שבוע שעבר ראיינו רופא בכיר באחד מבתי החולים הגדולים בארץ (במחילה לא זוכר איזה)
הוא נתן מצב תיאורטי שכבר לא כל כך תלוש מהמציאות: נשארה מיטת אשפוז אחת, מגיעים לאשפוז שני חולי קורונה - אחד מעל גיל 65, התחסן בכל המנות, נשמר, עשה הכל לפי הספר; והשניה, בחורה צעירה שלא התחסנה והתנהגה כאילו אין קורונה. הפרוגנוזה/סיכויי ההצלה של הצעירה גבוהים בהרבה משל המבוגר (אבל את שניהם אפשר להציל). הוא שאל - למי אנחנו נותנים את המיטה, לצעירה או למבוגר? התשובה היא שאין שאלה בכלל - לצעירה, כי הולכים לפי הפרוגנוזה בלבד. שאר הראיון היה על כמה שזה מקומם אותו ומעצבן אותו אבל שלהם כרופאים אין ברירה.
אז אמנם מצב כזה קיצוני ספק שיקרה (למרות שבאיטליה כבר קרה בהתחלה), אבל המשאבים לא מוגבלים, וגם משאבים לא מוחשיים מוקצים ע"פ הסיפור הנ"ל.