 91 דגם EX אוטומטית. אחי הקטן חזר מהעבודה עם האוטו ובמהלך הנסיעה פתאום האוטו הפסיק לנסוע, הטורים עלו אבל האוטו לא זז, כאילו שמים ניוטרל. אחרי כיבוי של האוטו ו5 דקות לתת לו להתקרר, הניע שוב את האוטו, שם D והאוטו נסע כרגיל אבל רק לאיזה 40-60 שניות. אחרי זה, האוטו שוב מרגיש כאילו שמים בניוטרל, אפשר לתת גז כמה שרוצים, הטורים עולים אבל האוטו נשאר במקום. כיבוי ושוב לתת לו להתקרר כמה דקות ושוב הכל עובד כמו שצריך והגיר מחליף הילוכים סבבה אבל שוב רק לאיזה 40-60 שניות. בדקתי שמן גיר, השמן הוא לא שחור, אלא אדמדם ונראה נקי ואין לו ריח שרוף. הבדיקה התבצעה שלוש פעמים, כשהאוטו קר, כשהאוטו חם עם מנוע דולק וחם עם מנוע מכובה. לא חסר שמן גיר. וזה לא משנה על איזה הילוך נמצא הבורר, D, R או 1 או 2, בכל המצבים האוטו לא יזוז והטורים יעלו כאילו שמים ניוטרל, אבל לפי בדיקה קצרה, נראה כאילו מצב P עדיין מחזיק את האוטו. יש לציין שלפני הבעיה הזאת, הגיר לא הראה סימנים של גסיסה, אלא עבד סבבה וכל ההחלפות הילוכים היו חלקות. אחי גרר את האוטו ל2 מוסכים שונים באזור, אחד אמר לו שהלך גיר והביא לו מחיר של מעל 7 אלף. השני אמר לו שהלך משאבת שמן בגיר וגם הביא לו מחיר דומה. אבל אני בספק לגבי אמינותם של המוסכים האלה, אחי פשוט אמר להם את הבעיה והם ישר אמרו לו ככה, בלי להתקרב לאוטו אפילו. אזור מועדף הוא חדרה אבל בשביל שירות טוב ואמין נלך אפילו עד לחיפה או תל אביב. המלצות/הצעות/משהו? הכל יבוא בברכה. כפיר.

מגע פיזי? אממ מדובר בש"ג אחרי הכל, אבל תודה ענית לי כל מה שרציתי לדעת.

לא ניסיתי להתחמק משמירות, עובדה, עשיתי שמירות עם כפכפים בזמן שהייתי שם. פשוט מלא אנשים העירו לי שלפי חוקי מטכל אסור לי לשמור שלא בנעליים צבאיות אז רציתי לבדוק את זה לעומק. והקבילה זה בלי קשר לנפקדות, אני אקבל עונש על הנפקדות בלי קשר לכפכפים, אבל אם יש אפשרות גם להפיל כמה אנשים בגדוד על הדרך, אז למה לא?

תודה על התגובות. אני רואה שאנשים סקרנים למה ברחתי אז אספר לכם. ברחתי לא כי רציתי לברוח, אלא כי כבר לא יכלתי להיות שם יותר. אני נמצא בגדוד של תותחנים, בפלוגת המפקדה ועוסק במחשבים. מקצוע דווקא בסדר גמור. מי שמכיר אותי יודע שאני ילד טוב שאף פעם לא עושה בעיות ותמיד עושה מה שאומרים לו, בן אדם עם הרבה סבלנות ופחד לסרב פקודה. אני אומנם רק חודשיים וחצי בגדוד אבל זה מספיק זמן. הגעתי לגדוד בגישה מאוד חיובית, למרות שבכלל לא רציתי להגיע לשם כי ידעתי שהיציאות והמרחק מהבית יהיו לי בעיה, בכל זאת ניסיתי להסתגל למקום ודווקא היה לא רע בכלל בהתחלה, אבל אם הזמן נהיה לי רק רע יותר וקשה יותר והבנתי שזה לא מתאים לי. כמו שאמרתי, אכן נפצעתי בזמן שמירה עם כפכפים, נכנס לי איזה בורג שדומה למסמר לרגל וירד לי מלא דם. מכיוון שהמכשיר קשר לא עובד כמה שבועות בש"ג התקשרתי למישהו וביקשתי חובש, אבל החובש לא האמין שאני פצוע. ביקשתי חובש אחר והוא בא לבדוק אותי ואמר שזה רציני וצריך לקחת אותי למרפאה לחבוש אותי והלך לדבר עם המפקד שלי להשיג לי מחליף. קיבלתי SMS מהמפקד שלי "החילוף בעמדה בטיפול". עברו שעתיים ומשהו ולא הגיע שום חילוף וכבר נגמרה לי השמירה, רק חבל שאת כל השמירה הייתי צריך לקפוץ כמו ילד מסכן על רגל אחת כדי לפתוח את השער כל פעם שרכב רצה להיכנס או לצאת. אוכל בשמירות זה כבר משהו אחר. הסמל תורן אמור לדאוג לך לאוכל אבל לפעמים הם פשוט לא עושים את זה ואז אני נשאר רעב. לפני זמן קצר נשברתי ופשוט סגרתי את השערים ואף אחד לא נכנס או יוצא עד שאני חוזר עם אוכל, הלכתי הבאתי לעצמי אוכל וחזרתי. מי ידאג לי לאוכל אם לא אני? הרספ שלי הוא איזה כפכזי ערס אחד שאוהב לנצל אנשים חלשים וגילה שאני כזה, אז התחלתי לעשות שמירות כמו מטורף, זה הגיע למצב שעשיתי שמירות אפילו שכל שאר המפקדה עשתה חמל, הביאו לי תירוצים שחסר לוחמים אבל אפילו שהלוחמים חזרו מהשטח עשיתי שמירה למחרת. התחלתי לעשות שמירות יותר מאשר ממאבטחי מתקנים, למשל ב8-9 ימים האחרונים לפני שברחתי עשיתי 16 שמירות, לא כולל פעמיים חמל של 8-8, שבכלל רוב האנשים שם עושים הרבה פחות ממני. אני פשוט בן אדם יותר מדי עם סבלנות אבל כשאני נשבר אני לוקח את התיק והולך, לא יכלתי להישאר במקום הזה אפילו דקה אחרי כל השמירות האלה, קבן לא עזר לי, איבדתי תקווה לקחתי את התיק והלכתי. נאמס מהגדוד הזה, הכל שם קומבינות הרספ לא יודע לעשות את העבודה שלו כמו שצריך, הכל בדקה האחרונה. הוא מעיר אנשים בלילה "חסר לנו שומר לך לשמור" וכאלה. ומי שעושה בעיות אצלנו בגדוד למשל נפדקות, מראה שהוא לא מפחד ממשפטים וכאלה אז לא שמים אותו לשמור, הפליות? וגם בכללי לא הסדרתי במקום הזה, החזקתי את עצמי שם הרבה זמן רק בעזרות הטלפון, שיחות עם חברים והמשפחה כל יום החזיקו אותי שם אין שם שום סדר. רק ביום חמישי כשיוצאים הביתה אני יודע אם אני אמור לסגור שבת או לצאת, אבל זו רק דוגמה אחת. אולי אני פשוט מפונק מדי אבל פשוט לא יכלתי יותר. אני מפחד מכלא ולא רוצה להגיע לשם אבל הגעתי למצב שכבר לא אכפת לי להגיע לכלא וכמה דפוק יהיה לי. וגם כבר לא אכפת לי פרופיל 45 נפשי, העיקר לצאת משם. אני מעדיף למות מאשר לחזור לגדוד הזה.. ודווקא ממש חבל שיש עוד מלא אנשים כמוני שפשוט בורחים בגלל חוסר תקווה לצאת מהמקום שרע להם בו, כי דווקא רציתי לתרום לצהל, רציתי אפילו להיות קצין כי אבא שלי קצין וגם כי בא לי להתקדם בצהל, אבל עכשיו אני חושב על לצאת על 21 כי המקום אינו מתאים לי ולא נותנים לי לנסות מקום אחר (לצאת מהגדוד). וכרגע אני בבית, מעדיף למות מאשר לדרוך שוב בגדוד הזה. מפחד מהכלא אבל אין לי ברירה, יש לי סיוטים מהגדוד הזה שכבר לא אכפת לי להגיע לכלא. מי שמכיר את תותחנים יודע כמה קשה לצאת מהגדודים שם. דרך אגב את כל הדברים האלה גם אמרתי לקבן שראיתי אתמול אבל הוא לא עזר וכמעט ולא התייחס אליי. עכשיו מבינים למה אנשים נושרים מהצבא? מבחינתי אין הבדל בין הכלא לגדוד שלי, כי בשניהם אנשים טובים כמוני מפסידים ועבריינים מנצחים... איבדתי תקווה בצהל כבר. נ.ב. התקשר אליי חבר מהגדוד לא מזמן ואמר לי שהרספ אמר לו שאני ילד טוב כזה ויחזור תוך יום או שתיים, ממש..!

תראה, אתה לא יודע מה עבר עליי ואיך התייחסו אליי שם. וחוץ מזה, אני עם כפכפים כי יש לי ציפורן חודרנית, בעצם שתיים כי לאחרונה התחיל לי גם בבוהן של הרגל השניה. זה כואב לי כשאני עם נעליים וגם הצמר של הגרב נכנסת איפה שהבשר הפתוח ואז אני צריך להוציא את זה עם קיסם וזה כואב. הפטור היה זמני עד לניתוח שבעצם יש לי עוד כמה ימים. מה עדיף, שבן אדם יסבול מכאבים או שילך עם כפכפים שחורות לזמן קצר עד לניתוח? ותאמין לי שיש פטורים הרבה יותר גרועים בצהל. למה ברחתי זה כבר סיפור אחר, זה כי אבדה לי התקווה לגבי המקום הזה, אם תרצה לשמוע אספר לך אבל לא צריך להתחיל לתקוף אותי לפני ששמעת את הסיפור שלי.

אני לא מנסה להשיג פטור משמירות למרות שאני עושה הרבה, פשוט מנסה להתנקם קצת במקום הזה.

תודה. יש לך טלפון של נכח"ל הזה? אני גם לא כל כך יכול לחכות חודש וחצי כי אני כרגע נפקד בגלל היחס המגעיל שבגדוד הזה אבל יהיה שווה לנסות.

אני בגדוד של תותחנים ובגלל שיש לי ציפורן חודרנית אז יש לי פטור זמני מנעליים סגורות אז אני עם כפכפכים. אבל שמרתי לפחות 20 שמירות עם כפכפים ולפי מה שהבנתי זה לא חוקי לשמור עם כפכפכים, האם נכון הדבר גם לגבי גדודים? כי שאלתי את המפקד שלי והוא אמר שאם הקמבץ (קצין מבצעים) מאשר אז זה בסדר, האם נכון הדבר או שאני יכול להגיש כבילה? חשוב לציין שגם נפצעתי באחת מהשמירות ששמרתי עם כפכפכים וירד לי מלא דם.

לא כל כך נכון כי זה לא בכל אוטו ככה. אצלי בהונדה רשום 1 ו2 אבל במצב 2 התיבה מתחילה בהילוך שני ונוסעת רק בהילוך הזה. טוב בשביל להתחיל על חול ים או שלג..

לא יודע מה הונדה ממליצה בשנים של 88-91, אבל בדגמים אחרי זה יש את HONDA MTF.

זה לא נכון. דגם הLS מגיע עם ESP (מכונה VSA בהונדה). ולגבי כריות האוויר, זה 6. זה שאתה סוכן מכירות של צרפתיות לא אומר שצריך למסור מידע שגוי לגבי מכוניות אחרות. הסיויק מכונית טובה. היא אפילו זכתה לתואר מכונית השנה בארצות הברית ב2006 (הדגם החדש) ויש לה ביקוש מאוד גבוה בעולם כרגע אז תצטרך לחכות כמה חודשים אבל לפי דעתי, יהיה שווה לחכות בשבילה. ומי אמר שלסיויק יש שוק גרוע? אני עם סיויק 2000 וכל הזמן שואלים אותי אם אני מוכר. והייתה תקופה שנה שעברה שרצינו למכור בגלל בעיות כספיות אבל אף אחד לא הסכים לשלם את המחירון (70 ומשהו אלף) כי זה יקר מדי בשביל רוב הערסים אבל בכללי סיויק נמכרת במחירון או מעל במיוחד ידני.

אם אתה מחפש ביצועים, אז החשבון הוא דיי פשוט, 98 כ"ס מול 140. יצא לי לשבת בלנסר החדשה מספר פעמים וזה דווקא אוטו לא רע בכלל, מכונית שקטה במיוחד. בדוק גם את דגם הLS של הסיויק החדשה, 133 אלף. אבל הכי טוב לעשות זה לקחת נסיעת מבחן על שתי המכוניות.

אני בעל של סיויק שנת 00 ואין בעיות עם הגיר, ההחלפות מורגשות רק כאשר הרכב קר. נסה להחליף שמן גיר למקורי של הונדה (ATF Z1) וגם לפי מה שאני יודע, התופעה לא קיימת ב99-00 בגלל כמה שינויים בגיר.